החומרים שמהם עשויה שחיתות: "איילים מחוברת בעטינים לשלטון, יש לה תקציב ענק" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החומרים שמהם עשויה שחיתות: "איילים מחוברת בעטינים לשלטון, יש לה תקציב ענק"

היא מבצעת לעיתים עבירות בנייה ו"נראה כאילו היא יכולה להעביר כל החלטת ממשלה שהיא רוצה" ■ מה שצריך לדעת על עמותת איילים, שעמדה באחד ממוקדי פרשת השחיתות

115תגובות

בשבוע שעבר נעצר יו"ר ומייסד עמותת איילים, מתן דהן, בחשד שנתן בכמה הזדמנויות שוחד לח"כ פאינה קירשנבאום וליו"ר מטה ישראל ביתנו, דאוד גודובסקי, שנעצר אף הוא. בנוסף לכך, דהן חשוד בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בהיקף כספי גדול, בנוגע לתקציבים שהועברו לעמותה. בין העצורים בפרשה גם סטיבן לוי, הלוביסט של העמותה מטעם חברת הלובי אימפקט. בכיר נוסף באיילים חשוד אף הוא בפרשה, אך שמו עדיין לא מותר לפרסום.

איילים נוסדה ב–2002, כאשר דהן וסגנו דני גליקסברג היו בחופשת שחרור מהצבא. הם קנו קרוואנים, התיישבו ליד מושב אשלים שבנגב, שטח שבתחום המועצה האזורית רמת הנגב, שם מתגורר דהן עד היום. בתחילת הדרך הם שיכנעו סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון להצטרף אליהם, ובהדרגה התפשטה פעילותה של העמותה לכל הארץ.

לכל כתבות סוף השבוע על פרשת השחיתות

דודו בכר

כתבות נוספות במוסף Markerweek

העמותה הוקמה במטרה "לחזק את מפעל ההתיישבות והמעורבות החברתית בנגב והגליל", כפי שנכתב באתר שלה. הרעיון בא לידי ביטוי בהקמת כפרי סטודנטים ויזמים, שמהווים בסיסי יציאה למעורבות חברתית ולהתיישבות קבע. כפר הסטודנטים הראשון של העמותה, כפר דעיאל הנמצא ברמת נגב, נחנך ב–2003 והתגוררו בו אז 22 סטודנטים. כיום היא חולשת על 22 כפרים, שבהם מתגוררים 1,000 סטודנטים. כל סטודנט כזה מבצע מדי שנה כ–500 שעות התנדבות בתמורה לקבלת מלגת לימודים, והוא משלם לעמותה שכר דירה של כמה מאות שקלים בלבד. ב–2013 הסתכמו ההכנסות משכר הדירה של הסטודנטים ב–6.8 מיליון שקל.

אף שאיילים היא לכאורה א־פוליטית, הרי שכן היו לה קשרים, בממשקים שונים, עם ישראל ביתנו. כך לדוגמה, ב–2012 היתה איילים שותפה לבג"ץ שאותו יזמה קירשנבאום נגד קריטריונים לדיור בר־השגה שאותם יזם שר השיכון דאז, אריאל אטיאס. קשר מעניין נוסף הוא עם החטיבה להתיישבות, שב-2012-2013 העבירה לעמותה 6.5 מיליון שקל. המנכ"ל שלה, ירון בן עזרא, הוא איש ישראל ביתנו. השבוע פשטה המשטרה על משרדי החטיבה, כדי לחפש מסמכים הקשורים להעברות הכספים בפרשת ישראל ביתנו.

קשר הדוק נוסף של העמותה הוא עם שמוליק ריפמן, יו"ר המועצה האזורית רמת נגב, איש מפלגת העבודה במקור שב-2012 עבר מקדימה לישראל ביתנו. ריפמן, שבעבר סייע לאיילים בהשגת כספים מהממשלה, הוא תומך נלהב של איילים בכל הנוגע להקמת כפרי סטודנטים בתחום המועצה שלו, כולל סיוע בקיצורי דרך בכל הקשור לחוקי התכנון והבנייה, כפי שיפורט בהמשך. בכובעו כיו"ר מרכז המועצות האזוריות משמש ריפמן כנציג המועצות האזוריות במפעל הפיס (המועצות האזוריות מחזיקות ב–10% ממפעל הפיס), והוא סייע בהעברת תקציבים ממפעל הפיס לסטודנטים המתגוררים בכפרים של איילים במסגרת מלגות שאותן מעניק מפעל הפיס לסטודנטים.

