השף הפרטי, מנחת המסוקים והחברים של ליברמן: המינוי המוזר של מנכ"ל מקורות ייזום - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השף הפרטי, מנחת המסוקים והחברים של ליברמן: המינוי המוזר של מנכ"ל מקורות ייזום

תחקיר TheMarker חלק ב': הניקוד הגבוה שקיבל יד ימינו של שלמה בוחבוט במכרז לתפקיד המנכ"ל הבא של מקורות ייזום ■ ומה עושה במקורות הבת של מנהלת סיעת הליכוד?

42תגובות

משהו מוזר מתרחש בשלושת החודשים האחרונים במכרז לתפקיד המנכ"ל הבא של מקורות ייזום — זרוע היזמות העסקית של מדינת ישראל בענף המים הבינלאומי. עשרות מתמודדים הגישו את מועמדותם לתפקיד המאתגר של מינוף הידע המקצועי הישראלי לפרויקטי מים בחו"ל, ולניהול מתקן ההתפלה הגדול שמקימה החברה באשדוד בהשקעה של 1.8 מיליארד שקל. אלא שבזה אחר זה נדמה כי המרשימים שבהם מנופים מרשימת המועמדים המצומצמת לתפקיד.

כך, לפחות שני מנכ"לים לשעבר, שאחד מהם ניהל חברה ציבורית וממשלתית והשני עמד בראש שלוחה בינלאומית, ושניהם מחזיקים בניסיון מקצועי בינלאומי ועסקו בפיתוח עסקי בתחום המים - דורגו בתחתית רשימת המועמדים. לעומתם, כמה מועמדים חסרי כל ניסיון בפיתוח עסקי בחו"ל, או חסרי ניסיון כלשהו בענף המים דורגו לפניהם.

כתבות נוספות ב-TheMarker

קונים יד שנייה? זו המכונית שלא תצליחו להיפטר ממנה וזו שתמכרו אחרי 4 ימים

"עשינו טעויות! אספרסו! בן גוריון!" - דף המסרים של יאיר לפיד נחשף

אמיל סלמן

אחד מאלה, מבלי לפקפק חלילה בכישוריו, הוא סמנכ"ל הכספים של מרכז השלטון המקומי, ארי שטיינברג - לשעבר ראש מטהו ויד ימינו של יו"ר המרכז שלמה בוחבוט, המוכר כבעל קשרים ענפים בפוליטיקה המקומית ובכלל. שטיינברג מדורג כרגע בצמרת הניקוד של ועדת המכרזים, בפער ניכר משאר המועמדים. כיצד קרה הדבר?

הפתרון לתעלומה נעוץ כמובן במפתח שקבעה ועדת האיתור של מקורות לניקוד המועמדים. אמנם שטיינברג ייסד את רשת ההמבורגרים המצליחה BBB, הקים את מועדון הצרכנות "שלך" של עובדי הרשויות המקומיות ועומד בראש קרן ההשתלמות שלהם רום - אך אם קבעה הוועדה כי ניסיון פיתוח עסקי בחו"ל יוסיף 5% לציון המועמד, ואילו היכרות עם המגזר הציבורי בישראל, למשל, תזכה אותו ב–27.5% מהציון - ברור כי בכיר ממרכז השלטון המקומי ידורג לפני מנהל בעל ניסיון עסקי בינלאומי בענף המים. זאת, גם אם מדובר במכרז לזרוע היזמות העסקית של מקורות בחו"ל, שפעילותה לא קשורה כמעט למגזר הציבורי בישראל.

ההיגיון מאחורי הסבר זה פשוט לכאורה, אך הוא לא מתקבל על הדעת כאשר מדובר בניהול חברה כמו מקורות ייזום - שלפי חלקו הראשון של התחקיר אתמול, ניצבת על עברי פי פחת ועל סף קריסה פיננסית בגלל כישלון מתקן ההתפלה שהיא מקימה, ויש לה הספק דל בייזום הפרויקטים הבינלאומיים שלה, שמפעילותם נודף ריח פוליטי עז.

ואמנם כך סבורים כנראה גם ברשות החברות הממשלתיות, שפנתה בשבוע שעבר אל יו"ר דירקטוריון מקורות ייזום, מרדכי מרדכי, בבקשת לקבל הבהרות.

