אם לא נמל אז פסטיבל: המאבקים הסוערים סביב "ההולילנד של אשדוד" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם לא נמל אז פסטיבל: המאבקים הסוערים סביב "ההולילנד של אשדוד"

רבים בצמרת העסקית והשלטונית של אשדוד, ביניהם גם כמה מכוכבי פרשות השחיתות האחרונות בעיר, מקושרים לפרויקט מרכז העסקים הדרומי בעיר, שלצד בנייה מסיבית מעורר הרבה מאוד התנגדויות

17תגובות

קשה לפספס את תנופת הבנייה במרכז העסקים (מע"ר) הדרומי באשדוד, הסמוך מאוד למרינה ולחוף הים של העיר, וקרוב לתחנה המרכזית ולמרכזי התרבות והקניות שהוקמו בסמוך לה. מאות דירות חדשות במגדלים צפופים נבנות בקצב מעורר התפעלות. לצד הבנייה למגורים נסללו בעיר כבישים רחבים, הוקמו מרכזי קניות, מרכזי תרבות ואפילו אצטדיון שמארח הופעות גדולות.

כיום גרים בעיר כ–240 אלף תושבים, פי ארבעה ממספר התושבים בעיר בשנות ה–80, חלק גדול מכך בזכות גלי העלייה הגדולים מברה"מ לשעבר בשנות ה–90. בשנים הקרובות, בוודאי נוכח גל העלייה הצפוי מצרפת, עשוי מע"ר דרום להיות יעד אטרקטיבי לעולים החדשים.

לא רק הבנייה במע"ר הדרומי מתקדמת באגרסיביות, אלא גם המלחמות שמתחוללות מאחורי הקלעים. הפעיל החברתי סער גינזבורסקי, איש מפלגת העבודה, מנהל בשנה האחרונה מאבק חריף נגד הגדלת אחוזי הבנייה בפרויקט מע"ר דרום. לטענתו, סגן ראש עיריית אשדוד גבי כנפו, המכהן כיו"ר ועדת התכנון והבנייה, קידם את עניינם של קבלנים שתרמו לסיעתו, אשדוד בתנופה, בשתי מערכות הבחירות האחרונות. את הטענות מעלה גינזבורסקי במסגרת כתב הגנה שהגיש לפני חודשיים בתביעת הדיבה שמנהל נגדו כנפו.

מע"ר דרום באשדוד
אילן אסייג

גינזבורסקי, שעקב מקרוב אחר הדיונים בנוגע למע"ר דרום, מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של כנפו, במיוחד לאור אישור התוכנית באוקטובר האחרון. בין היתר כינה גינזבורסקי בעמוד הפייסבוק שלו את התוכנית "ההולילנד של אשדוד", ואף פירסם את תמונתו של כנפו על רקע פרויקט הולילנד בירושלים. זאת, כפי שעולה הן מכתב התביעה והן מכתב ההגנה. בגין הפרסומים תבע כנפו את גינזבורסקי על סכום של 2.6 מיליון שקל.

כנפו טען כי הפרסומים של גינזבורסקי שקריים, ומציגים אותו באופן "משפיל ומבזה". לטענתו, כל העבודה הנוגעת למע"ר דרום נבעה משיקולים ענייניים ובשיתוף פעולה עם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וגורמי מקצוע נוספים. גינזבורסקי, שהתקשה להתמודד עם תביעה בסדר גודל כזה, פנה לקליניקה המשפטית בתנועה לזכויות דיגיטליות, המסייעת לאזרחים שנגדם מוגשת תביעות דיבה (ראו מסגרת). לטענת עורכי דינו, יהונתן קלינגר ואוריה ירקוני, התביעה של כנפו היא "תביעת השתקה", שנועדה להסיר את טענותיו של גינזבורסקי מסדר היום הציבורי.

