מפת החובות של המפלגות נחשפת: חוששות מהבנקים, נוטלות הלוואות מהמדינה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפת החובות של המפלגות נחשפת: חוששות מהבנקים, נוטלות הלוואות מהמדינה

הסיעות הגדולות גוררות חובות עבר של עשרות מיליוני שקלים ■ ח"כים: הבנקים מסרבים לתת אשראי למפלגות ■ הערכות: המפלגות יקבלו מהמדינה כ-200 מיליון שקל בכספי מימון בחירות ■ בדיקת TheMarker

9תגובות

הקדמת הבחירות לכנסת ל–17 במארס תפסה את מרבית המפלגות במצב כלכלי לא טוב, עם חובות מעיקים שיקשו עליהן לממן את הקמפיינים שלהן. מבדיקת TheMarker עולה כי המפלגות צפויות להוציא על הקמפיינים בבחירות הקרובות סכום כולל של כ–200 מיליון שקל - שהמדינה תעביר אליהן במסגרת מימון הבחירות.

מרבית המפלגות גוררות חובות שצברו במערכות בחירות קודמות לכנסת או לרשויות המקומיות. רק כמה מפלגות, ובהן יש עתיד וישראל ביתנו, נמצאות ביתרת זכות. כך, המפלגות עדיין מחזירות הלוואות על חובות עבר, אך בשל הקדמת הבחירות לכנסת הן זקוקות למיליוני שקלים למימון הקמפיין, שכירת משרדים, פרסום תשדירי בחירות ומודעות בעיתונים, עריכת פריימריס בחלק מהמפלגות ועוד.

בינתיים, הבנקים לא מוכנים לתת אשראי למפלגות - כפי שחשף אתמול (א') גזבר מפלגת דגל התורה, משה שיפמן. בשל כך, יזמו המפלגות חוק חדש, שיחוקק היום, האוסר עליהן לקחת הלוואות מבנקים, אלא רק מאוצר המדינה. ההלוואות יוחזרו מכספי מימון המפלגות (כל מפלגה תקבל יחידת מימון של 1.375 מיליון שקל עבור כל ח"כ, אך החישוב הסופי יהיה ממוצע מספר הח"כים בכנסת החדשה לעומת הכנסת היוצאת בתוספת 1.375 מיליון שקל למפלגה; צ"ז).

עו"ד נדב עשהאל, היועץ המשפטי של מפלגת ש"ס, אמר כי "הבנקים סגרו את השאלטר בפני המפלגות. מבחינת הבנקים, זה בסדר שהם לא צריכים לספוג סיכונים מהמערכת הפוליטית".

מקורות בכל המפלגות שנמצאות בחובות סיפרו על קושי לקבל אשראי מהבנקים. לדברי אחד הח"כים, המפלגות נאלצו לחוקק את החוק שמחייב אותן ליטול אשראי מקופת המדינה, לאחר שהבנקים "סגרו את הברז". ח"כים טענו שהבנקים "תופסים את המפלגות בגרון", ולכן הן צריכות לקחת אשראי מהמדינה. ל–TheMarker נודע שבנק לאומי סירב בשנים האחרונות להעניק הלוואות ליהדות התורה והתנועה.

ניר קידר

דוברת בנק לאומי מסרה בתגובה כי הבנק לא מספק מימון למפלגות זה יותר מעשור.

הבעייתיות היא שהמפלגות צפויות להוציא הון עתק במערכת הבחירות, ואם ייקלעו לקשיים ייקחו הלוואות מהמדינה אחרי הבחירות - וישעבדו את המימון השוטף שלהן בקדנציה הבאה לצורך מימון הוצאות מערכת הבחירות.

המפלגות יכולות לגייס תרומות מהציבור, אך בסכומים זעומים של עד 2,300 שקל מתורם יחיד למפלגה ועד 10,000 שקל מתורם יחיד למפלגה שעדיין לא מיוצגת בכנסת. לפיכך, המפלגות לא בונות על תרומות מהציבור שיגדילו בצורה ניכרת את הכנסותיהן.

הליכוד: חוב של 12 מיליון שקל

מבדיקה TheMarker עולה כי חובות הליכוד מגיעים כיום לכ–12 מיליון שקל, לעומת חוב של 23.7 מיליון שקל בינואר 2013.