"הליך האיתור ייפסל"

ירון קמינסקי

מרדכי, איש ש"ס עתיר ניסיון במגזר הממשלתי, שהיה בעבר מנכ"ל של ארבעה משרדי ממשלה, ודאי לא הופתע מדעתה הלא נוחה של רשות החברות הממשלתיות לגבי המכרז המתנהל.

"מבחינת ביניים שערכה רשות החברות בימים האחרונים ביחס לתהליך איתור המנכ"ל, מצאנו כי עלו פגמים משמעותיים בתהליך", כתב למרדכי סגן בכיר למנהל הרשות, נסים סלמן. "הפגמים שנמצאו מתייחסים הן לשיקול הדעת בהפעלת תנאי הסף לסינון המועמדים והן באופן ניקוד הקריטריונים הקשיחים על ידי חברי ועדת האיתור".

כלומר, לא זו בלבד שהקריטריונים הקשיחים שנקבעו מבעוד מועד לניקוד העלו תמיהה — גם הניקוד שבו בחרו חברי ועדת האיתור להעניק גרם לכמה גבות להתרומם. "בין היתר, מצאנו כי הניקוד אינו משקף את הפערים בקורות החיים של המועמדים, והשונות בין חברי ועדת האיתור הינה גבוהה", הוסיף סלמן ורמז על האשמה קשה יותר. זאת, בייחוד כשוועדת האיתור מאויישת על ידי שלושה חברים בלבד - מרדכי עצמו, מנכ"ל מקורות האם שמעון בן חמו ונציג ציבור בשם דוד גילת.

"ראוי כי חברי הוועדה יתנו דעתם לכך שמועמדים ספורים בלבד מקרב המועמדים שעברו את תנאי הסף הם בעלי ניסיון בפיתוח עסקי בחו"ל, ומרבית אלה שהינם בעלי ניסיון זה אינם מחזיקים בניסיון בפיתוח עסקי בחו"ל בתחום הרלוונטי", הוסיף סלמן, וטרח להזכיר בפני היו"ר מרדכי, למקרה שהנושא נשמט מזיכרונו: "כמעט כל אופק ההתפתחות של החברה מצוי בפיתוח העסקי מעבר לגבולות המדינה — ושם טמונים סיכוניה וסיכוייה".

למודים התעלמויות חוזרות ונשנות מצד החברות הממשלתיות להערות הרגולטורים, הבהיר סלמן כי הפעם תתקשה הרשות להשלים עם צפצוף על הערותיה: "לאור ממצאים אלה ונוספים, ייתכן שהליך האיתור ייפסל בסופו של דבר", הזהיר, ורמז על יכולתה של הרשות להתנגד לאישור מינויים פוליטיים ולא מקצועיים חלילה בוועדת ברנר לאישור המינויים במגזר הציבורי.

"ככל שיבוטל הליך האיתור הנוכחי וייפתח הליך חדש, מוצע לשקול לאפיין מחדש את פרופיל המנכ"ל המתאים, באופן שישים דגש על כישורים עסקיים בשוק הפרטי ובפיתוח עסקי בחו"ל", סיכם סלמן. אלא שבמקורות, כך מלמד ההווה, לא מתרגשים מאיומים כאלה, וכשהמציאות דורשת זאת — למדו שם גם לעקוף את אישורי הממשלה וועדות ברנר למיניהן.

מקורות מסרה בתגובה כי "פניית רשות החברות תמוהה, מאחר שמדובר בהליך הנמצא בראשיתו ושגובש ולווה באופן הדוק לאורך כל שלביו על ידה — והיא אף זו שאישרה את תנאי הסף".

מנכ"ל ללא 
אישור ממשלה

מאז התפטרותו בסוף 2012 של מנכ"ל מקורות ייזום הקודם, עופר לאופמן, לחברה אין מנכ"ל קבוע. לאופמן, כפי שהוסבר אתמול, שכיהן בעבר כמנכ"ל החטיבה להתיישבות, מונה לתפקיד על ידי יו"ר הדירקטוריון דאז, אלכס ויז'ניצר, שמשך אותו מהסוכנות היהודית. אך בתוך פחות משנתיים עזב לאופמן את תפקידו, על רקע המצוקה התפעולית והפיננסית שאליה נקלעה.

