"זה אודי, עם הכסף והקשרים שיש לו הוא 
יעשה הכל כדי לעזור לחבר" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"זה אודי, עם הכסף והקשרים שיש לו הוא 
יעשה הכל כדי לעזור לחבר"

התארח אצל נתניהו רגע לפני ההחלטה על פיצול קשת ורשת וסייע בעקיפין לאולמרט בפרשת זקן ■ אודי אנג'ל, מהבעלים של רשת ודוגמה להתנהלות של מועדון ההון־שלטון־עיתון בישראל

16תגובות

באוקטובר 2010 נכנס איש העסקים הישראלי רוני פוקס, הפעיל בעיקר בתחומי האנרגיה, לבית הכלא בגיאורגיה. בית המשפט המקומי הרשיע אותו, עם חברו זאב אברהמי, בניסיון לשחד את סגן שר האוצר. על פוקס ההמום, שהכחיש את הטענות והתעקש שהן נבעו מסכסוך עסקי עם הממשלה המקומית, נגזרו שבע שנות מאסר. שנה וחודשיים לאחר מכן הוא שוחרר, וחזר אחר כבוד לישראל.

את השחרור המוקדם מהכלא הגיאורגי חייב פוקס לחבר ילדות שלו, איש העסקים אודי אנג'ל, מבעלי זכיינית הטלוויזיה רשת, בעל 6.5% ממניות החברה לישראל, ושותפו העסקי של עידן עופר בעסקי הספנות, התקשורת וההיי־טק. יותר משנה התרוצץ אנג'ל ונפגש עם כל מי שרק אפשר כדי לשחרר את חברו הטוב, בין היתר עם ידידו משכבר הימים, ראש הממשלה בנימין נתניהו. אנג'ל הפעיל לחצים באמצעות השרה לשעבר דליה איציק, המקורבת בעצמה לפוקס, והשחרור בוצע בעיקר בזכות נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, ושר החוץ אביגדור ליברמן.

ביום שבו שוחרר פוקס שכר למענו אנג'ל מטוס פרטי שהטיס אותו לישראל, וחיכה לו בשדה דב. "זה מאוד מאפיין את אודי, אדם שיודע להפעיל את השפעתו, בזכות הכסף שיש לו ובזכות הקשרים, כדי להשיג את מה שהוא רוצה", אומר אדם המכיר את אנג'ל שנים רבות. "זה סיפור מדהים. בן אדם נעצר על שוחד, וכל הצמרת הישראלית מתגייסת לעזור לו".

אודי אנג'ל, בעל השליטה ברשת
אייל טואג

חברים של אנג'ל מתארים את מה שהתחולל מאחורי הקלעים בזמן המבצע לשחרור פוקס: "אודי הקים מטה מיוחד לשחרורו, והיו ימים שהוא לא הלך לישון בבית. הוא טס בין ראשי העולם העסקי בכל העולם, ונפגש גם עם ראשי מדינות, הכל כדי להציל את החבר שלו".

ערך החברות של אנג'ל בא לידי ביטוי גם במקרה של חבר טוב אחר, ראש הממשלה לשעבר והעבריין המורשע אהוד אולמרט. לפני שלושה חודשים עלה שמו של אנג'ל כאחד מאנשי העסקים שנרתמו לעזור לאולמרט בזמן שניסה לשמור על נאמנותה של שולה זקן. בהקלטה שהושמעה בבית המשפט בדיוני משפט טלנסקי המחודש, נשמע אולמרט אומר לזקן שאם הבעיה שלה היא כסף, הוא "יכול לסדר את זה עם אודי". זקן אף הועסקה כמה חודשים בארגון וראייטי ישראל, שבראשו עומד אנג'ל. בחלופת המסרונים בין אולמרט לזקן, שנחשפו בערוץ 10, כתב לה אולמרט: "שמחתי לשמוע מאנג'ל שהצ'ק הראשון נחתם, כן ירבו. גם ההמשך יהיה". מכיוון שאנג'ל מכחיש שהעביר צ'קים באופן ישיר לזקן, נראה שאולמרט התכוון למשכורת שזקן קיבלה מווראייטי, כ–7,500 שקל (פלוס מע"מ), בשנה וחצי שהועסקה שם כמגייסת תרומות.

"אולמרט מעולם לא פנה לאנג'ל לבקש עזרה כלשהי, ובטח לא לגבי זקן", טוען מנגד חבר של אנג'ל. לדבריו, אנג'ל החליט לתרום לסניף וראייטי בירושלים, בלי קשר לאולמרט או לזקן. "וראייטי ירושלים היה במשך שנים במשבר כלכלי גדול, ואנג'ל נחלץ לסייע למרכז בתרומות של מיליוני שקלים", מסביר החבר. "זקן, בתוקף תפקידה, הביאה תרומות נאות והצדיקה את השכר שקיבלה". זקן סירבה להתייחס לדברים. אנג'ל סירב להתראיין לכתבה זו.

בנו היקר של יולי עופר

אנג'ל הוא איש של קסם אישי וחברים, על כך מעידים רבים מאלה שבאו אתו במגע. הוא מלא חן, נדיב, נעים הליכות, חייכן ונהנתן. אנשי עסקים באלפיון העליון מרבים לפרגן זה לזה, אך נדמה שבמקרה של אנג'ל היחס החם המורעף עליו הוא אותנטי — משהו באישיותו גורם לאנשים לחבב אותו באמת. "אישיות מיוחדת במינה", אומר עליו חברו הטוב ושותפו העסקי ברשת, מיכאל שטראוס. "יש לו יכולת מדהימה לזהות אנשים ולהתקרב אליהם", אומר איש עסקים בכיר. "אנג'ל הוא אדם שיכול למגנט אותך. כל מי שנמצא בחברתו מתאהב בו. כשהוא צריך מישהו, הוא יודע איך לפתוח אליו את הדלת. אם הוא יצטרך מחר להיפגש עם בנקאי שהוא לא מכיר, זה ייקח לו 7 דקות, והוא יידע איך לעשות את זה. זה כוחו המאגי".