כנפו עומד במרכז הקמפיין של גינזבורסקי משום שהוא עומד בראש ועדת התכנון והבנייה, ומשום שלפי כתב ההגנה, ראש העירייה לסרי מנוע מלטפל בענייני מע"ר דרום בשל ניגוד עניינים - מכיוון שבבעלותו דירה במע"ר. כנפו, אגב, הוא לא סגן ראש עירייה בשכר - הוא עובד במשרה מלאה אצל איל הספנות ז'קי אלאלוף, בחברת 207, המנהלת מרכז לוגיסטיקה ליד נמל אשדוד. כנפו הוא גם שותף של אלאלוף - לפי כתב התביעה שהגיש, כנפו הוא "מבעלי קבוצת 207, הכוללת כמה חברות בתחום הלוגיסטיקה, האחסנה וההובלה היבשתית של מטענים". לטענת גינזבורסקי בכתב ההגנה, היותו של כנפו בעלים של חברות עם קשרים לעיריית אשדוד היתה אמורה לפסול אותו מלעמוד בראשות ועדת התכנון.

בן זקן, לשעבר בעל השליטה בחברת מנופים פיננסים, לדברי גינזבורסקי, הוא אחד הקבלנים שאת ענייניהם קידם כנפו. בן זקן ושורה של מקורבים אליו תרמו 135 אלף שקל בשתי מערכות הבחירות האחרונות לסיעת אשדוד בתנופה. קבלנים אחרים תרמו 125 אלף שקל, כך שבסך הכל הסיעה קיבלה 260 אלף שקל מקבלנים המעורבים במע"ר דרום, טען גינזבורסקי.

בן זקן נחשב עד לפני כמה שנים המלך הבלתי־מעורער של העיר, וגם כיום יש לו בה מעמד. הוא חבר מועצת העיר לשעבר, והבעלים של קבוצת הכדורגל מ.ס אשדוד. בין האנשים שהוא מקורב אליהם אפשר למנות את הרב יאשיהו פינטו, השר לשעבר בנימין בן אליעזר, לסרי ואחרים בצמרת הלאומית והעסקית. את הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, העסיק בן זקן בחברת חיפושי הנפט שמן שבשליטתו.

השנים האחרונות לא האירו לבן זקן פנים, בלשון המעטה, הן מבחינה עסקית ובוודאי בכל הנוגע לפרשות שבהן הסתבך. בשבוע שעבר המליצה המשטרה להעמיד את בן זקן לדין, יחד עם שותפו אברהם נניקשווילי, בחשד למתן שוחד לשר בן אליעזר. לפי החשד, השניים העבירו כספים לבן אליעזר כשהיה שר התשתיות, בתמורה לקידום אינטרסים עסקיים. השלושה מכחישים בתוקף את המיוחס להם.

נמרוד גליקמן

בן זקן היה גם אחד החשודים המרכזיים בפרשת נמל אשדוד, שהתפוצצה לפני חצי שנה. זאת, בחשד כי הסכם החסות בין מ.ס אשדוד לחברת דנה לוגיסטיקה, שבבעלות מקורבי אלון חסן, יו"ר הוועד בנמל אשדוד, נעשה באופן פיקטיבי - והיה חלק מעסקה של שמן עם דנה לוגיסטיקה, שבה הגיע כסף לידי בן זקן. המשטרה לא המליצה להגיש כתב אישום בעניין, וההכרעה בעניין נתונה בידי הפרקליטות. מבחינת אנשי בן זקן, מדובר למעשה בסגירת התיק.

בימים אלה מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב משפט נגד בן זקן, המואשם בהרצת מניות מנופים פיננסים, שהקים ב–2005 עם נניקשווילי. על פי כתב האישום, בן זקן ואיש הפיננסים איתן אלדר (שמואשם בפרשה), קשרו קשר להשפיע במרמה על שער מניית מנופים באמצעות רכישת מניות החברה במהלך המסחר בבורסה, כדי שמניית החברה תעמוד בתנאים לכניסה למדד ת"א 100. בן זקן ואלדר מכחישים את המיוחס להם.

