בנק, נדל"ן, קאנטרי ועוד: נכסי ההסתדרות נחשפים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק, נדל"ן, קאנטרי ועוד: נכסי ההסתדרות נחשפים

ההסתדרות חולשת על תחומים מרכזיים במשק, שולטת במוסדות רבים ומספקת אינסוף ג'ובים למקורבים ■ אלה הנכסים שמניבים הכנסות במאות מיליוני שקלים

26תגובות

פיננסים

בנק יהב: הדירקטורים מרוויחים, חברי ההסתדרות לא מקבלים הנחות

הקמה: 1954 בעלות: 50% מזרחי־טפחות, 50% החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע"מ, השייכת להסתדרות ולמדינת ישראל בחלקים שווים תוצאות עסקיות: הבנק סיים את 2013 ברווח נקי של 88 מיליון שקל, 9.5% תשואה להון, וגידול של 5% בהיקף המאזני ל–19.3 מיליארד שקל

דיווידנד אחרון: 2004, 26 מיליון שקל לכלל בעלי המניות דירקטורים מטעם ההסתדרות: עד אוקטובר, עופר עיני (שכר של 150 אלף שקל בשנה), יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקבי (שכר של 60 אלף שקל בשנה)

ב–1954 הוקם בנק יהב על ידי מדינת ישראל והסתדרות עובדי המדינה כדי לתת שירותים בנקאיים לעובדי מדינה בלבד. ב–2007 שונו תנאי הרישיון, והותר לו לפתוח את שעריו לכלל הציבור. באותה שנה מכר בנק הפועלים את חלקו ביהב לבנק מזרחי־טפחות, המנהל אותו גם כיום. בחציו מוחזק הבנק על ידי החברה למפעלי כלכלה ותרבות, השייכת להסתדרות ולמדינה במשותף. לפני כעשור חילק הבנק דיווידנד אחרון בסך 26 מיליון שקל לכלל בעלי המניות. למרות העובדה שהבנק שייך להסתדרות, חבריה אינם מקבלים שם כל הטבה. "עובדי ההסתדרות זכאים לתנאים כמו שאר לקוחות הבנק, לפי מאפייני החשבון הספציפיים של כל עובד", מסר לנו הבנק. עם זאת, על פי בדיקת בנק ישראל יהב לוקח את העמלות הנמוכות בישראל — מכלל לקוחותיו.

בשנה האחרונה עוסקת המדינה בבדיקת מכירת חלקה, ללא התנגדות ההסתדרות, אך הבירורים לא הבשילו לכדי מעשה. לבנק עשרה דירקטורים, וכל צד רשאי למנות מחצית מהם. תגמול הדירקטורים עלה לא מזמן לכותרות, כאשר סיון איזסקו חשף 
ב–TheMarker כי בהיותו יו"ר ההסתדרות כיהן עיני גם כדירקטור ביהב תמורת 150 אלף שקל בשנה. לצדו ישב בדירקטוריון אריאל יעקבי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, תמורת כ–60 אלף שקל בשנה. עיני פרש באוקטובר 2014, יעקבי עדיין שם.

הכיסאות המוסיקליים לא נגמרים בדירקטוריון: מנכ"ל בנק יהב לשעבר, אריה אור, מונה למנכ"ל רשת מתחמי הקאנטרי קלאב של ההסתדרות, לאחר שעבר מיהב לבנק הפועלים, שהיה אז (2001) בעל השליטה ביהב. החליף אותו דוד בן דוד, שהגיע גם הוא מבנק הפועלים לאחר ששימש שם בין היתר יו"ר ועד העובדים. כיום הוא יו"ר הדירקטוריון של יהב.

תגובת הבנק: "גמול בגין השתתפות החברים בדירקטוריון, בישיבותיו ובישיבות ועדותיו, משולם בהתאם לכללים ולשיעורים כפי שנקבעו ואושרו במוסדות הבנק בהתאם להנחיות בנק ישראל. שיעור הגמול הוא נתון פנימי".