ליאור מזרחי באובאו

לאנג'ל נוצרה במהלך השנים תדמית קלילה, בוודאי לעומת הכבדות של בני משפחת עופר שבחברתם הוא מסתופף יותר מ-40 שנה - יולי וסמי, שכבר אינם בין החיים, ובן דורו עידן עופר. בניגוד אליהם, אנג'ל נחשב למוחצן יותר, נער שעשועים נצחי שחי את החיים הטובים, מבלה ומצטלם עם דוגמניות. הוא אוהב מסעדות טובות, מסיבות ואירועים, רוכב אופניים ותיק, שהתנסה גם בטריאתלון, ואוהד את מכבי חיפה בכדורגל ומכבי תל אביב בכדורסל. מי שמכיר את אורחותיו מספר על אדם המשדר שאננות, כזה שאין לו הרבה דאגות על הראש. תדמית זו התחזקה כאשר ב–2006 הוציא דיסק, בעידודה של ידידתו עינת שרוף, ובו הציג את כישוריו כזמר. כעבור שנה הופיע בתוכנית "רוקדים עם כוכבים", שם רקד עם אנה ארונוב.

אנג'ל, 65, נולד בירושלים, בן למשפחה שהיא חלק ממשפחת האופים המפורסמת. בילדותו המוקדמת התנתקה המשפחה מעסקי הלחם ועזבה את הבירה לטובת חיפה. כנער בעיר הצפונית, אז ממשפחת מעמד ביניים, היה נוהג לנסוע בחופשים כדי לעבוד במאפיות של הדודים. הוא גדל על הכרמל, ובתיכון למד בבית הספר הריאלי. אחרי שירות צבאי כקצין בשריון, למד לתואר ראשון בכלכלה וראיית חשבון באוניברסיטת חיפה. באותה תקופה התחיל לצאת עם ליאורה עופר, אז חיילת משוחררת מלהקת פיקוד מרכז ובתו של איל הספנות יולי עופר. הקשר הזה יהפוך אותו ברבות השנים לאחד מעשירי ישראל. השניים התחתנו ב–1975 ואנג'ל התחיל לעבוד בקבוצה, וכעבור חמש שנים מונה למנכ"ל חברת הספנות של האחים עופר בישראל. אף שבני הזוג התגרשו באמצע שנות ה–90, אנג'ל נשאר בפעיל בעסקי המשפחה, ומאוחר יותר גם קיבל מניות, בעיקר בגלל ההערכה שלה זכה מצד חמו לשעבר.

אנג'ל היה מקובל על יולי וסמי. זו אחת הסיבות, לפי הערכות, לכך שהוא צבר לעצמו מעמד חזק במשפחה. הוא צמח כמנהל בקבוצת עופר בזמן שהם היו בעלי חברות פרטיות, ולכן לא ידועים מאוד בציבור. בתקופה ההיא הוא ניהל את המשרד של חברת הספנות הפרטית ממשרד ברחוב העצמאות בחיפה, סמוך למשרדיה של חברת צים הממשלתית, שכבר אז היו לה קשרים הדוקים עם משפחת עופר ולימים נקנתה על ידה. לדברי ד"ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית שהיה אז בכיר בצים, היחסים בין יולי עופר לחתנו היו חמים ומלאי רגש. "יולי התייחס אליו כאל בנו היקר ואהוב", אומר זבה. "הוא חנך אותו, לימד אותו כל מה שהוא יודע על עסקי הספנות ומעבר לכך. את המנהג הזה, להיות חבר של כולם, אנג'ל למד מיולי, טיפוס שבכלל לא הזיז לו אם בן אדם הוא שוער באיזה בניין או בעל רכוש עצום. לכולם היה אומר שלום".

כדוגמה ליחסים המיוחדים מציג זבה את הסיפור הבא: "בתחילת דרכו כמנהל אצל עופר, ביקשתי מאנג'ל להרצות בפני האגודה לחקר הספנות. הוא הסכים, ואז התחרט כי פחד לדבר מול קהל, ואפילו אמר בצחוק שיוותר על החוב של צים כלפי האחים עופר. בסופו של דבר הוא הגיע ונתן הרצאה מרתקת על חכירת אוניות ועל העסקים של משפחת עופר. בסוף ההרצאה ניגש אל יולי המנכ"ל המיתולוגי של צים, ד"ר נפתלי וידרא, ואמר לו במבטא ייקי כבד, 'נו, אני רואה שהילדים כבר נותנים הרצאות'. ליולי עמדו דמעות בעיניים".

במהלך השנים ידעו היחסים בין יולי לסמי עליות ומורדות, ואף נראה היה שאנג'ל מתקרב יותר לצד של סמי במשפחה, כאשר נהפך לשותפו העסקי של עידן עופר. דבר זה לא פגע, ככל הנראה, ביחסיו עם יולי. בראיון שהעניק יולי לעיתון "כלכליסט" ב–2010, שנה לפני מותו, הוא אמר על חתנו: "היחסים בינינו נפלאים, אנחנו שותפים בדברים פרטיים רבים, הוא ממש כמו בן שלי".

