כך הצליח יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין לזכות בחיי נצח - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הצליח יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין לזכות בחיי נצח

בגיל 66 מצטרף אבי טיומקין לסמי עופר, שלדון אדלסון, שרי אריסון ועוד טייקונים ששמותיהם מעטרים את בנייני המרכז הבינתחומי

11תגובות

סיבוב במרכז הבינתחומי הרצליה דומה לעיון בטבלת הדירוג של עשירי ישראל. על השטח הקטן של המכללה מונצחים זה לצד זה שמות המיליארדרים היהודים הגדולים בעולם: ליד בית הספר לתקשורת על שם סמי עופר נמצא בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה על שם רון לאודר, ובמרחק קצר משם ממוקם בית ספר אדלסון ליזמות - על שם שלדון ומרים אדלסון - ובית ספר אריסון למינהל עסקים, על שם שרי אריסון.

התופעה אינה ייחודית למרכז הבינתחומי. כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מתבססים במידה זו או אחרת על תרומות. עם זאת, בגלל גילו הצעיר של המרכז, מרבית שמות היחידות האקדמיות והבניינים בתוכו מייצגים את שמות עשירי ישראל בהווה, ולא את שמותיהם של יהודים אמריקאים אמידים שתרמו את כספם לפני 50 שנה. בנוסף, מאחר שמדובר במכללה פרטית, שאינה נהנית מתקצוב ממשלתי - התופעה בה בולטת יותר.

בשבוע שעבר הצטרף לחבורת הטייקונים הנותנים את חסותם לבנייני המוסד שם מפתיע, שהרים לא מעט גבות במשק. הבינתחומי הודיע כי בית הספר לכלכלה ייקרא על שם אבי ויהודית טיומקין. צחוק הגורל הוא שלאיש קרנות הגידור אבי טיומקין אין יותר מדי דעות חיוביות על כלכלנים, ורק לפני כמה חודשים, כשהוזמן להרצות בפני תלמידי חוג הכלכלה של המרכז, תקף כהרגלו את התיאוריות הכלכליות המסורתיות, וסיכם את דבריו בכך שהציע לסטודנטים: "תעברו לחוג אחר".

אבי טיומקין
דן קינן

טיומקין הוא דמות מוכרת בשוק ההון המקומי ומתראיין לא פעם בכלי התקשורת. בין אם אלה זהב, נפט, מט"ח או ריביות - יש לו עמדה מוצקה על כל מגמה מאקרו־כלכלית בעולם, והוא נהנה לבטא אותה. בכל הראיונות והמאמרים הוא מוגדר "יועץ לקרנות גידור" - תואר אמורפי, שאינו מרמז על כך שהנושא אותו יכול להרשות לעצמו להשתלב במועדון היוקרה של התורמים הגדולים למוסדות ציבוריים, על אף שמדובר בתחום שמגלגל טריליוני דולרים. מה גם שבעולם הכלכלי ידוע כי ברוב המקרים, אלה שמדברים גבוהה־גבוהה בנושאים כלכליים - ונהנים לנבא נבואות זעם, כמו טיומקין - הם לא אלה שיודעים לעשות את הכסף הגדול בשוק ההון.

גם ברמה האישית, טיומקין הוא דמות מעט אקסצנטרית. מי שמכיר אותו מעיד על איש שיחה הנהנה ללהג על כל נושא שבעולם, אחד שמקפיד מאוד על הופעתו החיצונית ומהווה דמות שונה מהנוף הרגיל של התורמים למוסדות הגדולים בישראל. בהתאם לכך, התגובה הראשונית של רבים מאלה שפנינו אליהם השבוע כדי להבין מהיכן מגיע מקור הונו של טיומקין - היתה שבוודאי מדובר בתרומה זניחה, וכי במרכז הבינתחומי כנראה לא מצאו תורם אחר שיאות להשקיע את כספו.