מוטי מילרוד

העמותה מקבלת כספים מגופים ציבוריים וממשלתיים שונים - קק"ל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הסוכנות היהודית וקרן היסוד, וכן ניזונה מתרומות פרטיות.

התורמת הגדולה לאיילים היא קרן מיראז', בבעלות איש העסקים היהודי־אמריקאי ממוצא אירני, דיוויד מיראז'. אחותו של מתן דהן, נעמה, שהקימה אתו את איילים, היא כיום מנכ"לית מיראז'. ב–2013 העבירה מיראז' לאיילים 2 מיליון שקל.

הקשר עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוא המשמעותי ביותר מבחינת איילים: המשרד מעניק תקציבים גדולים לעמותה, ותומך בה בפרויקטים השונים שלה בצפון ובדרום. ביום ראשון פשטו חוקרי המשטרה על משרדי הרשות לפיתוח הגליל, הפועלת תחת המשרד, והם בודקים חשד שכספים הועברו מהרשות כדי לקדם אינטרסים של מקורבים ופעילים של ישראל ביתנו.

לנוכח ההצלחה והקונסנזוס סביב פעילותה, לעמותה יש לא מעט תומכים ואוהדים. "איילים היא תופעה משמעותית ומבורכת עבור הנגב והגליל", אומר ראש עיריית ירוחם מיכה ביטון, ששיתף פעולה עם איילים עוד כשעמד בראש העמותה המקומית "צעירים בירוחם", שאותה הקים בעצמו. שתי העמותות בנו בירוחם כפר סטודנטים, שחצי מתושביו היו בני המקום וחציו אנשים שהגיעו מבחוץ. "זו עשייה שצריך לפרגן לה. הם באו למקומות הכי קשים. בירוחם יש עשרות בוגרי כפר הסטודנטים שנשארו לגור בעיר. הם פיתחו שיטה מעולה לעידוד ההתיישבות בפריפריה. מהיכרותי עם דהן, אני מתקשה להאמין שהוא עשה את מה שמיוחס לו".

אליהו הרשקוביץ

מנגד, יש שראו זווית אחרת של עמותת איילים. "שאלו אותי הרבה בשבוע האחרון: הייתי מאמין?", אומר פעיל חברתי ותיק באחת הערים שבהן פעילה העמותה. "לצערי, התשובה היא כן. ההתנהלות של דהן היתה בעייתית. הוא התנהל באופן חוצפני ויהיר".

בכיר במערכת הציבורית המכיר את פעילות העמותה מוסיף: "זו עמותה שרצה על הגבעות. קודם היא עושה וקובעת עובדות בשטח, אחר כך היא הולכת לבדוק איך זה מסתדר עם התקנות. ראש הממשלה המנוח אריאל שרון חיבק את העמותה בראשית דרכה, והוא דגל בגישת הבולדוזר הזו. זו גישה שיכולה להיות מושא להערצה, אבל לדעתי הם הלכו עם זה צעד אחד רחוק מדי, ואולי חצו את הרף. בלוד, למשל, תוך כדי שהם הקימו את כפר הסטודנטים הראשון, הם הבינו שיש להם בעיה מבחינת היתרי בנייה. כך קרה להם גם בפרויקט שבו סטודנטים מתגוררים במכולות בלוד. זה משקף את שיטת העבודה שלהם".

זה בהחלט לא המקרה היחידי: גם בדימונה ובשדרות גילו אנשי איילים שהם פעלו בניגוד לתוכניות הבנייה המורשות, דבר שאילץ אותם, כמו בלוד, לעשות התאמות בלתי מתוכננות. גורם בכיר בעמותה דווקא גאה באופן הפעילות הזה: קודם מתחילים לבנות, ורק אז עושים התאמות לחוק התכנון והבנייה התקף באותו מקום. "אנחנו עובדים מהר", מסביר אותו גורם. "לוחות הזמנים הם אחת הסיבות שהממשלה אוהבת לעבוד אתנו, כי דברים קורים בשטח. בלוד הפרויקט קם תוך כמה חודשים, ובשדרות הפרויקט קם תוך חודשיים. כשעובדים בלוחות זמנים כאלה, זה מצריך גמישות".

