המקום שבו תורמים 1,000 דולר בדקה. לא תיקחו? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המקום שבו תורמים 1,000 דולר בדקה. לא תיקחו?

3.3 מיליון גולשים תרמו בשנה שעברה באמצעות אתר קיקסטארטר 500 מיליון דולר - למימון של כ-22 אלף פרויקטים ■ מי גייס 2 מיליון דולר תוך 24 שעות?

תגובות

לפני שבועיים כבש את עולם מימון ההמונים משחק קלפים חדש, שתוך כמה ימים שבר שיאים. המשחק, Exploding Kittens ("חתלתולים מתפוצצים"), הושק באתר קיקסטארטר ביום שלישי, הגיע ליעד הגיוס שלו - 10,000 דולר - תוך כ–20 דקות, ובמהירות שיא הגיע לגיוס של 2 מיליון דולר - תוך כ–24 שעות. שבוע לפני סיום קמפיין הגיוס, המשחק כבר מתברג ברשימות הלהיטים של האתר, הן בקטגוריית המשחקים והן בקטגוריה הכללית.

קטגוריית המשחקים של קיקסטארטר, שרוב הפרויקטים בו הם קטנים, מייצרת את המספר הגדול ביותר של פרויקטים המגייסים יותר ממיליון דולר. המשחק גייס עד כה יותר מ-4 מיליון דולר, מה שמציב אותו במקום השני בקטגוריה. במקום הראשון ניצבת קונסולת המשחק OUYA, שגייסה יותר מ–8.5 מיליון דולר. שלושת הפרויקטים הבאים בתור אחרי החתלתולים המתפוצצים הם כולם משחקי מחשב, שלרוב דורשים הרבה יותר השקעה - כלכלית ושל כוח אדם - לעומת משחקי קופסה או משחקי קלפים. באופן כללי, עבור משחק קלפים שאמור להגיע בחבילה קטנטונת הפרויקט נחשב מצליח במיוחד. המחיר שלו גבוה יחסית לעולם המשחקים, במיוחד כאשר מביאים בחשבון כי פעמים רבות יש הנחה מסוימת עבור השתתפות בקיקסטארטר.

את ההצלחה המסחררת של החתלתולים המתפוצצים אפשר לייחס בעיקר למותג הפופולרי שמביא עמו המאייר של המשחק, מתיו אינמן, המוכר מאתר הקומיקס והסאטירה TheOatmeal.com. לאתר יש מיליוני עוקבים בפייסבוק, שנהרו לקיקסטארטר בעקבות הודעות באתר ובעמוד הפייסבוק של אינמן. זו הסיבה שבמובן אחד, החתלתולים המתפוצצים הוא הפרויקט המצליח ביותר אי־פעם בקיקסטארטר. עם יותר מ–100 אלף תומכים, אין עוד פרויקטים שזכו לפופולריות כה רבה.

הפרויקט שגייס הכי הרבה כסף אי־פעם באתר, Coolest Cooler, צידנית הכוללת גם מערכת מוסיקה, בלנדר וגאדג'טים נוספים, הצליח לגייס יותר מ-13 מיליון דולר מ-62,642 תומכים. הקמפיין שלו היה יקר יחסית ביחס לגאדג'ט, ועם זאת היה לו קהל יעד רחב ופוטנציאל רב (כי מי לא רוצה צידנית שיודעת גם לנגן ולהכין מרגריטות?). הפרויקט עם הכי הרבה תומכים עד כה היה Reading Rainbow, פרויקט עידוד קריאה לילדים שאותו הוביל שחקן "מסע בין כוכבים: הדור הבא" לוואר ברטון, אף הוא אדם עם הרבה עוקבים, שהגיש את התוכנית Reading Rainbow בטלוויזיה עד ירידתה מהמסכים.

לעתים קשה לצפות אילו פרויקטים יעמדו ביעד הגיוס שלהם, ואילו לא. בסך הכל, כ–40% מהפרויקטים בקיקסטארטר עומדים ביעדי הגיוס שלהם ואף עולים עליהם. המודל של קיקסטארטר אינו מאפשר גיוס חלקי: ההנחה היא שהגיוס נועד למטרה מסוימת, וכי "המשקיעים" אמורים לקבל תמורה לכספם. כאשר מדובר במוצר או בהופעה, היצרנים והאמנים זקוקים לסכום מסוים לצורך הפקת הפרויקט, ולא יצליחו להרימו אם לא יגייסו את הסכום המלא.

