"בחודשים האחרונים אני לא ישנה. שולחת מיילים לעובדים מהאייפד ב-04:00 לפנות בוקר" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בחודשים האחרונים אני לא ישנה. שולחת מיילים לעובדים מהאייפד ב-04:00 לפנות בוקר"

לא מירי רגב, לא סתיו שפיר, לא איילת שקד וגם לא זהבה גלאון ■ עו"ד אורלי עדס היא האישה החשובה ביותר במערכת הבחירות

13תגובות

כשהוא זעוף, מתוח ונרגש עמד ראש הממשלה בנימין נתניהו מאחורי הדוכן במסיבת עיתונאים בהולה שכינס ב–2 בדצמבר 2014, והכריז על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות. "עשו נגדי פוטש", הוא טען נגד שר האוצר יאיר לפיד ושרת המשפטים ציפי לבני, שפוטרו בהוראתו כמה דקות קודם לכן. "ממשלה ללא משילות גרועה שבעתיים מבחירות תכופות", הוסיף נתניהו - ונתן את האות לתחילתה של מערכת בחירות בהולה וקצרה, כשהחל למנות את רשימת ההישגים של הממשלות בראשותו.

עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, לא הופתעה מההכרזה. "כבר כמה ימים לפני כן היתה באוויר תחושה שהבחירות בדרך", היא אומרת. "כאשר עברה ההחלטה על פיזור הכנסת בשעות הערב, עוזרי ואני התחלנו מיד בפעולות להפעלת המנגנון העצום שלוקח חלק בארגון הבחירות. בחודשים האחרונים אני ישנה שלוש שעות בלילה. ב–4:00 לפנות בוקר, לפני השינה, אני עדיין שולחת מיילים לעובדים מהאייפד שליד המיטה שלי", היא מסכמת את החודשים האחרונים. "הבחירות לכנסת הן פאזל עצום שמורכב מעשרות אלפי חלקים. האם אני מוטרדת? בהחלט".

מתי מתחילים להכין את הבחירות?

"מיד עם תום מערכת בחירות אחת מתחילים להכין את הבאה, אבל לפעמים תקופת ההכנות לבחירות מתקצרת מאוד, כמו במקרה הזה. במקרים כאלה ועדת הבחירות המרכזית נכנסת לעבודה בהילוך גבוה 90 ימים לפני מועד הבחירות. אנו מקימים מהר מאוד 19 ועדות בחירות אזוריות - זה דורש איתור משרדים, הקמת תשתיות מחשוב וטלפונים וגיוס עובדים שמתחילים לעבוד תוך ימים ספורים - ותוך כמה שבועות מגייסים כ–50 אלף עובדים ליום הבחירות".

לדברי עדס, לראיונות לתפקידי מזכירי ועדות קלפי נרשמו כ–57 אלף איש, ובסופו של דבר רואיינו כ–30 אלף, ונבחרו 11 אלף.

מי רוצה להיות מזכיר קלפי?

"כמחצית ממזכירי ועדות הקלפי הם עובדים חדשים וכמחצית עבדו במערכות בחירות קודמות. אנשים רבים מתמודדים לא בגלל הכסף - 1,960 שקל ליום עבודה אחד- אלא בעיקר בשל הסיפוק והתרומה. היה מנתח לב שהגיע לראיון בצפון הארץ".

עדס אומרת כי מזכירי ועדת קלפי עוברים הדרכה של חמש שעות, באמצעות יותר מ–150 מדריכים, שגם הם גויסו לתקופת הבחירות.

אוליבייה פיטוסי

אתם מתחילים את התהליך בכל פעם מחדש מול עשרות אלפי אנשים בלוח זמנים דחוק. למה לא להקים מאגר קבוע?

"בגלל ערך ההזדמנות השווה לכל".

לדברי עדס, בסך הכל מועסקים ביום הבחירות כ–110 אלף עובדים. מתוכם, כ–50 אלף מועסקים ישירות על ידי ועדת הבחירות - ובהם 11 אלף מזכירי קלפיות וכ–8,000 סדרנים וסדרני הכוונה. נוסף עליהם מועסקים ביום הבחירות במשמרות כ–60 אלף חברי ועדות קלפי - שלושה בכל קלפי. "חברי ועדות הקלפי מגויסים על ידי הסיעות, אבל אנחנו משלמים את שכרם - 1,575 שקל לאותו יום", אומרת עדס. בוועדת הבחירות המרכזית, היא מוסיפה, מועסקים באופן קבוע, כל ימות השנה, 22 עובדים, חלקם במשרה חלקית.

ועדת הבחירות היא גוף סטטטורי עצמאי. היא קובעת בעצמה את תקציבה, המאושר על ידי ועדת הכספים של הכנסת. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון, שמתמנה לאחר מערכת בחירות עד לסיום מערכת הבחירות הבאות. חברי מליאת ועדת הבחירות המרכזית הם נציגי המפלגות, שממונים לפי גודל הסיעה בכנסת היוצאת.

