לסל וחסל - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לסל וחסל

שש סיבות מצוינות להשקיע באמצעות תעודות סל (ואזהרה אחת)

תגובות

בעבר הלא רחוק לא היתה כל ברירה אחרת: מי שרצה להיחשף להשקעות בשוק ההון, היה צריך להסתמך על מנהלי השקעות שינהלו עבורו את הכסף, בעיקר באמצעות קרנות נאמנות. כיום, בעידן שבו יכול כל אדם להשקיע בבורסה באמצעות תעודות וקרנות סל העוקבות אחר מדדים, אין כמעט צורך בכך. גם אנשים שאינם מנהלי השקעות מקצועיים יכולים להשקיע באמצעות תעודות סל — ולהגיע לתוצאות טובות לפחות כמו המומחים. כך אומרים אפילו מומחי ההשקעות הגדולים ביותר.

גם המשקיע הגדול בעולם, וורן באפט, ממליץ לציבור הרחב להשקיע לטווח ארוך באמצעות תעודות סל על מדד S&P 500. בהרצאה שנתן לפני שנים אחדות באוניברסיטת וורטון שבפנסילבניה, שאלו הסטודנטים את באפט לאן הוא מציע למשקיעים לא מקצועיים להפנות את כספם. "לכו על קרן מדדית אמריקאית כלשהי הגובה דמי ניהול נמוכים", השיב באפט. "רק מעטים מסוגלים להיות משקיעים אקטיביים טובים". כיוון שמשקיעים לא מקצועיים אינם יכולים לדעת מהו המחיר הנכון לקנות בו את הקרן, או מהו העיתוי הנכון לעשות זאת, הסביר באפט, מוטב להם לקנות אותה בקביעות על פני פרק זמן ארוך.

מומחה אחר שאמר דברים דומים הוא גורו קרנות הגידור מייקל שטיינהארדט. בראיון שהעניק ל־TheMarker לפני כשמונה שנים, אמר שטיינהארדט כי "כבר לא ניתן יותר להכות את המדדים. תעשיית ניהול ההשקעות לא יכולה יותר לייצר בעבור המשקיעים תשואות עודפות".

על רקע דברים אלה, קל להבין מדוע 
נהפכה ההשקעה בתעודות סל על מדדים 
לפופולרית כל כך. אך מהם היתרונות הטמונים בה על פני השקעה דרך קרנות נאמנות או השקעה ישירה במניות ואג"ח? הנה כמה תשובות לכך:

 

1. שקיפות

מדדי מניות נבנים בדרך כלל לפי מתודולוגיה סדורה שקובע עורך המדד: במדד ת"א 100 יש תמיד 100 מניות, שנבחרות על פי שווי השוק שלהן; במדד S&P 500 יהיו תמיד 500 החברות הגדולות בארצות הברית; במדד נאסד"ק 100, החברות הגדולות הנסחרות בבורסת נאסד"ק, שהיא מוטה לחברות טכנולוגיה. כך גם במדדי האג"ח: במדד תל בונד 60 יהיו תמיד 60 סדרות אג"ח בהתאם לקריטריונים שקבעה הבורסה; במדד האג"ח הממשלתיות השקליות לטווח ארוך יהיו סדרות האג"ח השקליות הארוכות ביותר. היתרון עבור המשקיעים הוא ברור: הם יודעים בדיוק מה הם מקבלים.

השקעה בקרנות נאמנות אינה מציעה שקיפות כזו. אמנם ישנן קרנות שממוקדות בהשקעה בתחומים ספציפיים, אבל רוב הקרנות שבהן משקיע הציבור אינן כאלה. כך למשל, הקטגוריה הפופולרית ביותר בישראל היא של קרנות אג"ח המשקיעות ב"אג"ח כללי". קרנות בקטגוריה זו יכולות להשקיע באג"ח מסוגים שונים, על פי בחירת מנהל הקרן, וחלקן גם משקיעות סכומים קטנים במניות. מסיבה זו קיימת שונות גדולה בתשואות שמציגות הקרנות הללו. משקיע שנפל למזלו על קרן טובה יקבל תשואות עודפות, אבל אם אין לו מזל הוא עלול לקבל תשואות נמוכות מאוד. לעומת זאת, בהשקעה במדדים אין יותר מדי הפתעות: המשקיע יקבל את מה שהמדד יעשה, בלי קשר לכישרונו, מזלו או מצב רוחו של מנהל ההשקעות שבחר.