כיום תלויים ועומדים נגד העמותה וראשיה - דהן וגליקסברג - כתבי אישום על שלושה מקרים שונים של עבירה על חוקי התכנון והבנייה - בבאר שבע, באופקים ובאשלים. במקרה האחרון, שבו מדובר במבנה בשטח של 300 מ"ר שהוקם ללא רישיון, המדינה היא שתובעת את העמותה על הפרת החוק, מכיוון שהמועצה המקומית רמת נגב לא פעלה בנידון.

שי שמואלי

לדברי שי טחנאי, רכז מחוז דרום של החברה להגנת הטבע, איילים רחוקה מלהיות "הישראלי היפה" בכל הנוגע לחוקי התכנון והבנייה. "במקרה אחד קבע בית המשפט שיישוב שלם שהם הקימו אינו חוקי", הוא אומר. "בבאר שבע הם ממש החריבו מבנים לשימור, ולכן העירייה הלכה אתם לבית המשפט. הם פשוט מתנהלים בצורה מזעזעת במה שקשור לחוקי התכנון והבנייה".

המקרה הראשון שאליו מתייחס טחנאי הוא הקמת היישוב שיזף, שבתחומיה של רמת נגב. בפברואר 2012 נערך טקס הנחת אבן פינה חגיגי ליישוב, בנוכחות ריפמן והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, אך לפני כחודשיים קבע בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, באופן חד וחלק, שהיישוב הזה אינו חוקי.

תחילת הסיפור בקיץ 2011, אז התחילו עבודות תשתיות במקום להקמת כפר סטודנטים, לפי המודל שבו עובדת איילים. החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות, בטענה שלפי התוכניות השטח מיועד להקמת קריית חינוך, ולא לכפר שבו מתגוררים אנשים. מכאן החל להתגלגל סיפור משפטי ארוך בוועדות הערר השונות ובתי המשפט: איילים והמועצה המקומית שינו את גרסתם כמה פעמים לגבי ההצדקה להתיישבות במקום, למרות הייעוד המפורש שלו. פעם אחת הם טענו שלא כפר סטודנטים הולך להיבנות במקום, אלא גרעין התיישבות; בפעם אחרת הם טענו שמדובר ב"בקו"ם התיישבות", כלומר, מקום שממנו ייצאו אנשים ליישב מקומות אחרים בנגב, שכלל לא היה ברור איפה הם ומה טיבם.

בשטח הוצבו 15 קרוואנים והמקום החל להתנהל כיישוב חדש לכל דבר. באתר האינטרנט שלו אף עודדו צעירים לבוא ולהיקלט בו. העתירה המינהלית של החברה להגנת הטבע היתה נגד ההיתר לשימוש חורג שניתן על ידי המועצה, דבר שאיפשר את נוכחות הצעירים במקום. פסק הדין התקבל, בין היתר, משום שהמדינה, בתשובתה לבית המשפט, צידדה בעמדת החברה להגנת הטבע. "מדינת ישראל הינה מדינת חוק, ועל ההתיישבות בנגב להתנהל בהתאם", נכתב בפסק הדין, שמתח ביקורת על הניסיונות המפותלים להכשרת הבנייה במקום. "אין קשר, גם בדמיון המפותח, בין קריית חינוך לבין גרעין התיישבות. מדובר במסלול עוקף תוכנית".

דודו בכר

המקרה של שיזף צרם במיוחד, לא רק בשל עבירות הבנייה, אלא בשל חוסר התוחלת הסביבתית והכלכלית שלו. היישוב הוקם על שטח מדברי פתוח, שבסמוך אליו ניצבים כמה יישובים עם שיעורי אכלוס נמוכים מאוד - בחלקם כ–30% בלבד. למרות זאת, איילים התעקשה על הקמת יישוב חדש, על כל העלויות הכרוכות בכך. חודשיים לאחר פסק הדין התושבים עדיין לא התפנו, ולא נראה שריפמן ממהר לעשות משהו בעניין.

