האנטי-קליימקס של פרשת "קרטל המרכזיות" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האנטי-קליימקס של פרשת "קרטל המרכזיות"

קנס של 8 מ' ש' בלבד הוטל על תדיראן תקשורת וטלרד מקונצרן כור בגין הפרשה; זה העונש שהחליטה רשות ההגבלים להשית על מי שגרפו בשנות ה-90 רווחים של מאות מיליוני שקלים

תגובות

בשבוע שעבר, כמעט בלא תשומת לב ציבורית, באה לקצה אחת הפרשות החמורות ביותר בתחום העבירות על חוק ההגבלים העסקיים בישראל. הפרשה, שכונתה "קרטל המרכזיות", שהחלה ברעם גדול ובפשיטה שערכו חוקרי רשות ההגבלים על משרדי החברות תדיראן תקשורת וטלרד מקונצרן כור, הסתיימה בקול ענות חלושה.

הממונה על הרשות להגבלים עיסקיים, דרור שטרום, החליט לסגור את הפרשה מבלי להגיע להליכים פליליים נגד המעורבים בפרשה. בתמורה לכך הטיל שטרום על תדיראן וטלרד קנס של 8 מיליון שקל. זה העונש שקיבלו החברות על תיאום המחירים שסייע להן להרוויח סכום שנאמד ביותר ממיליארד שקל לאורך 10 שנים.

ההחלטה לסגור את התיק נומקה בכך שהחקירה חייבה חשיפה של מסמכים "סודיים" שאסור לחושפם מסיבות ביטחוניות. עם זאת, ההליכים נגד בזק, הצלע השלישית בפרשה, עדיין מתנהלים.

ה"אנטי-קליימקס" שבו נסגרה פרשת קרטל המרכזיות מהווה ניצחון גדול למנהלי כור, טלרד ותדיראן תקשורת. מהצד השני, לנוכח התוצאות שהניבה החקירה שהחלה לפני 7 שנים, והממצאים הקשים שעלו בה, קשה להימנע מהתחושה שכוח ההרתעה של רשות ההגבלים קיבל מכה קשה.

הנה כמה מספרים שימחישו את היקפה וחומרתה של פרשת "קרטל המרכזיות".

17 - זה מספר השנים שחלף מאז החלו שתי החברות האחיות של קונצרן כור, תדיראן תקשורת וטלרד, לתאם ביניהן את מחירי המרכזיות שהן מוכרות לבזק. התיאום החל ב-87' כשנציגים בכירים של כור, טלרד ותדיראן נפגשו ביניהם וסיכמו במסמך את עקרונות ההסדר הכובל ותיאום המחירים ביניהן.

מנכ"ל טלרד באותה תקופה היה ישראל זמיר, ומנכ"ל תדיראן תקשורת היה חיים רוזן. בעל תפקיד נוסף בפרשה הוא גוריון מלצר, שהיה אחראי על תחום האלקטרוניקה בכור.

200 דולר - זה המחיר לקו טלפון במרכזייה דיגיטלית ששילמו חברות טלפון במדינות אחרות שלא נזקקו לשירותיהן של טלרד ותדיראן תקשורת. ואולם בזק, מסיבות ששמורות עמה, לא רצתה לפתוח את תחום המרכזיות לתחרות מבחוץ והעדיפה לשלם את המחירים הגבוהים שגבו החברות הבנות של כור. על פי ממצאים שפורסמו מחקירת הרשות, עולה כי בזק שילמה לתדיראן תקשורת וטלרד מחירים שהיו גבוהים ב-100%-50% מהמחירים המקובלים בעולם.

200 מיליון דולר - זהו אחד האומדנים לרווח המצרפי שהפיקו טלרד ותדיראן תקשורת מתיאום המחירים ביניהן שנמשך כמעט 10 שנים. על פי אומדנים אחרים, הרווח היה אפילו כפול מכך. מרוב הרווח הזה נהנתה כמובן בעלת השליטה בהן, כור, שאותה ניהל באותן שנים בני גאון. הרווח של שתי החברות הבנות סייע לכור להתייצב לאחר המשבר הקשה של סוף שנות ה-80.

הרווח של טלרד ותדיראן תקשורת נבע לא רק מתיאום מחירים, אלא גם מחלוקה מוסדרת של השוק ביניהן. בתשקיף לקראת הנפקה שפירסמה בזק ב-98' פורסמו פרטים מהדו"ח שהכין מבקר הפנים של החברה.

"על פי ממצאי המבקר (...), חלוקת השוק בין שתי החברות וביטול המכרזים שבתהליך - לא הובאו לאישור הדירקטוריון בעת שזה אישר את הסכמי המסגרת עם טלרד ותדיראן. כן מצא המבקר, כי מבחינת הפער בין המחירים המקובלים בחו"ל לבין התעשייה בארץ, מתחלקת תקופת ההסכמים לשניים: עד 91' התרחב הפער בין המחירים הגבוהים של התעשייה המקומית למחירים הנמוכים בשוקי העולם. החל ב-92' פעלה הנהלת החברה לצמצום הפער (...), אף כי עד להסכם ההארכה היו המחירים בחו"ל נמוכים באופן משמעותי ממחירי ההתקשרות עם טלרד ותדיראן".