דודו בכר

קרן רעות: רוב חברי הדירקטוריון 
הם אנשי ההסתדרות, לחלקם אין השכלה כלכלית או אקדמית

הקמה: 1979 מספר עמיתים: 45 אלף הכנסות מדמי ניהול: 14 מיליון שקל הוצאות הנהלה וכלליות: 9 מיליון שקל חברי דירקטוריון: 14, 11 מתוכם הם אנשי הסתדרות

קרן רעות לניהול קופות גמל הוקמה ב–1979 במטרה לנהל את קרנות ההשתלמות של שכירים ועצמאים בתחומי המינהל. כיום יש לה 45 אלף עמיתים (לפי אתר האינטרנט שלה) והיא שייכת במלואה להסתדרות. כתובתה היא רחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב, כלומר בבית ההסתדרות. המנכ"ל הוא עו"ד רובי בכור. למרות הצהרותיה בדבר "דמי ניהול נמוכים", אלה עומדים על 0.6% - לא מהגבוהים אך גם לא נמוכים. ההכנסות מדמי הניהול ב–2013 היו 14 מיליון שקל על פי דיווחי החברה, ו-9 מיליון שקל נרשמו בסעיף הוצאות הנהלה וכלליות.

11 מתוך 14 חברי הדירקטוריון (שמותיהם מפורטים באתר האינטרנט של החברה) האמורים לפקח על הקרן הם אנשים הקשורים להסתדרות, בהם מספר גדול של יו"ר ועדי עובדים, כמו יו"ר ועד עובדי תנובה אחיאב שמחי, יו"ר ועד עובדי משען כוכבה קניסטר, מזכיר הוועד הארצי של בנק הפועלים מקסים בן דוד, ויו"ר ועד עובדי שירותי בריאות כללית פרוספר בן חמו. על פי קורות החיים באתר החברה, לחלק מהחברים אנשי ההסתדרות אין כלל השכלה כלכלית, או אפילו השכלה אקדמית: כאלה הם לדוגמה שמחי ובן חמו, שלשניהם השכלה תיכונית בלבד. ישיבות הדירקטוריון הן כמובן בשכר — אך הנתונים האלה לא גלויים.

קרן תנופה לצמיחה, להתנדבות ולחידוש הצמיחה במשק: מחזיקה 30 מיליון שקל

הקמה: אמצע שנות ה–80 בקופתה: 30 מיליון שקל

דמי ניהול להסתדרות: 240 אלף שקל בשנה

את קרן תנופה לצמיחה הקים יו"ר ההסתדרות דאז ישראל קיסר במחצית שנות ה–80, כשגייס שלושה ימי חופשה מכל חבר הסתדרות כדי לעזור למפעלים לצמוח ולהרחיב את מספר מקומות העבודה, לטובת פועלי ישראל. השיטה היתה פשוטה: בעל המפעל פונה לקרן בבקשת הלוואה, ומקבל מחצית ממנה ומחציתה מבנק הפועלים, בתנאים טובים במיוחד.

הקרן הזו, שאמורה להיות עמותה רשומה אך אי אפשר למצוא אותה אצל רשם העמותות, הלכה פחות או יותר לאיבוד. ב–2009 היא עברה לניהול חברת העובדים, הזרוע הכלכלית של ההסתדרות. מפרוטוקול דיון שנערך בוועדת הביקורת של בינ"ה (בית נבחרי ההסתדרות) בנובמבר 2013, שאליו הוזמן גם יו"ר חברת העובדים דודי גיל, עולה כי בקרן שוכבים כיום לא פחות מ–30 מיליון שקל לאחר שנמחקו חובות בסך 10 מיליון שקל עבור הלוואות שניתנו בעבר אך לא הוחזרו. במהלך הדיון רב הנסתר על הנגלה: חברי ועדת הביקורת הטיחו בגיל ביקורת קשה על מפעלים שקרסו בעבר בעקבות ההלוואות, שלא ניתנו בתנאים טובים, ותהו איך מנוהלת הקרן, כמה הלוואות ניתנו מאז 2009 ועל פי אילו קריטריונים, וכמה עובדים נוספו למשק בזכותה. מה שברור הוא שההסתדרות גובה דמי ניהול של 240 אלף שקל בשנה, וכי הסכום, 30 מיליון שקל, אכן שוכב בקופתה.

מההסתדרות נמסר בתגובה: "ההסתדרות מפעילה כלים שונים לטובת קידום ציבור העובדים".

עוד גופים פיננסיים

■ קרן השתלמות של 30 אלף עובדי שירותי בריאות כללית (מנוהלת על ידי ההסתדרות)

■ קרן השתלמות של המהנדסים (ההסתדרות מחזיקה 50% ממנה)

■ חברה לניהול קופות גמל של העובדים באוניברסיטה העברית (בבעלות הסתדרות הפקידים)

■ החברה לניהול קרן השתלמות למשפטנים (ההסתדרות מחזיקה 50%, השאר בידי המדינה)

■ החברה לניהול קרן ההשתלמות להנדסים וטכנאים בע"מ

■ הקרן לביטוח הדדי לחברי הסתדרות המדינה בע"מ

■ עמ"י: חברה לניהול קופת גמל ענפית

■ קופת הפועלים והפלחים העמלים בע"מ

■ מבטחים: קרן פנסיה ותיקה של ההסתדרות. מבטחת עובדים ממגוון מעסיקים — צה"ל, רפאל, התעשייה האווירית, אל על, עיריות ומועצות מקומיות ועסקים עצמאיים קטנים.

■ קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות

■ קרן השתלמות רוקחים

פנאי, ספורט וצרכנות

החברה למרכזי תרבות וספורט: לשכת העבודה של ההסתדרות

הקמה: 1974 בעלות: 75% חברת העובדים, 25% מרכז הפועל פרישה ארצית: חולון, רעננה, באר שבע, בת ים, ראשון לציון, נס ציונה, קריית אתא

עובדים: 600 מספר מינויים: 22 אלף יחידות מינוי (כ–42 אלף איש) מחזור (2013): 80 מיליון שקל בשנה

"אם אתה לא אחד מאנשי ההסתדרות, קשה מאוד לעבוד שם", חוזרים ואומרים עובדי "הקאנטרי", ששת מתחמי הספורט השייכים במלואם לחברת העובדים של ההסתדרות, כשהם מתארים את התנהלות המקום. כמו הרבה גופים השייכים להסתדרות, גם פה הכוונה המקורית טובה: לספק לחברי ההסתדרות מקום שבו יוכלו להתאמן ולנוח במחיר נמוך. אלא שגם החברה הזו, שהמרכזים שלה פתוחים לכלל הציבור, נהפכה ללשכת תעסוקה למקורבים.

בשלוש השנים האחרונות הדמות החזקה בה היא מנהלת משאבי האנוש, דינה טריפטו, אשתו של מנכ"ל ההסתדרות, קובי טריפטו, שנכנס לתפקיד ביוני 2014, אך קודם לכן היה ראש המטה של עופר עיני ואחד מהאנשים הקרובים אליו ביותר. איש לא חשב שעדיף שאשתו של האדם הצמוד ליו"ר ההסתדרות לא תעבוד בתפקיד בכיר בחברה הבת. טריפטו מטפלת בשכר העובדים באופן בלעדי, ומעורבת בכל מינוי בתחומי כוח אדם, בעיקר אלה הקשורים להסתדרות.

מנכ"ל הקאנטרי הוא אריה אור, לשעבר מנכ"ל בנק יהב, שהחליף בתפקיד את סמי שושן, גיסו של עמיר פרץ. אשה נוספת בעלת ייחוס היא יפעת לוין, אשתו של ח"כ יריב לוין מהליכוד ובתו של ח"כ לשעבר יעקב שמאי, שעמד במשך שנים רבות בראש סיעת הליכוד בהסתדרות. באחרונה קודמה לוין לתפקיד שיווק במטה החברה. בעלה, אגב, הערים לא מעט קשיים לצד ניסנקורן במהלך המשא ומתן על חוק רשות השידור החדש.

עוד שני מקורבים שזכו בג'ובים נאים הם איתן סולמי, פעיל הסתדרות ותיק ומוכר מטעם הליכוד, לשעבר מנכ"ל עמידר, כיום מנהל הקאנטרי בנס ציונה; ויוסי בננו, המוזכר באתר ההסתדרות כחלק מהנהגתה, שמשמש כמנהל הקאנטרי בבאר שבע. המשכורות של שניהם, ללא קשר לפנסיות מעמידר ומבזק, הן כ–20 אלף שקל ברוטו בחודש. "לכולם ברור מי מחובר ומי לא", אומר עובד בחברה. "מתעסקים בזה בלי סוף, בעיקר כשמישהו מוצנח פתאום לתפקיד, לא ברור בזכות אילו כישורים. במקום עבודה אמיתית יש שם אינסוף פוליטיקה".

מטעם בני הזוג לוין נמסר בתגובה: "יפעת לוין עובדת כשכירה בחברה זה 14 שנה, קרי שנים רבות לפני שח"כ לוין נבחר לכנסת. במסגרת פעילותו הציבורית עוסק ח״כ לוין רבות בהגנה על זכויות עובדים ומקיים שיתוף פעולה עם גורמים רבים העוסקים בתחום חשוב זה. בכוונתו של ח״כ לוין לפעול ככל יכולתו כדי להגן על ציבור העובדים בהתאם לדרך שבה הוא מאמין".