בבינתחומי מסרבים למסור מידע על גובה התרומות שהם מקבלים, וגם טיומקין עצמו, שבדרך כלל שש לדבר על כל נושא, סירב להתראיין לכתבה בנוגע לעסקיו האישיים. עם זאת, לפי הערכות של מקורביו, גם אם לא מדובר בתרומה של עשרות מיליוני דולרים, כפי שתרמו בני הזוג אדלסון לפתיחת בית ספר על שמם לפני שנה - עדיין מדובר על תרומה בסך עשרות מיליוני שקלים.

"אחד שהולך על בטוח"

כיום אין לטיומקין, 66, עסקים בישראל. הוא מבלה את מרבית ימות השנה בדירה בשטח כ–450 מ"ר שהוא מחזיק בשדרה החמישית במנהטן, השוכנת בקומה 16 של בית דירות המשקיף לסנטרל פארק. בישראל הוא מחזיק בית רחב ידיים בכפר שמריהו, שם הוא נמצא לדברי מכריו כארבעה חודשים בשנה.

טיומקין גדל בתל אביב ולמד בבית הספר עירוני א', בן להורים בעלי עסק לכבלי חשמל בסיטונות. אחיו הוא סופר ספרי המתח חגי טיומקין (אחת הדמויות המרכזיות בספרו "תיק ספקולטיבי", המתאר תככים ופשע בשוק ההון, מבוססת על האח הפיננסייר). הוא שירת בחטיבת גולני, השתחרר כקצין בדרגת סגן - ועם שחרורו התחיל לעבוד בעסק המשפחתי.

כפי שמעיד מי שהכיר אותו כבר בנעוריו, התכונות שישפיעו על התנהלותו הפיננסית בעתיד היו קיימות כבר אז. "היינו משחקים יחד פוקר ורמי, כמו שעושים בגילים האלה, ואפשר לומר שאופי המשחק שלו כבר אז שיקף את אישיותו. אפילו במשחקי הקלפים הוא היה זהיר ולא לקח סיכונים - הוא אחד שהולך על בטוח, ומפה הפסימיזם שליווה אותו כל הדרך".

במקביל לעבודתו, טיומקין למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. עם זאת, הוא לא טרח לעבור בחינות הסמכה או להתחיל התמחות כעורך דין, ובמקום זאת התחיל להקדיש את זמנו להשקעות בבורסה.

את טבילת האש הראשונה שלו עשה כשבגיל 21 השקיע סכום קטן במניית חברה בשם כבלים. כפי שהעיד בעבר, טיומקין הכפיל את השקעתו תוך זמן קצר, אך הפסיד את כל מה שהרוויח בהשקעתו הבאה. הזינוק בקריירה המקומית שלו הגיע בעקבות היכרות קרובה שיצר עם שתיים מהדמויות המרכזיות בשוק ההון הישראלי באותה תקופה - מנהלי קונצרן כלל, אהרן דברת ויצחק שרם.

טיומקין ניהל את השקעותיו אז בבנק דיסקונט, במקביל למנהל ההשקעות יעקב וינשטיין, שייהפך לימים למנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון. וינשטיין הכיר בין טיומקין לשרם, שייהפך ב–1980 לסמנכ"ל קונצרן כלל.

ההיכרות הזאת הובילה לכך שטיומקין נהפך ליועץ חיצוני של כלל בענייני מט"ח. הוא עשה זאת בשנים שבהן כלל היתה הגורם הדומיננטי בשוק ההון ישראלי. כפי שמגדיר זאת מקורב לקבוצה באותה תקופה, "אלה היו שנים שבהן לכלל היתה הגמוניה במשק הרבה יותר מאשר בתקופת הדומיננטיות של אי.די.בי עם נוחי דנקנר. לא היה אז פיפס במשק שלא עבר דרך כלל. כל דבר שהוצע למכירה - יכולת לכתוב שכלל שוקלת את רכישתו".