תקציב הבחירות המסתמן של הליכוד הוא כ–30 מיליון שקל. התקציב יקבע על פי מכפלת יחידת מימון הבחירות, 1.375 מיליון שקל, בגין כל אחד מחברי הכנסת שייבחרו. לליכוד יש 18 מנדטים בכנסת היוצאת, והסקרים האחרונים חוזים לו 22 מנדטים. אם הליכוד יקבל פחות מנדטים, אזי מימון הבחירות מהמדינה יקטן והמפלגה תקלע לחובות נוספים. עם הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית בתחילת פברואר 2015, יקבל הליכוד מקדמת מימון בחירות מהמדינה בסך 21 מיליון שקל.

יש עתיד: עודפים גדולים בקופה

בכנסת מעריכים כי תקציב הבחירות של יש עתיד יהיה גבוה לנוכח יתרות הזכות שיש לה, ויסתכם בכ–20–25 מיליון שקל. בפברואר 2015 תקבל המפלגה מקדמת מימון בחירות מהמדינה בסך 22 מיליון שקל.

יש לזכור כי יש עתיד היא מפלגה עשירה. המפלגה סיימה את מערכת הבחירות הקודמת בעודף של כ–10.4 מיליון שקל. הדבר מוסבר בכך שתקציב הבחירות במערכת הבחירות האחרונה היה נמוך ממימון המפלגות שקיבלה בגין 19 המנדטים שלה. תקציב הבחירות של יש עתיד ב–2013 היה 13 מיליון שקל. בנוסף, יש עתיד קיבלה מימון שוטף בכנסת היוצאת בסך של 1.375 מיליון שקל בחודש. כך, ב–22 חודשי כהונתה של הכנסת הגיעו הכנסותיה ל–30 מיליון שקל. לפי הסקרים יש עתיד צפויה לקבל 10 מנדטים, אך במערכת הבחירות הקודמת קיבלה בסופו של דבר יותר מנדטים ממה שחזו הסקרים.

מיש עתיד נמסר בתגובה כי "עדיין לא נקבע גובה תקציב הבחירות. המפלגה נהגה באחריות תקציבית ולא נכנסה לחובות, ולכן נמצאת בעודף".

הבית היהודי: 
חובות עבר גבוהים

מפלגת הבית היהודי עולה בסקרי דעת קהל, אבל בינתיים היא גוררת חוב גבוה מהעבר, שנאמד ב–20.4 מיליון שקל בינואר 2013. בפברואר 2015 תקבל המפלגה מקדמת מימון בחירות של 14 מיליון שקל בגין 12 המנדטים שלה. לפי הערכות, תקציב הבחירות שלה יהיה כ–22 מיליון שקל, כלומר לפי 16 מנדטים.

מקורות בבית היהודי מעריכים כי לנוכח התחזקות המפלגה בסקרים, תקציבה יהיה גדול ממספר המנדטים כיום. לדבריהם, המפלגה תשקיע משאבים רבים בקמפיין בתקווה לגידול במספר המנדטים, ולכן תקציב הבחירות יהיה גבוה.

העבודה והתנועה: 
לבני תביא נדוניה

התמודדות משותפת של העבודה והתנועה בראשות ח"כ ציפי לבני תסייע ליו"ר העבודה, ח"כ יצחק הרצוג, לנסות להתברג כמפלגה הגדולה ביותר — וגם תיתן למפלגה דחיפה כלכלית.

חובות העבודה נכון לינואר 2013 היו 29.4 מיליון שקל. חובות המפלגה כיום נאמדים ב–12.5 מיליון שקל. לבני תביא כ"נדוניה" מקדמת בחירות מהמדינה בסך 7 מיליון שקל כבר ב–1 בפברואר.

ההערכה בכנסת היא שתקציב הבחירות של העבודה והתנועה יהיה כ–27 מיליון שקל, לפי תחזית ל–20 מנדטים. לפי שעה טרם התקבלה החלטה במפלגה בעניין גובה תקציב הבחירות. בסקרים העבודה והתנועה ביחד מגיעות ל–22–24 מנדטים. מפלגת העבודה, עם 15 מנדטים כיום, תקבל מקדמה מהמדינה בסך 17.5 מיליון שקל. מקורות במפלגה מקווים שניתן יהיה לסגור את החוב הזה בשנה הקרובה, לנוכח העובדה שהמפלגה מקבלת מימון מפלגות שוטף של 1.1 מיליון שקל בחודש.