קרן הידע של הסתדרות המח"ר: סיורים לימודיים באילת

הקמה: 1996 בעלים: הסתדרות המח"ר (אקדמאים עובדי מדינה) עובדים: 14 תקציב שנתי: 9 מיליון שקל הפרשות מהמדינה (2013): 3 מיליון שקל

קרנות הידע של עובדי המדינה הוקמו בהסכמי המסגרת של 1993–1996, כדרך להרחיב את אופקיהם של עובדי מדינה. כך נוצר מצב שבו כל עובד מדינה זכאי לקבל תוספת של 0.5% על שכרו, המופנית ישירות לקרנות הידע האלה. הקרן הגדולה והפעילה בתחום היא זו השייכת לעובדי המח"ר — הסתדרות האקדמאים. הכסף, 3 מיליון שקל ב–2013, אמור לצאת על השתלמויות מקצועיות, אך למעשה מדובר בטיולים לאילת ולאתרים אחרים בישראל, תמיד במלונות חמישה כוכבים, כששלושה מתוך חמשת ימי ההשתלמות נחשבים לימי עבודה. בין היתר, יכולים החברים "להשתלם" ברפואה סינית, ומתקיימים "סיורים לימודיים" למוזיאון התת־ימי באילת.

באחרונה הפציר מייל שנשלח לעובדי הכנסת, שאינם עובדים קשה בימי פגרה אלה, לנצל את הזמן להשתלמויות כמו "סיפור טוב זה כל הסיפור" בדן אילת או "הבריאות היא בידיים שלנו" בעיר הדרומית. נשות מח"ר הוזמנו לכנס מיוחד בשם "המח"ר כבר כאן" בהשתתפות נציב שירות המדינה, ח"כ עליזה לביא וליהיא לפיד, עיתונאית וסופרת ישראלית (ואשתו של שר האוצר לשעבר).

הקרן מנוהלת על ידי אנשי ההסתדרות השולטים בתקציביה, כ–9 מיליון שקל בשנה, ומעסיקה 14 עובדים. בראשה עומד ציון בנימיני. קרנות קטנות יותר משרתות מהנדסים, הנדסאים ופסיכולוגים.

העמותה לקידום והעשרת הידע של עובדי מדינה: הכרת השואה באמסטרדם

הקמה: 2009 מטרה: העשרת ידע והשתלמויות

שליטה: הסתדרות עובדי המדינה וחברת התפעול שחר און

בעקבות הסכמי השכר של 2009 הוקמה עוד עמותה שמטרתה להרחיב את הידע של העובדים, שאליה זורמים מדי שנה 400 שקל עבור כל עובד מטעם המדינה. לכאורה, אמורה העמותה להעשיר את הידע המקצועי של העובדים, אך מעשית היא שולחת אותם לחו"ל במחירים נמוכים במיוחד תחת הכסות של "הכרת השואה". בכל אותם טיולים מוזכרת השואה באופן מינימלי, והחברים נהנים מבתי מלון מצוינים בברצלונה, באמסטרדם או בפראג. בהנהלת העמותה עומדת יפה בן גיגי, בכירה ותיקה בהסתדרות העובדים החדשה, המשמשת גם מנכ"לית מועדון נכון, מועדון הצרכנות של עובדי המדינה. עמותה זו היא רק אחת מבין כמה עמותות שהוקמו על ידי הסתדרות המעו"ף (לשעבר הפקידים) עשור קודם לכן. לצדן פועלת חברת שחר און, חברת תפעול של עמותות לקידום מקצועי של הסתדרות המעו"ף, המעסיקה 65 עובדים.

מועדון נכון: ההסתדרות לא 
מסגירה פרטים

הקמה: 2005

מועדון נכון הוקם עבור עובדי המדינה ב–2005 בשיתוף עם ישרכארט ובנק יהב. "המועדון פועל מתוך שאיפה לשפר את איכות החיים של עובדי המדינה תוך ניצול כוח הקנייה הגדול לקבלת תנאים מיוחדים ורכישת מוצרים ושירותים במחירים נמוכים וייחודיים", כותבת באתר המועדון המנכ"לית יפה בן גיגי, ומציעה שלל פעילויות למשפחה. להסתדרות אין צורך או הכרח לתת פרטים, ולכן לא ברור מה מספר חבריו, עובדיו או מה היקף פעילותו, על אף שהוא נחשב מועדון צרכנות גדול. כתובתו הוא ארלוזורוב 93 תל אביב.

תגובת ההסתדרות: "ההסתדרות מפעילה כלים שונים לטובת קידום ציבור העובדים".