במקום לפרסם מכרז לתפקיד מנכ"ל חדש, בחרה מקורות לאייש את הכסא המתפנה במינוי זמני. וכידוע בישראל, אין קבוע מזמני — בייחוד כשנוח לכולם מנכ"ל מוחלש על חצי כסא על פני מנהל בעל סמכות ואחריות מלאה. מכאן, הוחלט כי לתפקיד מנכ"ל מקורות ייזום ייכנס עמירם אוחיון, עד אז סמנכ"ל הכספים של החברה. אוחיון מכהן מזה כשנתיים כמנכ"ל בפועל.

תומר אפלבאום

אוחיון, יש להבהיר, נחשב לדמות מקצועית וחסרת פניות, אף כי הוא איש כספים בהכשרתו. כעת מסתבר כי אוחיון מעולם לא קיבל את אישור הממשלה למינוי, ושמו לא הוגש מעולם לוועדת המינויים במגזר הציבורי. זאת, בזכות המהלך המחוכם שטוותה מקורות ותוך עצימת עין מצדה של רשות החברות הממשלתיות בעבר.

אם לא די בכך, מתברר כי אוחיון עדיין נחשב לעובד מקורות האם וחתום על ההסכם הקיבוצי של עובדיה, תוך שהוא כפוף למעשה לוועד שלה. זאת, אף שחוייב לעבור מזמן לחוזה אישי ולהתנתק מכבלי החברה האם, תוך שמירה על עצמאות ניהול החברה הבת. פלא לפיכך שצמרת מקורות האם עשתה בזרוע היזמות העסקית כבשלה?

מקורות מסרה בתגובה כי "עמירם אוחיון משמש כסמנכ"ל כספים ומינהל בחברת הייזום מיום הקמתה. הוא בעל ותק של יותר מ–15 שנים בתפקידי מטה ניהוליים במקורות. דירקטוריון החברה בחר בו כממלא מקום המנכ"ל עד להשלמת הליך לבחירת מנכ"ל קבוע לחברת הייזום, הליך שנמצא בעיצומו בימים אלה".

אירוח כיד המלך למשלחות מחו"ל

אחת הדוגמאות המובהקות לשליטה לכאורה של הנהלת מקורות האם בזרוע הפיתוח העסקי של החברה הבת תועדה בינואר 2012, באתר אשכול של חברת המים הלאומית בצפון.

עובדי החברה עסקו באותם ימים במרץ בטיפוח המתחם הגרנדיוזי והמיותר בחלקו, שהוקם חמש שנים לפני כן בהשקעה של 550 מיליון שקל, כדי לסנן את המים הנשאבים מהכנרת ולארח במבנה מרשים מתעניינים בפועלה של מקורות. דגלים נתלו לאורך המדשאות המטופחות שבאתר ומנחת מסוקים הוכשר בסמוך. שף פרטי הוזמן במיוחד לאירוע החגיגי שיזמה חברת המים הממשלתית. הכל היה ערוך ומוכן לקראת ביקורה של פמליה זרה ומכובדת במקום.

ואמנם, לקראת ערב נחת במתחם מסוק, שמתוכו קיפצו אל המנחת המאולתר כמה בכירי ממשל מחבל ארץ בשם סרפסקה - מובלעת סרבית בלב בוסניה־הרצגובינה.

רצה הגורל ונשיא האוטונומיה העלומה הזו, הבדלן הסרבי מילוראד דודיק, הוא ידידו האישי של שר החוץ ויו"ר סיעת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן — מי שנחשב לפטרונו של ויז'ניצר. ליברמן השקיע מאמצים רבים בטיפוח היחסים עם חבל הארץ הזה ועם העומד בראשה. בארבע השנים האחרונות ביקר בה ליברמן לא פחות משלוש פעמים — לרבות ביקורים פרטיים בלוויית שני בניו ואנשי עסקים.

