לראשונה: הורים חייבים לשלוח כל ילד מגיל 3 לגן - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צפיפות, עצבים ותסכול

לראשונה: הורים חייבים לשלוח כל ילד מגיל 3 לגן

ההבטחה הגדולה של ועדת טרכטנברג, חינוך חינם לגיל הרך, אמורה לחסוך להורים אלפי שקלים בשנה ■ אך 350 אלף הילדים שיצטרפו בשנה הבאה למערכת החינוך ייכנסו לכיתות של 35 תלמידים, בשטח של 60 מ"ר ובפיקוח גננת וסייעת אחת ■ מומחים מתריעים מהזנחה ושחיקת הצוותים, ההורים מוחים, ובמשרד החינוך מבטיחים: אנו שוקדים על מציאת פתרונות

73תגובות

עופרה כהן פרשה לפני כחצי שנה לגמלאות, לאחר שעבדה במשך 35 שנים כגננת, ואת מה שהיא אומרת על מצב הגנים בארץ לא תשמעו מהגננות שיקבלו את פני ילדכם הבוקר. "מאז הרפורמה של טרכטנברג, שהונחתה עלינו מבלי לבחון תחילה אם יש בגן תנאים לקיומה, אנו עוברות סיוט נוראי הבא לידי ביטוי בפגיעה חמורה בילדי הגן ובצוות החינוכי כאחד", היא אומרת.

"הגנים לא ערוכים לטפל בילדים בלתי גמולים או אפילו בילדים שבורח להם. אין פינת החתלה מוסתרת, אין אגנית לשטיפת הילד ואין אפילו מים חמים. לעתים גננות נאלצו לשטוף ילדים בחצר כי לא היתה אפשרות אחרת, ואז גם הילד וגם הגננת חשים מושפלים. ילדים בגיל 3 לא מקבלים את תשומת הלב שהם צריכים לקבל, ולא את התיווך הרגשי, החברתי והפדגוגי כי אין זמן. גם אם נעשה שמיניות באוויר אנחנו לא מצליחות להגיע לילדים בצורה נאותה", הוסיפה כהן.

לדבריה, "לא רק ילדים בגיל 3 נפגעים, גם בני 4 נפגעים, אבל מדברים עליהם פחות. מכיוון שמירב תשומת הלב הולכת לכיבוי שריפות ולטיפול בילדים בגיל 3, הגננת לא מצליחה להתפנות לקידום הבוגרים - ובכך כולם יוצאים נפסדים. בני ה-4 סובלים מחוסר תשומת לב, ואנחנו עדות לרגרסיה אצלם. לדוגמא: יש ילדים שכבר נגמלו ומתחילים להרטיב שוב, או לחלופין מפתחים התנהגות לא נאותה כדי לזכות בתשומת ליבו של הצוות החינוכי".

בנוסף, אמרה כהן: "השתתפנו בדיונים בוועדות החינוך בכנסת בנושא המצוקה בגנים וראינו איך חברי הכנסת יוצאים לאכול במזנון בין 13:00-12:00 בצהריים, אבל מבחינת משרד החינוך ילד בגיל 3 יכול לקבל ארוחת צהריים רק ב-14:30. כשפנינו אליהם, הציעו לנו לתת לילד 'טעימה' - פרי או ביסקוויט להשקיט את רעבונו, ואמרו: 'תנו להם זמן והם יתרגלו'. ואני שואלת: למה ילד בגיל 3 או 4 צריך להתרגל למשהו שהוא בניגוד להתפתחותו הטבעית ובניגוד להמלצות משרד הבריאות? בסוף היום הילד מגיע הביתה עצבני, תשוש, רעב ומתוסכל וזה משבש לו את סדר היום הטבעי לגילו".

מעבר לפגיעה בילדים, סיפרה כהן על התחושות של צוות הגננות. "הוכנסנו למצב בו אנו נאלצות להסכים בשתיקה ואף חשות שותפות לעוול הגדול הנגרם לילדים. גננות צעירות מבקשות לפרוש כי הן לא יכולות לראות שהבסיס של מערכת החינוך נהרס. גננות מדווחות על תחושתן, שלפיה גן הילדים הפך למעון. אנחנו לא מספיקות לעבוד לפי תוכנית הליבה של משרד החינוך - וזו תחושה מתסכלת ומייאשת", אמרה.