בכלל התגלו לראשונה יתרונות הפסימיות של טיומקין. במפולת מניות הבנקים ב–1983 ניצלה כלל בטוחה, חברת הברוקרים של כלל, וכמעט לא נפגעה, בזכותו של טיומקין. הוא ייעץ אז לחברה כיצד להימנע מהמשבר ולמכור את מניות הבנקים בזמן. אלה היו גם השנים שבהן נוצרה היריבות של דברת ושרם עם איש העסקים אליעזר פישמן - אחד מאלה שהיו מזוהים במיוחד עם המפולת, שגרמה לו הפסדים עצומים.

יודע להנפיק בבורסה כל דבר

הקשר עם כלל פתח לטיומקין דלתות, ולקראת סוף שנות ה–80 הוא הרחיב את פעילותו בשוק ההון. טיומקין התחיל להיות פעיל בשורה ארוכה של עסקות בניירות ערך של חברות, כשהוא מארגן אחריו קבוצות משקיעים. בשנים שבהן המושג "חתם" עוד לא היה מוכר בשוק ההון הישראלי, טיומקין כבר נודע כמי שיודע להנפיק בבורסה כל דבר. מדי פעם התערבבו קשריו האישיים בדרכו הפיננסית, וכך ניתן היה למצוא שני אחים נוספים של אשתו, אדריכלית פנים במקצועה, משובצים בחברות שבהן היה פעיל. אחיה הבכור של אשתו, צבי בר־נס, הוא ממייסדי חברת המחשוב חילן, שטיומקין הוביל בה קבוצת משקיעים. אח נוסף, חיים ניסנסון, היה מנכ"ל חברת ראדא, שאותה הנפיק טיומקין בבורסה. אחותה של יהודית טיומקין, עליזה רוטברד, כלכלנית שמילאה בעבר תפקידים שונים בבנק ישראל ושימשה משנה למנכ"ל הבורסה, כיהנה כדירקטורית בכלל במשך שנים ארוכות.

דניאל בר און

העסקה הגדולה שבה היה מעורב טיומקין באותן שנים היתה כאשר ביצע את מה שאפשר להגדיר הרכישה הממונפת הראשונה בישראל. קבוצת משקיעים שהוביל רכשה בסוף שנות ה-80 מידי בנק לאומי את מניות השליטה בחברת האריזות קרגל. כמה חודשים מאוחר יותר החזירה קבוצת הרוכשים את רוב ההשקעה בדיווידנד שנמשך מקופת החברה, ומיד לאחר מכן הנפיקה אותה בבורסה. שנה אחר כך היה קונצרן כלל אחד מהגופים המרכזיים שרכשו מטיומקין ומקבוצה שבראשה עמד איל הפיננסים האמריקאי מייקל שטיינהרדט את מניותיהם בקרגל, בעסקה שהניבה עבורם רווח עצום.

אקורד הסיום של פעילותו בישראל היה גם כישלונו הגדול של טיומקין. ב-1993 הוא הקים עם דברת ושרם את העיתון הכלכלי "טלגרף". ספק אם מאחורי הרצון להקים עיתון עמדו אינטרסים עסקיים גרידא, וסביר כי בהחלטה היתה מעורבת גם חיבתו של טיומקין לתקשורת, ובעיקר תחושת הרדיפה שאפפה את דברת ושרם באותן שנים - בסוף שנות ה-90 פירסם עיתונאי "מעריב" דאז, יואב יצחק, סדרת תחקירים שהציגו התנהלות לא תקינה של דברת ושרם בקונצרן כלל, שהביאו לפתיחת חקירה של רשות ניירות ערך נגדם.

