הפסיקה התקדימית ששווה מיליארדים ומחוללת רעידת אדמה בעולם המסים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפסיקה התקדימית ששווה מיליארדים ומחוללת רעידת אדמה בעולם המסים

פסיקה של בית המשפט העליון הדהימה את עורכי הדין: שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, שגנב כ-2 מיליון שקל, יוכל לקזז בשנת מס קודמת מחצית מכספי הגניבה שהשיב

68תגובות

האם יש להטיל מס הכנסה על כספי גניבה ומעילה, בזמן שהעבריין שמחזיק בהם חייב להשיבם? האם לאחר שהכסף הוחזר ניתן לקזז אחורה את המס ששולם כנגדו, גם משנים שקדמו להשבה?

שאלות אלה עלו בערעורים שנידונו בבית המשפט העליון וניתנה בהם השבוע החלטה המשתרעת על פני 92 עמודים. מדובר בעניינם של אברהם הירשזון, שר האוצר לשעבר, ואילנה דמארי (שני מקרים נפרדים שערעורם אוחד) - כל אחד מהם גנב כספים בסכומים משמעותיים והחזיק בהם במשך שנים, הורשע בגין כך ונידון למאסר בפועל ותשלום קנס.

תשלומי הגניבה הושבו 
לקורבנות העבירה, ובשני המקרים הוציא מס הכנסה שומה המתייחסת לשנות המס שבהן בוצעו הגניבות והוטל עליהן מס הכנסה - למרות שהכספים 
כבר הושבו.

מוטי קמחי

הירשזון הורשע ב–2009 בגניבת כ–2 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית - כספים שאותם השיב בהמשך. כספים גנובים הם הכנסה חייבת במס, ובערעורים נטען כי אין לראות בכספי הגניבה לאחר שהושבו הכנסה חייבת במס, ואם כן יראו אותם כך, צריך לאפשר לנכות את המס כהוצאה או לקזז אותם כהפסד - גם אם הכספים הושבו מאוחר יותר.

רובינשטיין: ההחלטה מונעת "כפל קנס"

לפי פסק הדין של השופט אליקים רובינשטיין, שאל דעתו הצטרף השופט נעם סולברג, השבת הכסף מותרת בניכוי כהוצאה ובמקרים המתאימים, וכדי למנוע עיוות מס - גם אפשר לקזז הפסדים לאחור.

השבת הכספים היתה בשנה מאוחרת יותר, ובדיני מס כל שנה נבחנת בפני עצמה. למרות זאת, קבע רובינשטיין כי אף שהדין אינו מאפשר קיזוז הפסדים אחורה, כלומר בשנות מס הקודמות לזו בה נעשתה ההוצאה, "נראה כי במקרים מסוימים ניתן לאפשר קיזוז הפסדים באופן רטרואקטיבי כנגד הכנסה משנים שקודמות לשנת ההפסד. כך בענייננו, על מנת לשקף ככל שניתן את מאזן ההכנסות וההוצאות של המערערים, וכדי לא להעמידם בפני עונש כפול או 'כפל קנס' ניתנת להם האפשרות לקזז מהכנסתם כהפסד בשנות המס שקדמו לשנת ההוצאה".

מנגד, התיר רובינשטיין קיזוז רק של מחצית מסכום ההשבה, "כדי להביא לידי ביטוי את העובדה החמורה ש(המערערים) החזיקו למשך זמן רב בכספים גנובים ונהגו בהם מנהג בעלים, עד שנתפסו במעילתם". השופט סולברג ציין כי "טעמים טובים ומשכנעים בפיו של חברי לדרך שבה נקט: פרשנות תכליתית, שיקולי יושר וצדק, מניעת עוול לנישום, גביית מס אמת מאת המערערים ולא 'כפל קנס': הכל במגבלות ובסייגים, כדי למנוע ניצול לרעה, כדי לתמרץ גנבים להשיב את בלעם".

השופט ניל הנדל היה בדעת מיעוט, בקבעו כי לא ניתן 
לקזז לאחור את כספי ההשבה כהפסד מתוך ההכנסות שהיו למערערים מכספי הגניבה בשנים שקדמו לכך.

מרשות המסים נמסר בתגובה לפסיקה כי היא "לומדת את החלטת בית המשפט העליון ואת השלכותיו, ושוקלת הגשת בקשה לקיום דיון נוסף 
בפסק הדין".

תומר אפלבאום

שיפור במערכת או מתכון בדוק לבעיות

עו"ד מיכל סלומונוביץ, שותפה במחלקת המסים בגולדפרב זליגמן, אשר ייצגה את הירשזון בהליך בבית המשפט העליון בכובעה הקודם כשותפה במשרד זיו שרון, יחד עם עורכי הדין זיו שרון ומאיר פורת, ציינה כי "פסק הדין מהווה מהפכה של ממש בעולם המס בכל הקשור להתרת קיזוז הפסדים לאחור. "להערכתנו, לפסק דין זה השלכות רוחב על כל המשק בישראל, ליחידים ולחברות, כאשר הוא פותח פתח במקרים רבים אחרים (ללא קשר לגניבה) את האפשרות לקזז הפסדים חדשים כנגד רווחים משנים קודמות.