חן גלילי

כתבות נוספות ב-TheMarker

כך תבקשו העלאה בשכר - ותקבלו

בנק לאומי מבקש ממשלמי המסים בישראל להשתתף בקנס בארה"ב

כ–344 אלף תלמידים בגילים 3–4 ילמדו השנה בגני הילדים. השבוע החל הרישום לגני הילדים העירוניים ולראשונה, כל ההורים לילדים מגיל 3 ומעלה מחויבים השנה לרשום את ילדיהם לגן ציבורי או פרטי המוכר על ידי משרד החינוך, על פי חוק חינוך חובה. כל ילד שנולד החל מינואר 2012 חייב להירשם וללמוד בגן בשנת הלימודים הקרובה, וההורים מחויבים לבצע את הרישום עד 10 בפברואר. זאת, לאחר שבשנים האחרונות נפרסו הגנים לגילאי 3–4 בחינם ברחבי הארץ, בעקבות יישום המלצות ועדת טרכטנברג. משרד החינוך הצליח ליישם את החוק ולקלוט מאות אלפי ילדים במערכת החינוך הציבורית בתקופה קצרה, מהלך שדרש גם בינוי מסיבי של גנים. לפי המשרד, בשנתיים הראשונות לרפורמה שולבו יותר מ–90% מהילדים בגילאי 3–4 בגנים בחינם. לפי המשרד "נתוני הביקוש מעידים על רצון ההורים לשלב את ילדיהם במערכת החינוך הציבורית".

משרד החינוך היה אמור ליישם את חוק חינוך חובה חינם מגיל 3 כבר בשנת הלימודים הנוכחית, אך דחה את היישום בשנה. בשלב זה, רק כמה עשרות ילדים בגילאי 3–4 לא משולבים בחינוך חינם, ובהם כ–20 ילדים ברחובות שלא נמצא להם מקום בגני חב"ד, 40 ילדים בישוב שיבלי, 18 ילדים במועצת נווה מדבר ו–17 ילדים בערערה בנגב. המהלך גם חסך להורים כ–8,000 שקל בשנה, מאחר שעד יישום התוכנית הם נדרשו לשלם כ–800 שקל לחודש עבור גן עירייה או תשלום גבוה יותר עבור גן פרטי.

עם זאת, הורים שיבקשו לשלוח את ילדיהם לגן עד לשעות אחר הצהריים יידרשו לשלם תשלום נוסף לרשויות המקומיות, שמסתכם ב–1,000–1,500 שקל לחודש. ההוצאה החודשית על גן פרטי לגילים אלה מסתכמת ב–2,000–3,500 שקל בחודש לפני הסבסוד. עם זאת, בעקבות יישום חוק חינוך חינם בגילאי 3–4, האפשרויות של ההורים לרשום את ילדיהם לגני ילדים פרטיים הצטמצמו. רוב הגנים החלו להוריד את גילאי הילדים בתגובה לרפורמה. משרד החינוך מאפשר להורים לשלוח את הילדים לגן פרטי, במידה והוא מוכר על ידיו ובתנאים נוספים לקבל סבסוד של כ–700 שקל לחודש.

רגרסיה והרטבה במיטה - בגלל המצב

פריסת הגנים כמעט הושלמה כמתחייב בהמלצות הוועדה, באיחור של שנה, אבל הורים, גננות ואנשי חינוך מוחים בשנים האחרונות על התנאים בגנים. כהן הקימה ועומדת בראש ארגון גננות ומחנכות שמייצג גננות ומצוי במאבק משפטי מול משרד החינוך. לדבריה "גם הילדים בגיל 4 נפגעים אבל עליהם מדברים פחות, מכיון שמרבית תשומת הלב הולכת לכיבוי שריפות של הילדים בגיל 3. הילדים הגדולים סובלים מחוסר תשומת לב, ואנחנו עדות לרגרסיה אצלם. יש ילדים שכבר נגמלו ומתחילים להרטיב שוב בשביל לקבל תשומת לב, או כאלה שמפתחים התנהגות לא נאותה".

