"מעלימי המס מעצבנים - לנו מורידים משכורות כשהמוסכניק שואל אותך עם או בלי קבלה" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מעלימי המס מעצבנים - לנו מורידים משכורות כשהמוסכניק שואל אותך עם או בלי קבלה"

הכירו את המשפטנים שהמדינה לא זזה בלעדיהם ■ בין השאר הם מספרים: כך החלטנו לדחות את הבדיקה בעניין נתניהו

4תגובות

החודשים האחרונים היו עמוסים במיוחד עבור עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מחלקת יעוץ וחקיקה (פלילי). בכובעו כראש התביעה מנחה היועץ יהודה וינשטיין את הפרקליטות בניהול תיקי התביעה הרגישים ביותר - ונזרי נוטל חלק בכל הישיבות שמתנהלות בתיקי תביעה אלה. בשנה האחרונה לבדה היו דיונים והחלטות בעניין העמדה לדין של מתמודד לנשיאות (בנימין בן אליעזר), חקירת סגנית שר מכהנת (פאינה קירשנבאום), כתב אישום נגד רב ראשי (יונה מצגר), ח"כית מכהנת (חנין זועבי), ובימים האחרונים בדיקה בעניינו של ראש ממשלה מכהן (בנימין נתניהו).

בשבוע שעבר, בעקבות הדו"ח של מבקר המדינה יוסף שפירא, החליט וינשטיין כי המשטרה תבדוק את האי־סדרים במעון ראש הממשלה נתניהו. בישיבה השתתפו בין היתר גם נזרי ופרקליט המדינה, שי ניצן. הלבטים נגעו גם להיבט של נחיצותה של בדיקה כזאת וגם למועד פתיחתה. זאת, לאחר שנבדקו ממצאי בדיקת העדות וההקלטות שמסר אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, בעניינם של בני הזוג נתניהו, לצד חומר שהעביר שפירא לפרקליטות.

הדיון התחיל בצהריים והסתיים מאוחר בלילה, כשבאמצע היתה הפסקה לדיון אחר. העמדות בחדר היו חלוקות. עלתה בין השאר האפשרות לסגור את התיק ולקבוע כי מדובר בעבירות אתיות או משמעתיות - בעקבות חשש שעלה בנוגע למהימנותו של נפתלי, שנחשב עד מורכב בשל פערים בין הדברים שאמר במשטרה לטענות שלו בהליכים אזרחיים קודמים. במהלך הישיבה היו גם לבטים בנוגע לעוצמת החשדות בכל אחד מהמקרים שהופיעו בדו"ח המבקר. היו שסברו כי עוצמת החשדות במקרה הזה לא דרמטית - וכי אם לא היה מדובר בראש הממשלה הפרשה בכלל לא היתה מגיעה למשטרה.

בסופו של דבר הגיעו המשתתפים להסכמה כמעט מלאה: דווקא מאחר שמדובר בראש ממשלה, אי־אפשר להשאיר את הדברים תלויים באוויר - ויש צורך בבדיקה של המשטרה, שתאסוף את החומרים ותגבה עדויות ממעורבים. בהמשך יוחלט אם לפתוח בחקירה משטרתית.

אוליבייה פיטוסי

אווירת הקונצנזוס בחדר הופרה לא הרבה לאחר מכן, בעת מחלוקת בנוגע למועד ההכרזה על פתיחת הבדיקה. בכירים במערכת סברו שיש לחכות עם ההחלטה על הבדיקה רק לאחר הבחירות. נזרי, לעומת זאת, היה בין אלה שסברו שאסור לחכות עם ההודעה. עם זאת, היתה הסכמה על כך שלמשטרה אין אפשרות לסיים את הבדיקה לפני הבחירות. לכן הוחלט להכריז על הבדיקה - אך לדחות את פתיחתה רק לאחר הבחירות. זאת, מתוך הבנה שכל המידע הרלוונטי כבר ידוע וגלוי לציבור ולגורמים המעורבים, ולכן אין סכנה לשיבוש הליכים (חשש שהיה למשל בפרשת ישראל ביתנו). ההנחה היתה, אחרי בדיקה עם המשטרה, שלא תהיה אפשרות לייצר תובנה משמעותית מהבדיקה בפרק הזמן עד הבחירות, ומנגד מערכת אכיפת החוק בתוך הבחירות היתה נדרשת להשיב כל יום לשאילתות על בסיס ספינים והדלפות של כל הגורמים.