מועדון הצרכנות הוט:
 250 מקומות עבודה

הוט מועדון צרכנות (אין קשר לחברת הכבלים) הוקם ב–1996 על ידי הסתדרות ההנדסאים והטכנאים ופועל כחברה פרטית. לפי אתר האינטרנט של המועדון, הוא פועל בכ–250 מקומות עבודה ומשרת כ–165 אלף חברים — הנדסאים, מהנדסים, אנשי טכנולוגיה ואקדמאים, "הממוקמים בעשירונים הגבוהים של אוכלוסיית השכירים במשק". ילדי עמיתים שמלאו להם 21 יכולים גם הם להצטרף למועדון. החברות במועדון היא בחינם, ומתבצעת באמצעות כרטיס אשראי של חברת ישראכרט בלבד, ישראכרט־הוט, המונפק לחברי המועדון ללא עלות דמי כרטיס. לפי רשם החברות, במועדון חמישה מועסקים. המועדון מסייע גם במציאת עבודה: באתר האינטרנט יש לוח מודעות למציאת עבודה שבו מפורסמות הצעות עבודה מחברות שבהן פועלים הוועדים, בעיריות ובכנסת וגם בחברות פרטיות שבהן יש ועדים, כגון טבע.

קרן הרווחה של ההסתדרות החדשה: 15 נכסים ברחבי הארץ

בעבר נקראה החברה הפרטית נל"ה — ראשי תיבות של נכסי לשכת המס. זאת היתה חברה שאיגדה את לשכות המס של ההסתדרות ברחבי הארץ, המשרדים שבהם גבתה ההסתדרות מחבריה את מסי ההסתדרות. מדובר ב–15 נכסים ברחבי המדינה שלפחות חלקם עדיין נמצאים בידי קרן הרווחה של ההסתדרות החדשה, שמה של החברה מאז 1995. זאת חברה פרטית, אין באינטרנט פרוטוקולים של ישיבותיה, וההסתדרות סירבה לתת פרטים נוספים.

עוד מוסדות ספורט ותנועות נוער

■ מרכז הפועל (שייך להסתדרות ב–100%)

■ הנוער העובד והלומד (תנועה בת של ההסתדרות, שממומנת על ידי ההסתדרות ומשרד החינוך)

■ תנועת דרור ישראל

■ חברת הציבור בכפר סבא בע"מ

הגיל השלישי

משען: בהנהלה מקבלים משכורות יפות, המנקים הם עובדי קבלן

הקמה: 1931 בעלות: ההסתדרות (ההסתדרות חדשה, הסתדרות המעו"ף, חברת העובדים, עמל 1)

עובדים: 1,200 מספר דיירים (2013): כ–2,400 מאזן: 1.6 מיליארד שקל, כולל קרקעות בחכירה ובבעלות מלאה

נאמנה להחלטה ללוות את העובד מרגע הולדתו ועד זקנה, הקימה הסתדרות העובדים ב–1920 את מרכז משען, שמטרתו "להקים ולנהל קרנות עזרה, צדקה ועזרה הדדית. לייסד, לנהל ולהחזיק בתי הבראה, בתי אבות, מועדוני גמלאים ומוסדות ילדים ונוער". כיום חברת משען היא חלק חשוב בשוק הדיור המוגן, עם תשעה בתים שבהם מתגוררים יותר מ–2,000 דיירים עצמאיים ועוד כ–400 סיעודיים. בנוסף מפעילה החברה שלושה כפרי נוער.

על פי מאזנה, שווה מרכז משען בע"מ לא פחות מ–1.6 מיליארד שקל, מהם 1.2 מיליארד שקל ברכוש ועוד 400 מיליון שקל בפעילות. הסכום העצום הזה נובע מהעובדה שהוא יושב על שטחי קרקע גדולים, ושולט על נדל"ן יקר. יו"ר הדירקטוריון, צבי גוטווטר, עד לא מזמן משנה ליו"ר ההסתדרות, אומר כי "מדובר בנכסים לא נזילים שאי אפשר לממש. הקרקעות אינן שייכות למדינה וההסתדרות קיבלה אותן במשך השנים בירושות, בהקדשות או בחכירה. מכיוון שמדובר בחברה לתועלת הציבור, ההסתדרות לא יכולה למכור אותה או את הרכוש שלה".

האם חברי ההסתדרות מרוויחים משהו מהעובדה שהחברה שייכת "להם"? למעט הנחה בת 5%–10% ברישום, הם ככל הנרשמים. לא הצלחנו לקבל תשובה לשאלה כמה מבין הדיירים הם אכן חברי הסתדרות. על פי גוטווטר, מחירי משען מתחרים במחירים בשוק הדיור המוגן. ההסתדרות לא מעבירה כספים, וגם לא מקבלת תמלוגים.

