"לימודי ראיית החשבון חייבים לפתח חשיבה וגישה ביקורתית כדי להישאר רלוונטיים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לימודי ראיית החשבון חייבים לפתח חשיבה וגישה ביקורתית כדי להישאר רלוונטיים"

בוגרי החוגים לראיית חשבון מתקשים למצוא משרד להתמחות, מה שגורם לרבים לוותר על המקצוע, אך רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות במרכז הבינתחומי, טוען כי זהו רק הסימפטום: "שורש הבעיה טמון בבחינות ההסמכה למקצוע, רק רפורמה עמוקה תוביל לפתרון" ■ שוק רואי החשבון - כתבה שנייה בסדרה

9תגובות

בוגרים רבים של פקולטות לראיית חשבון מספרים על נטישה הדרגתית של צעירים את המקצוע. כפי שפורסם במדור זה בשבוע שעבר, הסיבה העיקרית לנטישה היא קושי רב במציאת מקום להתמחות, על רקע התנהלות תמוהה הן של הרגולטור, שאינו מאפשר התמחות אלא בתחום הביקורת, והן של המשרדים הגדולים, שקולטים את מעט המאושרים בתנאי ניצול מחפירים.

רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית החשבונאות וסגן דקאן בית הספר למינהל עסקים של המרכז הבינתחומי, ובעל הטור "IFRS בשטח" המתפרסם ב–TheMarker, טוען שהבעיה האמיתית מגיעה דווקא ממקומות אחרים. "יש בעיה גדולה ברמה הארצית", הוא אומר. "רק כ–20% מבוגרי החשבונאות כיום מוצאים התמחות בחמש הפירמות הגדולות, וכואב לראות את הדברים, במיוחד כשהמאמץ שמשקיעים הסטודנטים עצום, ומצב ההתמחות ידוע מראש".

עם זאת, הוא מוסיף כי "האמת הלא קלה היא שבשנים האחרונות נוצר בידול משמעותי בין המוסדות. בחלקם, כמו אצלנו, רוב הסטודנטים סגורים להתמחות במשרדים הגדולים כבר בשנה א'. על רקע ההצפה הכלל ארצית, התפתחה תחרות חריפה בין המשרדים על הסטודנטים האיכותיים, שמגויסים מוקדם, כך שנוצרות העדפות לפי מוסד".

מה הפתרון? הגבלת מספר המוסדות?

"בעולם המודרני לא ניתן וגם לא צריך לבצע מגבלות כאלה, ויש לתת לכוחות השוק לפעול. הפתרון לא צריך לבוא דרך הגבלת התחרות, אלא בהתאמת סף המקצוע לנדרש כיום".

קובי קנטור

כאן נוגע שוב במה שהוא, לתפישתו, לב לבה של הבעיה: "בחינת ההסמכה הנוכחית בחשבונאות היא טכנית, ולא בוחנת הבנה עמוקה של הסטודנטים. היא גם משליכה על האופן שבו מלמדים חשבונאות — מוסדות רבים נהפכו לפס ייצור למעבר בחינות המועצה. אנחנו היום בעידן של IFRS — התקינה החשבונאית הבינלאומית — ששינה את המקצוע מקצה לקצה, והפך אותו ממבוסס כללים למבוסס עקרונות, במקביל לחתירה להצגת מידע רלוונטי ושימוש גובר בשווי הוגן והערכות שווי. למרות השינוי הדרמטי, בחינות ההסמכה נותרו באותה המתכונת, וכמותן אופן הלימוד.

"אם הבחינה היתה שונה, היא היתה מחייבת את המוסדות להתאים את עצמם אליה, ואופי הלימוד היה משתנה מקצה לקצה. שיעורי המעבר בבחינה מבוססת חשיבה יהיו נמוכים יותר באופן טבעי, והכי חשוב שהיא תקרין על המקצוע — תציב סטנדרטים חדשים לתפקוד רואה החשבון וגם תגביר את היוקרה שלו. בטווח הארוך, בחינה במתכונת חדשנית ומותאמת למציאות תסייע לפתרון בעיית שכר הטרחה הנמוך יחסית בביקורת. ברגע שהדירקטוריונים יבינו שרואה החשבון לא רק בודק טכנית את היתרות, אלא גם שומר עליהם ומציף להם את הסיכונים, הם יהיו מוכנים, ואף ירצו, לשלם יותר, כדי להימנע ככל הניתן מחשיפה לתביעות".

במלים אחרות, אתה אומר שאופן הלימוד כיום, המכוון לבחינה, לא רלוונטי.

"זה מצב של ביצה ותרנגולת. הבחינה משקפת את אופן הלימוד. שינוי מבנה הבחינה יחייב את מוסדות ההשכלה הגבוהה להתאים את עצמם ולגייס סטודנטים מתאימים, גם ברמת תנאי הקבלה, ולעבוד אתם על פיתוח גישה ביקורתית ויכולת חשיבה עצמאית. אין ספק שיהיה קשה יותר למוסדות להכשיר את הסטודנטים להתמודד עם בחינה מהסוג הזה, וזה יוביל באופן טבעי לדילול מספר הסטודנטים שיוכלו להתמודד עם דרישות המקצוע. ברגע שיודעים על זה מראש, וזה עובר מפה לאוזן, זה יחדד למועמדים ללימודים את ההתאמה שלהם למקצוע, כך שבמידת הצורך הם יפנו למקצועות אחרים".

למה זה לא קורה להערכתך? מדוע הלימוד והבחינה מאובנים, ואיך זה קשור לגילדה השומרת על המשרדים הגדולים, שעליה מדבר ירון זליכה, דקאן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו?