כפי שנחשף בחלקו הראשון של התחקיר אתמול, חודשיים לאחר הביקור האחרון של ליברמן בסרפסקה, ככל שידוע כיום, דיווחה מקורות על עסקה מוזרה. באמצעות החברה הבת מקורות ייזום, נחתם הסכם משולש עם ממשלת סרפסקה ועם חברת התשתיות הסינית Sinohydro לביצוע שלושה פרויקטים בתחומי ההשקייה, אספקת המים וטיפול בשפכים. לפי מתווה העסקה, הסינים יממנו ויבצעו את הפרויקטים ב–83 מיליון יורו תמורת זיכיון כלשהו, בעוד שמקורות תתרום את הידע המקצועי שלה לסינים.

שירן גרנות

ויז'ניצר עצמו טס במיוחד לבאניה לוקה, בירת חבל סרפסקה, כדי לשאת דברי ברכה במעמד החתימה, והוא גם היה זה שאירח את המשלחת מסרפסקה באתר אשכול כמה חודשים לפני כן. מקורות אגב, טענה אתמול כי המיזם המשולש בסרפסקה הוקפא בעקבות החלטת הממשלה המקומית.

ככלל, בתקופתו של ויז'ניצר הרבתה מקורות ייזום להתעניין בפרויקטים ברפובליקות בריה"מ ויוגוסלביה לשעבר. ויז'ניצר, על אף היותו יו"ר דירקטוריון החברה האם, נהג לצאת בעצמו לביקורים בחו"ל, לעתים בלוויית המנכ"ל בן חמו ולעתים כמלווה של ליברמן. כך למשל קרה בסוף 2012, אז יצא ויז'ניצר לביקור דחוף באזרביג'אן, במסגרת עסקה לליווי הממשל שם ברכישת מעבדות מים ניידות.

הממשלות הזרות אגב, נהגו לשלוח לישראל את בכיריהן לביקורי גומלין — שאותם אירח ויז'ניצר כיד המלך. בין היתר, אירחה מקורות בתקופתו משלחות מרוסיה, אלבניה, מונטנגרו, בולגריה וסרביה.

"חשיפה להפסדים משמעותיים"

סימני השאלה הכבדים שעולים מתיאור התנהלות מקורות בשנים האחרונות זועקים עוד יותר לנוכח העובדה כי על כמה מהכשלים בתפקוד החברה והחברה הבת ועל השלכותיהם הפוטנציאליות היה מי שהצביע בדיוק לפני שנתיים.

כך, ב–8 בינואר 2013, שיגרה החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, מכתב אל שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, שבו הביעה תמיהה על כוונת מקורות ייזום לאתר השקעות דווקא ברוסיה — שם אין לחברה כל יתרון אסטרטגי. עבאדי־בויאנג'ו הזהירה כי "מדיניות אגרסיבית זו של כניסה למדינות חדשות היא עתירת סיכונים ועלולה לחשוף את החברה להפסדים משמעותיים, שעלולים להתגלגל על החברה האם ולפגוע בפיתוח משק המים". בתגובה, כך נטען במכתב, אמר ויז'ניצר בישיבת דירקטוריון מקורות כי "החברה לא מסרבת לפרויקטים חדשים".

עבאדי־בויאנג'ו הזהירה מפני סיכונים פוליטיים בפעילות מקורות ייזום, לאור העובדה כי זו בוחרת לפעול במדינות עולם שלישי, מבלי שמשרדי הביטחון או החוץ נותנים דעתם על כניסת החברה לפעילות במדינות חדשות, בעוד שמקורות ייזום "מסתפקת בשיחות בעל פה עם גורמים רלוונטיים במשרד החוץ". החשכ"לית ציינה בהקשר זה כי "כישלון החברה בביצוע פרויקטים או הסתבכות כלשהי עלולה להוביל לניסיונות להפעלת לחצים על ממשלת ישראל להתערב ולחלץ אותה".

תחת הכותרת "ניהול סיכונים של חברת מקורות ייזום בביצוע פרויקטים בחו"ל", פירטה החשבת הכללית במכתבה לשטייניץ כמה סיכונים "מהותיים ומשמעותיים" כלשונה, שהיו חייבים לדעתה לקבל התייחסות מלאה לפני אישור ביצוע פרויקטים נוספים בחו"ל.

