האהבה
 מעבר לפינה: אם תורידו אפליקציה - תדעו איפה היא בדיוק - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האהבה
 מעבר לפינה: אם תורידו אפליקציה - תדעו איפה היא בדיוק

תחום ההיכרויות כובש כעת את המובייל ■ אז לפני שתצאו לבליינד דייט, רק תדעו שבטינדר המשתמשים מדפדפים מדי יום 1.2 מיליארד פעמים בפרופילים באפליקציה

5תגובות

אם קופידון, אל האהבה והתשוקה המינית, היה נקלע ל–2015, הוא כבר לא היה צריך חצים. מספיק שהיה לו סמארטפון. בשביל מה צריך להתאמץ או להיות רומנטי בשביל למצוא בן זוג, אם בארה"ב לבדה קיימים כיום לא פחות מ–1,400 אתרים ואפליקציות שמוקדשים כולם למטרה אחת: לעזור לכל אחד למצוא את המכסה לסיר שלו.

לפני שנה הודה אחד מכל עשרה אמריקאים כי הוא משתמש באתרי היכרויות או באפליקציות היכרויות באינטרנט, בסקר של מכון המחקר Pew. זה לא באמת מפתיע אם מביאים בחשבון כי ב–2014 זינק השימוש בעולם באפליקציות מובייל ב-76% לעומת 2013, לפי נתוני חברת המחקר Flurry. היכרויות הוא אחד התחומים הצומחים ביותר באינטרנט ובמיוחד במובייל, ונכון לדו"ח של IBIS וורלד מתחילת 2014, אתרי היכרויות באינטרנט מהווים 49% מתעשיית שירותי ההיכרויות בארה"ב, בעוד שאפליקציות מובייל מהוות 26%, שדכנים -14% ואירועי פנויים־פנויות - 7%. גם בישראל היכרויות באינטרנט פופולריות מאוד: 32% מהישראלים דיווחו כי הכירו את בני זוגם באינטרנט בסקר שערכה בזק בשנה שעברה, לעומת 6% בלבד ב–2009.

אפליקציית טינדר, שמסננת עבור המשתמשים את ההתאמות הפוטנציאליות שלהם לפי המיקום הגיאוגרפי, ובכך מקלה עליהם את תהליך המיון, היא אחת המובילות בשטף של אפליקציות היכרויות מבוססות מיקום שפורחות בתקופה של שימוש בלתי פוסק בסמארטפונים ובטאבלטים, במיוחד בקרב צעירים. יותר מ–50 מיליון איש בכל העולם ניסו בשנה האחרונה את מזלם בטינדר בתקווה למצוא בני ובנות זוג - אם ללילה אחד ואם לכל חייהם. טינדר, שהוקמה רק לפני שנתיים, מצליחה במקום שבו אפליקציות ואתרי היכרויות אחרים נכשלו, בין היתר הודות לעיקרון הפשוט מאוד שלה. כל מה שצריך לעשות הוא להירשם דרך פייסבוק, לבחור מפרופיל הפייסבוק כמה תמונות מוצלחות, ולהתחיל לדפדף בין תמונות של בני זוג פוטנציאלים: אם אנחנו לא אוהבים את מה שראינו, מחליקים את האצבע לצד שמאל ו"פוסלים" את אותו משתמש. אם נראה לנו שיש סיכוי להתאמה, מחליקים את האצבע לצד ימין, ומקווים כי גם אנחנו מצאנו חן בעיני מי שמופיע בתמונה - ואז אפשר לדבר.

בשנתיים האחרונות צברה טינדר פופולריות אדירה בקרב רווקים ורווקות בכל העולם. לפי נתונים שהציגה טינדר באוקטובר, המשתמשים מדפדפים מדי יום 1.2 מיליארד פעמים בפרופילים באפליקציה, ומדי יום נוצרות בה יותר מ–15 מיליון התאמות. "המטרה העיקרית של האפליקציה היא סטוצים, אין בה מקום לכתוב יותר מדי דברים על עצמך", אומר גיא, כלכלן בן 38 מתל אביב. "אבל אם אני רואה מישהי שמוצאת חן בעיני והיא אומרת לי שהיא לא בקטע של סטוצים, לא אגיד תודה ואמשיך הלאה".

בטינדר אומרים כי בממוצע אנשים נכנסים לאפליקציה 11 פעמים ביום. נשים מבלות בה עד 8.5 דקות בכל כניסה, וגברים - 7.2 דקות. לפי תחזית של ברקליס, צפויה טינדר לזנק ולהגיע לשווי של 1.1 מיליארד דולר בסוף 2015, עם הכנסות של 180 מיליון דולר.