יו"ר התנועה, ח"כ מאיר שטרית, אמר כי מפלגתו חיסלה את חובותיה, ונמצאת ביתרת זכות של כ–2 מיליון שקל. לדבריו, "לתנועה אין הוצאות שוטפות כבדות, אין לה סניפים אלא רק משרד למטה". לפי מבקר המדינה, בינואר 2013 היה לתנועה גירעון של 5.3 מיליון שקל.

אם קדימה תצורף לגוש עם העבודה והתנועה, אזי יו"ר המפלגה ח"כ שאול מופז יביא עמו נדוניה של מקדמת מימון בחירות לקמפיין המשותף בסך 2.2 מיליון שקל. לפי דו"ח המבקר, בינואר 2013 היו חובות קדימה 16.4 מיליון שקל.

לבני מנהלת בימים אלה משא ומתן להתמודדות משותפת עם מפלגת העבודה או עם יש עתיד.

ישראל ביתנו: 
"מצבנו הכספי טוב"

מפלגת ישראל ביתנו, בראשות שר החוץ אביגדור ליברמן, תתמודד בבחירות כמפלגה עצמאית — בניגוד לבחירות האחרונות שבהן התמודדה ברשימה משותפת עם הליכוד.

תקציב הבחירות המסתמן של המפלגה הוא 20 מיליון שקל, המבוסס על 14 מנדטים. זהו תקציב בחירות שמרני, מאחר שלמפלגה יש כיום 13 מנדטים. המפלגה תקבל מקדמת מימון בחירות מהמדינה בסך 15.1 מיליון שקל.

מזכ"לית המפלגה, ח"כ פאינה קירשנבאום, אמרה כי "מצבה הכספי של המפלגה טוב. יש לנו כסף, ואנו מוכנים לתחילת הקמפיין". לפי מבקר המדינה, בינואר 2013 צברה ישראל ביתנו עודף של 4.6 מיליון שקל.

מרצ: החובות פחתו

למרצ היה גירעון של 5.4 מיליון שקל בינואר 2013. מזכ"ל מרצ, דרור מורג, אמר כי "נכון להיום, למפלגה התחייבויות של פחות מ–2 מיליון שקל, שיכוסו עד יולי 2015". מורג הוסיף כי תקציב קמפיין הבחירות המתוכנן הוא שמרני, כ–10 מיליון שקל, ומבוסס על כספי מימון בחירות מהמדינה ותרומות. תקציב הבחירות של מרצ מבוסס על הערכה ל–7 מנדטים.

יהדות התורה וש"ס: גירעונות קטנים

שתי המפלגות החרדיות האשכנזיות, אגודת ישראל ודגל התורה, ימשיכו להתמודד ביחד תחת יהדות התורה. תקציב הבחירות שלהן יהיה כ–9 מיליון שקל, בהתבסס על מימון בחירות של 7 מנדטים שיש כיום לרשימה המשותפת.

דגל התורה נמצאת כיום בגירעון מוערך של כ–2 מיליון שקל, הממומן מתשלום מימון המפלגות החודשי השוטף שמועבר לה על ידי הכנסת בסך 275 אלף שקל. לאגודת ישראל יש גירעון קטן, שמכוסה אף הוא ממימון המפלגות החודשי של 343 אלף שקל המועברים לה מהכנסת. אגודת ישראל היתה בינואר 2013 בגירעון של 2.5 מיליון שקל, ואילו דגל התורה היתה אז בגירעון של 1.2 מיליון שקל.

ש"ס, עם 11 מנדטים בכנסת הנוכחית, יורדת בסקרי דעת הקהל. בפברואר 2015 צפויה המפלגה לקבל מקדמת מימון בחירות של 12.8 מיליון שקל. לפי הערכות, תקציב הבחירות שלה ינוע בסביבות 14 מיליון שקל, לפי 11 מנדטים. בינואר 2013 היתה ש"ס בגירעון של 2.7 מיליון שקל.

המפלגות הערביות: שוקלים ריצה משותפת

במפלגות הערביות מתנהלים דיונים על ריצה משותפת של כמה מהן, ומעריכים כי בסופו של דבר ירוצו שתי רשימות: בל"ד עם רע"מ וחד"ש עם תע"ל.

