הישראלים שמוכרים כל דבר ב-5 דולרים: "נגיע לשווי של מיליארד דולר" - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ווייז הבאה?

הישראלים שמוכרים כל דבר ב-5 דולרים: "נגיע לשווי של מיליארד דולר"

מחפשים מעצב גרפי לעיצוב לוגו, סיוע בבניית קמפיין או עזרה בכתיבת קורות חיים באנגלית? במחיר של 5 דולרים בלבד, תמצאו את כל אלה ושירותים רבים באתר פייבר שנולד בישראל, אבל הפך לזירת השירותים מהגדולות בעולם

52תגובות

לפני חודש החלטתי להוציא כרטיס ביקור חדש. אספתי הצעות מחיר ממעצבים עצמאיים, הנמוכה בהן היתה 150 שקל, והיקרה ביותר - 400 שקל. החלטתי לנסות את פייבר (fiverr.com), אתר שהוקם על ידי הישראלים מיכה קאופמן ושי ויניגר.

התוצאה, כרטיס ביקור מעוצב לעילא ב–5 דולרים, הפתיעה אותי. שירות שיכול היה לעלות לי כמה מאות שקלים, הסתכם בהוצאה של 8 דולרים, שכללה טיפ למעצב בריטי מוכשר.

תומר נויברג

פייבר, שהוקם לפני חמש שנים, הוא זירה לפרילנסרים שמציעים שירותים מסוגים שונים, תמורת 5 דולרים וכפולותיו. פרט לעיצוב כרטיסי ביקור, אפשר למצוא שם, בעבור 5 דולרים בלבד, עיצוב גרפי מסוגים שונים (לוגואים ומצגות); הפקות וידיאו ואנימציה, פיתוח עמודים באתרי אינטרנט, תכנות, שירותי קופירייטינג, קידום אתרים (SEO), תרגום וכתיבת תוכן בשפות שונות.

תחום זה קיבל את השם מיקרו־עבודות (micro jobs) - אתרים המתבססים על הזנב הארוך הפוטנציאלי של מאות מיליוני צרכנים ובתי עסק קטנים בכל העולם, שמוכנים לשלם כמה דולרים בודדים על ביצוע עבודה נקודתית כזו או אחרת. כמו בכלכלה שיתופית, השוק של סחר בשירותים ברשת רחוק מגודלו של שוק המוצרים ברשת, שבו שולטות חברות ענק כמו עליבאבא הסינית, אי־ביי ואמזון האמריקאיות ואחרות. לעומתן, שוק השירותים ברשת נמצא בתחילת דרכו, לצד שחקנים פרטיים גדולים, כמו TaskRabbit ואחרות. ואולם גם לחברות הגדולות יש בו דריסת רגל: לאמזון יש זירה בשם mechanical turk, לאי־ביי יש זירות שירותים פיסיים, כמו שרברבים וטכנאים, וגם שירותים שניתנים לביצוע מרחוק, כמו אלה שמציעה פייבר. חיקויים לפייבר צצו בארה"ב ובאירופה, בהם fourerr - אתר המציע שירותים בכפולות של 4 דולרים.

המטרה של קאופמן היא להגיע לגודל של אתרים כמו אמזון ואי־ביי. ברוח הימים, הוא לא מתבלבל ולא מתנצל. "בפעם ראשונה בהיסטוריה הבאנו חוויית e–commerce לשוק השירותים. הפכנו את השירות למוצר. אנחנו נותנים לאנשים מוכשרים דרך להפוך את הכישרון שלהם למוצר נסחר. אנחנו האי־ביי של השירותים — הזירה הכי גדולה בעולם לפרילנסרים ברשת".

אתר פייבר בנוי כמו קטלוג, שבו אפשר לבחור את השירות שמעוניינים לרכוש. באתר יש יותר מ–150 קטגוריות שירותים שונות, עם יותר מ–3.5 מיליון עסקות שבוצעו בו עד כה, על ידי פרילנסרים וצרכנים ביותר מ–190 מדינות. החברה גייסה באוגוסט האחרון 30 מיליון דולר.

"אני פה כדי לבנות חברה של יותר ממיליארד דולר. אני אומר את זה כבר הרבה זמן, אבל כיום אני יכול להגיד שאנחנו קרובים מאוד לזה. זה יקרה בתוך פחות משלוש שנים. מצב השוק של עבודות ושירותים ברשת נמצא כיום בדיוק איפה שהיה השוק של אי־ביי לפני הפריצה הגדולה שלו. כשתחום המסחר באינטרנט פרץ, אי־ביי פרצה אתו - מה שקרה לאי־ביי יקרה לפייבר".

משפיעים על התעשיות המסורתיות

FIVERRמתוך אתר חברת

פייבר גובה עמלה של 20% מכל עסקה שמתבצעת באתר, ועל פי הערכות הכנסותיה הגיעו לכ–15 מיליון דולר בשנה החולפת. קאופמן מסרב לנקוב במספרים אודות היקף הכנסות החברה, או להתייחס לכל הערכות שהן.

