הרשימה הסודית: 
10 מיליארד דולר באלפי חשבונות ישראליים בשווייץ - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תחקיר

הרשימה הסודית: 
10 מיליארד דולר באלפי חשבונות ישראליים בשווייץ

מנהלים ובעלים של בנקים, אנשי שוק הון, אמנים ו-350 עקרות בית הם חלק מהישראלים שהיו לקוחות של סניף בנק HSBC בז'נווה, לקראת סוף העשור הקודם ■ HSBC: "הסטנדרטים שהיו נהוגים בבנק נמוכים מהנהוגים כיום"

43תגובות

הרשימה הסודית של מחזיקי חשבונות בסניף ז׳נווה של בנק HSBC בשווייץ נחשפת. כ–6,200 חשבונות הוחזקו או היו קשורים ללקוחות ישראליים בין 1988 ל–2007. הסכום הכולל האדיר שהצטבר בחשבונות האלה היה כ–10 מיליארד דולר ב–2006 ו–2007. החשבונות מקושרים לכ–6,500 לקוחות בעלי זיקה ישראלית, כלומר כאלה שזוהו על ידי דרכון ישראלי, נולדו בישראל או רשומים תחת כתובת בישראל.

הרשימה הישראלית של לקוחות HSBC נראית כמו רשימת מוזמנים לחתונה של האלפיון העליון: היא כוללת מנהלי ובעלי בנקים, יהלומנים שעסקיהם חובקי עולם, אנשי נדל״ן ושוק ההון, בעלי חברות ציבוריות ופרטיות, אנשי היי־טק שהתעשרו מאקזיטים, עורכי דין מוכרים, מנחה טלוויזיה פופולרי, אמנים, שחקני כדורגל מצליחים, סוכני ספורט, שופטת בית משפט מחוזי, פרקליטה בכירה לשעבר, אנשי צבא בעבר, רופאים, אנשי תקשורת ורבים נוספים.

פרטים על תושבי מדינות שונות שהחזיקו חשבונות ב–HSBC מתפרסמים במקביל ברחבי העולם, במסגרת פרויקט מיוחד של ארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, שבו משתתפים כ–140 עיתונאים מ–45 מדינות.

בלומברג

הנתונים מעוררי השתאות. כ–106 אלף לקוחות מסביב לעולם החזיקו יותר מ–81 אלף חשבונות בין 1998 ל–2007 בסניף ז'נווה של HSBC. ב–2007 היו בחשבונות האלה יותר מ–102 מיליארד דולר. מחזיקי החשבונות מגיעים מ–211 מדינות, והחומר אודותיהם מתפרש על פני יותר מ–59 אלף קבצים, בגודל כולל של 3.3 ג׳יגה־בייט. נכון לספטמבר 2006, כ–23 אלף מהחשבונות האלה היו פעילים.

מעט מאוד מדינות עקפו את ישראל

רשימת בעלי החשבונות, נתונים על סכומי הכספים שהוחזקו בהם - ובמקרים רבים גם תרשומות מתוך פגישות ושיחות טלפון שהתקיימו עם בעלי החשבונות - נלקחו ב–2009 על ידי עובד הבנק לשעבר בשם ארווה פאלצ׳יאני (Hervé Falciani). ממנו הועבר החומר לממשלת צרפת, שעיבדה אותו ופיתחה רשימות שונות על פיו, בין השאר של מחזיקי חשבונות על פי מדינות המוצא שלהם.

ב–2010 העבירה כריסטין לגארד, אז שרת האוצר של צרפת, את שמות מחזיקי החשבונות היוונים לממשלת יוון. אלא שדבר לא נעשה עם הרשימה עד לפרסומה - שנתיים לאחר מכן - בידי עיתונאי מקומי. העובדה שעל אף המשבר הכלכלי שפקד את המדינה לא נעשה שימוש ברשימה, שזכתה לכינוי ״רשימת לגארד״, עורר בזמנו זעם ציבורי רב.

ישראל ״מככבת״ בנתונים של פאלצ׳יאני, ומעט מאוד מדינות עוקפות אותה במספר הלקוחות ובסכומי הכסף שהיו אותה עת בחשבונותיהם. ברשימה מופיעים כ–11,235 אזרחי שווייץ עם יותר מ–31 מיליארד דולר בחשבונותיהם, 8,844 אנגלים עם 21.7 מיליארד דולר, 1,138 אזרחי ונצואלה עם 14.7 מיליארד דולר, 4,183 אמריקאים עם כ–13.4 מיליארד דולר וכ–9,187 אזרחי צרפת עם יותר מ–12.5 מיליארד דולר. ברשימה, אגב, גם כ–55 לקוחות הרשומים תחת מדינת פלסטין. חלקם מתגורר בעזה ואחרים בערים בגדה המערבית. בחשבונותיהם נמצאו באותה העת כ–148 מיליון דולר.

החומרים שעובדו על ידי ממשלת צרפת הודלפו לעיתון לה מונד, וממנו הגיעו לידי ארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ. הם מספקים הצצה נדירה לעולם הבנקאות השווייצי החשאי - ובזכותו נחשפים ברחבי העולם בעלי חשבון שחלקם הסתירו מרשויות מס שונות את כספם.