שם קוד: "צדיק כתמר"

הדו"ח בעניין נתניהו הצליח להשכיח מעט את העובדה שרק לפני כחודשיים הוחלט על חקירה גלויה בעניין חשדות לכאורה לשוחד שקיבלו בכירים במפלגת ישראל ביתנו, שבראשות היו"ר אביגדור ליברמן (ליברמן עצמו אינו בין החשודים). "בהתחלה היה מדובר בכל מיני קצוות חוט בעניינים שונים, אבל לאט לאט הבנו שכל הפרשות האלה מתכנסות לכיוון אחד. עלה חשד שיש כאן משהו מאורגן, מנגנון של העברת כספים מתוך תקציבי מדינה, שחלקם מגיעים גם לכיסים פרטיים. ממצאי החקירה הסמויה העלו חשד שהקצוות מתחברים לפאינה קירשנבאום ודאוד גודובסקי", משחזר נזרי.

בשנה האחרונה התקיימה מדי כמה שבועות ישיבה חשאית בראשות וינשטיין, שבה נכחו פרקליט המדינה שי ניצן ואנשי המחלקה הכלכלית, ראש אגף חקירות ומודיעין (אח"מ), ניצב מני יצחקי, ונזרי. שם הקוד שניתן לפרשה ונכתב ביומן הפגישות היה "צדיק כתמר", מכיוון שהיא התחילה בחשדות לאי סדרים במועצה האזורית תמר. בישיבות האלה הם התעדכנו על ההתפתחות בחקירה הסמויה שמנהלת יחידת להב 433 של המשטרה וצוות מצומצם בלבד עודכן בהתפתחויות ובהאזנות הסתר.

"אחרי 15 שנה במשרד היועץ המשפטי לממשלה אתה כבר רואה הכל ולא ממש מופתע כל פעם מחדש, אלא בעיקר מצטער, גם כאזרח. לצערי יש שחיתות רבה במערכת הציבורית, אבל זה לא נכון להגיד שכולם מושחתים. יש לא מעט אנשי ועובדי ציבור ישרים ומסורים", אומר נזרי. "שחיתות ציבורית היא תופעה שלילית ומסוכנת ביותר, אבל אסור לשכוח גם את הפן החיובי, בכך שמדינת ישראל יכולה לזקוף לזכותה בגאווה את העובדה שהדברים בסופו של יום יוצאים החוצה. ההבדל בין מדינה דמוקרטית לבין מדינת עולם שלישי הוא שהמערכת המשפטית שלנו עצמאית וחזקה מספיק כדי לחקור מעשי שחיתות - ובמקרים המתאימים להעמיד לדין ולשפוט גם גורמים בעלי עוצמה".

במקרה של פרשת ישראל ביתנו נקבע 24 בדצמבר 2014 כתאריך היעד לביצוע המעצרים והפיכת החקירה לגלויה, אך היו כאלה שתהו בנוגע לתזמון. במהלך כנס פעילים באריאל התייחס לכך ליברמן, באמרו: "העובדה שהפרשה הוכרזה כשבועיים לאחר פיזור הכנסת מוזרה בעיניי בלשון המעטה. הייתי רוצה להאמין שזה במקרה, אבל מה לעשות שאת המקריות הזאת אני פוגש בפעם השישית. אם מישהו חושב שאני רומז שמדובר בנקמנות, בוונדטה אישית, אז זה אכן כך".