גם העובדה שהעיתון הכלכלי "גלובס" של היריב הוותיק פישמן שיגשג באותה תקופה תרמה להחלטה. כפי שמגדיר זאת מי שהכיר את השלישייה באותן שנים, "המתקפה על דברת ושרם הולידה את היוזמה להקים עיתון, והיריבות עם פישמן שהלכה שנים אחורה גרמה לרצון להתחרות ב'גלובס'. זו היתה תקופה שבה בכל נקודת זמן כל אחד מהצדדים הסתכל על הכיס של השני ובדק כמה הוא שווה, וטיומקין היה זה שלקח את עליו את כל המעטפת הפיננסית של הקמת העיתון".

טיומקין, שצירף להשקעה את אנשי עסקים פויו זבלדוביץ', ג'ק נאש ויצחק ירדני, הביא ב"טלגרף" לשיא את יכולתו לגייס כסף בבורסה גם ללא פעילות ממשית. חודשים ספורים אחרי שהתחיל "טלגרף" לצאת לאור, טיומקין הנפיק את העיתון הישראלי הקטן בוול סטריט, כשהוא מגייס כ–10 מיליון דולר. אלא שליכולת הפיננסית לא היה כיסוי תפעולי. "טלגרף" לא הצליח ליהפך לכלי תקשורת משמעותי - וספג הפסדים.

גם כניסתו של טיומקין לתפקיד פעיל בעיתון, בניסיון להוציא את העגלה מהבוץ, לא עזרה. העיתון נסגר שלוש שנים לאחר שראה אור, אחרי שהפסיד 18 מיליון דולר. טיומקין יצא מההרפתקה בשן ובעין, כשהוא מפסיד כ-4 מיליון דולר מכספו האישי. נפילת "טלגרף" גם היתה אקורד הסיום של הרומן בין טיומקין לדברת ושרם, והכישלון המשותף הותיר משקעים בין השלושה.

"הכסף הכי גדול בארה"ב"

את ההון שבו מחזיק כיום טיומקין, המוערך במאות מיליוני שקלים, הוא לא עשה בשנותיו בבורסה של תל אביב. כפי שמגדיר זאת מי שעשה עמו עסקים בעבר: "הכסף הגדול לא הגיע מישראל, אלא רק אחרי שהוא עזב את הארץ - מקרנות הגידור. אבי הוא איש מורכב, חכם מאוד, לפעמים חכם יותר מדי. במיוחד אם אתה השותף שלו".

נתן דביר

הסוד של טיומקין טמון בעובדה שהוא הצליח לבצע את החלום הרטוב של רבים מהפעילים בשוק ההון - להשתלב בתעשיית קרנות הגידור העולמית, המנהלת קרוב ל-3 טריליון דולר. בישראל מדובר על תעשייה קטנה הנמצאת בחיתוליה - הקרנות המקומיות מנהלות עשרות מיליוני שקלים בדרך כלל, ומאות מיליוני שקלים במקרה הטוב. בארה"ב, לעומת זאת, השכבה העליונה של קרנות הגידור מורכבת מגופים שכל אחד מהם מנהל 35-15 מיליארד דולר, וכוח האדם המנהל את הקרנות האלה לא גדל בהתאם לסכומים שהן מנהלות. אם בבתי ההשקעות הגדולים, הבנקים או בחברות הביטוח מצבת כוח האדם מונה מאות ואלפי עובדים, הרי שצוות הניהול של קרנות הגידור מונה עשרות עובדים, שיכולים לקבל גישה לסכומים דמיוניים.

למשל, קרן גידור המנהלת 20 מיליארד דולר וגובה את דמי הניהול הנהוגים בתעשייה - 2.5%, תיהנה מהכנסות של 500 מיליון דולר בשנה. נוהל קבוע נוסף בתעשייה הוא שקרנות אלה מקבלות 20% מהרווח שהן משיאות למשקיעיהן. המשמעות היא שאם קרן כזו השיאה למשקיעיה תשואה של 10% בשנה טובה לשוק ההון - היא תהנה מהכנסות של 400 מיליון דולר נוספים. עבור השותפים הבכירים בקרנות, הדבר יכול להשתקף במשכורת של עשרות מיליוני דולרים בשנה.