מה שעוד ברור הוא שמשען נדיבה מאוד במשכורות, וגם מספקת ג'ובים נאים למקורבים, כחברי דירקטוריון בחברות שונות הקשורות להסתדרות. עלות שכרו של המנכ"ל אייל חן דרורי ב–2012 היתה לא פחות מ–844 אלף שקל; ובשנה שקדמה לה, שהיתה שנת גירעון, היתה עלות שכרו 840 אלף שקל. על פי הדו"חות שהוגשו לרשם העמותות, ארבעה סמנכ"לים נמצאים ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה: עלות שכרו של סמנכ"ל אחד ב–2013 (הדו"ח לא מפרט את שמו) היתה 703 אלף שקל; של סמנכ"ל שני — 667 אלף שקל; של סמנכ"ל שלישי — 639 אלף שקל; ושל סמנכ"ל רביעי — 638 אלף שקל.

לכל הבעלים, בהם רשת החינוך עמל 1 שלא ברור מדוע היא רשומה כבעליה של רשת בתי אבות, יש נציגים באסיפה הכללית. חברי הדירקטוריון, כולם מקבלים תשלום עבור השתתפות בישיבות, הם ברובם אנשי הסתדרות או מקורבים. אלי יריב, למשל, הוא יו"ר לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת, ציון אלגריסי הוא יו"ר מרחב תל אביב, ודודי גיל הוא יו"ר חברת העובדים. יו"ר הדירקטוריון, צבי גוטווטר, היה עד לאחרונה משנה ליו"ר ההסתדרות.

בעוד חברי ההנהלה מרוויחים משכורות נאות, עובדי הניקיון במשען, חברה שכולה הסתדרות ובאחרונה כמעט השביתה את המשק כדי להעביר עובדי קבלן להעסקה ישירה במגזר הציבורי — הם עובדי קבלן. באחרונה ביקש ניסנקורן לשלב את העובדים בהעסקה ישירה, ובמשען שוקלים זאת.

מההסתדרות נמסר בתגובה: "בהתאם להנחייתו של יו"ר ההסתדרות, התקבלה החלטה לקלוט את עובדי הניקיון, השיווק וה-Call Center להעסקה ישירה בחברה".

בית אבות משען
ניר קידר

חינוך

עמל 1: חמישה מהדירקטורים 
הם אנשי הסתדרות

הקמה: 1928

תלמידים: 40 אלף

מחזור פעילות (2013): 683 מיליון שקל

רשת עמל הוקמה ב–1928 על ידי ההסתדרות הכללית במטרה לאפשר לדור הצעיר לרכוש השכלה מקצועית. הרשת נמצאת בבעלות מלאה של ההסתדרות, ומחזור הפעילות שלה ב–2013 היה 683 מיליון שקל. 90% מתקציבה מגיע ממשרד החינוך, ממשרד הכלכלה ומהרשויות המקומיות. מאז ינואר 2011 עומדת בראש הרשת אשתו של עופר עיני, רוית דום, אז זוגתו, שקיבלה את התפקיד ללא כל ידע או ניסיון בתחום החינוכי־פדגוגי. בשנה שבה נכנסה לתפקיד, שנת גירעון קשה, לא חסך ממנה הדירקטוריון, שחמישה מתוך שבעת חבריו הם אנשי הסתדרות הנאמנים לבעלה, העלאה נאה בשכר. משכורת הברוטו של המנהל שקדם לה היתה 560 אלף שקל, ואילו משכורתה של דום זינקה ל–803 אלף שקל. ב–2013 היה שכר הברוטו שלה 678 אלף שקל, ובתוספת תשלומים שונים בסך 116 אלף שקל — הוא קפץ ל–793,971 שקל בשנה.

דניאל בר און

המכללה למינהל - הסתדרות הפקידים: נדל"ן בשווי 72 מיליון שקל

מחזור פעילות (2013): 70 מיליון שקל

עובדים: 170

המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים נוסדה ב–1964, ופועלת כעמותה המקיימת לימודי תעודה בתחומים שונים, כמו חשבונאות, שמאות מקרקעין והנדסאות. לעמותה יש 11 שלוחות ברחבי המדינה, ועד לא מזמן היא ניהלה שלושה בתי ספר תיכוניים, אך שניים מהם עברו לרשת עמל ואחד לעמותת ברנקו וייס. בבעלות המכללה לא מעט נדל"ן, ששוויו הכללי הוא 72 מיליון שקל, לפי הדו"חות הכספיים. כך לדוגמה, בניין בן שתי קומות ברחוב החשמל בתל אביב, בניין ברחוב מסריק במושבה הגרמנית בירושלים ובניין במושבה הגרמנית בחיפה.