לבן זקן, שבבעלותו קניון באשדוד, יש לא מעט אינטרסים עסקיים בעיר. אחד מהם הוא באזור מע"ר דרום, שעד לפני כמה שנים היה בעיקר חולות. בן זקן הוא בעל קרקעות שם יחד עם קבלן אחר - י.ח דמרי. לפי תחקיר "הארץ" מ–2010, לסרי היה מעורב בהחלטה של עיריית אשדוד להעביר כריית חולות בשטחים ציבוריים במע"ר דרום לחברה של בן זקן ודמרי, ללא מכרז. לסרי, מנגד, טוען שפעולותיו נעשו כדין, ומקורבים מוסיפים שהוא מנוע מלדון בעניינים הקשורים לבן זקן.

לפי כתב ההגנה, מלבד בן זקן תרמו לסיעת אשדוד בתנופה ב–2008 וב–2013 גם מזכירתו, אחיו ואחותו, חמותו, כדורגלני העבר חיים רביבו וניר סביליה ובנות זוגם, שהיו בעבר שותפים עסקיים של בן זקן, חיים בנישו, מנהל הכספים של מ.ס אשדוד, שבן זקן הוא הבעלים שלה, ומקורבים נוספים, בהם גם גדי קסטיאל, מנכ"ל רדיו ירושלים, שבבעלות בן זקן.

סיפור נוסף שקשור בעקיפין לבן זקן הוא עניינו של עו"ד צחי אבו, חבר מועצת העיר שאף הוא בעל אינטרסים במע"ר דרום, ולכן אינו דן בתוכנית לפיתוח האזור במועצה. שותפו של אבו באדמות במע"ר דרום הוא יניב בלטר, מבעלי דנה לוגיסטיקה, החשוד בפרשת נמל אשדוד ומקורב לחסן. לפני שנכנס למועצה היה אבו שותף במסעדת שיפודי ציפורה בעיר, יחד עם חסן ובלטר. לפי כתב ההגנה, מי שכן השתתף בדיונים בתוכנית הוא מספר שתיים של בלטר במועצת העיר, משה דנינו, שבמשך 15 שנה, עד אוגוסט האחרון, הועסק כמנכ"ל "המגזין", עיתון מקומי באשדוד בבעלותו של בן זקן.

כתב ההגנה מעלה בנוסף שאחיו של אבו הוא סמנכ"ל השיווק של חברה בבעלותו, המשווקת יחידות דיור במע"ר דרום מתוך המתחם עצמו. אביו של אבו הוא הקבלן האשדודי יחיאל אבו, שאף לו יש קרקעות במתחם. יחיאל אבו הוא תומך ותורם של הרב פינטו, שמצדו תמך באופן פומבי בבחירת בנו למועצת העיר.

לדברי מקורבים לאבו, שרבוב שמו בכתב ההגנה הוא מגוחך לחלוטין, מכיוון שבניגוד לקבלנים אחרים באשדוד, הוא כלל לא פנה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בנוגע להגדלת זכויות הבנייה במתחם. אותם מקורבים דוחים גם את הטענות על הקשר בין צחי אבו לאביו. "אבא שלו והוא זה חברות נפרדות", מסבירים המקורבים, "יש ביניהם אפילו סוג של יריבות עסקית. צריך להבין שזה אזור שיש בו מספר פרויקטים מצומצם, אז טבעי שתהיה שם תחרות".

"זה לא אמור היה להיות למגורים"

עופר ועקנין

אשדוד נחשבת אחת הערים המתוכננות ביותר בישראל. הרבה מתוכניות הפיתוח של השכונות נהגו בשנות ה–60 וה–70, ויצאו לפועל בהתאם לקצב האכלוס בעיר. במקור נועדה מע"ר דרום להיות מרכז עסקים. "זה היה אמור להיות רובע של עסקים, מבני ציבור ומבנים אחרים, בכלל לא למגורים", אומר חבר המועצה מהאופוזיציה, עו"ד נעים שומר, מסיעת אשדוד ביתנו. "לאט לאט זה השתנה. בהתחלה אישרו לבנות 750 יחידות דיור. מאוחר יותר, בגלל התיאבון של הקבלנים, נגסו בזה לאט לאט והגדילו את המגורים. זה עבד בשיטת הסלאמי - כל פעם קבלן ביקש אישור נקודתי לתוכנית שלו, וככה זכויות הדיור בכל המתחם גדלו. הכמות עכשיו, 3,500 יחידות דיור, היא כמות עצומה, שתגדיל מאוד את הצפיפות ותיצור פקקים בלתי רגילים".