"זה כסף ענק", אומר פעיל בתעשיית קרנות הגידור הישראלית. "הכסף הכי גדול בארה"ב. האנשים העשירים ביותר שם הם מנהלי קרנות הגידור, וטיומקין מתפרנס עד היום מקרנות הגידור הכי גדולות בארה"ב - ולא רק כיועץ אלא גם כשותף, ונהנה מתגמול נדיב".

טיומקין, שנחשב למנהל שההתמחות שלו היא "מייג'ור ריוורס" - שינויי כיוון משמעותיים בשווקים, פועל בקרנות גידור מסוג מסוים - אלה העוסקות במאקרו־כלכלה, נישה של קרנות גידור המנהלות 400-300 מיליארד דולר ומשקיעות במדדי מניות, במטבעות, בריביות ובסחורות כמו נפט וזהב.

את הכניסה הראשונה שלו לארה"ב חייב טיומקין להיכרות עם שטיינהרדט בחברת קרגל. שטיינהרדט, מנהל קרנות גידור ידוע בניו יורק, התרשם מכך שטיומקין חזה את המפולת בשוק המניות בארה"ב ב-1987 וחפץ בשירותיו לניהול השקעותיו הבינלאומיות. תחת שטיינהרדט התחיל טיומקין לקחת פוזיציות בשוקי המט"ח והמניות, כשהוא מייעץ לו ומנהל עבורו כספים, ובמקביל הוסיף לרשימת לקוחותיו את ג'ק נאש, מייסד קרן הגידור אודיסיי פרטנרס, שאותו הגדיר בעבר טיומקין כמנטור שלו.

הימים היו ימי מלחמת המפרץ הראשונה, הדולר האמריקאי קרס ונאש וטיומקין הימרו על כך שהמטבע האמריקאי יתחזק מיד לאחר המלחמה - והצליחו בגדול. באותן שנים עבד טיומקין גם עם לי קופרמן, מנהל קרנות גידור נוסף שהונו העצמי מוערך כיום ב-3.7 מיליארד דולר, וקרן הגידור שלו מנהלת כיום כ-10 מיליארד דולר.

מעבר לקשרים שיצר, לאורך השנים הצליח טיומקין לייצר לעצמו שם של מי שרואה תהליכים קדימה - ויודע ליישם אותם להשקעות בפועל. 
ב-2000 הצטרף טיומקין לקרן הגידור קקסטון, ששווי הונו של מייסדה, ברוס קובנר, מוערך ב-5 מיליארד דולר. בשנים שבהן היה טיומקין מעורב בקרן, היא ניהלה כ-15 מיליארד דולר. טיומקין היה חלק מהקרן עד 2005, והיה אחראי על תיק השקעות מאקרו־כלכליות בגדול. במקביל הקים טיומקין ב-2005 קרן גידור בהיקף של 500 מיליון דולר עבור בנקי ההשקעות סיטי וסוסייטה ג'נרל, ונשאר פעיל בקרן במשך שלוש שנים לפני שעבר ליעד הבא. בשנים שלאחר מכן שימש מנהל השקעות בכיר ואסטרטג בחברת ההשקעה הפרטית טיגריס של המיליארדר הניו־יורקי טום קפלן. אגב קפלן, שהתחיל את דרכו כאנליסט שכיר אצל טיומקין בתקופתו באודיסי, הכיר את אשתו, דפנה רקנאטי, דרך שידוך של בני הזוג טיומקין, והגדיר אותו בעבר כמנטור שלו.

פספוסי ענק לצד הצלחות אדירות

התואר "יועץ לקרנות גידור" אינו מדויק במקרה של טיומקין, שכן בקרנות שבהן היה פעיל טיומקין אף ניהל השקעות בפועל, תוך שהוא נוטל פוזיציות בשווקים על סמך הערכותיו בהיקפים של מיליארדי דולרים. בהנחה שבקרנות הגידור שבהן פעל, מתוך דמי ההצלחה בגובה 20% שגבתה הקרן - 10% - חצי מהסכום, הועבר אליו, אפשר להבין שהוא גרף סכומים גבוהים.