"דבר ראשון שאני עושה בבוקר - בודק את האפליקציה"

בכל יום, פעם בשעה, כשגיא בודק את הסמארטפון שלו, הוא קורא הודעות בווטסאפ, נכנס לפייסבוק, ובודק מה חדש בטינדר - אולי יש פרופילים חדשים של בחורות שעוד לא ראה, אולי קיבל תשובה ממישהי. "כבר יצאתי ללא מעט דייטים עם בנות שהכרתי בטינדר, מספר גיא. "בחלק מהמקרים זה היה רק סטוץ, ועם חלק יצאתי לכמה דייטים. אף פעם לא התפתחה משם מערכת יחסים, אבל לא מפני שנפגשנו שם, אלא כי פשוט כי לא היתה בינינו התאמה".

אפליקציה פופולרית נוספת שמבוססת מקום היא גריינדר, המיועדת להומואים. גם גריינדר, שקיימת כבר חמש וחצי שנים, עשתה לעצמה שם של אפליקציית סטוצים, אם כי המייסד שלה, יואל שמחאי, טוען שלא חשב על כך כשהגה את הרעיון לאפליקציה, אלא רק ניסה לענות על צורך. "באתרי ההיכרויות שלפני גריינדר, היית רואה אנשים שנמצאים אולי ק"מ או שניים ממך", אמר שמחאי בראיון שהעניק בשנה שעברה ל"הארץ". "זה די רחוק - ק"מ ממנהטן אתה כבר בניו ג'רזי! לא חשבתי שזה ייהפך למשהו גלובלי ולא חשבתי על זה בתור פרנסה, פשוט בתור גיי, אתה כל הזמן רוצה לדעת מי עוד גיי סביבך ואיך אפשר למצוא מישהו שנמצא ממש באותה שכונה".

יניב, 27, משתמש קבוע בגריינדר ("הדבר הראשון שאני עושה כשאני מתעורר בבוקר זה לבדוק מה קורה שם. ההודעות שאני מקבל מטפחות את האגו שלי"), מרוצה מכך - "לא משנה איפה אני נמצא, זה תמיד זמין מאוד, לפעמים אני רואה שם אנשים שאני מכיר לפי סביבת המגורים שלהם וכך אני יוצר אתם קשר". למרות תדמית הסטוצים של גריינדר, הוא מספר, "את האקס האחרון שלי הכרתי שם. נפגשנו בשביל סטוץ, אבל זה נגמר במערכת יחסים ארוכה ורצינית".

"כמו להדליק את האורות 
בבר בחצות"

למרות שטף האתרים והאפלקציות בתחום השידוכים במאה ה–21, מתברר שכבר בשנות ה–60 המוקדמות אנשים נעזרו באלגוריתמים כדי למצוא את בחיר לבם. כך, למשל, עבדה באותה תקופה תוכנת המחשב CONTACT Personality Preference Inventory שהומצאה בהרווארד. אנשים מילאו שאלונים אישיים ולפי ההתאמות שהתוכנה יצרה קיבלו מכתבים עם פרטיהם של האנשים שמתאימים להם ביותר. הוריו של דן סלייטר, מחבר הספר "Love in the Time of Algorithms" הכירו כך זו את זה. עם זאת, הם התגרשו ואמו נישאה בשנה שעברה לאדם אחר שהכירה בג'יידייט, אתר ההיכרויות הוותיק המיועד ליהודים.

טינדר שייכת ל-IAC/InterActive Corp, תאגיד המדיה האמריקאי של איש העסקים בארי דילר. תחת המטרייה של IAC נמצאים אתרים מוכרים כמו אתר החדשות והדעות דיילי ביסט ואתר הסרטונים וימאו, אך בשני העשורים האחרונים השתלט התאגיד על תחום ההיכרויות ברשת, עם אתרים כמו Match.com ואוקיי קיופיד. 
כיום שולטת חטיבת מאץ' גרופ שלו בנתח של 23.7% בשוק אתרי ואפליקציות ההיכרויות בארה"ב.

אבל לא כולם אוהבים אפליקציות "סליזיות" כפי שרבים מכנים את טינדר, גריינדר ודומותיהן. "אפליקציות כאלה נותנות לי תחושה של שוק", אומרת מיכל, מורה בת 36 מחיפה, שהשתמשה במשך שנה באוקיי קיופיד עד שהכירה בן זוג דרך חברים. "נמנעתי במשך זמן רב מאתרי היכרויות באופן כללי, אבל חברות הפעילו עלי לחץ לנסות כי יש שם יותר אפשרויות. כשמלאו לי 33 החלטתי שהגיע הזמן להירשם, וביליתי שם כמה חודשים, עד שנמאס לי כי הרגשתי שאני כל הזמן רואה את אותם גברים".