לדברי זבה, היותו של אנג'ל איש חברותי באה לידי ביטוי גם ביחסים החמים ששררו בין שתי החברות - עופר וצים. "כשהיינו סוגרים עסקה, אנג'ל דאג שנחגוג את זה", משחזר זבה. "היינו הולכים למסעדה טובה על שפת הים, חוגגים בלילה עם איזו שחייה בים, ואחר כך הולכים לאכול דג באיזשהו מקום. הגיבוש החברתי היה בראש מעייניו. היחסים הטובים בין שתי החברות הסתכמו לא רק בחתימה טובה, אלא בארוחה טובה שהיינו אוכלים כולנו יחד, בלי חשבון".

1999 היתה שנה מכריעה מבחינת עסקי משפחת עופר בישראל. האחים קנו מידי שאול אייזנברג את החברה לישראל, שהיתה אז שותפה בצים הממשלתית. בשלב מסוים הפרידו יולי וסמי את עסקיהם, למעט כמה מיזמים בודדים. אחד מהם הוא החברה הפרטית עופר ספנות, שנקראת כיום XT, ובה מחזיקים אנג'ל ועידן עופר בחלקים שווים, אחרי שקנו את חלקו בחברה של דורון עופר, בנו של יולי (לעידן עופר, היורש של סמי, עוד עסקי ספנות מסועפים בעולם, הנחשבים לרחבים יותר). הפעילות העיקרית ב–XT היא צי של כ–40 אוניות המוחכרות לחברות ספנות ברחבי העולם, פעילות שאותה מנהל אורי אנג'ל, בנו של אודי. מלבד זאת לחברה יש פעילות בתחום התעופה, ההיי־טק והמדיה (בין היתר, האחזקה ברשת). בכתבה זו נחשפים לראשונים נתונים כספיים על אודות החברה (ראו מסגרת), ומהם עולה ששוויו האישי של אנג'ל, הנגזר מנכסי החברה, הוא כ–1.5 מיליארד דולר.

ביבי, החבר מקורס קצינים

ההשתייכות למשפחת עופר פתחה בפני אנג'ל דלתות רבות בצמרת הקהילה העסקית והפוליטית, ומשם הוא ידע להמשיך בכוחות עצמו. כיום הוא אחד מאנשי העסקים המקושרים ביותר במשק. חלק מהקשרים נובע מהפעילות הפילנתרופית שלו: בין היתר משמש אנג'ל יו"ר המרכז האקדמי רופין (המעניק תואר ראשון ושני בלימודי ספנות) ויו"ר בית הספר למוזיקה רימון, לצד כהונתו כנשיא וראייטי ישראל. לגופים אלה גם תרם אנג'ל מכיסו הפרטי. פעילות ענפה זו מאפשרת לו לתחזק קשרים ולסייע לחברים, למשל כשמינה את דליה איציק לנשיאת המיזם 
"סיסמה לכל תלמיד", הפועל תחת עמותת מתן, מיזם שאנג'ל הוא המממן העיקרי שלו. "היא אשת העולם הגדול, שדואגת להביא הרבה תרומות למיזם. כרגע היא מקימה ועד מנהל בינלאומי", מסביר חבר של אנג'ל את מינויה של איציק לתפקיד.

את עוצמת הקשרים של אנג'ל אפשר לראות בחגיגות ההון־שלטון הנערכות מדי שנה בחצר ביתו רחב הידיים בצהלה שבתל אביב, באירוע "על האש" המסורתי שהוא עורך ביום העצמאות. בין האורחים נמצאים מיקי שטראוס, דני טוקטלי, המפיק חיים סלוצקי, שלומי לחיאני, המלונאי דוד פתאל, הפרסומאי אייל חומסקי, דליה איציק, עו"ד דורי קלגסבלד, וגם את העיתונאים בן כספית ואלון בן דוד. בעבר, כאשר היה עיתונאי, היה מגיע לשם יאיר לפיד, שאותו מכיר אנג'ל ממועדון הגנקי והחברה המשותפת שרוף.

סיון פרג'

לדברי שטראוס, "זה אירוע באווירה של פעם. הכל פשוט, בצורה הכי צנועה. האוכל המוגש הוא פיתה עם פלאפל וקבבים, סלטים, חומוס וטחינה. זאת מסיבה עממית, של חברים, צחוקים ומוזיקה ישראלית טובה". לאנג'ל עוד הרבה חברים טובים, כגון איש העסקים אליעזר פישמן, השר לשעבר חיים רמון ורו"ח יצחק סוארי, שבעבר אף הכין חוות דעת בנוגע למיזוג אפשרי בין רשת לערוץ 10. כמו כן, יש לו קשר מיוחד עם יועץ התקשורת רונן משה, החשוד כיום בפרשת ישראל ביתנו (ראו מסגרת).

אנג'ל מיודד גם עם נתניהו, והשניים מכירים שנים רבות. בתחילת שנות ה–70 הם עברו יחד קורס קצינים ולאחר מכן כל אחד פנה לדרכו, נתניהו לסיירת מטכ"ל ואנג'ל להמשך השירות בשריון. במהלך השנים שמרו על קשר מסוים. כיום, לדברי מקורב לאנג'ל, הם נפגשים או משוחחים מדי כמה חודשים. "אלה פגישות חבריות לכל דבר", מסביר החבר. "אנג'ל מעולם לא ביקש מנתניהו כלום, ולהפך. הם מדברים על הכל: על תקשורת, על העמותות שבהן אנג'ל פעיל, על מצב המדינה, על כל דבר, אבל כחברים, לא בקטע פוליטי או של הון־תקשורת".