בשלהי 2011 הטיח מבקר המדינה ביקורת חריפה בתהליך הגדלת הזכויות במע"ר, והתנהלות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בהקשר זה. בדו"ח המבקר מתואר איך במהלך השנים זכויות הבנייה גדלו. הוועדה המקומית הגדילה את זכויות הבנייה ל–1,674 דירות ב–2009, ול–2,372 ב–2010. המבקר מצא שהוראות של כמה מהתוכניות שונו, כך שייעודים למגורים הוספו על חשבון מסחר ושימושים נוספים. כתוצאה מכך צומצם באופן משמעותי שטח המסחר במע"ר דרום לטובת המגורים - מ–70 דונם מסחר בתוכניות המקוריות ל–25 דונם בלבד.

בשלב מסוים נעצר הליך אישור הזכויות במע"ר. אחד הקבלנים שנפגעו מכך הוא יהודה אמסילי, שאמור היה לבנות שני בניינם בני 18 קומות, שביחד כוללים 160 יחידות דיור, וביקש להגדיל את כלל יחידות הדיור בפרויקט ל–250. כיום, רק בניין אחד בנוי, אבל החנייה התת־קרקעית משותפת ובה 400 מקומות חנייה. מכאן אפשר להסיק שאמסילי ציפה שהוא יקבל אישור להגדלת זכויות הבנייה. אמסילי מוזכר אף הוא בכתב ההגנה של גינזבורסקי. הוא ושני מקורבים שלו תרמו 25 אלף שקל לסיעת אשדוד ביתנו.

"את החנייה בניתי באישור הוועדה המקומית", אומר אמסילי בתגובה. "העירייה אישרה לי 236 יחידות דיור, אבל הייתי צריך ללכת עם זה גם לוועדה המחוזית. שם לא אישרו את זה, מפני שמבקר המדינה דרש תוכנית לכל השכונה. כרגע יש לי עיכוב של שלוש שנים בגלל מלחמות גוג ומגוג על המע"ר. באים אלי רוכשי דירות בטענות ואני נאלץ לפצות אותם. נפלתי כאן בין הכיסאות". לדבריו, המתנגדים למע"ר טועים טעות מרה. "כל הרעיון של המע"ר הוא לבנות משהו כמו מנהטן. זה החלום של מהנדס העיר. כרגע, מי שמפסיד מההתנגדויות למע"ר זה לא אנחנו, הקבלנים, אף שיש לנו הפסדים, אלא הציבור - העירייה מפסידה כאן מיליארד שקל. כל הקמפיין מנוהל על ידי אנשים שלא מבינים כלום. הם קוראים לעצמם הירוקים או אנשים התומכים בשלטון נקי - אבל האנשים האלה הורסים את המדינה, כי אחד כמוני לא יבנה כאן יותר. למה לי להביא כסף אם אני תלוי בכל מיני ירוקים, צהובים או כתומים? לגבי הטענה של גיזנוברסקי - אם יש לו טענות, שילך למשטרה. מספיק עם הרכילויות. האיש הזה חופר וחופר. אני תרמתי לכל מיני מועמדים. מי שבא ומבקש - אני תורם לו. אנחנו הקבלנים תורמים לכולם, מה לעשות".

בשנה האחרונה, אחרי הבחירות המוניצפליות ולאחר הלקחים שהופקו מדו"ח מבקר המדינה, פעלה ועדת התכנון והבנייה כדי לאשר את התוכנית למע"ר. כלומר, לאשר את הזכויות במקשה אחת. לפי כתב ההגנה, בשנה האחרונה כנפו הביא לדחייה של כמה ישיבות של ועדת התכנון בנושא מע"ר דרום, שהיתה אמורה להגדיל את זכויות הבנייה בו. כנפו חשש שלא יהיה רוב לאישור התוכנית. "העירייה גילתה להיטות בלתי רגילה לאשר את התוכנית הזאת", אומר שומר, "וכשראו שאין להם רוב ביטלו את הישיבה כל פעם בתירוץ אחר".