859 מיליון שקל - זהו ההיקף הכספי שהקצתה בזק לרכישת מרכזיות דיגיטליות ב-96'. כך מראה התשקיף מ-98'. סכום זה נחלק בין 332 מיליון שקל לתדיראן תקשורת ל-527 מיליון שקל לטלרד. שנה קודם הסתכם היקף הרכש של מרכזיות ב-761 מיליון שקל. תחת הנחות שמרניות, ניתן להעריך שבעשר שנים שבין 87' ל-97' הסתכם רכש המרכזיות על ידי בזק בכ-7-6 מיליארד שקל.

המרכזיות היו רכיב הרכש העיקרי של בזק באותן שנים, והן היוו את המרכיב העיקרי בפחת של החברה. רכיב הפחת של בזק מהווה מרכיב עיקרי בהוצאותיה ובקביעת תעריפי החיוב לצרכנים שלה.

6,000 - זהו מספר העובדים שהעסיקו תדיראן וטלרד ביחד בסוף 97'. כל אחת מהן העסיקה אז כ-3,000 עובדים. באותה עת היתה תדיראן תקשורת חברה ציבורית בשליטת כור, וטלרד חברה פרטית בבעלות מלאה של כור.

ב-99' מוזגה תדיראן תקשורת לחברת אי.סי.איי. צמצום כוח האדם החל אצלה עוד קודם לכן, ולמיזוג עצמו היא הגיעה עם כ-2,000 עובדים. בתוך אי.סי.איי פעלה תדיראן תקשורת בעיקר בשלוש חטיבות - חטיבת אינווייב המתמחה בציוד אלחוט, חטיבת אנאביס שמתמחה במערכות תמסורת (קרוס קונקט), וחטיבת המרכזות.

חטיבת המרכזות, שגרפה בעבור תדיראן תקשורת את עיקר הרווחים בשנות ה-90, נמכרה בתחילת 2000 תמורת פחות מ-30 מיליון דולר לאפריקה ישראל ורני ברגמן. שם החברה שונה ל"תדיראן טלקום". בשנה האחרונה נקלעה תדיראן טלקום לקשיים, שחייבו אותה להיכנס לתוכנית הבראה וקיצוץ בכוח האדם. בתחילת 2004 העסיקה תדיראן טלקום כ-400 עובדים.

אינווייב נמכרה לפני כשנתיים לאלווריון תמורת 20 מיליון דולר ואנאביס מוזגה לחטיבת האופטיקה של אי.סי.איי.

על פי אומדן זהיר, במה שהיה פעם "תדיראן תקשורת" נותרו כיום לא יותר מכמה מאות עובדים. גם טלרד עברה מאז דיאטה רצינית וכיום היא מעסיקה כ-700 עובדים.

1.4 מיליארד דולר - זה הסכום שדרש, וקיבל, התובע הכללי של ניו יורק, אליוט שפיצר, מבתי ההשקעות של וול סטריט על חלקם בניפוח הבועה בבורסה. הסכום נקבע לאחר הסדר פשרה עם בתי השקעות הגדולים. זה בהחלט לא סכום שמוטט את בתי ההשקעות הגדולים, אבל הוא הראה להם וגם לבתי השקעות הקטנים יותר שכוח ההרתעה של שלטון החוק הוא לא רק סיסמה חבוטה.

שפיצר לא עצר בכך. הוא דאג לשינוי של שיטות העבודה בוול סטריט, וחקירותיו סייעו בבירור תביעות אזרחיות שהגישו לקוחות שנפגעו על ידי בתי ההשקעות.

1.7 מיליארד שקל - זהו הסכום שנקבע בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד בזק, כור, טלרד ותדיראן תקשורת על ידי עורכי הדין רם גורדינסקי ונבות בר. השניים מבקשים להכיר בהליך המשפטי כתביעה ייצוגית לפי חוק ההגבלים העסקיים, בשם משתמשי השירות הטלפוני של בזק.

לטענת התובעים, ציבור הצרכנים הוא שמימן את קרטל המרכזיות דרך תעריפי הטלפון הגבוהים שנגבו ממנו על ידי חברה, שהיא מונופול על שירותי הטלפון בישראל.

"כדי להגביר את ההרתעה יש לעודד כעניין שבמדיניות תביעות אזרחיות נגד הצדדים לקרטל ולאלצם לשאת במלוא הנזקים שגרמו", כותבים גורודינסקי ובר בכתב התביעה. "מדיניות כזו עשויה למוטט את הבסיס 'הכלכלי' של הקרטל, ובכך להביא לצמצום התופעה החמורה, שאת נזקיה סופג כמעט הציבור כולו", הם מוסיפים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#