 

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

 

 

2. תשואות עודפות

הסיבה העיקרית לפופולריות של ההשקעה במדדים היא שלאורך זמן, התשואות שהיא מניבה גבוהות יחסית. עשרות מחקרים הראו שרוב מנהלי השקעות בשר ודם אינם מצליחים להכות את המדדים. חלק קטן אמנם עושה זאת, אבל ככל שמתארכת תקופת הבדיקה, שיעורם פוחת. כאשר תקופת הבדיקה גבוהה מחמש שנים, תשואות המדדים יהיו לרוב גבוהות מאלו של כ־75% מהמנהלים בשוק.

הסיבה העיקרית לכך היא שדמי הניהול שגובים מנהלי ההשקעות מכרסמים בתשואות. אם התשואה הממוצעת של מדד מניות על פני שנים אחדות היא 8% בשנה, ומנהל ההשקעות גובה 2% לשנה על שירותיו, הרי שבכדי להכות את המדד יהיה עליו לייצר לאורך זמן תשואה ממוצעת של 10% בשנה, וזו כמובן משימה קשה מאוד. ייתכן שהוא יצליח בכך שנה אחת, ואולי גם שלוש שנים, אבל ככל שתקופת הבדיקה תתארך, כך ילכו סיכוייו של המנהל ויצטמקו. זה נכון במיוחד במקרים שבהם השווקים סבלו מתנודתיות חזקה במהלך תקופת הבדיקה. במדדי אג"ח, הבעיה קשה אפילו יותר. כאשר תשואות האג"ח נמוכות, כפי שהן כיום, היכולת להשיג תשואה עודפת אחרי דמי ניהול של 0.5%־1% לשנה כמעט לא קיימת.

יש גם סיבות טכניות לכך שמנהלי ההשקעות מצויים בעמדת נחיתות לעומת המדדים: מנהלי קרנות נאמנות, למשל, צריכים להחזיק חלק מהנכסים שלהם במזומן כדי לספק לעמיתים נזילות, וכך הכסף המזומן שאינו מושקע על ידם אינו מייצר תשואה. בנוסף לכך, מנהלי ההשקעות חשופים לטעויות אנוש, וכמו כל יצור בשר ודם, נוטים להתאהב בהשקעות שהם מבצעים, מתקשים להכיר בטעויות, וגם לאחר שהם מכירים בטעויותיהם, מתקשים לפעול בהתאם. תופעה דומה מתרחשת גם במצבים הפוכים, כאשר מנהלי השקעות נוטים לא פעם לממש השקעה רווחית מוקדם מדי ובכך פוגעים בתשואה שלהם לאורך זמן.

הנה דוגמה: קטגוריית הקרנות המשקיעות ב"אג"ח כללי" מונה בישראל כ־280 קרנות. ל־150 מהן יש היסטוריה של שלוש שנות ביצועים. ברבות מהקרנות הללו יש רכיב משמעותי של מניות – בין 10% ל־30%. מנעד התשואות של הקרנות בקטגוריה הזו על פני שלוש שנים נע בין 8% ל־39%. למשקיע מן השורה היה קשה מאוד לאתר דווקא את הקרנות המוצלחות יותר.

אחת האלטרנטיבות להשקעה בקרנות אלו הן תעודות סל מעורבות מסוג של 80/20 (80% אג"ח ו־20% מניות). משקיעים שהיו בוחרים באלטרנטיבה זו, בכל אחת מתעודות הסל הקיימות בישראל, היו מקבלים תשואה של 20%־22% בשלוש שנים, תלוי בתעודה שבה יבחרו. תשואה כזאת היתה מציבה אותם בחלק העליון בטבלת התשואות של הקרנות. ככל שתקופת ההשקעה תתארך, במיוחד אם השוק יהיה תנודתי יותר, ישתפר הסיכוי של תעודות הסל לטפס במעלה טבלת התשואות.

 

3. דמי ניהול נמוכים

הרעיון המרכזי בתעודות הסל הוא לבצע השקעה פאסיבית. מכיוון שהרכב המדד תמיד ידוע, כל מה שצריך הוא תוכנת מחשב שתדע לבצע את פעולות הקנייה והמכירה של רכיבי המדד בהתאם לכספים שמושקעים בה. הניהול הפאסיבי מאפשר להוזיל במידה ניכרת את דמי הניהול שגובה התעודה, ועל ידי כך לשפר את התשואה למשקיע לאורך זמן.