מקור ברע"מ-תע"ל אמר כי עד כה אין הסכמה על רשימה אחת, אף שזהו רצונו של הבוחר הערבי. לפי אותו מקור, ההערכה ברע"מ־תע"ל היא שהם יעברו את אחוז החסימה - ולכן הם לא בלחץ. יחד עם זאת יש רצון לשלב כוחות כדי להגדיל את הייצוג הערבי, ולכן בוחנים את כל האפשרויות.

כחלון: מקדמה של 
11.6 מיליון שקל

מפלגתו החדשה של משה כחלון תוכל לקבל מקדמת מימון בחירות מהמדינה בסך 11.68 מיליון שקל עם הגשת הרשימה לוועדת הבחירות המרכזית, בתמורה להצגת ערבות בנקאית. כמו כן, תוכל המפלגה לגייס הלוואות מהבנקים, ולגייס תרומות בהיקף של עד 10,000 שקל מתורם. כך החליטה אתמול ועדת הכנסת, שאישרה הצעת חוק שתועלה היום להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

כפי שנחשף בסוף השבוע, בתחילה הוצע שמפלגה חדשה תקבל מהמדינה מקדמת מימון של 5.8 מיליון שקל בלבד ולא תוכל לגייס תרומות מהבנקים. מפלגתו של כחלון פנתה לכנסת וניהלה משא ומתן, שבסופו הושג הסיכום החדש.

במפלגתו של כחלון בוחנים את ההחלטה, שמשמעותה כי הוא יידרש לגייס ערבויות אישיות — הן לקבלת מקדמת מימון מהמדינה והן בגין נטילת הלוואה מהבנקים. הסקרים חוזים לכחלון כ–10 מנדטים, שפירושם מימון בחירות בהיקף של 13.75 מיליון שקל.

תלויות בבנק הפועלים

החוק החדש שיחוקק היום יאסור על המפלגות לקחת אשראי מהבנקים, כדי לצמצם את תלותן של המפלגות בהם. עם זאת, בשל הלוואות קיימות שיש למרבית המפלגות, הן ימשיכו להיות תלויות בבנקים — בעיקר בבנק הפועלים.

מדו"ח שפירסם מבקר המדינה יוסף שפירא בפברואר 2014 עולה כי חובותיהן של המפלגות לבנקים הגיעו ב–31 בינואר 2013 ל–68 מיליון שקל, מהם כ–63 מיליון שקל הן חובות של ארבע סיעות, שלפי דו"חותיהן הכספיים סיימו בגירעונות בסכום מצטבר של כ–75 מיליון שקל.

המבקר ציין כי ההלוואות הללו התקבלו משני בנקים, אך לא נקב בשמם. לפי הערכות בכנסת, בנק הפועלים העניק הלוואות למפלגות בסכום מצטבר של 61 מיליון שקל.

שפירא חזר וציטט בעניין זה מדו"ח מבקר המדינה שכתב קודמו בתפקיד, מיכה לינדנשטראוס, על הבחירות לכנסת ה–18: "במציאות של בחירות תכופות, הוצאות הסיעות גדולות — ואתן גדולים גם הגירעונות והתחייבויות הסיעות כלפי הבנקים. כתוצאה מכך, איתנותן הפיננסית ולעתים אף קיומן הכלכלי של הסיעות נתונים בספק. בכך גלומה סכנה לקיומו של המשטר הדמוקרטי המתאפיין בריבוי מפלגות".
בעקבות הדו"ח הזה, מחוקקות המפלגות בחטף חוק שמקדים את תשלום מקדמת מימון הבחירות שלהן מהמדינה ואוסר עליהן לקחת הלוואות מהבנקים. מפלגה שתכנס לגירעון במערכת הבחירות, תוכל בקדנציה הבאה לקחת הלוואה מאוצר המדינה, הנושאת ריבית והפרשי הצמדה, ובתנאי שההחזר לא יעלה על מחצית מכספי מימון המפלגות השוטף שהן מקבלות עבור כל ח"כ. כל מפלגה מקבלת מימון מפלגות שוטף בסך 68,755 שקל בחודש עבור כל ח"כ וכן סכום חודשי קבוע של 68,755 שקל.

סייע בהכנת הכתבה 
סיון איזסקו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#