בסופו של דבר כונסה ישיבת מליאת ועדת התכנון והבנייה (שהיא למעשה מועצת העיר) ב–5 באוקטובר - ואישרה את התוכנית המגדילה את זכויות הבנייה בפרויקט לכ–3,500 יחידות דיור. בכתב ההגנה מוסבר איך הושג הרוב מיוחל: לחברי מועצה חרדים אשכנזים חולקו מאות חלקות קבר ייעודיות לחרדים. שני חברי מועצה אחרים, שהתנגדו לתוכנית, קיבלו מינויים בתמורה להצטרפות לקואליציה העירונית והצבעה בעד אחד מהם, דוד בן־חמו מונה כממונה על אגף התברואה בעירייה ואילו אבי אמסלם, איש ש"ס, החברה בקואליציה (ומקורב מאוד לאריה דרעי), קיבל מינוי לתפקיד יו"ר הרשות למלחמה באלימות והתמכרויות. דובר העירייה הפנה אותנו לתגובתו של כנפו בעניינים אלה. מבירורים שערכנו, מינוי זה, מסיבות הקשורות גם לסוגיות של פוליטיקה עירונית, לא יצא אל הפועל.

אמסלם סירב להגיב לכתבה, ומקורבים אליו דוחים את הטענות. כהוכחה, הם מסתמכים על העובדה שהוא הצביע בעד התוכנית בדיון מקדמי בוועדת התכנון והבנייה בינואר. לטענתם, את התפקיד הוא היה אמור לקבל, בלי קשר, בעקבות ההסכם הקואליציוני בין ש"ס לבין סיעתו של לסרי. לדברי המקורבים, אמסלם מעולם לא התבטא באופן פומבי בעד התוכנית. עם זאת, הם מודים שבשיחות פרטיות "ייתכן שאנשים הבינו דברים אחרים. אי אפשר לשלוט על מה שאנשים מבינים בשיחות פרטיות". בן־חמו דוחה את הטענות. "אין שום קשר בין הדברים", הוא אומר. "אני מעולם לא שיניתי את הצבעתי. אני בכלל לא קשור לאף אחד מהצדדים".

שומר דוחה את הגרסה של אמסלם. לדבריו, "אני שמעתי במו אוזני את אמסלם מתנגד לתוכנית. שמעתי גם חברי מועצה חרדים שהתנגדו לתוכנית, והפכו את דעתם לאחר ההחלטה בעניין הקברים". בחודשים האחרונים נעשו כל הזמן חישובים של קואליציה־אופוזיציה, מי בעד ומי נגד התוכנית, טוען שומר. בחישובים שלהם, למשל, הם חשבו שחבר המועצה דנינו ייעדר מההצבעה, בגלל ניגוד העניינים לכאורה הקשור לבן זקן. לדברי שומר, במקרה של בן־חמו, החבר בסיעה משותפת עם אבינועם שושן (יו"ר ועד נמל אשדוד במקום חסן המושעה), הדברים הגיעו לכדי דרמה של ממש. "לאורך כל המאבק בן־חמו היה אתנו, אבל ביום של הישיבה הוא פשוט נעלם. התקשרתי אליו, שלחתי אליו מסרונים עם מסרים עד כמה הנוכחית שלו גורלית - זה לא עזר. הוא לא הגיע, וככה אבד לנו קול חשוב. אמסלם הגיע ב–20 הדקות האחרונות של הישיבה והצביע בעד. בסופו של דבר, היו שמונה בעד ושמונה נגד וכנפו הפעיל את זכותו לקול כפול וככה ההחלטה עברה".