הקשר בין אנג'ל לנתניהו עלה לכותרות לפני כמה חודשים, בעקבות השתתפותה של שרה נתניהו בסרט על אבחון הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים ששודר ברשת. נתניהו, העובדת כפסיכולוגית חינוכית בעיריית ירושלים, התראיינה ארוכות ובאופן בולט לסרט כמומחית בתחום, מה שבוודאי סייע לתדמיתה הציבורית. הסרט שודר כמה ימים לאחר פגישה בין נתניהו לאנג'ל, שנערכה במעון ראש הממשלה ובה נדונו בין היתר סוגיות שונות של רגולציה. לא ברור כיצד עלה הרעיון לראיין את נתניהו לסרט: אחת הגרסאות היא שזו היתה יוזמה עצמאית של יוצרת הסרט, שרון כידון, שהגיעה אליה דרך תחקירנית שעבדה בסרט והכירה את עבודתה של נתניהו בעיריית ירושלים. הראיון עמה אושר על ידי אבי צבי, מנכ"ל רשת, לאחר שהבין שהיא מרואיינת אחת מתוך ארבע. ובכל זאת, איש לא יתפלא אם בעוד כמה שנים ייחשף שהיתה יד מכוונת מאחורי ראיון. זאת אינה הפעם הראשונה שהדיירים מרחוב בלפור זכו לפרגון תמוה אצל הזכיינית שבבעלות אנג'ל: ב–2013 שודר בה הסרט "יום בחיי ראש הממשלה", שגרם ללא מעט הרמת גבות בענף.

אירוע אחר שכדאי לשים אליו הוא המעבר של התוכנית "מצב האומה" מערוץ 2 לערוץ 10, שעורר לא מעט תמיהות בברנז'ה. הטאלנטים של "מצב האומה", בראשות ליאור שליין, הרוויחו יותר כסף בערוץ 2 ונהנו מרייטינג גבוה יותר, ובכל זאת בחרו לעבור ערוץ. לא ידוע מה בדיוק גרם למעבר התוכנית לערוץ 10, מלבד העובדה שהתגלעו חילוקי דעות בין שליין וצוותו לבין הנהלת רשת. המעבר בתקופה רגישה של מערכת בחירות בהחלט מעורר שאלות. עם זאת, בכיר ברשת דוחה כל טענה בנוגע לקשר שבין עזיבת התוכנית לבחירות או לקשרי אנג'ל־נתניהו, וטוען שבבוא היום הסיבה לעזיבה תפורסם בפומבי.

זמן לא רב אחרי פגישתם של אנג'ל ונתניהו במעון ראש הממשלה החליט האחרון, בכובעו כשר התקשורת, לבטל את פיצול קשת ורשת, שהיה מגביר את התחרות בענף הטלוויזיה, מהלך שאליו התנגד אנג'ל בחריפות. את המהלך יזם שי באב"ד, אז מנכ"ל הרשות השנייה וכיום מועמד לכנסת מטעם מפלגת כולנו בראשות משה כחלון. לדברי באב"ד, נתניהו כלל לא שוחח עמו לפני שקיבל את ההחלטה, אף שהיה הרגולטור הקשור לנושא. באב"ד עצמו, אגב, הועסק בעבר על ידי אנג'ל בצים, דבר שלא מנע ממנו להיות רגולטור תקיף כלפי הבוס לשעבר: בעבר הוא קנס את רשת בקרוב ל–4 מיליון שקל בגין פרסום תוכן שיווקי. "אנג'ל רתח על הקנסות האלה", אומר באב"ד. "היו לנו הרבה ויכוחים גם בעניין הפיצול, אבל באיזשהו מקום יכולתי להבין את העמדה שלו. הוא ועידן עופר הזרימו לרשת 250 מיליון שקל. הוא פחד שאם הפיצול ייצא לפועל, הוא יצטרך להזרים עוד 250–300 מיליון שקל".

סיון פרג'

"אודי חמודי, משלנו"

למרות החברות עם נתניהו, אנג'ל הוא בן בריתו של יריבו המושבע, מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, בין היתר בשל היריבות החריפה בין מוזס לזכיינית קשת, שאמנם הצטמצמה עם השנים, אך בין הצדדים שורר "שלום קר". בעבר היה בין רשת לקבוצת "ידיעות" שיתוף פעולה רשמי, ותכנים של רשת קודמו ב–ynet. מוזס אף החזיק בעבר במניות בזכיינית. במהלך השנים אנג'ל זכה ליחס מפרגן בעיתון, בעיקר באזכורים במדור הרכילות במוסף "שבעה ימים". לדברי עיתונאי לשעבר בקבוצת "ידיעות", "מי שעובד בקבוצה יודע שיש שפת קוד בלתי רשמית שמגיעה מלמעלה המחלקת את העולם לטובים ורעים. אנג'ל היה מהטובים, מאלה שברור לך שלא תצא נגדם. אפשר היה לזכות בשיתוף פעולה שלו די בקלות. אם היה צריך לראיין אותו בנושא מסוים, זה התקבל בברכה. כשפירסמו עליו משהו, אז גם היתה תמונה מפרגנת. מנגד, דווקא האחים עופר היו בצד של הרעים. אבל אנג'ל היה משהו אחר, הוא היה אודי חמודי, משלנו. זו היתה רוח המפקד".