"זה לא מה שהיוצר מחפש, אבל בעבור פרויקטים מסוימים התשובה הנכונה היא לא", אומר ינסיי סטריקלר, מייסד שותף של קיקסטארטר ומנכ"ל החברה. "אני חושב שאנחנו הכי מריטוקרטיים שאפשר".

רוקדים כל הדרך לגיוס המוצלח

אחד הדברים הברורים הוא שקידום אגרסיבי של הפרויקט בימיו הראשונים חיוני: הדבר מאפשר לפרויקט להתברג ב"פופולרי עכשיו" בעמוד הבית של האתר ושל הקטגוריה שלו, ולגרוף תשומת לב גם מאנשים שלא מכירים את היוצר ולא שמעו קודם לכן על הפרויקט. זכייה בתשומת לב של עובדי קיקסטארטר חיונית גם היא, מאותה סיבה. רעש רב בימים הראשונים של הפרויקט גם מפנה אליו תשומת לב מהתקשורת, בעיקר מאתרי הטכנולוגיה, וממדיה חברתית. זהו כמובן מעגל, שכן כדי להגיע לפופולריות בימים הראשונים צריך לעשות קצת רעש במדיה החברתית.

אתר מימון ההמונים קיקסטארטר שינה באופן קיצוני את האופן שבו מיזמים יצירתיים מגייסים כסף בעידן האינטרנט. 3.3 מיליון אנשים תרמו בשנה שעברה באמצעות האתר 500 מיליון דולר - בערך 1,000 דולר בדקה. הכספים הועברו למימון של יותר מ–22 אלף פרויקטים, שבכמה מהם היו שותפים אנשים מפורסמים. לדוגמה, האמן הסיני איי וייוויי גייס כמעט 90 אלף דולר כדי להציג את העבודות שלו בכלא אלקטרז. חלק מהפרויקטים הפכו את היוצרים שלהם למפורסמים - כמו פרויקט של גבר מאוהיו שביקש תרומות של 10 דולרים כדי להכין סלט תפוחי אדמה, ונהפך לתופעת רשת בקיץ אחרי שגייס יותר מ–55 אלף דולר. הפרויקט שזכה להצלחה הגדולה ביותר בשנה שעברה היה מיזם לחידוש תוכנית הלימודים האמריקאית לקריאה משנות ה–80 - שזכה לתרומות של יותר מ–5 מיליון דולר.

הפרויקטים שהוזכרו עד כה היו הלהיטים הגדולים באמת באתר, וכולם בעלי יעדי גיוס גבוהים יחסית. מבין 77,657 פרויקטים שהשלימו את הגיוס, יותר ממחצית - כ-47 אלף - גייסו בין 1,000 ל–9,999 דולר. למעשה, רוב קמפייני הגיוס הניבו תוצאות צנועות בהרבה - פרויקט מוצלח גייס בממוצע 6,000 דולר, והתרומה הממוצעת היתה 25 דולר בלבד.

מתוך אתר קיקסטארטר

אחת הסיבות לכך היא הבולטות של קטגוריות המוסיקה, הקולנוע והאמנות. פרויקטים מתחום זה לרוב אינם דורשים השקעה גדולה. אף שיש שמות גדולים ומפורסמים שמגייסים מדי פעם כסף במימון המונים (הידועה ביותר מביניהם היא אמנדה פאלמר, הפרויקט היחיד באתר קיקסטארטר שגייס יותר ממיליון דולר), לרוב הם משתמשים במנגנונים המשומנים של חברות התקליטים והאמרגנים שלהם. אמנים קטנים יותר וידועים פחות לרוב מתכננים פרויקטים קטנים יותר, ואתרים כמו קיקסטארטר מאפשרים להם לגייס כספים ממכרים וממעגלים מרוחקים מעט יותר - שמספיקים למה שהם מתכננים.

לא בכל הקטגוריות הביצועים דומים. מיזמים יצירתיים - כמו גאדג'טים ומשחקי מחשב - נוטים לרשום את סכומי הגיוס הגבוהים ביותר, אך רושמים שיעורי הצלחה נמוכים בהשגת יעד הגיוס. סטריקלר אומר כי "פרויקטים שקשורים לאמנות מסורתית - ריקוד, תיאטרון, מוזיקה - זוכים להרבה יותר הצלחה, אבל בקנה מידה קטן יותר".