בטינדר דוחים את הטענות על שטחיות. "מחקרים מראים שכשאנשים בוחנים תמונות של אחרים, הם מנסים לבדוק התאמה לא רק ברמה הפיסית, אלא גם החברתית", אמרה ג'סיקה קרבינו, מומחית ההיכרויות ומערכות היחסים של טינדר, בראיון ל"ניו יורק טיימס". "הם מנסים להבין: 'האם יש לי משהו במשותף עם האדם הזה?'".

באוקיי קיופיד, שנוסד כאתר ב-2004 ונהפך בהמשך גם לאפליקציה, מעדיפים לבדוק עבור המשתמשים מי מתאים להם. כל משתמש שנרשם לאתר או האפליקציה נדרש למלא שאלון מפורט על עצמו ולענות על שורת שאלות שנוגעות לאופיו ולהשקפת עולמו. האלגוריתם של אוקיי קיופיד מחשב את אחוזי ההתאמה בין המשתמשים השונים, ובכך מקל עליהם את תהליך הסינון. "אוקיי קיופיד היא האפליקציה המועדפת עלי", אומר גיא. "אני לא באמת מאמין בשיטת אחוזי ההתאמה, ולכן אני מסתכל על התשובות לשאלות שמעניינות אותי. יכולה להיות לי התאמה של 90% עם מישהי, אבל אם יש שאלה שהיא לא עונה עליה כמו שרציתי, לא אפנה אליה. עם זאת, זה מצמצם את האי־ודאות לגבי נושאים של אתיקה, סקס ואורח חיים".

לפני חצי שנה עוררה אוקיי קיופיד סערה כשהתגלה כי ביצעה ניסויים על משתמשיה בלי ליידע אותם. באחד הניסויים טושטשו תמונות הפרופיל של משתמשים מסוימים; באחר הוסתר טקסט הפרופיל כדי לראות כיצד הוא משפיע על דירוגי אישיות; ובשלישי דיווח האתר למשתמשים כי הם מתאימים דווקא לאנשים שונים מאלה שהאלגוריתם הראה שמתאימים להם.

המחקר מצא כי רוב המשתמשים נטו למי שאחוזי ההתאמה עמם היו גבוהים יותר. מי שהאמינו שהם מתכתבים עם מועמד מתאים יותר נטו יותר לשלוח לפחות ארבע הודעות, לעומת מי שנאמר להם כי הם בעלי התאמה נמוכה יותר. בשני הניסויים הנוספים התגלה כי משתמשים נוטים לייחס אישיות למראה, גם בפרופילים שבהם תמונות מושכות וכמעט ללא מידע טקסטואלי משמעותי. כאשר האתר עירפל את כל תמונות הפרופיל למשך יום אחד, המשתמשים נטו יותר לשיחות משמעותיות, להחלפת פרטים ולתגובה לפניות ראשוניות - הם למדו להכיר זה את זה טוב יותר. כאשר התמונות שבו לאתר, רבות מהשיחות האלה נבלמו. "זה היה כאילו הדלקנו את האורות בבר בחצות", כתב מייסד אוקיי קיופיד, כריסטיאן ראדר.

"למרות מה שהיינו רוצים לחשוב, המראה הוא באמת הדבר החשוב ביותר", אומרת מיכל, אך מוסיפה כי "כשגבר נראה טוב מדי או מצטלם ללא חולצה, זה מעיד שהוא שחצן וגם עם מישהו כזה לא הייתי רוצה לצאת". גיא מסכים עמה: "תמונה זה כרטיס הביקור האולטימטיבי, ואם עוברים את החסם הזה ממשיכים הלאה. אבל אם מישהי מעלה לאוקיי קיופיד שתי תמונות עם ביקיני ולא כותבת כלום, לא אבזבז יותר מדי זמן בלנסות להכיר אותה".

"לגלות אנשים מיוחדים"

יש גם אפליקציות שיוצאות נגד הההתמקדות במראה חיצוני. אחת מהן היא Loveflutter, אפליקציה מבוססת מקום שמצהירה במפורש כי המטרה שלה היא "לגלות אנשים מיוחדים", ולכן פועלת על בסיס אישיות. האפליקציה מבקשת מהמשתמשים להעלות תמונה שלהם ו–140 תווים על עצמם, אך עבור יתר המשתמשים התמונה מופיעה מטושטשת. כדי "לשחרר" תמונה מנעילה, צריך קודם כל להסתכל על המידע בפרופיל ולקרוא עובדות מעניינות לגבי אותו אדם, ורק אז להחליט אם הם רוצים לראות איך הוא או היא נראים.

