"שערורייה, אובדן דרך, חשבונאות יצירתית חצופה" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כשהחשבת הכללית כועסת

"שערורייה, אובדן דרך, חשבונאות יצירתית חצופה"

מיכל עבאדי־בויאנג'ו מתנגדת להעברת שליש מרווחי המעבר של בסיסי צה"ל לדרום - למערכת הביטחון

63תגובות

הרוחות בגבעת רם בירושלים, שבה שוכנים משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ובנק ישראל, סוערות בימים האחרונים - על רקע מחלוקת שנוגעת לתוכנית הגדולה שאישרה הממשלה להעברת כמה ממחנות צה"ל מהמרכז כדי להקים בסיסים בנגב ליחידות מודיעין ותקשוב.

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, מתנגדת בתוקף לאופן שעליו החליטה הממשלה לביצוע המעבר - באמצעות הקמת חברה, בתקציב של 18 מיליארד שקל, שיירשם בספרי התקציב של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולא כהוצאה בתקציב המדינה; היא גם מתנגדת לכך שמשרד הביטחון ייהנה מנתח של 34% מהרווחים שייווצרו מהיישום, שיגיע ליותר מ–10 מיליארד שקל. התנגדות החשבת הכללית עשויה לתקוע את תוכנית שוה"ם 3, שהתקבלה בממשלה ב–4 בינואר 2015 פה אחד, להעברת המחנות לאזור באר שבע.

לפי ההחלטה שהתקבלה בממשלה, תוקם חברה ממשלתית חדשה, שתהיה אחראית לפינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש במרכז, ולבנייה בכספים שיתקבלו מהפינוי של המחנות החדשים - מחנה ליחידת המודיעין 8200 באזור היישוב עומר ליד באר שבע, ומחנה תקשוב באזור אוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע. בראש החברה אמור לעמוד בצלאל טרייבר, סמנכ"ל במשרד הביטחון. שווי הקרקעות שצה"ל יפנה במרכז הוא כ–28 מיליארד שקל, להערכת אגף התקציבים באוצר, ומגיע אף לכ–50 ואפילו 60 מיליארד שקל, להערכת גורמי ממשלה אחרים. לפי החלטת הממשלה, פינוי מחנות צה"ל בלב אזורי הביקוש במרכז יאפשר בנייה של 57 אלף דירות חדשות.

שירן גרנות

מכירת הקרקעות
 רק ב-2023-2019

לפי החלטת הממשלה והתוכניות של מערכת הביטחון ושל משרדי האוצר והבינוי, החברה החדשה תתחיל לפעול כבר השנה, ואילו מכירת הקרקעות תתבצע 
ב–2023-2019. כלומר, החברה תשתמש בתקציב שיועמד לרשותה בהתאם להחלטת הממשלה החל מהשנה, בעוד ההכנסות ממכירת הקרקעות יתחילו להיכנס לקופת המדינה רק בעוד כמה שנים.

במכתבים ששלחה עבאדי־בויאנג'ו ב–15 בפברואר, תחת הכותרת "גירעון ומימונו", למנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר, ראש אגף התקציבים במשרד אוצר אמיר לוי, מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, וראש החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון (ממלא מקומו של מנהל הרשות, בנצי ליברמן), היא מוחה בתקיפות נגד סעיפים שונים בהחלטת הממשלה. לדבריה, "אופן הרישום התקציבי של ההסכם המתגבש, המתודולוגיה של שימוש תקציבי בתמורת מכירת קרקע, ובמיוחד לאור מהותיות הסכומים בהסכם שבנידון, נמצאת בתהליכי בירור אל מול הגורמים הרלוונטים. נושא זה עדין לא נפתר ומהווה סוגיה משמעותית ביותר".

אוטוסטרדה 
עוקפת תקציב

החשבת הכללית, שהיא רואת חשבון ועורכת דין בהשכלתה ובמומחיותה, טוענת כי לפי כל כללי המינהל התקין ולפי הקודים הבינלאומיים והמקומיים, ההוצאה להקמת החברה החדשה למעבר צה"ל לנגב, 18 מיליארד שקל, חייבת להירשם כהוצאה בתקציב המדינה. רישום כזה יגדיל את הוצאות המדינה.