לדברי העיתונאי לשעבר ירון טן־ברינק, בסביבות 2012, כאשר רון ירון היה עורך "ידיעות אחרונות", נפסל טור שלו ב"שבעה ימים", שמתח ביקורת על הקשר בין מפרסמים לזכיינים. "טענתי שם שהבעיה בענף הטלוויזיה היא שגופים המפרסמים שייכים לזכיינים עצמם", הוא נזכר. "מושאי הביקורת של הטור היו בעיקר רשת וקשת. כנראה שכאן נגעתי בעצב רגיש במיוחד". לדברי טן־ברינק, "אני יודע ש'בשבעה לילות' היה מופעל לפעמים לחץ כבד מלמעלה לתת שערים לכוכבי רשת, כדי להילחם בקשת, גם כשהמוסף היה פחות מעוניין בזה". תגובת העיתון לא התקבלה עד סגירת הגיליון.

כאחד הבעלים של רשת, עברו על אנג'ל תקופות לא קלות. עד לפני כמה שנים נחשבה רשת לזכיינית המוצלחת פחות מבין שתי זכייניות ערוץ 2, והתמודדה עם קשיים כלכליים וחובות, מה שהעלה את האפשרות לאחד בינה לערוץ 10. בשנתיים האחרונות, לפחות במונחי רייטינג, נראה שהזכיינית מתאוששת, ותוכניתה "המרוץ למיליון" מגיעה מפעם לפעם לראש הטבלה השבועית של התוכניות הנצפות.

אנשי עסקים ותיקים המכירים את אנג'ל שנים ארוכות מתקשים להבין מדוע בכלל נכנס לעסקי הטלוויזיה, שאינם משתלמים מבחינה כלכלית. אנג'ל התחיל להתעניין בתחום כבר ב–2002, כאשר היה מעורב בהקמת חברת חדשות 24, שבה לקחו חלק טאלנטים כגאולה אבן, נסים משעל ויאיר שטרן. הקבוצה היתה אמורה להקים ערוץ חדשות ייעודי, מיזם שבסופו של דבר לא צלח. לאחר מכן הציע לו מנכ"ל רשת דאז, יוחנן צנגן, להיכנס כמשקיע ברשת, סביב המכרז לחידוש רישיון ערוץ 2. צנגן הוא חבר ילדות של אנג'ל מחיפה - הם למדו יחד בבית הספר הריאלי עם הצלע השלישית בחבורה, רוני פוקס.

מוטי קמחי

להשקעה ברשת נכנס אנג'ל ב–2006, באמצעות החברה הפרטית שהוא מחזיק עם עידן עופר. כיום יש בבעלות השניים 51% ממניות רשת. "בטלוויזיה בארץ אתה לא יכול לעשות כסף", אומר שטראוס, שותפו של אנג'ל ברשת. "צורת החוזים, ההתקשרויות, זה פשוט בלתי אפשרי. באופן אישי, אם מישהו יקנה את חלקי, אני בחוץ. אני לא יודע לדבר בשם אנג'ל, אבל נדמה לי שבהתחלה הוא כן האמין שאפשר לעשות מזה עסק. אני לא בטוח במה הוא מאמין היום. כשאנחנו נפגשים אנחנו לא מדברים על רשת, אלא על נושאים אחרים".

גם זבה מתקשה להבין מה מחפש אנג'ל בטלוויזיה. "הרבה תוהים בקשר לעניין הזה, בטח אלה שהכירו אותו בעסקי הספנות", הוא אומר. "כנראה שזה תחום שנראה לו מעניין ומושך". לדברי מקורב לאנג'ל, הדבר לא קשור לרצונו להשפיע על השיח הציבורי או על פוליטיקאים: "הוא מעולם לא הרוויח מהטלוויזיה", אומר אותו מקורב. "יכול להיות שהוא רואה בזה עוד סוג של פילנתרופיה, כמו המיזמים האחרים שלו".

אחד האירועים הזכורים מתקופת אנג'ל ועידן עופר ברשת הוא הניסיון שנעשה ב–2007 למנות את רפי גינת למנכ"ל חברת החדשות (עם שותפיהם ובעלי קשת, מוזי ורטהיים), ניסיון שנעצר לאחר מחאה ציבורית חריפה ומאבק עיקש של יו"ר החברה דאז יצחק לבני והדירקטורית רחל בן ארי. אנג'ל, כמו שאר בעלי ההון, תמך במינוי גינת, המקורב למשפחת עופר. לדברי לבני, אנג'ל לא עשה זאת באופן ישיר. "אנג'ל, באמצעות שליחו צנגן, היה חד־משמעי בתמיכתו בגינת", משחזר לבני. "אנחנו נלחמנו, ולבסוף מינוי את אבי וייס לתפקיד, מינוי שהוא לדעתי מוצלח ומוכיח את עצמו עד היום". לדברי בכיר ברשת, אנג'ל מעולם לא התערב בתכנים ששודרו בזכיינית או בחברת החדשות של ערוץ 2. "ב–2011 התפוצצה פרשת האוניות של משפחת עופר שעגנו באירן ונכנסו לרשימה השחורה של ארה"ב, והייתי בטוח שאנג'ל יפעיל מכבש לחצים לא לשדר דבר בעניין, אבל זה לא קרה", אומר אותו בכיר. "בסוף ארה"ב הוציאה את המשפחה מהרשימה השחורה".