נזרי הודף בשתי ידיים את הטענה שהחקירה פוליטית - ואומר כי זו טענה מופרכת לחלוטין. לדבריו, התכנון המקורי היה לבצע את המעצרים במהלך דצמבר. "היה לנו ברור שאנחנו לא יכולים לדחות חקירה מסוג זה בעבירות חמורות כאלה", אומר נזרי. "היו לנו אינדיקציות לכך שמידע על החקירה הגיע לסביבת החשודים, ועל כן היה חשש ממשי שיהיו ניסיונות להעלים ראיות ולשבש את החקירה. לכן לא חשבנו שיהיה נכון להקפיא את המעבר לחקירה גלויה, שנקבע עוד לפני שהוחלט על בחירות, ונעשה לאחר כשנה של חקירה סמויה". בדיעבד התברר כי העוזרת של קירשנבאום הספיקה, לפי החשד, למחוק חומרים חשובים לפני שהמשטרה הגיעה אליה.

נזרי השתתף גם בהחלטה לפתוח בחקירה פלילית נגד בנימין בן אליעזר, בחשד לקבלת שוחד, ימים ספורים לפני הבחירות לנשיאות. "נפגשנו בערב חג השבועות - שבוע בדיוק לפני הבחירות לנשיאות - אצל היועץ בלשכתו בתל אביב. נכחו פרקליט המדינה, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ואנשי משטרה ורשות המסים. הובן שאי אפשר לחכות עם מידע סמוי מסוג זה, וחייבים לבדוק זאת לפני הבחירות לנשיאות, לאשש או להפריך את המידע. האלטרנטיבה מבחינתנו היתה גרועה יותר, שהוא ייבחר לנשיא ויגלו יומיים אחרי זה שהאדם חשוד בעבירות חמורות של שוחד והלבנת הון".

גם לגלות חשדות פליליים נגד רב ראשי לשעבר היה עבורו לא פשוט. לדבריו, "תוך כדי החקירה של הרב יונה מצגר שמענו בדיונים גם חומרים מהאזנות סתר, והבטן מתהפכת כשאתה שומע את טיב החשדות נגד רב ראשי באותה העת". בפברואר הודיע וינשטיין על ההחלטה להעמיד לדין את מצגר, בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, גניבה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס.

לא קל להחליט על חקירה או כתב אישום נגד אישי ציבור. מנגד, לא קל גם לסגור את התיק. "הופעתי באחרונה בפני צוות בדיקה בינלאומי של OECD, והם שאלו בין השאר למה היועץ סגר את תיק ליברמן, ובשל כך גם היו להם שאלות לגבי עצמאות היועץ. הסברתי שם ארוכות על עצמאות היועץ, כולל דוגמאות רבות מהשנים האחרונות, ובסופו של דבר הם השתכנעו. אני לא מכיר הרבה מדינות בעולם בהן היועץ המשפטי לממשלה הוא כל כך חזק מול דרג פוליטי - יש שיאמרו אף חזק מדי - וחלק מזה נובע כמובן גם מכך שיש לו את הכובע של התביעה", מסביר נזרי.

לדבריו, "כדי לסגור תיק פלילי צריך לעתים אומץ לא פחות מאשר כדי להגיש כתב אישום, ודאי כאשר יש ביקורת ציבורית רבה שבחלקה לא תמיד מבחינה בין רף פלילי הנדרש לאישום ובין מעשים פסולים ברמה הציבורית. כשסוגרים תיק זה לא אומר שהאיש צדיק, זה אומר שהמעשים לא הגיעו לרף פלילי או שלא ניתן להוכיחם ראייתית ברמה הפלילית הנדרשת".

מוטי מילרוד

התפקיד: "קו בולם"

ליווי התיקים הפליליים הרגישים הוא רק אחד מתפקידיה של המחלקה הפלילית בראשות נזרי, שעוסקת רוב הזמן בעיקר במתן ייעוץ משפטי בהליכי חקיקה בנושאים פליליים. המחלקה מורכבת משלושה אשכולות מרכזיים: אחד עוסק בסדרי דין וראיות, שני עוסק בפשיעה חמורה ושלישי בעונשים וסמכויות אכיפה. בצוות המחלקה, שבו רוב נשי מובהק (19 מ–22) עובדים עורכי דין, מתמחים, סטודנטים, וצוות מינהלי.