ריקוד הוא הקטגוריה המצליחה ביותר בקיקסטארטר, וכמעט 70% מהפרויקטים ממומנים בהצלחה. אחריה באה קטגוריית התיאטרון, שזוכה ל–62% הצלחה. לעומת זאת, משחקי מחשב זוכים להצלחה של 34% בלבד, אבל בקטגוריה הזו גויסו יותר מ–250 מיליון דולר מאז שהוקם קיקסטארטר, וזו הקטגוריה הגדולה ביותר מבחינת סכום התרומות - יותר מאמנות, מוזיקה, תיאטרון והוצאה לאור יחד. "במרחב הטכנולוגי קיימת אפשרות שמשהו ייהפך לשובר קופות אמיתי, אבל גם לכישלון חרוץ", אומר סטריקלר.

התרומות לקיקסטארטר יכולות להגיע מכל מקום בעולם, אבל בגלל מכשולים רגולטוריים ופיננסיים אפשר לפתוח פרויקט רק בעשר מדינות, בהן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בשנה שעברה התרחבה החברה לאירלנד, להולנד ולמדינות סקנדינוויה, והיא צפויה להתרחב למדינות נוספות ב–2015.

בלומברג

"כבר עכשיו מגיע חלק גדול מהכסף מחוץ לארה"ב, ואנחנו לומדים מזה שבדרך הזאת אפשר לחצות גבולות די בקלות", אומר סטריקלר. "באירופה כמובן מועברים תקציבים גדולים יותר למימון אמנות. האמת היא שהרבה מזה נועד כדי להגן על המגוון התרבותי, וזה לא תומך באמנים חדשים. לכן אני חושב שהצורך קיים".

כשהיוצר נעלם עם הכסף

קיקסטארטר הוא כמובן לא האתר היחיד למימון המונים ברשת. למעשה, אינדיגוגו הוא כיום האתר הגדול ביותר למימון המונים ברשת, עם יותר מ–275 אלף פרויקטים שהושקו בו עד כה, ויותר מ–7,000 קמפינים בכל רגע נתון, לדברי החברה. באינדיגוגו, שבו אפשר להשיק פרויקטים מכל העולם, 30% מהפרויקטים מושקים מחוץ לארה"ב. אך לאינדיגוגו מודל מעט שונה, המאפשר למגייסים דרכו לקבל כסף גם אם לא יגיעו ליעד הגיוס. האתר מאפשר גם גיוס תרומות לארגונים ולעמותות, ומעוניין לאפשר להם לגייס כספים גם אם לא הצליחו לעמוד ביעד של פרויקט מסוים. כמובן, זה עשוי להוביל ליותר כישלונות במימוש הפרויקט ולאכזבה בקרב תומכים. אך הרעיון מאחורי אתרים אלה הוא לאפשר לתומכים להעריך את הסיכון בפרויקטים שהם משקיעים. אם פרויקט מסוים מאפשר השקעה ללא הגעה ליעד, כדאי להביא בחשבון שאם הייתם אמורים לקבל משהו מעבר לסיפוק שתרמתם למטרה חשובה לכם, יש סיכוי הרבה יותר גבוה שלא תקבלו אותו.

באתרים אלה יש גם סיכון הפוך - שהגיוס יהיה כל כך הרבה יותר גדול ממה שיוצרי הפרויקט תיכננו שהם יתקשו לממש אותו, בייחוד בכל הנוגע לייצור. בסך הכל, האכזבות מהסוג הזה מסתכמות בעיקר בעיכובים. מוצרים רבים דורשים במקרים כאלה מעבר לספקים גדולים יותר, תמחור שונה, שינוי פסי ייצור ובעיות לוגיסטיות קשות בשילוח. לרוב, מי שתמכו בפרויקטים באתרי מימון ההמונים סבלניים כלפי עיכובים מסוג זה, בעיקר אם היוצרים מסבירים את הבעיות שבהן נתקלו. הבעיות מתחילות בעיקר כאשר יוצרי הפרויקט נעלמים והמוצרים לא מגיעים בזמן. אז מתחילה המולה גדולה ברשתות החברתיות.

למי שהעבירו כספים בצורה זו אין הרבה מה לעשות בנדון מלבד להתלונן - האתרים אינם מקבלים אחריות על מקרים כאלה, ואם היוצרים נעלמו, יש בעיה. מצד שני, יוצרים שנעלמו עם הכסף ימצאו עצמם "שרופים" באתרי מימון ההמונים בעתיד, הן מבחינת האתרים עצמם והן מבחינת המשתמשים, כך שלמגזר זה יש שיטור עצמי אפקטיבי יחסית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#