"אם במקרה שנדון בפסק הדין התירו לאדם שגנב לקזז לאחור מחצית מהפסדיו שנבעו מהחזר כספי הגניבה, הרי שיש לאפשר לכל נישום נורמטיבי באשר הוא לקזז הפסדים לאחור באופן מלא". לדבריה, "מדובר במיליארדי שקלים שייתכן שרשות המסים תצטרך 
להשיב לנישומים שונים שיפנו לקבלת החזרי מס שנובעים מזכאותם לקיזוז הפסדים לאחור כנגד הכנסה שעליה שילמו 
מס בעבר".

עורכת הדין ענת שביט, ראש מחלקת מסים במשרד פישר חן בכר, אומרת כי "זוהי רעידת אדמה בעולם המסים - לא פחות מכך. לראשונה, בית המשפט מתיר קיזוז חלקי של הפסדים לאחור". עם זאת, לדעתה של שביט, הפתח המאפשר התרת קיזוז של הפסדים לאחור הוא פתח בעייתי בשיטת המס בישראל. "בשיטות מס אחרות קיימת אפשרות לקזז הפסדים לאחור, אולם נושא זה מוסדר בדרך כלל בחקיקה".

לדעתה, "השופט אליקים רובינשטיין מרכך את דבריו לאחר שקרא את פסק דינו של שופט המיעוט, כדי לא לפתוח פתח לכל נישום לדרוש קיזוז של הפסדים לאחור. הוא ציין כי אין משמעות הדברים שמעתה תתקבל כל בקשתו של פלוני לקיזוז רטרואקטיבי בטענה כי רק כך תימנע עוולה, אלא אפשרות השימוש בכלי זה תהא מצומצמת בהתאם לשכל הישר ולנסיבות וממילא אין לחשוש מהשלכות רוחב של ממש".

שביט מוסיפה כי לדעתה "ראוי לאפשר קיזוז לאחור על מנת למנוע עיוותים במקרים של פירמות תנודתיות אשר לגביהן המדידה השנתית לצורכי מס עשויה לצור עיוות. יחד עם זאת, השיטה הקיימת אצלנו כיום מבוססת על היעדר יכולת לקזז לאחור וברגע שבית המשפט פתח את האפשרות - ואפילו המדובר בסדק צר - מבלי לקבוע כללים ברורים, יתרבו פניות והליכים שבהם נישומים יבקשו לקזז את ההפסד".

לדבריה, "המחוקק הוא זה שצריך לקבוע כללים ולדעתה בנושא זה אין מקום לחקיקה שיפוטית, הגם שראוי לבחון האם נכון מבחינה כלכלית לאפשר לנישומים לקזז לאחור את הפסדיהם".

"פרוטקשן" יהפוך להוצאה מוכרת?

עו"ד רו"ח גיא רשטיק, ראש תחום מסים בבייקר טילי, סבור כי לפסיקה יכולות להיות השלכות על סוגיות רוחביות נוספות כמו התרת הפסדי מימון, התרת תשלומי קנסות, או תשלומי פרוטקשן כהוצאה מותרת. "מדובר בפסיקה מהפכנית שעשויה לשנות גישה של אי־התרת הוצאות במקרים שנוצר לנישום חיסרון כיס אמיתי".

לדבריו של עו"ד יניב שקל, שותף בכיר במשרד שקל ושות', "עד היום התוצאה הביאה למקרים רבים של חוסר צדק - דיווחתי למס על רווחים שבעצם לא היו לי, כי את אותם סכומים ממש הפסדתי בשנים הבאות. עם זאת, מס הכנסה היה גובה מס מלא בשנה הראשונה ולא מחזיר את המס כשהפסדתי את הכסף. עד לפסק הדין, הפתרון לחוסר הצדק הזה היה חלקי ביותר - לקוות שאחזור להרוויח כספים מפעילות דומה בעתיד. זהו פתרון חלקי כי הרבה אנשים, לאחר שהם מפסידים כסף, פשוט סוגרים את העסק ואינם יכולים לנצל יותר את ההפסדים.

"בפסק הדין, דווקא בנסיבות חריגות של גניבה שהושבה, בית המשפט קבע שההוראות בדבר קיזוז הפסדים אינן מהוות 'הסדר שלילי' שמלמד על כך שהמחוקק התכוון למנוע קיזוז הפסדים אחורה, אלא שנושא זה פשוט לא הוסדר ולכן פתוח לפרשנות. נקבע שבמקרים המתאימים, כשהצדק מכתיב זאת, אפשר לקזז הפסדים אחורה באופן שבו לא ישולם מס על רווחים שלא הורווחו באמת, אלא הופסדו בשנים מאוחרות יותר".

לדבריו, "אם בשנה הראשונה הרווחתי 100 שקל שהשתמשתי בהם לקידום העסק, ואז הפסדתי אותם בשנה הבאה וסגרתי את העסק - אוכל לטעון שאין מקום לשלם מס על הרווח 
'הזמני' בשנה הראשונה. ההשלכה של קביעה זו היא רחבת היקף - האפשרות לנצל טוב יותר את ההפסד, מביאה למערכת מס הוגנת, שבה, כפי שהמדינה נהנית כשהנישום מרוויח, 
היא גם מתחלקת אתו בהפסד, כשהוא מפסיד".

להערכתו של שקל, "מבחינה תקציבית צפויים כעת מקרים רבים שבו בעלי עסקים או חברות שהפסידו את כספם 
בעקבות משבר, יטענו שהם זכאים לא לשלם מס על "רווחים" משנים קודמות, שלא באמת נתקבלו".

מה דעתכם על הפסיקה הדרמטית של העליון? הגיבו ושתפו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#