המחלקה עובדת בין השאר על תיקון עבירת הפרת אמונים. העבירה הזאת היתה במוקד ביקורת ציבורית רבה בגלל שהיא מכוונת להבטיח את טוהר המידות בשירות הציבורי - ולכן נעשה בה שימוש רב נגד אישי ציבור בכירים (אהוד אולמרט, למשל), ובה בעת היא אחת העבירות הבודדות בחוק הפלילי שמוגדרת בצורה פתוחה ונתונה לפרשנות. במחלקה עובדים כיום על פריטת העבירה לדוגמאות ספציפיות, כמו ניגוד עניינים אסור או קבלת טובות הנאה גם כשלא מדובר בשוחד. בנוסף, הכוונה היא להגדיל את העונש על הפרת אמונים משלוש לחמש שנות מאסר, לתת לעבירה חומרה נוספת, לקטלג אותה כפשע - ולקבל סמכויות נוספות כמו האזנות סתר.

למרות התדמית של היועצים המשפטיים שמערימים קשיים על מהלכי הממשלה, המסר של נזרי לעורכי הדין במחלקה ברור: "כמו שלאקטיביזם שיפוטי יש מחיר, כך גם לאקטיביזם ייעוצי יש מחיר". מבחינתו, היועצים המשפטיים צריכים להשתמש בכוח שיש בידיהם במשורה. "אנחנו שומר סף וצריכים לזכור שאנחנו הדרג שנותן ייעוץ משפטי ולא הדרג שקובע מדיניות", אומר נזרי. "יש חוקים שהם בעייתיים ויש דברים שהח"כים מושכים בכוונה. יש בהחלט דברים שהתפקיד שלנו הוא להיות קו בולם, לא תמיד זה קל".

לדבריו, "במערכת הייעוץ המשפטי יש בעיני לפעמים אקטיביזם שיפוטי שהוא יתר על המידה. כוח 'הווטו המשפטי', שבעיני חיוני שיישאר בידינו, הוא מעין 'פטיש של חמישה ק"ג'. לא משתמשים בפטיש כזה כדי לדפוק סתם מסמר ביומיום, ולא צריך להשתמש בווטו המשפטי שלנו לעתים תכופות".

דודו בכר

נזרי סבור שהמערכת המשפטית משלמת מחיר - גם מבחינת אמון הציבור במערכת וגם מבחינת טענות שיש לדרגים בכירים בנוגע להיעדר משילות ולכך שהייעוץ המשפטי מגביל אותם - במקומות שבהם יועצים משפטיים "אומרים את ה'לא'". זאת, אף שהמוקד הוא עניין של מדיניות. לדבריו, "כשאנחנו מגיעים לדרג המדיני גם עם ה'כן' ומנחים אותם איך לעשות את הדברים נכון ומכבדים את אחריותם והכרעתם בענייני המדיניות, הם מקבלים מאתנו בהבנה ובאמון גם את ה'לא' כשהמוקד הוא משפטי ונתון לאחריותנו והכרעתנו".

נזרי אמנם מונה לתפקיד המשנה הפלילי ליועץ המשפטי לממשלה רק ב–2011, עם רוח גבית מהיועץ וינשטיין, אבל הוא בלשכת היועץ כבר 15 שנה. הוא למד תואר ראשון במשפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, ולדבריו, "כבר בלימודים ידעתי שאני רוצה להיות בשירות הציבורי וחשבתי שלשכת היועץ המשפטי לממשלה היא המקום המשפיע ביותר". הוא התמחה בלשכת היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין (כיום שופט בעליון) וכשסיים את ההתמחות נהפך לעוזרו. כשמני מזוז מונה לתפקיד היועץ המשפטי, הוא מינה אותו לעוזר בכיר.