לעומת זאת, לפי החלטת הממשלה, כדי לא להגדיל את הגירעון בתקציב ולעמוד במגבלת ההוצאה ובמגבלת הגירעון, סוכם כי ההוצאות של החברה החדשה, 18 מיליארד שקל, יירשמו כהוצאה בספרי רשות מקרקעי ישראל.

באגף החשב הכללי אומרים בתגובה כי זוהי "שערורייה", "אוטוסטרדה עוקפת תקציב", "אובדן דרך" ו"חשבונאות יצירתית חצופה" - לא פחות - ומוסיפים כי "לא ניתן לעקוף את תקציב המדינה", "אנחנו לא יוון", וכן, "מדובר ברישום שגופים בינלאומיים לא יכולים לקבל", ו"בשעבוד הכנסות רמ"י בשנים הקרובות לתקציב הביטחון". וגם, "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי כללי החשבונאות הבינלאומית שהיא כפופה להם, תרשום את ה–18 מיליארד שקל כהוצאה בתקציב". שלא לציטוט אומרים באגף החשב הכללי באוצר אף דברים חמורים יותר. נשמעו גם רמזים של פנייה ליועץ המשפטי לממשלה ולגופים רגולטוריים בינלאומיים.

כשהחשבת הכללית ניסתה להידבר עם הגופים המובילים את המהלך, החל ביולי 2014 ובכל החודשים האחרונים - משרד ראש הממשלה, רמ"י, אגף התקציבים באוצר - נאמר לה כי רמ"י פועלת לפי עקרונות "הפינוי הכלכלי", כלומר, מהלך כלכלי רב־חשיבות שמאפשר סטייה מהכללים. כשבאגף החשבת הכללית בדקו בספרי התקציב של רמ"י, פרויקטים המגודרים כ"פינוי כלכלי" בשנה האחרונה, התברר כי מדובר בסך הכל במהלכים של עשרות מיליוני שקלים, ולא מיליארדים רבים לשנים רבות, כמו פרויקט מעבר צה"ל לדרום - אם כי גם הרישום של עשרות מיליוני השקלים בספרי רמ"י אינו תקין, לעמדתם.

באגף החשבת הכללית זועמים על האגף האח במשרד האוצר, אגף התקציבים, שנתן את ידו למהמלך - אף שיהיו לכך השלכות כבדות על הירידה ביחס החוב־תוצר של ישראל. באגף החשבת הכללית אומרים כי אם יש רצון להגדיל את תקציב הביטחון, יש לעשות זאת בהליך התקציבי הרגיל ולא כבונוס על מכירת קרקעות ששייכות לעם ישראל.

הנגידה תומכת

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ראש חטיבת המחקר בבנק, נתן זוסמן, ומנכ"ל משרד הבינוי, שלמה בן אליהו, המכירים את פרטי המחלוקת, תומכים בעמדת החשבת הכללית. אתמול אמרה פלוג ל–TheMarker: "פינוי מחנות צה"ל והעברתם לנגב הוא פרויקט בעל חשיבות לאומית, ויש לקדמו במהרה. חשוב לוודא גם שמימון הפרויקט ורישומו ייעשו בהתאם לכללים החשבונאיים המקובלים, ולא באופן שעשוי לעקוף את כלל ההוצאה עליו החליטה הממשלה, או שמחליש את הקשר בין הגירעון הנרשם להתפתחות החוב הציבורי ולמצבה הפיננסי של הממשלה".

הנקודה השנייה שבה קיימת מחלוקת בין החשכ"לית לבין מי שדוחפים לפרויקט העברת מחנות צה"ל, היא הקופון שמערכת הביטחון אמורה לגזור מהמהלך. לפי החלטת הממשלה, מערכת הביטחון תקבל שליש מהפער שבין שווי הקרקעות בפועל לבין ההוצאות שיהיו לחברה החדשה. שווי הקרקעות מוערך ב–30–50 מיליארד שקל. הקמת החברה החדשה והוצאותיה מגיעים ל–18 מיליארד. הפער בין ערך הקרקעות לבין הוצאות החברה החדשה הוא 12–32 מיליארד שקל. שליש מסכום זה הוא 4–11 מיליארד שקל - בונוס בהחלט נאה. השאלה היא למה מגיע למערכת הביטחון הבונוס הזה.