התקן של משרד החינוך קובע כי האוצר מתקצב לפי תקן של 31–33 ילדים בכיתת גן, אבל בפועל זה מסתיים ב–35 ילדים. מדובר בתקן שנקבע לפני יותר משלושה עשורים. כשהממשלה אישרה את יישום מסקנות ועדת טרכטנברג ונאותה לסבסד את גני הילדים העירוניים כבר מגיל 3, היא לא שינתה את התקן - אבל הצפיפות בגנים עלתה לרף הגבוה ביותר והרכב הילדים שבהם השתנה, כך שכיום הוא כולל יותר ילדים בני 3 שלא כולם גמולים מחיתולים. התקן הזה נקבע משיקולים כלכליים, ולא מתוך התחשבות בצרכים הפדגוגיים והרגשיים של הילדים. ועדת מומחים בראשות פרופ' פנינה קליין (ז"ל), לבחינת דרכי החינוך בגיל הגן וזיקתן להפקת המירב מבית הספר, הגישה את מסקנותיה ב–2008 לאחר שלוש שנות פעילות. לפי הוועדה, יש לשנות באופן משמעותי את תקני משרד החינוך ולהקטין את מספר התלמידים ל–14–16 ילדים בכיתת גן בגילאי 3–4, ולמספר של 16–20 ילדים בגילאי 5–6. בנוסף, הוועדה המליצה לשנות את התקן ל–25 ילדים לכל היותר בכיתה א', במקום עד 40 היום. הוועדה הדגישה את חשיבות האינטראקציה האיכותית בין הגננות לתלמידים, ואת החשיבות של טיפוח כישורי הכתיבה והשפה כבר מגיל הגן. ואולם, מסקנות הוועדה לא יושמו עד היום.

קליין, שהיתה חברה גם בוועדת טרכטנברג, הדגישה בדיונים גם את החשיבות של שיפור איכות החינוך בגיל הרך. אך החלטת הממשלה ויישום המסקנות הביאו בחשבון רק את סבסוד העלות לתלמידים תוך שמירה על המצב הקיים, שגם אז לא התאים לפי מומחי חינוך לדרישות הגיל הרך. העדות של כהן מהשטח מאששת את נבואות הזעם של קליין: "הצוות קורס והגננות מדווחות על תשישות, עייפות וחוסר סיפוק בעבודה. אנחנו מועסקות על ידי משרד החינוך ואמורות לייצג את המערכת כלפי ההורים, ובגלל זה נאלצות להסכים בשתיקה למצב ולא לגלות להורים על הנזק שנעשה לילדים. משרד החינוך אוסר על המורים והגננות להתראיין לתקשורת ללא אישור מראש. משרד החינוך רוצה שנעשה למידה משמעותית, וברור ששלב הגן הוא המקום שבו ישנה האפשרות הכי גדולה ללמידה משמעותית כי הגננת מלמדת מתוך החוויות של הילד, אבל דווקא כאן פגעו בלמידה פגיעה אנושה".

במסגרת לוח הזמנים בגני הילדים הציבוריים, הילדים זכאים לקבל ארוחת צהריים מחברת קייטרינג שזכתה במכרז של הרשות המקומית. הארוחה מוגשת בין 13:30 ל–14:30, וברוב גני הילדים העירוניים אין מקום לשנת צהריים. "השתתפנו בדיונים בכנסת על נושא הגנים וראינו את כל חברי הכנסת רצים לאכול במזנון ב–12 בצהריים, אבל מבחינת משרד החינוך - ילד בגיל 3 יכול לקבל ארוחת צהריים ב–14:30", אומרת כהן. "אמרו לנו, תנו להם זמן והם יתרגלו - אבל למה ילד צריך להתרגל למשהו שהוא בניגוד להתפתחות הטבעית שלו? ילד בגילאי 3–4 צריך לקבל מזון ושעות שינה, ואין בגן אפילו מקום לישון. הילד מגיע בסוף היום הביתה עצבני, רעב ומתוסכל, וזה משבש לו את סדר יום והגדילה הטבעית".

הגנים הצפופים ביותר בעולם המערבי

הצפיפות בגני הילדים בישראל היא החמורה ביותר בעולם המערבי - כך עולה בשנים האחרונות מנתוני OECD. לפי נתוני הארגון, היחס שבין מספר התלמידים לגננות בגנים בישראל הוא החמור ביותר. בישראל לומדים כ–27 ילדי גן בממוצע לכל גננת. רק באינדונזיה היחס דומה, וגם הוא נמוך יותר ומסתכם ב–26 ילדים בממוצע לכל גננת.