עם פרישתו של מזוז מתפקיד היועץ החליט נזרי להתמודד על תפקיד אחר. "הרגשתי מיצוי", הוא מסביר. נזרי התקבל לתפקיד יועץ משפטי בשב"כ, והתחיל בהליך הקליטה לעבודה. וינשטיין - שרק נבחר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולא היתה בין השניים היכרות מיוחדת - זימן אותו לפגישה במשרדו ברמת גן. "הוא ביקש ממני להישאר. אמרתי לו שאני לא יכול, כי אני אמור להתחיל עבודה חדשה וגם תכננתי לצאת לחופשה של חודש עם אשתי, שהיתה בחופשת לידה. אבל וינשטיין דיבר איתי ציונות", הוא נזכר. וזה השפיע.

לדבריו, "אני רואה חשיבות רבה בתפקידים של השירות הציבורי - להטביע חותם של מדינה יהודית ודמוקרטית שאין ביניהן סתירה. עם זאת, בסופו של דבר יש לזה מחיר אישי ומשפחתי. אני עובד סביב השעון - ולא הייתי יכול לשלם מחיר כזה אם הייתי בשוק הפרטי". נזרי ליווה באופן צמוד גם את ישיבות הקבינט במהלך מבצע צוק איתן. כיום, כתוצאה מהמבצע, עובד צוות המחלקה מול מבקר המדינה שבוחן את האירועים ומבקש לקבל פרטים בנוגע לפעולות שנעשו במערכה עצמה, למשל ירי על גורמים וטיפול במנהרות.

"אתה מרגיש פראייר"

בחודשים האחרונים השתתפה המחלקה הפלילית בוועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן. בשבוע שעבר אישרה הממשלה את המלצות הוועדה להגביל את השימוש במזומן, כדי להילחם בהעלמות המס. נזרי עצמו שותף לגישה הזאת גם מבחינה אישית. "מעלימי המס מעצבנים אותי", הוא מסנן בקצב דיבור המאפיין אותו, של רכבת מהירה במיוחד. "לנו עובדי הציבור מורידים משכורות ויש הפרשות מיוחדות כדי לצמצם את הגירעון הציבורי, ומהצד השני אתה הולך למוסך והוא שואל אותך אם אתה רוצה לשלם עם קבלה או בלי קבלה ואתה מרגיש פראייר. יש גם את המושחתים הגדולים שדופקים את הציבור, כי ככל שמעלימים יותר הם מגדילים את הגירעון, ואז צריך או להעלות מסים או לקצץ בהוצאות החברתיות".

אמיל סלמן

למרות העמדות הנחרצות האלה, בוועדה נזרי דווקא ייצג את העמדה ההפוכה. "זה שאתה נגד משהו לא אומר שלא צריך לשקול דברים בקור רוח ובצורה עניינית. זה התפקיד שלנו, לעשות את האיזונים. בצוות הוועדה היו הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המסים, בנק ישראל - ואנחנו היינו היחידים שהיינו צריכים לייצג את הצד השני".

"במהלך העבודה על חוות הדעת התברר לנו כי יש אוכלוסייה נורמטיבית שלא משתמשת בכרטיסי אשראי ולחלק ממנה אפילו אין חשבונות בנק", מסביר נזרי. "אנחנו ייצגנו את הצד הזה, והרבה פעמים קראו לנו הילד הסורר שעושה בעיות, כי כל הצוות כבר הסכים ואנחנו בלמנו את זה". בסופו של דבר פורסמה דעת מיעוט ("דרשנו להחיל את האיסורים רק אם יש תהליכים חלופיים, לא רצינו ששיקול הדעת יהיה אוטומטי") - ולפני כשבוע עבר החוק בממשלה שבו קיבלו את עמדת המחלקה בנוגע לסכומים ותחליפים למזומן.