עדס הצטרפה לוועדת הבחירות המרכזית במארס 1988 כדי לשמש מנהלת הלשכה של המנכ"לית דאז, תמר אדרי, כעבודה זמנית לתקופת מערכת הבחירות. "מאז אני כאן, חיה ונושמת בחירות. ב–2010, אחרי כמה תפקידים אחרים, מוניתי למנכ"לית".

יום הבחירות בישראל הוא יום שבתון שנועד לאפשר לכולם להצביע, ובכך להעלות את אחוזי ההצבעה ככל שניתן. 10,200 קלפיות מפוזרות ברחבי ישראל ובכל אחת מהן יושב מזכיר ועדת הקלפי ושלושה חברים שנבחרו על ידי המפלגות. הקלפיות פתוחות בין 7:00 ל–22:00 (ביישובים שבהם פחות מ–350 תושבים מ–8:00 עד 20:00) ועם סגירתן נספרים הקולות באופן ידני. מזכיר ועדת הקלפי מעביר את התוצאות לוועדת הבחירות האזורית, ושם מקלידים את התוצאות. כמה דקות לאחר הקלדתם, אפשר לראות אותם באינטרנט. עדס אומרת כי בעבר, ביישובים קטנים, "צילצלו אזרחים שאמרו: 'הצבענו למפלגה מסוימת, ובתוצאות לא מופיע שמישהו הצביע לה'. במקרה כזה, אנו בודקים את הנתונים שוב. אם מוצאים שיש טעות, אנו מעדכנים".

קורות טעויות אנוש בספירת הקולות ובהקלדת הנתונים?

"קורה שיש טעויות אנוש. מדובר בלא מעט אנשים עייפים אחרי יום שלם, אבל יש לא מעט בדיקות שאמורות למנוע טעויות".

עדס מספרת כי במקרה אחד בעבר, "קיבלתי טלפון באמצע הלילה שנתוני קלפי מסוימת לא הגיעו לוועדה האזורית. אנשי הוועדה יצאו לחפש את מזכיר הקלפי החסרה והוא נמצא מנמנם בחניה של הוועדה האזורית. היה עייף".

"חוק התעמולה לא נותן מענה לימינו"

רויטרס

אבל לא רק טעויות אנוש יש בקלפיות, אלא גם אי־סדרים. בבחירות האחרונות לכנסת למשל החליט יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליקים רובינשטיין, לפסול את אחת הקלפיות בכפר ירכא שבגליל המערבי, לאחר שבוועדה גילו שאף על פי שיש במקום 587 בעלי זכות הצבעה, בפועל "הצביעו" 771 איש. בבחירות 2009 התקבלו 80 תלונות על אי־סדרים בקלפיות בירושלים לבדה. בין היתר, עוכבו לחקירה מזכיר קלפי ברחוב גולומב בירושלים, המזוהה עם ש"ס, לאחר שניסה להצביע פעמיים, צעיר חרדי שניסה להעלים את כל הפתקים עם האות ג' (יהדות התורה) כשהיה מאחורי הפרגוד, ואשה שנכנסה לקלפי עם מספר רב של פתקים מזויפים של מפלגת ישראל ביתנו.

באותה מערכת בחירות הגישה מפלגת העבודה כמה תלונות לוועדת הבחירות המרכזית בחשד לאי־סדרים ובהן בקשה לפסול קלפי במעלות דפנה שבירושלים שמיועדת לבעלי נכות ושבה אפשר להצביע במעטפות כפולות. מפלגת העבודה טענה אז ש"הגיעו חרדים רבים שלא מתגוררים בירושלים ולכן אינם יכולים להצביע בעיר. תוך שיתוף פעולה של חלק מוועדת הקלפי הם עשו שימוש ציני וניצלו את היכולת להצביע על אף שאינם נכים. מאות הצביעו בניגוד להוראות החוק. אין סיכוי שתוצאות הבחירות בקלפי יענו על דרישת החוק והדין. לפיכך אנו מבקשים את פסילתה לאלתר".

מבקר המדינה, יוסף שפירא, מתח בדו"ח שפירסם באחרונה ביקורת על כך ש–41 בוחרים שנפטרו "הצביעו" בבחירות לכנסת ה–19. הפקתם לקחים?

"פנקס הבוחרים נסגר הפעם ב–22 בינואר 2015. עד לפני שבוע נפטרו 4,500 איש שרשומים בפנקס. הפקנו רשימה של נפטרים, שאותה שלחנו לכל הקלפיות. מזכירי ועדות הקלפי יתבקשו לסמן עם פתיחת הקלפיות את כל הנפטרים שרשומים בפנקס הבוחרים. אם יגיע אדם שיציג עצמו כמי שרשום כנפטר, המזכיר ידקדק יותר בזיהויו.