דייגו סמית', אחד ממייסדי החברה, אמר 
ל-CNBC כי "אף שאפליקציות מבוססות מראה כמו טינדר נהדרות בהתחלה, וכשבאמת מתחילים לדבר עם מישהו אז… אנחנו, לעומת זאת, מציעים מהתחלה את התובנות האלה לגבי האישיות". סמית' אמר כי האפליקציה, שפונה לבני 25–35, צפויה להגיע למיליון משתמשים ב–2016. "אנחנו קצת יותר מבוגרים מטינדר, אבל אני חושב שזה משקף את המטרה של אנשים שנכנסים אלינו".

גם בישראל יש מי שמנסים להתחרות באפליקציות ההיכרויות הבינלאומיות הגדולות. לפני כשנתיים הושקה Odating, אפליקציה מבוססת מיקום, שבניגוד לאפליקציות המוכרות נותנת לכל משתמש את הבמה המגיעה לו. "יש אפליקציות שבהן אף אחד לא רואה אותך, אתה נבלע במאגר אינסופי ולוקח זמן עד שמקבלים פניות", מספר גיל נפתלי, שהקים את האפליקציה עם אחיו איתי. "אצלנו יש כמה אפשרויות. אחת מהן נקראת ספיד דייטינג - לא משנה איפה המשתמש נמצא, הוא יכול לכתוב שהוא זמין לפגישה וליזום דייט ספונטני. יש גם חלק של שאלות: אנשים עונים על שאלות שאנשים אחרים מעלים ולפי זה מוצאים התאמה, ויש גם צ'ט פרטי שאפשר לשוחח בו וקיר תמונות שאליו הגולשים מעלים תמונות".

נפתלי מספר כי לאפליקציה יש כבר 300 אלף הורדות באפל ובאנדרואיד, והיא מתרחבת כל הזמן: "יש לנו כמה אפליקציות - לקהילה הגאה, לערבים וגם חלק מיוחד לטבעונים". לדבריו, הוא כבר ראה כמה סיפורי הצלחה: "קיבלנו תגובות של אנשים שהתחתנו בזכותנו, אנשים כותבים לנו בפייסבוק".

חברת NFO של האחים נפתלי מייצרת בינתיים הכנסות מאפליקציות נוספות, כמו גם מפרסום. בטינדר, לעומת זאת, לא מעוניינים עדיין להכניס פרסומות, ולכן מסתמכים בינתיים על שירות פרימיום חדש שנקרא טינדר פלוס. השירות החדש יאפשר למשתמשים המנויים עליו לצפות גם בפרופילים של אנשים שאינם נמצאים באזור שלהם, לאנשים שמטיילים למשל, וגם "לשדך" בין אנשים שלאו דווקא מעוניינים בקשר רומנטי, אלא בקשרים מקצועיים או ידידותיים.

גם באפליקציות אחרות שמוצעות חינם מובטחות יותר אפשרויות למי שמשלם כסף. לדברי דן סלייטר, זו הסיבה שלאנשים לוקח זמן למצוא בני זוג באתרים ובאפליקציות. “המטרה של האתרים האלה היא למצוא לכם בן או בת זוג, אבל הם גם צריכים לעשות כסף, וכדי לעשות כסף אתם צריכים להישאר באתר", אמר בראיון ליאהו פייננס.

מגוון אפליקציות ההיכרויות שמוצע כיום לרווקים ולרווקות עצום, ומלבד האפליקציות הוותיקות כמו ג'יידייט ו–eHarmony, הוא כולל אפליקציות מקוריות כמו Coffee meets Bagel, שמשדכת בין חברים של חברים ומציעה התאמה אחת בכל יום; Cuddlr שמשדכת בין אנשים שרוצים חיבוק ו–Bumble, אפליקציה חדשה שבה נשים הן אלה שיוזמות את השיחה ופונות לגברים המועדפים עליהן. כל אחד יכול למצוא את האפליקציה המתאימה לו - אם כי לא כל האפליקציות האלה זמינות לשימוש בישראל - אך בסופו של דבר כולן משרתות את אותה מטרה.

"זו בסך הכל פלטפורמה להכיר אנשים", אומר גיא. "אפליקציה אחת שמה דגש על אינטראקציה מהירה והשנייה מעמיקה יותר - התוצאה בסוף היא אותו הדבר. איך זה מתפתח הלאה? זה כבר ממש תלוי בכימיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#