אחד מהמשפטנים שליוו את הוועדה הוא עו"ד נדים עבוד. "רציתי להביא את הקול האחר שמבחינתו, לפחות בחלק מהמקרים, תשלום במזומן במכולת זה חוסר איתנות פיננסית ולאו דווקא הון שחור. החברה הזאת רגילה לחשוב אחרת מבחינת החינוך הפיננסי שלה", הוא אומר, ומתכוון לאוכלוסייה הערבית. עבוד, 27, גדל בשפרעם, ולמד משפטים במכללת נתניה. הוא אמנם לא הגיע למחלקה כדי לייצג את האוכלוסייה הערבית, אבל מוצא את עצמו משמיע את הקול שלה בהליכים שבהם הוא נוטל חלק. "כמעט בכל תחום אני מוצא הקשר מסוים שקשור לחברה הערבית. זה לא בגלל שאני מייצג אותם, אלא בגלל שאני רואה צורך להביא גם את הקול הזה ומקפיד לשים גם אותו על השולחן".

עבוד בכלל חלם להיות סנגור פרטי, וכך הגיע כבר בתור סטודנט למשרדו של עורך הדין הפרטי, יהודה וינשטיין. לדבריו, "הרושם שקיבלתי בלימודים הוא שכל המוחות המבריקים הולכים למגזר הפרטי וכל מי שנשאר הולך למגזר הציבורי". התוכניות שלו השתנו כשב–2010 וינשטיין מונה ליועץ המשפטי לממשלה - והציע לו להצטרף אליו כסטודנט. "כל תפישת העולם שלי השתנתה, הבנתי שעיצוב המדיניות מעניין אותי יותר מלהופיע בתיק זה או אחר בבית משפט", הוא אומר. "גיליתי שדווקא האנשים הטובים, שקמים בבוקר ורוצים לעשות משהו נמצאים פה, אף שגם בשוק הפרטי יש אנשים טובים. הבנתי שאני רוצה לקום בבוקר ולעשות משהו ולא רק להרוויח כסף, ולכן נשארתי במגזר הציבורי".

עו"ד עינת גדעוני מסכימה: "המקום הזה מרתק, אנחנו נחשפים פה לתהליכים ולשיקולים שנלקחים בחשבון בטיפול בחוק וההשפעה היא עצומה". גדעוני למדה משפטים באוניברסיטה העברית והתמחתה בבית המשפט העליון אצל השופט מישאל חשין. אחרי ההתמחות למדה תואר שני באוניברסיטת ניו יורק. את דרכה כעורכת דין החלה במחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, משם עברה למחלקת הייעוץ ואז למחלקה הפלילית.

אמיל סלמן

גדעוני היא חלק מאשכול סדר דין פלילי וראיות. היא אמונה בין היתר על חוק הסדר מותנה, שמשתלב במגמה של המחלקה שלא לראות בהליך הפלילי הכבד והעוצמתי שמתנהל בבית משפט חזות הכל - ולפתוח עוד אפשרויות מלבד הגשת כתב אישום. "החוק עבר בוועדת חוקה. בהסדר הזה לא מעורב בית משפט ואנחנו רוצים להשיג אחידות בין הנאשמים, ולכן יש בחוק הגבלות בסכום וקביעה עם מי יהיה ניתן לעשות הסדר, ובאיזה סוג העבירות. המטרה היא שזה יהיה מיועד לעבירות קלות - ובעבירות קשות זה יסתיים בבית משפט".

לצאת מהקופסה הפלילית

במחלקה מנסים "לצאת מהקופסה הפלילית", ולמצוא הליכים מקבילים להליכים הפליליים המקובלים. המאמץ הזה מקבל ביטוי מיוחד בטיפול בעבריינות של קטינים. אחד הרעיונות שמקדמת המחלקה הוא הליך שמפגיש בין קטין נפגע עבירה לקטין שביצע אותה יחד עם סביבה משפחתית תומכת. ההליך הזה נקרא קד"מ - קבוצת דיון משפחתית. במפגש משתתפים אנשי משרד הרווחה שמתמחים ב"צדק מאחה", שעושים עבודת הכנה, ויש צורך בהסכמה של המשפחה וגם של הנפגע.