"מהרגע הראשון זה היה בלתי חוקי", אומרת עו"ד נועה יאיון, שייצגה את החברה להגנת הטבע במקרה זה. "הם קיבלו תקציבים והכריזו על יישוב חדש, בלי שום הליך תכנוני או היתר בנייה. הם מדברים על ציונות, אבל מה שקרה כאן הוא בעייתי בכל קנה מידה - סביבתי, חברתי וכלכלי. בזמן שהם טענו בבית המשפט שהמקום שנועד לגרעיני התיישבות למקומות אחרים, באתר האינטרנט שלהם ושל המועצה האזורית היה כתוב בפירוש שהם עומדים להקים יישוב חדש".

אחד הדברים המסקרנים בנוגע לפעילות איילים הוא החיבור ההדוק שלה לממשלה, שלא נעלם מעיניהם של אנשי עמותות אחרות. סביר להניח שללא התמיכה הממשלתית המסיבית, ההצלחה של איילים היתה קטנה יותר. "במגזר השלישי מסתכלים על העמותה הזו בקנאה", אומר איש ציבור בכיר המכיר את העמותה. "איילים מחוברת בעטינים לשלטון, בעיקר לחטיבה להתיישבות. יש לה תקציבים בלתי נתפשים במושגים של עמותה, בוודאי עמותה צעירה יחסית. חוץ מזה, הקשרים שלה בממשלה מצוינים. מבחוץ זה נראה כאילו היא יכולה להעביר כל החלטת ממשלה שהיא רוצה".

לפני כחודשיים העביר המשרד לפיתוח הנגב והגליל לאיילים 30 מיליון שקל, ללא מכרז, לצורך הקמת כפר סטודנטים בשדרות, מהלך שאושר באוקטובר על ידי שר האוצר דאז יאיר לפיד.

ללא קרדיט

ראשיתו של המהלך ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, אז העבירה הממשלה שורת החלטות בעלות של 1.3 מיליארד שקל לצורך חיזוק יישובי עוטף עזה. אחד הסעיפים בהחלטה היה להקים מעונות סטודנטים ביישובי העוטף, בפרט בשדרות. סעיף זה היה קצר במיוחד, ועסק בבניית מעונות על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, כמו אלה שניצבים בסמוך לאוניברסיטאות בארץ, ולא בהקמת כפר סטודנטים. כיום ממשיכה המועצה להשכלה גבוהה להתקדם בפרויקט זה, ואם הוא יוקם - יהיו בעיר שני מתחמים של מעונות סטודנטים במימון ממשלתי, אף שפועלת בה רק מכללה אחת.

איילים פעלו מהר יותר. חודש בלבד לאחר קבלת ההחלטה הוגשה למשרד האוצר בקשה להתקשר עם איילים לטובת הקמת כפר הסטודנטים בשדרות, החל מאוגוסט ולמשך שנה, בתקציב של 50 מיליון שקל - 30 מיליון שקל מתקציב הממשלה (10 מיליון שקל מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל ו–20 מיליון שקל ממשרד האוצר) ו–20 מיליון שקל מכספי העמותה. ב–21 ביולי פירסם המשרד לפיתוח הנגב והגליל הודעה פומבית באתר מינהל הרכש הממשלתי, על כוונתו להתקשר עם איילים כספקית להקמת הכפר, ללא מכרז. עם זאת, ההודעה לא פורסמה בעיתונות, וככל הנראה רק מעטים נחשפו לפרסום הזה. למי שרצה להגיש התנגדות נותרו רק שבועיים. אחרי שהמשרד קבע כי לא התקבלו פניות, הנושא עבר לאוצר, ובאוקטובר אושרה ההעברה התקציבית. לפיד, באופן אישי, חתם על האישור לפטור מהמכרז.