בשלב זה זכו מתנגדי התוכנית לעזרה ממקור לא צפוי. עוד לפני כינוס הישיבה הגישה חברת הבנייה אדוית עתירה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בהתנגדות לתוכנית. החברה הסתמכה על החלטת הוועדה המחוזית מ–2004, שלפיה העירייה היתה אמורה לדאוג לניוד זכויות שלה לבניית 100 יחידות דיור ליד הים - שטח שעבר לידי העירייה בתמורה לשטח ייעודי שהובטח לחברה, לטענתה, במע"ר דרום. כמה ימים לפני הדיון הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה לפני הדיון על עצם התוכנית, ייערך דיון על ניוד הזכויות של אדוית. כשהגיעו נציגי החברה לדיון, אנשי הוועדה לתכנון הבנייה מנעו מהם להיכנס אליו.

לאחר ההחלטה ב–5 באוקטובר הגישה החברה עתירה לבית המשפט לענייינים מינהליים, ושם תוארה השתלשלות עניינים זו. בהחלטת בית המשפט נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות הוועדה המקומית - ונקבע שהיא נהגה בחוסר תום לב, כשהתחמקה מלערוך דיון ולקבל החלטה ספציפית בעניין אדוית. השופטת קבעה שהוועדה המחוזית צריכה לדון מחדש באישור תוכנית מע"ר דרום, ולפני דיון זה לערוך דיון נפרד בעניין חברת אדוית, כפי שהיה אמור להתבצע מלכתחילה. על החלטה זו הגישה הוועדה המקומית ערעור לבית המשפט העליון. לטענתה, הוועדה המקומית הסכימה רק להביא את טענות אדוית כרקע לדיון בתוכנית הכללית, ומעולם לא הסכימה לקבל החלטה בעניין. הדיון אמור להתקיים בסוף החודש.

"שקר פוגעני ולשון הרע"

עורך דינו של כנפו מסר בתגובה: "במשך חודשים רבים מנהל גינזבורסקי קמפיין משמיץ ופסול ויוצא דופן בהיקפו ובחומרתו. בשל ריבוי הפרסומים והכוונה הרעה שליוותה אותם הגיש נגדו כנפו תביעת לשון הרי, שהגיע לסכום של 2.6 מיליון שקל. תוכנית המע"ר בכלל, וההיקף המוצע לה כיום, הם תוצאה של עבודה מקצועית רבת שנים שנעשתה על ידי צוות מקצועי באגף תכנון העיר אשדוד (עוד לפני תחילת כהונתו של כנפו). היא תואמת את מדיניות הבנייה בארץ ואת המלצות מבקר המדינה באשר לתוכניות קודמות באותו שטח. התוכנית מיועדת להיטיב במידה משמעותית את איכות החיים ואת המרקם האורבני באשדוד לטובת כלל תושביה.

"הטענה כאילו מר כנפו הוא שותף - במישרין או בעקיפין - בעסק כלשהו עם בן זקן או עם סיבוני היא שקר פוגעני ולשון הרע בולטת (בהקשר הנתון). גינזבורסקי יודע שאין אמת בדברים ולא הציג כל ראיה להוכחתם. כל התרומות לרשימת אשדוד בתנופה נעשו כדין לבחירות של 2008 (שתי מערכות בחירות לאחור). הן ניתנו בשקיפות מלאה ומפורסמות ברבים זה מכבר. הצגת הדברים בידי גינזבורסקי היא מניפולציה בנתונים מוכרים ולא רלוונטיים. מר כנפו אינו קשור באיסוף התרומות ואינו חבר למי מהתורמים דבר. אין כל קשר או זיקה בין ההחלטה שקיבלה מועצת העיר להקצות קברים למועצה הדתית - כנדרש באופן ענייני מעת לעת - לבין פעילותו של כנפו בעניין תוכנית המע"ר או בכלל. יצירת הקשר האמור היא מניפולציה נוספת של גינזבורסקי, שמניעיו הפסולים בהתנגדותו לתוכנית המע"ר עוד יתבררו במשפט.