את הסיבות לגידול לשווי של מיליארד דולר תולה קאופמן בשוק העצמאים הקטנים (פרילנסרים) בארה"ב. "גודלו של שוק הפרילנסרים בארה"ב לבדה הוא 180 מיליארד דולר בשנה - 30% מכוח העבודה האמריקאי. ההערכות הן כי בתוך חמש שנים יגדל השוק ל–280 מיליארד דולר, שיהיו יותר מ–40% מכוח העבודה האמריקאי, אבל רק 0.5% מכל העבודה הזו מתרחשת ברשת. השוק שבו אנחנו פועלים יגדל פי 40 בחמש השנים הקרובות. החברות הכי מסעירות כיום בשוק הן אובר ו–airbnb - הן מייצגות פעילות שהיתה 100% אוף־ליין, שנהפכה כולה לאונליין".

ואכן, פייבר ודומותיה משפיעות ישירות על תעשיות מסורתיות רבות ומסיטות מהן תקציבים - תעשיית הפרסום, תחום העיצוב, הקמת אתרים ו–SEO. "אין להם מה לדאוג", אומר קאופמן. "גם אם יקומו עוד חמש חברות ענק כמו פייבר, תמיד יישאר מסחר לא מקוון בשירותים, לצד המסחר המקוון - יהיה ביקוש גם לעיצוב כרטיסי ביקור ב–400 שקל".

לדבריו, "בזכות הטכנולוגיה הצלחנו לקחת מעצב גרפי מעיירה נידחת בארה"ב, שקהל הלקוחות שלו היו העסקים הקרובים אליו פיסית, וכיום אותו מעצב גרפי לא קם מהכיסא ונותן שירותים ללקוחות בסידני, בתל אביב ובברלין".

אבל למעצב הגרפי הזה אין היום זכויות סוציאליות - בגלל פייבר ודומותיה, שמעצימות את מודל העבודה בפרילנס על חשבון מודל ההעסקה הישירה. זה עולם העבודה לו אתה מייחל?

"האנשים שעובדים באמצעות פייבר מבינים שאין דבר כזה ביטחון תעסוקתי - הם התפכחו. בארה"ב יש פתרונות פנסיה וביטוחים פרטיים לעצמאיים, ויש גם איגוד של פרילנסרים שמייצג אותם. אין ספק שיש כאן שאלה מהותית וחשובה, אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, הטכנולוגיה מתקדמת ומכניסה שינויים אדירים בשוק, והמחוקק יצטרך להדביק את הקצב ולהתאים את עצמו לשינויים האלה. אנחנו לא חברת טכנולוגיה, אנחנו מפתחים תרבות חדשה, ויהיו רבים שיצטרכו להתרגל לתרבות הזו. אנשים בכל העולם כבר חושבים אחרת על עבודה: אנשים רוצים את החופש לעבוד מאיפה שהם רוצים, מתי שהם רוצים".

אחד האנשים האלה הוא ריי סאמט, תושב סין. מקצועו הרשמי הוא סוחר מט"ח, אך בפייבר הוא מציע שירותי תרגום מסינית־מנדרינית לאנגלית ולהפך. על כל 300 מלה הוא גובה 5 דולרים. "שמעתי על פייבר לפני שלוש שנים, במאמר שקראתי ברשת. החלטתי לנסות ולראות אם זה עובד", מספר סאמט 
ל–TheMarker. "הופתעתי לגלות שזה עובד מצוין. אנשים מכל העולם מזמינים ממני תרגומים", הוא מוסיף. לדבריו, הוא מרוויח 1,200 דולר בממוצע בחודש, בנוסף למשכורת מהעבודה היומית שלו.

סיימון ("אני שמעון, יהודי מונצואלה") לוין, התגורר עד לפני 20 שנה בדרום אמריקה. כיום הוא מתגורר בפלורידה, ארה"ב, ויש לו ניסיון של עשור כקופירייטר במשרדי פרסום בולטים בארה"ב. כיום הוא מציע שירותי קופירייטינג בפייבר. הוא מציע כותרות למאמרים (חמש כותרות ב–5 דולרים), כיתובים לקמפיינים, כתיבת טקסטים לתשדירי רדיו ועוד.

"חבר טוב שלי סיפר לי שהוא עושה בפייבר הרבה כסף. במשך הרבה זמן לא האמנתי לו. חשבתי – 'עסקה ב–5 דולרים? איזו בדיחה'. כיום אני מעריץ של השיטה", הוא אומר. "בחודש שעבר הרווחתי 1,476 דולר ביותר מ–150 הזמנות עבודה מכל העולם. השירות הכי נמכר שלי הוא הסיוע לאנשי עסקים לחשוב על שמות למוצרים החדשים שלהם. אני עוזר לסטארט־אפים לחשוב על שמות טובים למוצרים שלהם. אני מתכנן להפוך את העבודה מפייבר למשרה העיקרית שלי".

קאופמן מספר כי "יש גרפיקאים ובוני אתרים שהרוויחו יותר מ–200 אלף דולר מאז שנכנסו לפייבר, ויש אנשים שפייבר היא עיקר ההכנסה שלהם".

איזה מן מקום עבודה זה פייבר? סטארט־אפ טיפוסי שכולם עובדים בו עד חצות?

קאופמן: "ב–18:30–18:45 רוב הבניין הזה ריק. לפני שנה וחצי הודעתי לכולם שכל אחד בוחר לעצמו יום בשבוע שבו הוא יוצא ב–15:00 הביתה. זה שהורדתי חצי יום עבודה לעובדים לא פגע ביעילות. אף פעם לא הבנתי את החברות שמעבידות את האנשים עד אמצע הלילה. אין לנו עניין בלהעביד אנשים למוות".

הכותבת היא יועצת דיגיטל לארגונים ומותגים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#