כל זה קרה אף על פי שקבוצת יזמים נוספת ביקשה להתמודד במכרז שלא התקיים. ב–13 באוגוסט פנה ישראל גודוביץ', לשעבר מהנדס עיריית תל אביב, באמצעות עו"ד אריאל פופר, לסיגל שאלתיאל־הלוי, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל. גודוביץ' הביע תמיהה על בחירת הממשלה להתקשר לעמותה ללא מכרז, וטען כי קבוצת יזמים שהוא מוביל התעניינה בפרויקט והיתה יכולה להציע מחיר נמוך יותר. "מרשי הציג בעבר בפני משרדי הממשלה פתרונות שונים בתחום הבנייה תוך שימוש במכולות... בין היתר, מגורי סטודנטים. מרשי אף פעל לגיבוש קבוצות יזמים אשר יש ביכולתם הכלכלית והטכנית ליזום, להקים ולהפעיל מקבצי דיור לסטודנטים בעלויות נמוכות וביעילות רבה", נכתב במכתב. גודוביץ' ציין בהתכתבות מאוחרת יותר כי הצעתו היא בגבול 40 אלף שקל ליחידות דיור, לעומת 170 אלף שקל ליחידת דיור לפי הצעת הממשלה.

ההתכתבות בין גודוביץ' לבין המשרד לפיתוח הנגב והגליל הגיעה לידיו של דהן כמה ימים לפני מעצרו, והוא לא היסס לאיים על גודוביץ' בתביעת דיבה. דהן כתב: "קראנו בתדהמה את מכתבכם למנכ"לית המשרד. העמותה פועלת ללא מטרות רווח ונתמכת על ידי גיוס תרומות בארץ ובעולם".

התשובה שקיבל גודוביץ' מהמשרד היתה כי מדובר ב"התקשרות אשר לגביה התקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז... במסגרתה הקצתה הממשלה תקציבים ייחודיים לטובת יישום ההחלטה ורשמה לפניה את השתתפות העמותה בתקצוב". תשובה זו נראית תמוהה משום שלפי חישוביו של גודוביץ' כלל לא היה צורך בהשתתפות העמותה (20 מיליון שקל), בשל ההצעה הזולה.

במהלך השנים נהפכה איילים למעין זרוע ביצוע לא רשמית של הממשלה. באחד הנימוקים שהגיש משרד האוצר להתקשרות עם העמותה בפטור ממכרז נכתב כי ב–2005–2013 אישרה הממשלה ארבע החלטות ממשלה לטובת הקמת כפרי סטודנטים נוספים של איילים בנגב ובגליל, וב–2012 אישרה החלטה נוספת להקמת כפר סטודנטים בניהול העמותה בלוד. לפי נתוני משרד האוצר, בכל ההחלטות האלה הממשלה השקיעה תקציב של כ–50 מיליון שקל - עוד לפני העברת התקציב האחרונה.

לדברי גורמים באחד ממשרדי הממשלה, משרד האוצר בעצמו הוא שיזם את הקמת כפר הסטודנטים בשדרות, בזמן שמשרד האוצר הוא בכלל אינו משרד ביצועי. לפני שלושה חודשים, בטקס הנחת אבן הפינה, נאם לפיד ושיבח את דהן. הוא אף התבדח, מעל הבמה, שבכל טקס הנחת אבן פינה דהן מביא את הוריו. לדברי גורמים באחד ממשרדי הממשלה, בין לפיד לדהן היו קשרים חמים, ככל הנראה על רקע תמיכתו של לפיד בפעילות העמותה.

לדברי גורם בעמותה, "המשרד לפיתוח הנגב והגליל מנחה אותנו בפעילות בהתאם למקום שבו הוא רוצה לראות אותנו". לדברי אותו גורם, למרות הפרסומים האחרונים, איילים היא עמותה א־פוליטית. "אנחנו פרויקט לאומי, ושיתפנו פעולה עם שרים מכל המפלגות הציוניות. כולם אוהבים לקחת קרדיט על הפעילות שלנו. פעם זה סילבן שלום מהליכוד ופעם זה יאיר לפיד, וזה מפני שהם מבינים שיש פה אנשים שאפשר לעשות אתם דברים".