"הטענה בעניין בן־חמו אף תלושה מן ההקשר. בן־חמו לא השתתף כלל בהצבעה על המע"ר שהתקיימה בוועדת בניין ערים, וממילא הצטרפותו לקואליציה לאחר אותה הצבעה אינה קשורה לעניין. הטענה באשר למר אמסלם הזויה ממש. אמסלם לא מונה לתפקיד שציינתם. הנה דוגמה בולטת לחוסר האמינות שצריך לייחס לדברים שכתב גינזבורסקי בכתב ההגנה. שקריותן של ההשמצות המפורטות בכתב התביעה בולטת על פניה, וחזקה על בית המשפט המחוזי שיוציא אמת לאור".

מדוברו של צחי אבו נמסר בתגובה: "יש להעמיד דברים על דיוקם לגבי מהות ההצבעה מ–5 לאוקטובר 2014: ההצבעה היתה בעד 'פרוגרמה כללית' - ולא בעד תוכנית כזאת או אחרת, שבאישורה היה בכדי הוספת זכויות לחברה בבעלותו של עו"ד צחי אבו. אבו לא ביקש מעולם תוספת זכויות בפרויקט מע"ר דרום בשום שלב. שנית, טרם הצבעתו משה דנינו ביקש וקיבל לידיו שתי חוות דעת משפטיות שקבעו כי אינו עומד בניגוד עניינים - ולפיהן הוא פעל".

דוברו של משה דנינו מסר: "דנינו אינו עובד אצל בן זקן בעיתון 'המגזין' (או בכל חברה אחרת בבעלותו) מזה קרוב לשנה. כל הצבעותיו נעשו בכפוף ובהתאם לקבלת חוות דעת משפטית, טרם ההצבעות, לבקשתו של דנינו".

בא כוחו של בן זקן, עו"ד ירון ליפשס, מסר בתגובה: "צר לנו שכדי להציל את עורו מתביעת הדיבה שהוגשה נגדו בחר הנתבע להעליל עלילות שווא נגד בן זקן. אלמלא היה הנתבע מפרסם את הדברים בכתב הגנה, המוגן מפני תביעות לשון הרע, היתה מוגשת נגדו תביעת דיבה נוספת".

מגנים על המושתקים

הקליניקה לתביעות השתקה של התנועה לזכויות דיגטליות הוקמה בעקבות תביעת דיבה שהגישה ביוני האחרון מומחית הסייבר, לטענתה, עינב גנד גלילי, נגד יותר מ–20 גולשים. אלה פירסמו פוסטים שטענו כי הרצאתה מטעם איגוד האינטרנט הישראלי היתה רצופה בעובדות מופרכות ואי־דיוקים. בתביעה נכללו גם הבלוגר ועיתונאי "הארץ" עידו קינן, מגיש "צינור לילה", גיא לרר וכתב התוכנית, בר שם־אור.

התנועה לזכויות דיגטליות מייצגת בתיק זה את הגולשים מהציבור. התנועה יזמה קמפיין מימון המונים כדי להגן על הנתבעים בבית המשפט, וביקשה לגייס 30 אלף שקל. הגיוס הצליח מעבר למשוער, ובקופתה הצטברו 35 אלף שקל נוספים. עם הכסף העודף החליטה התנועה להקים קליניקה למניעת תביעות השתקה, שתגן על חושפי שחיתויות ותתרום לחופש הביטוי באינטרנט.

סער גינזבורסקי הוא הלקוח הראשון של הקליניקה. לדברי עו"ד יהונתן קלינגר, מייסד התנועה לזכויות דיגטליות, המטרה בהקמת הקליניקה היא להגן על אנשים שמבקשים להתריע על מעשי עוולה ושחיתויות אך עלולים למצוא את עצמם נתבעים בתביעות ענק. "חלק מהאנשים ההגונים האלה נאלצו עד היום להתפשר, לשלם מכיסם ולשתוק", אומר קלינגר. "הקליניקה נועדה למנוע את המצבים האלה - ולדאוג לכך שחופש הביטוי באינטרנט וברשתות החברתיות יישמר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#