"אודי אנג'ל התחנן"

אם בחיים הפרטיים אנג'ל מקפיד לטפח דמות פילנתרופית שתסייע לחברים בכל מקום, בתפקידיו הציבוריים הוא קצת יותר אגרסיבי ומתוחכם. הוא היה דומיננטי כאשר החברה לישראל רכשה את חלקה של המדינה בצים, מהלך שזכה לאחר מכן לביקורת ציבורית חריפה בדו"ח מבקר מדינה ובסרט "שיטת השקשוקה", בשל המחיר הנמוך מדי, כפי שנטען אז, שבו נמכרה החברה.

ליאת מנדל

ב–2004, בעת שהיה יו"ר צים, התחילה החברה במהלך מסיבי של הצטיידות בספינות חדשות. היא השקיעה קרוב למיליארד דולר בקניית וחכירת אוניות, במה שהוגדר אז כעסקת בעלי העניין הגדולה במשק וזכתה לביקורת ציבורית חריפה, כאשר החברה רכשה אוניות מחברת זודיאק הפרטית של סמי עופר, שמושבה בלונדון. בהמשך, כשאנג'ל היה דירקטור, נעשו עסקות בעלי עניין אחרות, חלקן גם כאלה השייכות לחברות שלו. כך, למשל, בפברואר 2008 ביצעה צים עסקת בעלי עניין לא מוצלחת, בלשון המעטה, שנחשפה בתקשורת לפני כמה חודשים. היה זה לקראת סיום חוזה החכירה של אונייה בשם צים מרסיי, שהייתה כבר בת 27. צים החליטה לחתום על חוזה חכירה חדש למשך שלוש שנים, ולמרות גילה של האונייה מחיר החכירה עלה מ–9,750 דולר ליום ל–16,900 דולר ליום. שנה לאחר חידוש ההסכם גרטה צים את האונייה ונאלצה לפצות את הבעלים ב–8.5 מיליון דולר על סיומו המוקדם של החוזה.

בשנים האחרונות נשמעה בשוק ההון ביקורת כי ההצטיידות המסיבית של צים, ברכישה או החכרה של אוניות, היתה אחד הגורמים להידרדרות החברה - הפסד של כ–2 מיליארד דולר, דבר שגרר ביולי 2014 את הסדר החוב הגדול בתולדות המשק הישראלי, שבה בוצעה תספורת של 1.4 מיליארד דולר מכספי החוסכים. גם אנג'ל נפגע מההסדר: חברת הספנות שלו ושל עידן עופר ספגה תספורת של כ–270 מיליון דולר.

דו"ח ממאי 2014 שכתב הכלכלן ד"ר זאב רותם מצא שבניגוד להסברים של ראשי צים - שההפסדים נבעו ממצב ענף הספנות בעולם - הרי שלמדיניות ההשקעה המסיבית של החברה באוניות היה חלק נכבד בכישלון. "מסע ההצטיידות חסר התקדים, בהיקף של מיליארדי דולרים, שאליו יצאה החברה, והסכמי החכירה ארוכי הטווח שעליהם חתמה (חלק לא מבוטל מהם עם בעלי עניין), הביאו לעלייה משמעותית בסיכון הפיננסי והתפעולי שלה", נכתב בדו"ח. דו"ח זה, שהוגש לוועדת הכספים של הכנסת, היה מרכיב חשוב במאבק שהובילו עובדי צים ועובדי איגוד קציני הים נגד הוויתור של צים על מניית הזהב, המונעת את מכירתה ללא אישור ממשלתי, מאבק שעבורו נשכר במיוחד היועץ האסטרגי מוטי מורל.

צים דחתה את הטענות בדו"ח, והזמינה דו"ח ממומחה אחר, רו"ח יאיר שלהב, שקבע שאין תימוכין לטענה שהעסקות בין צים לבעלי השליטה נעשו באופן שפוגע בצים ושהעסקות לא נעשו במחיר הגבוה מהמקובל בשוק. בנוגע לאונייה של מרסיי, טוענת צים שהבדלי המחירים נובעים מהבדלי המחירים לפני המשבר העולמי של 2008 ואחריו. לטענת צים, גריטת האונייה חסכה כסף - עלויות תפעול לאונייה ללא תעסוקה, בזמן של משבר בענף הספנות, מהלך שאושר על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים.

שלושה שבועות לאחר פרסום הדו"ח התייחס לתוכנו ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, בשיחה עם גורמים מאיגוד קציני הים ועובדי צים. בשיחה הוא דיבר על הקטע הנוגע לעסקות בעלי העניין, והזכיר את שמו של אנג'ל כמי שלחץ לקדם עסקות כאלה. גלעד הכחיש שעסקות בעלי העניין גרמה לצים הפסדים, אבל טען שעסקות אלה לא היו משתלמות מכיוון שנדרש היה לכנס דירקטורים רבים כדי לאשרן, מה שעלה לחברה כסף רב בשכר דירקטורים.

"בשביל לאשר את האונייה הזו אני צריך בורד של ועדת ביקורת של צים, בורד של צים, ועדת ביקורת של החברה לישראל, בורד של החברה לישראל. קח את כל חברי הבורד ועל כל שנה תכפיל את זה... זה יותר מכל התפעול של הזבל הזה", אמר גלעד. כאשר גלעד נשאל מדוע בכל זאת בחר באפשרות של חכירת אונייה בעסקת בעלי עניין, ענה: "התחננו בזן (חברה אחרת בשליטת האחים עופר, ש"ש), והתחנן אודי אנג'ל והתחנן דודו ארבל והתחנן רפי (דניאל, מנכ"ל צים דאז, ש"ש), ואמר תעשה לי טובה אל תפיל אותי על זה, ממילא יש לי אוניות בבעלי עניין, אז תהיה לי עוד אחת של בעלי עניין". בכל הנוגע לבזן, שגם בבעלותה אוניות, התכוון גלעד בדבריו לעסקה שבין בזן לצים, לאחר שעופר ספנות העדיפו שלא להחכיר אונייה לבזן, כדי לא לבצע עסקת בעלי עניין.