"המבקר גם התייחס להעסקת קרובי משפחה בוועדת הבחירות, תופעה שהצטמצמה לאורך השנים ואנו פועלים לעקירתה מן השורש. עם זאת, אין לנו את התוכנה שמשמשת את המבקר ומגלה קרבת משפחה. בדו"ח האחרון של עמותת שקיפות בינלאומית דורגה ועדת הבחירות המרכזית במקום הראשון עם ציון 91. המיקום הגבוה היה לפני משרד מבקר המדינה, והרשות השופטת, ודירג את הוועדה כגוף החסין ביותר מפני שחיתות".

אולי הגיע הזמן להצבעה אלקטרונית?

"זו סוגיה מורכבת מאוד. הדיונים בנושא נערכים כבר שנים, ואנו לא המדינה היחידה שמתלבטת בעניין. על אף שנבחנו הצעות, עדיין לא ניתן מענה לכלל הבעיות כמו אבטחת מידע, אבטחת חשאיות ההצבעה, מענה לפרישת רשת תקשורת ארצית מאובטחת, הבטחת שרידות המערכת ויצירת גיבוי, מענה לאוכלוסיות שמתקשות בהפעלת מערכות ממוחשבות או למי שאינם יודעים קרוא וכתוב, ועוד לא מעט סוגיות מהותיות. כמובן קיימים גם שיקולי עלות־תועלת. בחירות ממוחשבות כוללות גם פנקס בוחרים ממוחשב, זיהוי ממוחשב - ורק לבסוף אקט ההצבעה".

גיל אליהו

ובכל זאת נשמע מוזר שבאומת הסטארט־אפ הליך ההצבעה מתבצע כמו לפני עשרות שנים.

"בבחירות אין מועד ב' ואין חזרה גנרלית. לפני שמנהיגים שיטת הצבעה אלקטרונית יש לתת מענה לכל דבר ועניין. מעטות מאוד המדינות שבהן כל תהליך הבחירות דיגיטלי. זה קיים בברזיל, בוונצואלה, באסטוניה ובכמה מדינות בארה"ב. מצד שני, בגרמניה, באיטליה, בצרפת ובחלק ממדינות ארה"ב, תהליך הבחירות הוא בדיוק זה שאנחנו מכירים. בכמה מדינות בארה"ב שבהן תהליך הבחירות היה ממוחשב, חזרו להצבעה בפתקים לאחר שהתגלו תקלות. באירלנד ערכו פיילוט בעלות של 45–50 מיליון יורו, אבל לבסוף השיטה נגנזה. בגרמניה פסק בית המשפט החוקתי שהשימוש במכונות הצבעה אינו חוקתי".

בכל זאת, עדס אומרת כי לאחר הבחירות ב–2013 התחיל תהליך לבחינת מערכת קלפי ממוחשבת בישראל. לדבריה, "התהליך נגדע נוכח הקדמת הבחירות. לאחר הבחירות הקרובות נמשיך בהליך הבדיקה של הכנת פנקס בוחרים ממוחשב ברמת הקלפי. לאחר שתהליך זה יופעל בהצלחה אפשר יהיה לחשוב על שלב ב' - זיהוי ממוחשב באמצעות הצגת תעודת זיהוי ביומטרית. רק בשלב השלישי אפשר יהיה לחשוב על הצבעה אלקטרונית בקלפי. להערכתי, הדבר יקרה לפחות בעוד שלוש מערכות בחירות, כלומר לפחות עוד כעשור. בכל מקרה, הנהגת הצבעה אלקטרונית מלאה או חלקית טעונה חקיקה. נדרש אמון של הפוליטיקאים בכל התהליכים האלה, וכמובן אמון הציבור".

סרטוני ותשדירי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה נעשים באישור ועדת הבחירות המרכזית. עדס חושבת שמדובר בתהליך מיושן. "חוק התעמולה לא נותן מענה לימינו, שבהם התעמולה גולשת לרשתות החברתיות", היא אומרת. "נדרשת עבודה אינטנסיבית לעדכונו". ואמנם חוסר הרלוונטיות של התשדירים השנה בלט מאוד על רקע הפעילות הערה ברשתות החברתיות והסרטונים שעלו לרשת ללא פיקוח. "יו"ר הוועדה, השופט סלים ג'ובראן, יושב מדי יום וצופה בכל התשדירים שאמורים להיות משודרים בטלוויזיה", אומרת עדס. "המפלגות צריכות להעביר את התשדירים עד 12:00. אנו עורכים באולפן מיוחד בכנסת את התשדירים ושולחים לערוצי השידור קובץ שכולל את התשדירים לאותו הערב".

הכל מוכן לקראת ה–17 במארס?

"הכל מתוכנן עד הפרט האחרון, וגם אם יש תקלות כאלה ואחרות, הן נפתרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#