כך, למשל, העירה עבאדי־בויאנג'ו כי לחברה אין תכנון אסטרטגי, וכי היא מתכוונת להיהפך לחברה רב־לאומית עם פריסה גלובלית — אף שהניסיון שלה בביצוע פרויקטי תשתית, ופרויקטים בחו"ל בפרט, הוא מצומצם ביותר. "לדעתנו, פריסה גלובלית שאין לה אח ורע בקרב חברות ממשלתיות בישראל היא עתירת סיכונים, ואינה יכולה להתבצע במהירות ובהיקף שרוצה החברה. פעולת החברה בכל מדינה, ובפרט במדינות עולם שלישי, צריכה להיבחן באופן מדוקדק וזהיר", כתבה.

באשר לזיקה ההדוקה מדי בין זרוע היזמות העסקית לחברה האם — שמתוקצבת על ידי אזרחי ישראל בתעריף המים — העירה עבאדי־בויאנג'ו כי יש לוודא שמשאבי מקורות האם לא משמשים את הזרוע הבת לפרויקטים בחו"ל. לטענתה, "לא השתכנענו שקיים גידור מלא של סיכוני החברה בחו"ל ללא פגיעה בחברה האם. זאת, כאשר מקורות ייזום לא העבירה לידי האוצר ניתוחים על סיכוני ההקמה והתפעול בפרויקטים שלה בחו"ל.

"שימוש לא מבוקר בסוכנים"

מכתבה של עבאדי־בויאנג'ו, מסתבר, שוגר על רקע תוכניתה של מקורות להרחיב את פעילותה בחו"ל באמצעות "מסלול ירוק". כפי שנחשף אתמול, ויז'ניצר ביקש מהממשלה להסיר מגבלות רגולטוריות שהטילה עליו, ולהתיר למקורות ייזום לפעול ביתר "חופשיות".

"אנו סבורים כי לא ניתן להעריך את היקף הסיכונים שלוקחת על עצמה מקורות ייזום והיקף הסיכונים שעלולים להיות מושתים על משק המים בישראל, ולכן אנו מתנגדים למתן אישור לחברה לבצע פרויקטים חדשים בחו"ל", סיכמה עבאדי־בויאנג'ו — לא לפני שהקדישה פרק במכתבה לסוגיית העסקת הסוכנים מטעם מקורות.

כפי שפורסם, מקורות התקשרה במאי 2013 עם ראש סגל ראש הממשלה לשעבר, נתן אשל, בחוזה לייצוגה בעסקה מול רשות המים המקסיקאית. זאת, בתמורה לעמלה בשיעור 5% בשווי העסקה, שהסתכמה ב–3.8 מיליון דולר.

שמעון בן חמו, מנכ”ל, "מקורות", יו”ר דירקטוריון “שח"מ מקורות ביצוע”
אמיל סלמן/ג'יני

התקשרות זו עוררה תמיהה, לנוכח העובדה כי אשל כיהן בלשכת נתניהו - עד שאולץ לפרוש על רקע התנהגות בלתי הולמת - וייתכן שמינף את קשריו לצורך טוויית העסקה עבור החברה הממשלתית, בזמן שנאסר עליו לחזור לתפקיד ציבורי.

אשל מצדו טען כי אין כל מניעה בהעסקתו, וכי נועץ בנושא גם עם נציב שירות המדינה לשעבר, אברהם נתן, ועם היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע־פרגו — שיש להבהיר כי לא עסקה כלל בחוזה שנחתם בין אשל לבין מקורות. כך או כך, מקורות השעתה בחצי השנה האחרונה את תשלום דמי התיווך שדרש אשל, בסך כ–860 אלף שקל, בעוד שאשל מגיש נגדה תביעה לבית המשפט.

"אנו סבורים כי על החברה להפעיל מנגנון בדיקה קפדני יותר לגבי התקשרות עם מתווכים, זהותם והקשרים הישירים והעקיפים שלהם, בהתאם למקובל במדינות OECD" - כתבה החשבת הכללית לפני שנה, וקראה לרשות החברות הממשלתיות להחיל מנגנון כזה על כל החברות הממשלתיות שפועלות בחו"ל, "כדי להימנע ממשברים שנוצרים עקב פעילות לא מבוקרת של החברות תוך שימוש בסוכנים". קריאתה של עבאדי־בויאנג'ו, מיותר לציין, נותרה ללא מענה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#