מדו"חות כספיים של XT, הנחשפים כאן לראשונה, עולה שצים משמעותית בפעילותה של חברת עופר מאריטיים, זרוע הספנות של XT. לפי הדו"ח השנתי של החברה מ–2011, לפחות 34% מהכנסות עופר מאריטיים הגיעו מדמי חכירה ששילמה צים באותה שנה. לפי הדו"ח, XT מחכירה לצים 11 אוניות, וארבע מהן בבעלות משותפת של צים ו–XT. הקשר המעניין בין צים לעופר ספנות עלה גם בניסיון של האחים עופר להביא להפחתת המס על רווחים מעסקי האוניות: אנג'ל, המתגאה בנדיבות שלו בתחום הפילנתרופיה, מעדיף לשלם הרבה פחות מס על הכנסותיו מעסקי האוניות, ואנשים הקרובים אליו פועלים בעניין זה מול המדינה. בהקשר זה יש לציין שחברות הספנות בבעלותם של עידן ואייל עופר, הרשומות בבריטניה, גרפו בשנים האחרונות רווחים עצומים מעסקי הספנות, בין היתר משום שהן משלמות מס נמוך מאוד בבריטניה - שהגיע בשנים מסוימות ל–0.5% בלבד, מששום ששם נהוג מס תפוסה שאותו משלמות החברות רק בהתאם להיקף המטען שלהן, ולא מס חברות רגיל.

בישראל נעשה מאז 2009 ניסיון להוביל מהלך דומה שיפחית באופן ניכר את המיסוי בענף הספנות. עו"ד דורון שוופי, המייצג את צים, עופר ספנות וגם את לשכת הספנות הישראלית, היה מעורב בהצעת חוק לגבי מס התפוסה. המהלך הזה עדיין לא הבשיל ולהערכת זבה, יגיע להליכי חקיקה רק בעוד כשנתיים. לדבריו, "שוופי פעל כאן כעורך דין מטעם לשכת הספנות. המס הזה קיים ב–49 מדינות: משלמים גם אם מפסידים, אבל כשיש רווחים המס אכן נמוך יותר וגם בממוצע המס נמוך יותר. זה נועד למשוך משקיעים. בעקבות החוק, חברות ספנות רבות חזרו לפעול בבריטניה".

לדברי גורם המכיר את פעילותו העסקית של אנג'ל, הוא מעורב מאוד בעסקי הספנות המשותפים עם עידן עופר. אחת הדוגמאות לכך היא עסקה שנחתמה בין עופר ספנות לחברת ייעוץ בינלאומית בנוגע לרכישת קבוצת הספנות הטורקית אקסאי וכל צי האוניות שבניהולה. החברה תבעה מעופר ספנות ומהחברה הטורקית דמי תיווך בגין עסקה זו. בפסק הדין נקבע שהחברה זכאית ל–800 אלף דולר דמי תיווך בחלקים שווים מהקונה ומהמוכר. עופר ספנות (כיום XT) שילמה את הסכום - 400 אלף דולר. לטענת מקור הבקי בפרטי המקרה, החברה הטורקית, כיום בבעלות עופר ספנות, לא שילמה עד היום את המחצית הנותרת, 400 אלף דולר, שהם באחריות אנג'ל ושותפיו, הבעלים החדשים של החברה הטורקית. התביעה, יש לציין, הוגשה נגד החברה הטורקית עצמה ולא כנגד בעליה. "יש פה מצב מוזר", אומר אותו מקור. "אנג'ל קנה את החברה הטורקית ואת הפעילות שלה ואת כל צי האוניות שניהלה, אבל לאחר מכן רוקן את החברה מתוכן. הפעילות, וצי האוניות של החברה עברו להולנד, לחברה בבעלות עופר ספנות בשם אייס טאנרקס, בזמן שאנג'ל ועופר ספנות מתנערים מאחריות לתשלום דמי התיווך".

מקורבים לאנג'ל דוחים את הדברים. לטענתם, אנג'ל כלל לא צריך לשלם את אותם 400 אלף דולר ושטענות בעניין צריך להפנות לבעלים הקודם של החברה. לטענתם, לחברה לא הגיע דרישת תשלום ולטענות על ריקון החברה, אין שום קשר לעניין. בנוגע לעסקות בעלי העניין אומרים המקורבים כי "בשבע השנים האחרונות לא נערכה עסקה בין צים ל–XT. כל עסקות בעלי העניין בין צים ל–XT נבדקו על ידי כל הרשויות המוסמכות, כולל רשות ניירות ערך. העסקות נעשו באישור האסיפה הכללית של צים, ולבעלי המניות של XT אין שום קשר להצבעה והם לא משתתפים בה כלל. בכל המקרים העסקות אושרו ברוב גדול מאוד על ידי הגופים המוסדיים". המקורבים מוסיפים כי "שאול אייזנברג, בעל השליטה הקודם בחברה לישראל, עשה בדיוק אותו הדבר, והוא היה איש העסקים הממולח ביותר שיכול להיות. הסיפור על כך שאנג'ל התחנן הוא פשוט הזוי. אין מצב בעולם שאודי יתחנן, זה לא הסגנון שלו".