החשבת הכללית מתנגדת להסכם הזה מכל וכל. לדבריה, הקרקעות שצה"ל יפנה לא שייכות למשרד הביטחון או לרמ"י, אלא לאזרחי המדינה, ולפיכך הכספים שיתקבלו ממכירת הקרקעות צריכים להיכנס לקופת המדינה, להורדת יחס החוב־תוצר של ישראל. לדעתה, "ככל שיש רצון להעביר עודפים אלה למשרד הביטחון, יש להעבירם בתהליכי תקצוב רגילים בצד ההוצאה".

בלי פיקוח ובקרה

עבאדי־בויאנג'ו גם הביעה תמיהה על שבהחלטת הממשלה לביצוע פרויקט מעבר צה"ל לדרום לא הוקמו גופי מעקב ובקרה, במיוחד כשמדובר במהלך יקר מאוד של עשרות מיליארדי שקל. היא תובעת כי על החברה החדשה יפקחו החשבת של רשות מקרקעי ישראל או חשב משרד הביטחון (שניהם אנשי אגף החשב הכללי באוצר), וכי נציגי אגף החשב הכללי יהיו מעורבים בכל המכרזים הקשורים בפרויקט, ויהיו מכותבים לכל הדיווחים.

עבאדי־בויאנג'ו הזדעקה על ההחלטה עוד לפני שהתקבלה בממשלה, וכתבה על השגותיה מיד ללוקר, ללוי וליועץ המשפטי של האוצר יואל בריס. מכתביה לא הועילו. לדעת אנשי החשב הכללי, ראש אגף תקציבים תומך בהחלטת הממשלה, שכן תקצוב החברה הממשלתית דרך תקציב רמ"י חסך לאגף התקציבים את השאלה כיצד לתקציב אותה דרך תקציב המדינה.

"הרווחים יועברו לרווחה ולחינוך"

באגף התקציבים אמרו אתמול בתגובה כי המחלוקת בתוך האוצר נוגעת לפרויקט לאומי מהמדרגה הראשונה, שכולם רוצים שיצליח ולא ייתקע. באגף אומרים שעבדו עם יועצים משפטיים, וכי התוכנית להעברת הבסיסים אושרה - וכי כשימונה שר אוצר חדש, הוא ישמע את כל העמדות ויכריע. אם תתקבל העמדה שלפיה ההוצאות להקמת החברה הממשלתית צריכות להירשם כהוצאות בתקציב המדינה, כך ייעשה - אם כי לדעת האגף, השיטה שננקטה, רישום בספרי רמ"י, משחררת כספים מתקציב המדינה לרווחה, חינוך ובריאות.

באגף התקציבים מציינים כי למעשה החשכ"לית יוצאת נגד החלטת ממשלה שהתקבלה פה אחד למעבר צה"ל לנגב, וכי בלי פיצוי לצה"ל הפרויקט לא יצא לפועל. מתן שליש מהרווחים על מכירת הקרקעות לצה"ל נהוג שנים, אומרים באגף.

באגף התקציבים מדגישים כי החלטה 531 של רמ"י מאפשרת "פינוי כלכלי" - רישום הוצאה במספרי רמ"י, ואחר כך קיזוזה באמצעות התקבולים ממכירת קרקעות. באגף התקציבים אומרים כי כך היה עם מתחם שרונה בתל אביב בשנות ה–90, עם אצטדיון הכדורגל קריית אליעזר בחיפה, עם רשות השידור בתל אביב, וכך היה גם בעבר עם תוכניות שוה"ם 1 ושוה"ם 2 לפינוי מחנות צה"ל.

בלומברג
קובי גדעון / לע"מ
מה דעתכם? מסכימים עם החשבת הכללית?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#