המסלול האקדמי המכללה למינהל: רווחים ממיזמים עסקיים

הקמה: 2004 עובדים: כ–1,500

מחזור פעילות (2013): 320 מיליון שקל

באוקטובר 2004 הושלם התהליך שבו נפרד המסלול האקדמי של המכללה למינהל מהמכללה למינהל — הסתדרות הפקידים, וכיום היא פועלת כיישות עצמאית נפרדת, המוגדרת כחברה לתועלת הציבור. הנכס העיקרי של החברה הוא הקמפוס בראשון לציון, ששטחו 130 דונם. לפי הדו"ח הכספי של החברה, שווי הנכס הזה הוא כ–270 מיליון שקל, אך אין לו משמעות כלכלית אמיתית: הקמפוס מוחכר מעיריית ראשון לציון, בתנאי שישמש למטרות לימודים אקדמיים בלבד.

עם זאת, לחברה לתועלת הציבור יש גם חברה בת בשם פתרונות קמפוסיים בע"מ, הפועלת להשגת רווחים ממיזמים עסקיים הפועלים בתוך המכללה. לחברה זו 85% ממניות חברת פלס, החברה הכלכלית של המכללה למינהל, ו–15% הנותרים מוחזקים בידי אגודת הסטודנטים. בין היתר, אחראית פלס על הפקת פסטיבלים של סטודנטים (ימי הסטודנט) ברחבי הארץ. חברה זו עלתה לכותרות בעקבות השערורייה שבה היה מעורב שר התיירות לשעבר, סטס מיסיזנ'יקוב, שכיום נמצא בחקירה פלילית. ב–2010 אירגנה חברת פלס פסטיבל סטודנטים באילת. בחברה עבדה כמפיקה ידידתו הקרובה של מיסז'ניקוב, יולי רוט, ובמקביל קיבלה פלס ממשרד התיירות מיליון שקל לטובת הפקת האירוע.

המכון הבינלאומי למנהיגות: 
בית הארחה מפנק

הקמה: 1958 עובדים: 24

מחזור פעילות (2013): 7.6 מיליון שקל

תומר אפלבאום

המכון הבינלאומי למנהיגות הוא בית הספר הרשמי של ההסתדרות עבור ועדי העובדים שלה. זה המקום שבו ועדי העובדים הוותיקים של ההסתדרות עוברים הדרכות והשתלמויות, והוועדים החדשים, שאותם מקימה ההסתדרות, עושים את צעדיהם הראשונים. עד כה התארחו במקום ועדי הבנקים, ועד חברת טבע, והוועדים של גופים ממשלתים ועירוניים רבים. המכון הוא יישות משפטית עצמאית (מוגדר כעמותה מיסודה של ההסתדרות), אבל למעשה ההסתדרות שולטת בו. כך, לדוגמה, ההסתדרות אחראית על יותר ממחצית מהכנסות המכון, שהיו 7.6 מיליון שקל ב–2013. בכלל זה, ההסתדרות העבירה ב–2013 חצי מיליון שקל למכון עבור שיפוץ.

למעשה, המכון הזה הוא בית הארחה מפנק ביותר עבור עובדים מהארץ ומהעולם שבאים להשתלמויות. במכון, השוכן בכמה מבנים במכללת בית ברל, יש 47 חדרי אירוח נאים ומאובזרים, שבהם ניתן אירוח על בסיס פנסיון מלא. במכון יש גם מסעדה ופיאנו בר. לפי אתר המכון, ועדי עובדים באים להשתלמויות של יומים בתנאי אירוח מלאים, בסבסוד משמעותי של ההסתדרות. לפי אתר האינטרנט שלו, התארחו בו כבר כ–60 אלף איש מחו"ל. כמו כן, עובדי משרד החוץ מתארחים במקום לצורך השתלמויות.

את המכון, מכונת ג'ובים משומנת, מנהל עמרי כהן, אחיינו של השר סילבן שלום, עד מאי האחרון מנכ"ל ההסתדרות. לפני ששימש מנכ"ל ההסתדרות היה כהן במשך שש שנים סמנכ"ל משאבי אנוש ברשת עמל. לפני כהן ניהל את המכון רמי בוהנה, כיום מבקר הפנים של ההסתדרות.