גם כיום מעורב טיומקין באחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם. "לאבי היו פגיעות יפות לאורך השנים והיו לו גם פספוסי ענק", אומר מנהל קרן גידור מקומי. "ככה זה אצל משקיעים כמוהו. אם אתה מוכן להיות שונה ולא מיישר קו, אז יש לך גם פספוסים. בסוף קרנות גידור בסדר הגודל הזה לא תלויה באדם אחד. אלה קרנות שתקבל בהן הרבה כסף, לא משנה מה אתה מביא לו. אלה קרנות עם נבחרות מנהלי השקעות של 30 איש ואפילו פחות שעובדות בשיטה של סיעור מוחות. לא תמיד מודדים את ההישגים שלך באופן מיידי. נכון שאם הכנסת את הקרן לפוזיציה איומה של מיליארד דולר תפוטר, אבל מספיק שהיית חלק מהצוות בשנים טובות כדי לקבל המון כסף, עשרות מיליונים. בשנים שבהן הוא השתלב בתעשייה חיפשו אנשים עם חשיבה עצמאית מחוץ לקופסה. כיום זו קלישאה, אבל אז היה צריך חשיבה עצמאית ולא להיות עם העדר. אם יש מישהו כמוהו שאומר 20 פעם בחודש שהכל יתמוטט וצריך לשים הכל בזהב - החבר'ה הגדולים בקרנות יגידו 'אני צריך אותו לידי'. אפילו אם הוא יזהיר חמש פעמים לשווא והפעם החמישית תהיה בול - בכסף זה משתלם להם. יש פה ערך מוסף".

בישראל מוכר טיומקין בעיקר על סמך התחזיות שהוא מעניק השכם והערב לגבי השווקים בעולם. הוא עושה זאת לא רק בעיתונים המקומיים, אלא גם בעיתונים בינלאומיים כמו "וול סטריט ג'ורנל", "פורבס" ו"ביזנסוויק" - כולם מצטטים אותו. ברוב בתי ההשקעות כלכלן המאקרו הוא דמות האמורה לייצג את בית ההשקעות בתקשורת, אבל טיומקין עשה את הונו בזכות העובדה שמעבר לללהג מעל דפי העיתון - לתחזיות שלו יש בדרך כלל ביטוי מיידי בשטח.

כך, לאחר המפולת הגדולה בשווקים של 2008, התחזיות שנתן להתאוששות מהירה התבטאו בכך שטיומקין הימר על ירידת הריביות בעולם תוך השקעה בחסר במדד בשם יורייבור (אינדקס הריביות באירופה). לאורך השנים האחרונות גם צפה טיומקין את הזינוק הדרמטי במחירי הזהב, כמו גם את הצניחה בערכו - ודאג להמר על כך בכספים שהיה אחראי עליהם. אם, למשל, הוא חוזה את מפולת מחירי הנפט - זה מתורגם מיד להחלטות מעשיות, ואם בחודשים האחרונים הכריז ב"פורבס" כי "פוטין הוא קפוט", ניתן להניח שטיומקין הימר נגד הרובל בכספים שיש לו קשר אליהם.

במקביל, הנטייה של טיומקין לנהל את סיכוניו הצליחה להרחיק אותו עד היום מנפילות גדולות. בחינת התחזיות שהעניק לאורך השנים בתקשורת מעלה כי טיומקין אינו צודק תמיד. כך, בספטמבר 2008 הוא הכריז כי "אסור היה לתת לליהמן ברדרס ליפול - מערכת האשראי תשותק"; ב-2010 הכריז כי גוש היורו יתפרק בקרוב - מה שעוד עשוי להתרחש, אבל נכון להיום, חמש שנים אחרי ההכרזה, עדיין לא קרה.