"אני לא חושב שיש קשר בין נושא הגילדה לאופן הלימוד ואופי הבחינה, שנותר ללא שינוי מהותי כבר 20 שנה. אני חושב שזה נובע מכך שבאופן כללי למערכות גדולות, ובמיוחד לרגולטור ממשלתי, קשה לבצע שינויים קונצפטואליים מהסוג הזה. ומצד שני, גם למוסדות ההשכלה הגבוהה יכול להיות נוח עם המצב, כי לכאורה קל יותר להכשיר סטודנטים לבחינה טכנית. להכין סטודנטים לבחינה שדורשת חשיבה עמוקה זו משימה לא פשוטה, שמצריכה גם תשומות רבות".

אחד הפתרונות המהירים הוא לאפשר התמחות במחלקות הכספים, ובכך להגדיל את מספר מקומות ההתמחות.

"לטעמי, הפתרון הרצוי הוא, כאמור, לייצר סוג אחר של רואה חשבון. עם זאת, אני לא רואה מניעה לאפשר התמחות במחלקות כספים של חברות גדולות. גם כיום חלק ניכר מהמתמחים במשרדים הגדולים אינם עוסקים בביקורת, וגם זה בסדר, ואפילו נכון. זה מתיישב עם התפישה החדשה של רואה החשבון.

"הביקורת כיום שונה לגמרי ממה שהיתה בעבר. אם בעבר עיקר התפקיד היה בדיקה טכנית של יתרות בנקים ומילוי רשימות תיוג, כיום רואה החשבון צריך להבין בעסקים ובממשקים השונים שלהם, וצריך לדעת לקרוא את המפה ואת הסיכונים שבדרך. לצורך כך, הוא צריך להיות איש חושב ויצירתי, כזה שמסוגל להתמודד עם סביבה משתנה, ובעל מיומנויות פיננסיות אך גם טכנולוגיות, לרבות בהיבטים של מערכות מידע.

"אם נחשוב על סיטואציה שבה חברה נכנסת לחוזה שמסתתר בו מכשיר פיננסי מורכב שיכול לשנות את כל המצב, רואה חשבון ש'הולך על הקווים' יכול לפספס אותה לגמרי. גם המודלים העסקיים של החברות כיום, כמו חברות הטכנולוגיה, הם מורכבים ודורשים הבנה עסקית, להבדיל מהעולם של פעם, שבו היו רק שני סוגים של חברות — תעשייתית ומסחרית".

אז מיהו המועמד ה"נכון" כיום ללימודי ראיית חשבון?

"אני ממש לא חושב שהאנשים שבחרו ללמוד חשבונאות לפני 20 ו–30 שנה הם אלה שצריכים ללמוד חשבונאות כיום. לעשות ביקורת על הערכת שווי, שכוללת הנחות וניתוחים של ענפים שונים וסיכונים מגוונים, החל בסיכוני מטבע וכלה בסיכוני רגולציה, זה דבר מורכב. אני מתאר לעצמי שגם משרדי ראיית החשבון הגדולים מבחינים בזה, וכדי למנוע את המשבר הבא הם מחפשים את המועמדים בעלי הפוטנציאל לעשות זאת.

שלומי שוב
אייל טואג

"לצערי, חלק גדול מהסטודנטים לא בהכרח מתאימים למקצוע ולתמורות שהוא עובר, הן מבחינת תכונות ויכולות, והן מבחינת הידע והכלים שמוענקים להם בתקופת הלימודים. לימודי ראיית החשבון הקלאסיים לא מפתחים מספיק את החשיבה, ולדעתי לא מלמדים מספיק לפתח גישה ביקורתית ולהבין מה עומד מאחורי הדברים. מכך נובעת גם הסטיגמה של רואה החשבון האפור והמרובע.

"ברגע שיכירו בשינוי הדרמטי, הסטיגמה הזאת תתנפץ לטובת התפישה הנכונה שלה - איש עסקים ויזם. התוכנית שלנו, למשל, קמה מתוך תפישה שעידן ה–IFRS דורש אופן לימוד שונה, ואבוי לשוק ההון אם יהיה אחרת. זה אמנם דורש יותר מהסטודנטים בראיית קצרת טווח, אבל זה נטבע בהם והולך אתם".

אתה מומחה IFRS, ומחנך על ברכי זה את הסטודנטים. ברור שאתה בא מפוזיציה לא נייטרלית.

"ה–IFRS הוא כיום הסטנדרט העולמי הכי גבוה, מה גם שכבר שבע שנים הוא הסטנדרט הרשמי בישראל, ועליו מבוסס כל המסחר בשוק ההון שלנו. מי שלא מכיר במציאות הזאת, ששינתה לחלוטין את המקצוע, הוא בלתי רלוונטי".

בהינתן השוק כפי שהוא, היית ממליץ בכלל ללכת ללמוד כיום ראיית חשבון?

"המהפך שעובר על המקצוע צריך להפוך אותו דווקא לאטרקטיבי מאוד. אם פניו של המועמד הם לעולם העסקים ויש לו פתיחות מחשבתית ונכונות להתמודד עם מקצוע דינמי, אין בכלל שאלה. לא מדובר רק ביכולות אנליטיות, אלא גם ביכולות ורבאליות וייצוגיות. החשבונאות היא הכלי החזק ביותר שיש לעולם העסקים והניהול. צריך לזכור שאפשרויות התעסוקה לרואי חשבון הן רבות, ועיקרן הוא לאו דווקא בעבודת הביקורת. בעידן הנוכחי גם כלכלן שהוא רואה חשבון הוא כלכלן טוב יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#