עוד מוסדות חינוך

■ מכללת בית ברל

■ המכון היהודי־ערבי

■ המפעלים החינוכיים מיסודה של מועצת פועלי ירושלים

■ מכון אבשלום

■ אתגר - מכללה להנדסה וטכנולוגיה

נדל"ן

מאז 2000 מכרה ההסתדרות נדל"ן בשווי 600 מיליון שקל, שרובם זרמו לכיסוי חובותיה. בין הנכסים שנמכרו: תיאטרון בית לסין, מתחם בארי־נהרדעא בתל אביב (שבו שכן מכון לבון), מגרש הפועל בקטמון הישנה בירושלים, מגרש המכתש בגבעתים ועוד. עם זאת, להסתדרות עדיין יש נדל"ן בשווי של כמה מיליוני שקלים. בין היתר, היא מחזיקה מגרשי כדורגל רבים (של אגודת הפועל) ברחבי הארץ.

חלק ניכר מהנדל"ן שבידי ההסתדרות מוחזק על ידי מועצות הפועלים בערים, וברוב הערים יש חברות ניהול שאחראיות על ניהול נכסים אלה. לדוגמה, חברת עמלנו היא חברת ניהול הנכסים של מועצת פועלי רמת גן, חברת הכלל בע"מ מנהלת את הנכסים של מועצת פועלי חדרה וחברת בצר מנהלת את הנכסים של מועצת פועלי תל אביב. הנכסים הם מסוגים שונים: מבני ציבור, מבנים המשמשים למסחר, למגורים, לספורט או לשימושים אחרים.

אריאל שליט

עם זאת, לפחות את חלק מהנכסים ההסתדרות תתקשה לממש בעתיד. לפני כמה שנים החליט מינהל מקרקעי ישראל על תנאים מסוימים שבהם אפשר יהיה למכור נכסים שהמדינה העבירה להסתדרות ללא מכרז, מתוך כוונה שישמשו לטובת הציבור. ההסתדרת עתרה לבית המשפט בעניין, כדי לשפר את התנאים שבהם תוכל לשנות ייעוד בנכסי הציבור שבהם היא מחזיקה, אך העתירה התקבלה באופן חלקי בלבד. האגודה לצדק חלוקתי הצטרפה בהליך זה כידידת בית המשפט, וטענה שהסתדרות קיבלה הטבות כלכליות משמעותיות כאשר קיבלה קרקע לצורכי ציבור, ללא מכרז.

בפסק הדין, שהתקבל באוגוסט 2012, נקבע כי ההסתדרות לא יכולה לשנות את הייעוד של נכסים שהוקצו לה לצרכי ציבור. עם זאת, בג"ץ הקל על ההסתדרות מכיוון שקבע שחלק מההקרקעות הועברו להסתדרות לפני 1965, כלומר לפני שהתקבל חוק חובת מכרזים בנוגע לקרקעות.

אחד הסיפורים המעניינים הנוגעים לנדל"ן בידי ההסתדרות הוא זה של מעונות העובדים. חברת העובדים בנתה עם ההסתדרות 200 אלף יחידות דיור ב–34 מתחמים ברחבי הארץ, עבור חברי הסתדרות. בהסכם שנחתם בין ההסתדרות לבין מינהל מקררקעי ישראל נקבע שלהסתדרות יש זכות בדמי החכירה — כלומר, בעת מכירה יש לשלם 18% למדינה ו–15% להסתדרות. ואולם, בשלב מסוים, בתהליך שהחל בסוף שנות ה–70, החליטה ההסתדרות לוותר על הסכום הזה אף שהכסף שהוקצה להקמת המעונות היה שייך לכלל חברי ההסתדרות, ולא רק לאלו שקיבלו דירה ונהנו מהטבה זו, וכיום נהנים ממנה צאצאיהם. לדברי גורם המעורה בדברים, בעבר דמי החכירה היו זניחים, אבל כיום ההסתדרות מפסידה כתוצאה מכך הרבה מאוד כסף, שהוא כאמור כסף ציבורי.

חברות הקשורות לחברת העובדים

■ הוצאת הספרים עם עובד

■ בצר חברה בע"מ

■ תשואות אדר לפיתוח עסקי בע"מ

■ הבונה בע"מ (בין השאר בבעלות נעמת)

עמותות וחברות לתועלת הציבור

■ הסתדרות גמלאי באר שבע

■ עמותת הסתדרות הטכנאים וההנדסאים בישראל (הבעלים של קרן ההשתלמות של שני המקצועות האלה)

■ עמותת להשתלמות פועלי מתכת שליד ההסתדרות במרחב חיפה

סייע בהכנת הכתבה: שוקי שדה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#