מרצדס ומיצובישי ב-285 מיליון דולר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מרצדס ומיצובישי ב-285 מיליון דולר

יש משהו מאכזב בעובדה שבסוף היום סוכנות ליבוא רכב היא עדיין העסק הכי טוב בישראל של 2004. יסלחו לנו היבואנים - אבל לא מדובר בענף המתוחכם ביותר

תגובות

על ישראל שטוקמן שמעתם?

זה בסדר, הוא הסתדר כנראה יפה בחיים מבלי שאתם שומעים עליו. למעשה, אם זה היה תלוי בו, לא הייתם שומעים עליו עד עצם היום הזה.

אלא שבשבוע שעבר הוגשה נגדו תביעה בסך 5 מיליון שקל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שחשפה לא רק אותו אלא את העסק המרשים שאת מניותיו הוא החזיק עד לא מכבר.

ישראל שטוקמן הוא בעל מניות מיעוט בקבוצת כלמוביל - יבואנית מרצדס, מיצובישי ויונדאי; שטוקמן היה במשך עשרות שנים שותפו של אביו של ד"ר שמואל חרל"פ, מי שמשמש כיום יו"ר קבוצת כלמוביל.

לפני כארבע שנים החליט שטוקמן למכור את חבילת המניות שלו (11.23%) בחברה ופתח במו"מ. על פי התביעה שאותה הגיש מנהל הכספים לשעבר של החברה, חנן קופלר, מינה אותו שטוקמן לטפל לו בעסקה.

קופלר טוען שכאשר העסקה נסגרה לא שילם לו שטוקמן את העמלה שהובטחה לו בסך מיליון דולר, ובנו של שטוקמן, אלעד, הציע לו להסתפק ב-220 אלף דולר ומכאן התביעה.

אבל החלק המעניין יותר בתביעה הוא הסכום שבו טוען קופלר שחלקו של שטוקמן נמכר בסופו של דבר - 32 מיליון דולר.

שימו לב לנתונים: 32 מיליון דולר עבור 11.2%, כלומר שווי חברה של 285 מיליון דולר - ובשקלים: 1.3 מיליארד שקל.

אבל השווי הזה הוא מרשים הרבה יותר אם נזכור ששטוקמן היה בעל מניות מיעוט בחברה פרטית ומועד סגירת העסקה הוא יוני 2003 - לפני ההתאוששות הגדולה בשוק ההון הישראלי.

לשם השוואה: דלק רכב נסחרה ביוני 2003 בשווי של 360 מיליון דולר, והיום היא בשווי של 640 מיליון דולר - יש להניח שהשווי של כלמוביל עלה גם הוא בשנה האחרונה.

גיל אגמון, מנכ"ל דלק רכב יבואנית מאזדה ופורד, מקבל את כל הכותרות; אבל הסיבה העיקרית לכך היא שדלק רכב נסחרת בבורסה, מפרסמת דו"חות כספיים ונשלטת על ידי איש עסקים מאוד מדובר - יצחק תשובה.

אבל אגמון ותשובה לא לבד; הם הכוכבים של ענף שהצמיח כ-10 מהמשפחות והקבוצות העשירות ביותר בישראל - יבואני רכב.

על ג'ורג' חורש שמעתם? אם אתם בענף הרכב בוודאי. אבל רוב אנשי העסקים בישראל יתקשו להשיב מהיכן מוכר להם השם של חורש ומה הוא עושה בדיוק.

ובכן, בענף הרכב מספרים לנו שחורש מנצל היטב את זמנו; כשהוא אינו מנהל את עסקיו הוא יושב בביתו בהרצליה פיתוח, קורא הרבה ספרות פילוסופית ומאזין למוסיקה. בינתיים העסק הקטן שלו בישראל, סוכנות היבוא של טויוטה, עובד יפה.

מדובר בסוכנות פרטית שלא מפרסמת דו"חות כספיים - אבל ההערכות הן שהוא מרוויח מדי שנה 200 עד 300 מיליון שקל נטו מיבוא של המכוניות הנמכרות ביותר בעולם.

דלק רכב היא אמנם היבואנית של הרכב הנמכר ביותר בישראל - מאזדה - אבל הסוכנויות של חורש וחרל"פ מייבאות גם משאיות וג'יפים. מדי שנה יש יותר ישראלים שמוכנים לשלם 250 ו-300 אלף שקל על הלנדקרוזר והפג'רו - ושם הרווח על כל רכב הוא גבוה בהרבה.

אצל חורש, הסוכנות של יבוא טויוטה בישראל היא רק חלק מתיק ההשקעות שלו, המפוזר כנראה על פני כל הגלובוס, וברשימת 500 העשירים של מגזין TheMarker הוא מופיע במקום טוב עם הון אישי הנאמד בכמיליארד דולר.

אגב, כמו חורש, גם חרל"פ הוא חובב פילוסופיה - ד"ר לפילוסופיה - מומחה באפלטון; ללמדנו שכאשר יש לך סוכנות ליבוא רכב שמייצרת כמו שעון מאות מיליוני שקלים בשנה - אתם יכול לאמץ תפישת חיים מאוד פילוסופית, אולי אפילו אפלטונית.

חורש, חרל"פ, תשובה - כולם אנשי עסקים מבריקים ומצליחים שלא הגיעו למיליארדים שלהם במקרה, אבל יש משהו מאכזב בעובדה שבסוף היום סוכנות ליבוא רכב היא עדיין העסק הכי טוב בישראל של 2004. יסלחו לנו היבואנים המצליחים - אבל לא מדובר בענף המתוחכם ביותר, ומה שנדרש שם בעיקר הוא לקנות את המכוניות מהיצרן בזול, להעלות כמה שיותר כלי רכב על הכביש ואחרי זה למכור במשך שנים ארוכות חלקי חילוף במחירים גבוהים.

כשנוחי דנקנר חיפש שותף לרכישת אי.די.בי הוא הלך אצל יצחק מנור - יבואן סיטרואן ופיג'ו - וצירף עליו את משפחת ליבנת - יבואנית דאף; כאשר יוסי חכמי רצה למכור את הפניקס הוא מצא את יעקב שחר וישראל קז יבואני וולוו והונדה; כאשר שמואל דנקנר רצה למכור את דנקנר השקעות הוא מצא את יצחק תשובה שהתעשר מיבוא מאזדה.

ובקיצור, התהליך הוא ברור: עוד כמה שנים נוכל לזהות את הקונצרנים הגדולים בישראל לפי יצרניות המכוניות: זה שייך ליבואן פיג'ו, זה ליבואן מרצדס, זה ליבואן של פולקסווגן וכך הלאה.

אז בפעם הבאה שאתם רוצים לקנות בנק או חברת תקשורת גדולה ואתם מחפשים מישהו עם כסף גדול - כדאי להתחיל ברחוב המסגר. ואם אתם זקוקים להשקעה קטנה יותר, נניח 32 מיליון דולר, אתם יכולים להתחיל אצל שטוקמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#