העסקים הפרטיים של אנג'ל

XT, המוחזקת בחלקים שווים על ידי עידן עופר ואודי אנג'ל, היא חברה פרטית ולכן אין נתונים גלויים לגבי פעילותה הכלכלית, ואולם מידע שהגיע לידי Markerweek חושף בפעם הראשונה נתונים כספיים של החברה. ממידע זה עולה שאנג'ל הרבה יותר עשיר ממה שנדמה והונו, נכון לפני שלוש שנים, נאמד ב–1.5 מיליארד דולר לפחות. לפי דו"ח פנימי של החברה, הכולל דו"חות כספיים, נכון למרץ 2012 היה שווי החברה 3 מיליארד דולר - 2.3 מיליארד דולר בנכסים ממשיים ועוד 700 מיליון דולר בהון מניות. מתוך סכום זה, כ–530 מיליון דולר נבעו מאחזקות בחברה לישראל (12.3%), והשאר מהשקעות פיננסיות אחרות. לפי הדו"ח, חלק ניכר משווי החברה נעוץ בזרוע הספנות, ששווייה הוערך אז ב–930 מיליון דולר.

שווי השוק של החברה לישראל צנח מאז כתיבת הדו"ח ב–40%, אך מאז חלה התאוששות מסוימת בענף הספנות הבינלאומי. הדו"ח נכתב לאחר שפל גדול בענף הספנות העולמי, שנבע מהמשבר הכלכלי. ב–2008–2010 נאלצה החברה למכור 12 אניות. מצד שני, בתחילת 2011 חתמה החברה על חוזים לבניית 17 אניות חדשות, ולפי הדו"ח אניות אלה אמורות להניב לחברה הכנסות ב–2013 וב–2014, ושוויון הכולל יגיע ל–878 מיליון דולר.

חברת עופר מאריטיים (שאותה מנהל אורי, בנו של אנג'ל) היא זרוע הביצוע העיקרית של החברה. ב–2011 הכניסה החברה 240 מיליון דולר לקופתה. ה–EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) היה כ–100 מיליון דולר. הדו"ח חושף את הקשר בין מאריטיים לצים, ששמה מופיע בו לא מעט. כאמור, למאריטיים יש קשר הדוק לצים, ולפי הדו"ח 34% מהכנסותיה נובעת מהחכרת אניות לצים, שאף היא בשליטת משפחת עופר. מלבד זאת, למאריטיים יש קשר לחברה ישראלית נוספת (הפעם לא בעסקת בעלי עניין), אגרקסו, החברה הגדולה בישראל ליצוא חקלאי. לפי הדו"ח, אגרסקו חוכרת ממאריטיים שתי אניות.

ל–XT פעילות גם בענף התעופה: בבעלותה שישה מטוסי נוסעים, שאותם היא מחכירה ליוניטייד איירליינס, אלסקה איירליינס ואייר ברלין. שווי המטוסים נאמד, נכון ל–2012, ב–200 מיליון דולר. ב–2011 הכניסה החברה מפעילות 24 מיליון דולר. הזרוע הנוספת, שמוכרת יותר בישראל, היא עופר היי־טק. בסוף 2011 נאמד שווי ההשקעות בזרוע זו ב–240 מיליון דולר.

ל–XT היו גם לא מעט כישלונות בשנים האחרונות. ב–2012, לדוגמה, היא החזיקה ב–7% ממניות בטר פלייס, בשווי של 40 מיליון דולר. השקעה זו, שהיוותה אז כחמישית מסך ההשקעות של החברה בתחום ההיי־טק, ירדה מאז לטמיון. כמו כן החזיקה החברה ב–2011 23% מחברת הנדל"ן של חבס, מניות שהיו שוות אז 115 מיליון שקל. מאז הידרדר מאוד מצבה של קבוצת חבס, וכיום המניות של אנג'ל ועופר שוות כמיליון שקל בלבד.

רונן משה: הקשר שהתחיל במלחמה

אחד האנשים המסקרנים בסביבתו של אודי אנג'ל הוא היועץ האסטרטגי והפוליטי רונן משה, שנעצר באחרונה בחקירת ישראל ביתנו וכיום הוא בגדר חשוד. משה הוא חבר ילדות של בנו של אנג'ל, אורי אנג'ל. משה היה דירקטור מטעמו של אנג'ל בחברת החדשות של ערוץ 2, עד שהודיע על השעיית פעילותו בדירקטוריון לטובת עבודה כיועץ תקשורת של מפלגת כולנו (תפקיד שממנו נאלץ לפרוש בעקבות החקירה הפלילית נגדו).

הקשר בין אנג'ל למשה חורג מקשר רגיל: בסוף שנות ה–90 גילה משה במקרה שאנג'ל הוא זה שחילץ את אביו מטנק שנפגע במלחמת יום הכיפורים וכך הציל את חייו. מאז הקשר ביניהם ובין המשפחות התהדק, ומשה נחשב לאחד מאנשי אמונו הקרובים ביותר של אנג'ל. משה גם מעניק ייעוץ תקשורתי לאנג'ל בכל הנוגע לעסקיו הפרטיים. עד לפני כמה שבועות היה משה יועץ התקשורת של מפלגת כולנו, בראשות משה כחלון. אנג'ל מכיר אף הוא את כחלון, דרך המילייה החברתי־עסקי בחיפה. כחלון הוא תושב חיפה, בעבר היה לו עסק בעיר, ובעבר הוא התמודד במחוז חיפה של הליכוד. "זה לא קשר הדוק, אבל בהחלט יש היכרות מוקדמת ביניהם, עוד לפני שכחלון הגיע לפוליטיקה", אומר אדם המכיר את השניים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#