מעמותת איילים נמסר בתגובה: "כעמותה ציבורית הנתונה לפיקוח ממשלתי, מתקיימים שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מפלגות וגופים שונים בממשלה. איילים נתמכת על ידי ממשלת ישראל בכמה פרויקטים חברתיים חשובים המקדמים את מפעל ההתיישבות והמעורבות החברתית של צעירים בנגב ובגליל, לרבות כפרי הסטודנטים, התנדבות בקהילה ופרויקט דיור להשכרה. על פי הידוע לנו, החשדות הנוכחיים לא נוגעים לליבת הפעילות של הארגון ואינם קשורים כלל לפרויקטי הדיור ולכפרי הסטודנטים, אלא לתקציב ממשלתי הנוגע לפעילותינו בתחום קידום הצעירים. כמו כן, על פי הידוע לנו, אין שום חשד על טובת הנאה אישית למי מאנשי איילים. העמותה פועלת בשקיפות ציבורית ונתונה לביקורת מסודרת ומתמידה על ידי כל הגורמים המוסמכים.

"איילים וגורמים רבים נוספים עתרו נגד החלטתו של השר אטיאס לסטות מהחלטת הממשלה ולגרוע את סעיף מיצוי כושר ההשתכרות מהקריטריונים של דיור בר־השגה. מטרת העתירה היתה למנוע את היעדר השוויון שנוצר במתן הזדמנות לדיור בר־השגה בקרב הציבור החילוני.

"איילים, כזרוע ביצועית של הממשלה, נרתמה לסייע להקמת היישוב שיזף לבקשת המועצה האזורית רמת הנגב. ההחלטה בדבר הקמת יישוב, כמו גם ההחלטה על הקמת כפר או לחלופין על הרחבתו, אינה מתקבלת על ידי העמותה אלא על ידי הרשויות ומשרדי הממשלה, כפי שגם קרה במקרה זה.

"לגבי כתבי האישום בעניין היתרי בנייה: עיריית באר שבע חזרה בה מכתבי האישום שהגישה נגד העמותה (פרט לאחד שטרם נדון ואינו קשור במבנה לשימור). לעניין אופקים ואשלים, התיקים תלויים ועומדים, ובית המשפט המליץ לצדדים לבוא בדברים כדי לייתר את הדיון המשפטי. איילים בונה לפי החלטות ממשלה ואישורים של כל הגורמים הרלוונטיים. לגבי סוגיית המכרז, גם במקרה הזה יש להפנות את השאלה למשרד לפיתוח הנגב והגליל. איילים היא זרוע ביצועית בלבד".

מהמועצה האזורית רמת הנגב נמסר בתגובה: "שמוליק ריפמן ידוע כמי שפועל עשרות בשנים בכל לבו ומאודו ומתוך ראייה ערכית עמוקה למען פיתוח הנגב. כל ניסיון להדביק לעשייתו מניעים אישיים או זרים לא יצלח. ריפמן אינו משמש בשום תפקיד בעמותה מזה שמונה שנים. אמנם הוועדה המחוזית פעלה כנגד הבנייה הלא חוקית באשלים, אך בסופו של תהליך התקבל היתר בנייה כנדרש.

"לגבי שיזף: המתחם הוקם בהנחיית המשרד לפיתוח הנגב והגליל ובעידוד רשות מקרקעי ישראל. גם ועדת הערר המחוזית סברה, כמו הוועדה המקומית, שאפשר להתיר את המתחם בשימוש חורג, בניסיון לתת תשובה חלקית למחאה החברתית של קיץ 2011. בית המשפט המחוזי בבאר שבע הכריע באחרונה בסוגיה והפך את החלטת ועדת הערר המחוזית במשרד הפנים. המועצה תכבד כמובן את פסק הדין, ופועלת בימים אלה למציאת פתרונות לחברי הגרעין.