בנק HSBC, שבסיסו בלונדון ופועל ב–74 מדינות וטריטוריות בעולם, כולל בישראל, מסר בתגובתו ל–ICIJ כי הבנק מכיר בכך שבזמנו הסטנדרטים שהיו נהוגים בו, כמו גם בתעשייה הפיננסית בכללה, היו נמוכים מאלה הנהוגים כיום. הבנק מציין עוד שנקט בשנים האחרונות צעדים משמעותיים כדי לקדם רפורמות ולהוציא מהבנק לקוחות שאינם עומדים בסטנדרטים הנוקשים של HSBC, ״כולל במקרים שבהם היו לנו חששות באשר לציות לחוקי המס״.

אלפי חשבונות אנונימיים

אין בהחזקת חשבון בבנק זר משום עבירה על החוק הישראלי. זאת בתנאי שהחשבון - אם נשא ריבית או הכנסות - דווח למס ההכנסה ושולם עליו מס כחוק.

ב–1998 בוטל הפיקוח על מטבע חוץ ועל תנועות ההון של ישראלים בחו"ל, ועל פי החוק כל ישראלי רשאי להוציא ולהכניס מטבע חוץ ללא הגבלה, ולבצע פעולות פיננסיות בחו"ל. עד 2003 כל שנדרש היה דיווח בהצהרת הון, הכולל דיווח לרשויות המס על הנכסים הפיננסיים והפיקדונות שהחזיקו האזרחים בחו"ל.

מ–2003 שונתה שיטת המס בישראל, ונהפכה לפרסונלית, כך שכל מי שהחזיק נכסים ופיקדונות בחו"ל נדרש לדווח על סך הכנסותיו והפעולות הפיננסיות והאחרות בחו"ל על בסיס שוטף בכל שנה. מ–2005, לאחר שתוקן חוק איסור הלבנת הון, נוספה חובה נוספת של דיווח על הכנסת והוצאת כספים לישראל וממנה גם לרשות להלבנת הון במשרד המשפטים. אי־דיווח על חשבון זר הוא עבירה שחלה עליה התיישנות בתום כעשר שנים. לפיכך, בעלי חשבונות ישראליים שהחזיקו בבנק כספים לא מדווחים ב–2006–2007 עלולים להיחשב כמי שעברו על החוק.

בלומברג

״לקוח״ של HSBC יכול להיות אדם פרטי או חברה. 678 מהחשבונות ברשימה הישראלית הם תחת שמן של חברות אוף־שור (כלומר, חברות שנרשמו במקלט מס, בעיקר באיי הבתולה הבריטיים ובפנמה), 2,114 הם חשבונות שמיים ו–3,430 הם חשבונות ממוספרים — שיטה שנהוגה במגזר הבנקאי, שמטרתה לספק מעטפת פרטיות נוספת ללקוח. מאות מבין הלקוחות הישראלים הנחו את הבנק להשאיר את דברי הדואר שלהם בסניף, דרישה שעלולה להעיד על ניסיון להסתיר את החשבון.

17 חשבונות עם יותר מ–100 מיליון דולר

ניתוח החשבונות של הישראלים ברשימה מעלה כי כ–17 מהם קשורים לחשבונות שבהם יותר מ–100 מיליון דולר. כ–200 קשורים לחשבונות שבהם לפחות 10 מיליון דולר, ולכ–1,350 קשר לחשבונות שבהם לפחות מיליון דולר. חלק מהחשבונות ברשימה הישראלית חולקים כמה מוטבים, לרוב בני משפחה, אך לעתים גם שותפים עסקיים. עו"ד עדי מנטל, העוסק בתחום המיסוי הבינלאומי, מסביר כי כל מוטב בחשבון שכזה היה צריך לדווח עליו לרשויות המס. בנוסף, מיופי כוח בחשבון (מורשי חתימה) שאינם המוטבים, צריכים להצהיר על כך בהצהרת ההון שלהם.

ניתוח המידע מעלה גם שיותר מ–40 מהלקוחות נפגשו בישראל עם נציגי HSBC שווייץ. פגישות נערכו בין השאר במלון הילטון ובמשרדי לקוחות. במדינות מסוימות פעילות כזאת נחשבת עבירה על חוקי הבנקאות. דובר בנק ישראל, יואב סופר, נשאל על כך והשיב כי ״ככלל, לנציג של בנק זר, שאין לו סניף בישראל, המגיע לישראל, אסור לעשות פעולות המיוחדות לתאגיד בנקאי, על פי חוק הבנקאות (רישוי). עם זאת, מבחינת חוקי הבנקאות, מתן מידע או ייעוץ מותר".

בעלי החשבון הצהירו לעתים קרובות בפני הבנק על עיסוקיהם. מפתיע אולי לראות שכ–350 מהחשבונות מקושרים למי שהצהירו (ולרוב הצהירה) שעיסוקם הוא עקרת בית. יותר מ–100 איש נרשמו כסטודנטים, יותר מ–80 הצהירו שהם עורכי דין, לפחות כ–30 רשומים כרואי חשבון - וכ–20 לפחות קשורים למערכת הבנקאות. בממוצע, אחד מכל עשרה חשבונות לפחות קשור לתעשיית היהלומים. כ–400 איש רשומים כפנסיונרים, ומאות אחרים רשומים כמנהלי חברות, יועצים, אנשי נדל״ן ועוד. יצויין שככל הידוע מס הכנסה בישראל אינו מחזיק בידיו את הרשימה.

אי אף פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#