לפי התקן שנקבע בשיתוף משרד האוצר (שמתקצב לפי גודל ברוטו של מבנה 128 מ"ר בפועל), שטח הפנים של מבנה גן הילדים הוא 98 מ"ר (נטו). מתוכו, כיתת הגן היא בשטח של 60 מ"ר. רשויות מקומיות רשאיות לבנות גנים בגודל שמעבר לתקן, אבל בתוספת מתקציבן, ורוב הרשויות מסתפקות בתנאים של משרד החינוך. כך לפי התקן, יחד עם הסייעת והגננת, לכל ילד מגיל 3 ולאיש צוות מוקצה שטח של כ–1.6 מ"ר בכיתת הגן.

בנוסף, לפי התקן יש לבנות בגן מחסן בגודל 15 מ"ר שמשמש גם כמרחב מוגן ולהתקין בו מערכת סינון אוויר. כך שבמצב חירום, על 35 תלמידים ושני אנשי צוות להצטופף בשטח כזה, שבו כ–0.42 מ"ר לתלמיד או איש צוות. לפי התקן, הגודל של חדר השירותים בגן הוא 7 מ"ר וברוב המקרים הוא מתאים לשני תאי שירותים, המיועדים ל–35 תלמידים. עם זאת, שטח הגן כולל גם מבואת כניסת בגודל 7 מ"ר ומטבחון עם שני כיורים בגודל 5 מ"ר, שמגדילים מעט את הגודל הכללי. גנים שנבנו בעבר במבנים ותיקים יותר הם קטנים יותר, אך במקרים של גנים קטנים במיוחד - משרד החינוך מגביל את מספר הילדים שיכולים להיכנס אליו. לפי דו"ח הסנגוריה הציבורית, שטח המחיה בתאים לאסיר בבתי הכלא בישראל הוא 3–3.5 מ"ר בממוצע, ובמתקני הכליאה החדשים נקבע תקן של 4.5 מ"ר לאסיר.

ללא קרדיט

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך: ״התביעה לסייעת נוספת היא תביעה נכונה, אבל לא באופן גורף. בגן שיש בו 25 ילדים בגיל 3 שזאת שנתם הראשונה במערכת החינוך, הם ראויים להתייחסות אחרת מהמערכת - והיא לפחות עוד אדם מבוגר שיענה על הצרכים הפדגוגיים והפיזיים של הילדים, ולשם כך נחוצה תוספת תקציב ממשרד האוצר.

"ילדי הגן אינם זוכים לחינוך הולם"

בשנת הלימודים הקודמת - בעקבות הביקורת הציבורית על תנאי הלימודים בגיל הרך - הודיע שר החינוך, שי פירון, על תוכנית להצבת בנות שירות לאומי בגני ילדים ברחבי הארץ כסייעות נוספות בצוות הגן. לפי נתוני משרד החינוך, עד כה שולבו כ–900 בנות שירות לאומי בגנים ברחבי הארץ. עם זאת, לפי הערכות במערכת החינוך, בגלל אופי השירות — חלק גדול מהסייעות שולבו בגני ילדים ממלכתיים דתיים. לאחרונה העביר עו"ד הרן רייכמן, מהקליניקה המשפטית לחינוך ורווחה באוניברסיטת חיפה, מכתב למנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, בנוגע לתקני משרד החינוך ובו הוא מבקש לבחון מחדש את התקינה של המשרד.

תומר אפלבאום

"אופן קביעת התקן לצוות המקצועי בגני הילדים היה חסר, שרירותי וללא בחינה פדגוגית ומקצועית הדרושה כדי להתאימו לצורכי הגיל הרך. בהתאם לעדויות רבות של גננות, הקושי שבטיפול ב–35 ילדים בני 3–4, שבחלקם אינם גמולים מחיתולים, הנתונים להשגחת שני אנשי צוות בלבד, מוביל לחינוך בלתי ראוי ואף מסוכן בגני הילדים ברחבי הארץ. הרוב המכריע של הילדים בגיל 3 נדרשים לעזרה במימוש צורכיהם הבסיסיים ביותר ולפיקוח והשגחה צמודים - מה שאינו מתאפשר כלל במסגרת התקינה הקיימת. מצב הדברים הקיים עומד בניגוד למגמה העולמית שהכירה בחשיבות חינוך איכותי לילדים בגיל הרך. בנסיבות אלו, ילדי הגנים בישראל אינם זוכים לחינוך 'הולם'", לפי רייכמן.