"החשיבות של ההליך הזה עבור קטינים בתחילת הדרך שלהם גדולה. ההליך הזה מאפשר להם שיקום. הרי גם אם נשים אותו בכלא לכמה שנים, בסופו של דבר הוא יצא לחברה, ובהליך אנחנו למעשה קובעים את עתידו של הקטין", מסבירה עו"ד יפעת רווה, שמרכזת את הנושא ומשתתפת בצוות ההיגוי עם גורמים ממשרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים. צוות ההיגוי קבע באילו עבירות ניתן יהיה להחיל הליך מהסוג הזה, ובשלב הזה הוחלט להשתמש בו בעבירות קלות. ההליך הגיע מניו זילנד, שם כבר מקובל השימוש בדרכים חלופיות ליישוב סכסוכים מסוג זה.

ממשקי העבודה של המחלקה כוללים גם גופים מקבילים מהעולם. ב–2008 הצטרפה מדינת ישראל לקבוצת עבודה של OECD בנושא שוחד לעובדי ציבור זרים. נציגה מטעם המחלקה הפלילית, יחד עם נציג מהמחלקה הבינלאומית, נוטלים חלק פעיל בקבוצה הזאת ומייצגים את ישראל. מדי שנה הם עורכים ביקורת לשתי מדינות, כשהשנה הם מבקרים את ניו זילנד וקוריאה. ביקורת כזאת מתקיימת גם על מדינת ישראל, בידי אוסטרליה ובלגיה. נציגי כל המדינות המשתתפות בקבוצה נפגשים ארבע פעמים בשנה בפריז.

עורכת הדין עמית מררי היא נציגת המחלקה בקבוצת העבודה הזאת. לדבריה, "בקבוצת העבודה נקבעים הסטנדרטים הבינלאומיים שישראל כחברה צריכה לעמוד בהם בעניין שוחד לעובדי ציבור זרים, אבל מעבר לזה אנחנו גם מביאים את הסטנדרטים אלינו הביתה ומיישמים את הכללים בנוגע לנושאים אחרים. זה מאפשר לנו לעשות חשיבה ולצאת מהקופסה של עצמנו".

אחד מהנושאים שעליהם עובדת המחלקה הוא קביעת חובות דיווח משמעתיות על עובדי מדינה שנחשפו לשחיתות במהלך עבודתם. "אנחנו עושים כרגע עבודת מטה כדי לגבש חובה כזאת במישור המשמעתי", אומרת מררי.

עו"ד רביד דקל עומדת בראש אשכול עונשין וסמכויות. מכוח תפקידה היא גם בודקת באופן פרטני את כל ההיתרים להאזנות סתר שמקבלת המשטרה מבית המשפט. מדי חודש מקבלת המחלקה קלסר עם כ–200 היתרים שבית המשפט אישר. "התפקיד שלנו הוא לערוך ביקורת בדיעבד, לבדוק שהנימוקים לבקשה היו ראויים ולפעמים אנחנו מגלים טעויות", היא מסבירה.

דקל למדה תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטה העברית, היא עבדה 10 שנים כפרקליטה במחלקה לחקירות שוטרים במשטרה ואז עברה למחלקת ייעוץ וחקיקה. היא אחראית בין היתר על הסמכויות הפליליות שמבקשים משרדי הממשלה. כמעט בכל חוק במדינת ישראל מופיע סעיף הקובע כי הפרת החוק תהווה גם עבירה פלילית. לדברי דקל, "כמעט לכל רגולטור יש סמכות להטיל סנקציות - משרד החקלאות, משרד הבינוי, רשות ניירות ערך, משרד התקשורת ואחרים. כשאחד מהגופים האלה מבקש לקבל סמכויות להטיל סנקציה כזאת או אחרת הוא פונה אלינו. בדרך כלל המשטרה מתנגדת לכך - והתפקיד שלנו הוא למצוא את דרך המלך". התפקיד הזה ממחיש אולי טוב מכל את חוט השני העובר לאורך כל תפקידיה של המחלקה: להיות שומרי סף. כלומר, לתת למשרדי הממשלה את הכלים לאכוף חוקים ובה בעת לשמור על איזון ועל זכויות אדם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#