"לגבי מפעל הפיס: כחבר דירקטוריון מפעל פיס מכהן ריפמן בכמה ועדות, בהן ועדת מלגות. הוועדה דנה בבקשות רבות למתן מלגות לסטודנטים מכל הארץ וממגוון רחב של פרויקטים. דירקטוריון מפעל הפיס הוא הגוף אשר מאשר את החלטת הוועדות, בהתאם לנוהל ברור המגדיר זכאות למלגות אלה".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בהמשך לפסיקת בית המשפט הוגשה בקשה מחודשת לשימוש חורג על ידי גרעין המתיישבים בשיזף. בקשה זו אמורה להיות נידונה בישיבת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של מועצת רמת הנגב, בישיבתה הקרובה. הנושא יטופל בהתאם להחלטות שיתקבלו על ידי הועדה המקומית".

מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל נמסר בתגובה: "ממשלת ישראל משתתפת במימון מיזם כפרי הסטודנטים של איילים החל מ-2005, והתקצוב נעשה במסגרת סדרת החלטות ממשלה. כספי משרדי הממשלה אשר היו שותפים למיזם הועברו לחטיבה להתיישבות לצורך הפעלה. החטיבה התקשרה עם העמותה בהתאם לדיני המכרזים (אם בדרך של ספק יחיד, ואם בדרך של מיזם משותף).

"ההחלטה על הקמת כפר הסטודנטים בשדרות עם איילים התקבלה לראשונה על ידי שר האוצר יאיר לפיד, שבסיור עם העמותה החליט להקצות 20 מיליון שקל לפרויקט זה. האחריות על הביצוע הוטלה על המשרד לפיתוח הנגב והגליל, במסגרת החלטת ממשלה. המשרד לפיתוח הנגב והגליל פנה, לפי דיני המכרזים, אל ועדת הפטור אשר באגף החשב הכללי לאישור ההתקשרות עם איילים, וזו אישרה את ההתקשרות.

"לגבי שיזף: שיזף הינו בתחומה המוניציפלי של המועצה האזורית רמת הנגב, ולכן היא האמונה על כל נושא הסדרת היישוב. למותר לציין כי לאחר ההחלטה המוזכרת של בית המשפט לעניינים מנהליים, אישרה הממשלה לפני כחודשיים את הקמת היישוב".

מהרשות לפיתוח הגליל נמסר בתגובה: "בין הרשות לפיתוח הגליל לבין איילים לא קיימת התקשרות, והתקציבים המנוהלים ברשות אינם מועברים לעמותה. פעילותה של הרשות לפיתוח הגליל נעשית ללא רבב, בניקיון כפיים ובשקיפות מלאה. הרשות תמשיך לשתף פעולה עם המשטרה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ההתקשרות עם איילים בוצעה על פי תקנת פטור 3(28) לתקנות חובת המכרזים (נסיבות מיוחדות) באישור שר האוצר לצורך הקמת 150 יחידות דיור לכ–300 סטודנטים. לאיילים ניסיון בהקמת כפר סטודנטים ואכלוסו תוך כמה חודשים. החלטות הממשלה האמורות, המצב הביטחוני בדרום, המחסור בדיור להשכרה ומעונות סטודנטים הלומדים במכללת ספיר, העובדה כי הקרקע שעליה עתיד לקום כפר הסטודנטים היא קרקע המיועדת לפי התוכנית לצורכי ציבור בלבד, הצורך המיידי בחיזוק האזור והחוסן האזרחי בעיר שדרות ובעיקר הצורך בהקמת הכפר בלוחות זמנים קצרים ביותר כך שהפרויקט יושלם עוד בשנת הלימודים הקרובה, כל זאת בנוסף להשתתפות איילים במימון הפרויקט - מהווים נסיבות מיוחדות אשר בגינן אושרה הבקשה במסגרת תקנה 3(28)".

מהחטיבה להתיישבות נמסר בתגובה: "מן המפורסמות היא כי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית מהווה זרוע ביצועית של ממשלת ישראל. הליך הקצאת תקציב לאיילים, במקרה זה, נערך באופן סדור, לאחר החלטת ממשלה, כולל ועדת היגוי והליך מכרזי. העברת הכספים לאיילים נעשתה על פי החלטה מפורשת של הממשלה מ–2010, שבה נקבע שהחטיבה תעביר ב–2013 ו–2014 חצי מיליון שקל בלבד. שאר הסכומים שהועברו מהווים איגום משאבים ממשרדים אחרים, והחטיבה מהווה צינור בלבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#