בעיה חמורה נוספת הקיימת בגנים, היא שהם אינם מותאמים לצורכי הילדים מבחינה פיזית. "חוזר מנכ"ל משרד החינוך עמד על החובה להבטיח פינת החתלה, אגנית רחצה ומים חמים בכל אחד מגני הילדים לגילאי 3–4, ואולם בפועל, גננות והורים מרחבי הארץ מעידים כי במקרים רבים מאוד דבר זה אינו מתקיים", כותב רייכמן. לדבריו, "מצב הדברים מעודד חוסר שוויוניות קשה בין רשויות והורים ממעמדות סוציו־אקונומיים שונים, כאשר חלק מהרשויות וחלק ניכר מההורים בעלי האמצעים מממנים סייעת נוספת כדי לשפר את יחס התלמידים־גננות בגן. בכך, המדיניות הקיימת גורמת להגדלת הפערים, הגדולים גם כך על רקע חברתי־כלכלי".

ממשרד החינוך נמסר: "מערכת החינוך הציבורית לגיל הרך נותנת מענה ל–400 אלף ילדים. יישום החלטת הממשלה לחינוך חינם הגדיל את אוכלוסיית ילדי הגנים במערכת הציבורית, ואנחנו שמחים על כך ורואים חשיבות רבה במתן חינוך מיטבי. במשרד מודעים לקשיים שאיתם מתמודדים הצוותים החינוכיים ושוקדים על קידום פתרונות שונים. אחד מהם יושם החל משנת הלימודים תשע"ד בשיבוץ בנות שירות לאומי, כאשר הוקצו 1,200 תקנים ומתוכם מאוישים כ–920 גנים. כמו כן, המשרד מרחיב את הייעוץ להורים שילדיהם לא נגמלו עד כניסתם לגן, במטרה לעודד תהליך גמילה ולהגיע לסיומו במהרה".

ממשרד האוצר נמסר: "תקציב משרד החינוך גדל ב–50% מ–2008 ועד עתה. תוספות לתקציב ניתנו לנושאים שונים שהוגדרו בהתאם לסדרי העדיפויות, כפי שנקבעו על ידי משרד החינוך והממשלה. נושא זה יקבל ביטוי בתקציב הממשלה ככל שייכלל במסגרת סדרי העדיפויות, כפי שיוגדרו על ידי משרד החינוך, הממשלה והכנסת".

פערי תקצוב בגני הילדים: בתל אביב מקבלים פחות

דודו בכר

לאחרונה חשף משרד החינוך נתונים על אופן תקצוב התלמידים במערכת החינוך, שאישרו את קיומם של פערים ענקיים בין תלמידים ברחבי הארץ, שקיימים כבר מגיל 3. לפי נתוני המשרד, תלמידים בזרם החינוך הממלכתי־דתי זוכים לתקציבים גבוהים יותר מתלמידים יהודים בזרם החינוך הממלכתי, והתלמידים הערבים מקבלים (ברוב המקרים) את התקציבים הנמוכים ביותר.

כך למשל, ב–2012 תלמיד גן ציבורי בהתנחלות בהר חברון זוכה לתקציב של 13.3 אלף שקל - גבוה ב–65% מתקציב של תלמיד גן בתל אביב וב–75% מתקציב של תלמיד גן בחיפה.

תלמיד גן בחריש זכה בממוצע לתקציב של כ–22.6 אלף שקל. זאת בעוד שבבאקה אל־גרבייה, בהר אדר ובאזור - קיבלו תקציבים שהסתכמו ב–5,500 שקל לכל תלמיד.

עוד עולה מנתוני משרד החינוך, כי תלמידי גן ביישובי המרכז תוקצבו בסכומים הנמוכים ביותר, בממוצע כ–9,090 שקל ב–2012. תלמידים ביישובי הפריפריה קיבלו תקציב של כ–10,600 שקל לתלמיד.

התקציב הממוצע של תלמיד גן בהתנחלות הסתכם ב–10,000 שקל, בעוד שהתקציב הממוצע של תלמידים ביישובים ערביים, דרוזיים ובדואיים הסתכם ב–9,600 שקל (הבדיקה לא כללה יישובים מעורבים). תלמידים ביישובים חרדיים זכו לתקציב ממוצע של כ–9,700 שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#