אלא שטיומקין כנראה יודע מתי להיזהר מלהניח את כספו בעקבות תחזיותיו ומתי ללכת עמן עד הסוף. במקביל, גם כיום הוא ממשיך לקרוא 15-10 שעות ביום חומרים מאקרו־כלכליים, ומי שמכיר אותו יודע שהוא שולט בנתונים של הכלכלות המרכזיות בעולם עד לרמה של נתוני ייצור, אבטלה ומאזן מסחרי. כיום הוא מייעץ לכמה קרנות גידור גדולות בניו יורק, גם אם אינו שותף באף אחת מהן.

לאור הפרנסה הטובה שממנה הוא נהנה במגרש של הגדולים בארה"ב, אפשר להבין מדוע בישראל טיומקין הוא בעיקר פעיל חברתית. רשת הקשרים שלו ענפה: חתנו הנשוי לבתו היחידה נטלי הוא איש העסקים צביקה בארינבוים; המיליארדר בני שטיינמץ הוא חבר טוב, וכך גם עו"ד דורי קלגסבלד, הפרסומאי אילן שילוח ואיש העסקים בני ברגמן, שהיה שותפו בכמה השקעות בישראל. בנוסף, טיומקין היה ה"אנג'ל" של דב מורן כשזה הקים את אם־סיסטמס, וניתן לפגוש אותו במגוון אירועים של האלפיון העליון. ליום ההולדת ה–60 של אייל עופר, למשל, הוא תרם את ביתו בכפר שמריהו לצורך מסיבה גדולה.

גם מהזירה הפוליטית טיומקין לא נעדר. הוא מיודד עם אהוד ברק, בעבר תרם לסילבן שלום, ומגדיר אותו ואת אשתו ג'ודי חברים טובים, ואף השקיע בעסקיו של הלל קוברינסקי, איש המפתח של יאיר לפיד במפלגת יש עתיד. בבחירות הנוכחיות התייצב טיומקין דווקא מאחורי מפלגת כולנו של משה כחלון, והוא אחד מתורמיו.

אל הכתבה הסכים טיומקין להתייחס רק בכל הנוגע לתמיכתו במרכז הבינתחומי והעובדה שהוא מסייע בבחירות הנוכחיות למפלגתו של כחלון. "אנחנו נמצאים בעולם חדש - ואנחנו חייבים לעשות התאמה מיידית של כל המערכת הכלכלית והריאלית למצב החדש. כולנו גדלנו על ברכי התפישה שהממשלה היא הבעיה והמגזר הפרטי הוא הפתרון", אומר טיומקין, "אבל כיום אנחנו בעולם שבו המגזר הפרטי הוא הבעיה - והממשלה היא הפתרון.

"במשבר של 2008 ראינו שבלי סיוע ממשלתי, המערכת הפרטית עמדה בפני קריסה. המצב הזה דחף אותי להיות מעורב במוסד פתוח כמו המרכז הבינתחומי. המצב החדש מתחבר גם לפוליטיקה. שלוש שנים אחרי 2011, צריך להבין שלא מדובר על מצב כמו המחאה שאחרי מלחמת יום כיפור - שבה המפגינים הלכו הביתה והמשיכו בחיים. פה המפגינים של 2011 הלכו הביתה ומאז מצבם נהיה גרוע יותר. המחאה של 2011 נגנבה על ידי הפוליטיקאים, ואי אפשר לדעת מה יהיה השלב הבא שלה. אני תמיד אומר שהשכבה שלנו, של העשירים, יושבת על הטיטאניק ושותה שמפניה לצלילי המוסיקה שמתנגנת, בזמן שלמטה בסיפונים התחתונים האנשים כבר טובעים. אם לא נעשה מהלך משמעותי - זה ייגמר באסון. זו הסיבה שאני תומך בכחלון, זה לא יכול להימשך כך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#