בתעודות סל פופולריות מאוד דמי הניהול קרובים ל־0, ותשואת המשקיע תהיה קרובה לתשואה שמייצר המדד. כך למשל, בתעודות הסל על מדד תל אביב 100 דמי הניהול עומדים על כ־0.1% בשנה, ובתעודות הסל על ת"א 25 כלל לא נגבים דמי ניהול. בתעודות על מדדים ענפיים מטפסים דמי הניהול לכ־0.5% בשנה. גם בתעודות הזרות על מדדים פופולריים בחו"ל, כמו S&P 500 האמריקאי, ניקיי היפני או יורוסטוקס האירופי, דמי הניהול נמוכים מאוד. במדדים סקטוריאליים או במדדי השקעה מיוחדים, דמי הניהול מעט גבוהים יותר, אבל עדיין נמוכים מ־1%.

 

4. עקביות

אי אפשר להתעלם מכך שישנם עדיין מנהלי השקעות שמסוגלים להכות את תשואת המדדים, גם לאורך זמן. הדבר היה נכון בעיקר בעבר, כאשר השווקים היו פחות משוכללים, אבל ישנם כאלה גם כיום. הבעיה העיקרית של המשקיע היא למצוא אותם. ואולם, גם כאשר משקיע מצליח למצוא מנהל קרנות טוב, אין הוא יכול להיות בטוח שאותו מנהל יישאר בתפקידו לאורך זמן. מנהלי השקעות טובים מתקדמים בדרך כלל לתפקידים אחרים, וייתכן שמנהל ההשקעות הבא של הקרן יהיה מוצלח פחות.

בנוסף לכך, ישנם מקרים שבהם משנות החברות המנהלות את קרנות הנאמנות את מדיניות ההשקעה שלהן. קרן שהתחייבה להשקיע באג"ח בלבד עשויה להרחיב את השקעתה גם למניות, קרן שמשקיעה באג"ח מדינה עשויה להחליט לגוון ולהשקיע גם באג"ח של חברות גדולות, וקרן שמשקיעה במדינה אחת עשויה להחליט שהיא משקיעה גם בשכנותיה. הסיבות לשינויים הללו יכולות להיות תפעוליות או שיווקיות, ובכל מקרה כזה מחובתה של החברה המנהלת להודיע על השינויים למשקיעים, או לפרסמם ברבים. עם זאת, משקיעים רבים מחמיצים את השינויים ומתבשרים עליהם רק בדיעבד. שינויי מדיניות כאלו מאלצים את המשקיעים לשנות את הרכב השקעותיהם או להחליף קרן אם רצונם בכך, דבר הכרוך בעלויות. השקעה במדדים חוסכת את הטרחה הזו משום שתעודות הסל מחויבות להיצמד למדד מסוים ואינן חופשיות לשנות את מדיניותן.

 

5. נוחות, גיוון ופשטות

משקיעים חובבים נוטים לא פעם להשקיע במניות בודדות שמחלקות דיווידנדים או באיגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות שמשלמות ריבית מדי תקופה. השקעה בסגנון כזה מחייבת אותם לעקוב אחר תיק ניירות הערך שלהם ולבצע בו פעולות. כשהמשקיע מקבל דיווידנדים וריבית על השקעותיו, עליו להחליט מה לעשות בהם וכיצד להשקיע אותם מחדש. השקעה באמצעות תעודות סל, במיוחד במדדים הישראליים, פוטרת אותו מהתעסקות כזו מאחר שהדיווידנדים מושקעים אוטומטית בחזרה במדדים. תעודות סל רבות בחו"ל אמנם מחלקות דיווידנדים, אבל תדירות החלוקה לרוב אינה גבוהה (פעם ברבעון או שנה), ואינה מחייבת פעילות מעקב מרובה.

הרכבת תיק השקעות באמצעות תעודות סל יכולה גם לתת גיוון רב לתיק. במקום להשקיע בניירות ערך רבים המשקיע יכול להסתפק בחמש עד עשר תעודות סל ולכסות בכך 80%־90% מצרכיו. חמישה מדדי מניות בישראל ובחו"ל ועוד ארבעה־חמישה מדדי אג"ח בישראל ובחו"ל ייצרו תיק מגוון ומפוזר למדי, ומי שזה עדיין לא מספיק לו יכול להשתמש ב־10%־20% מכספו כדי להשלים את מלאכת הפיזור והגיוון על פני נכסים נוספים כמו מטבעות, סחורות או פקדונות לטווחים שונים.

להרכבת תיק השקעות פשוט יש חשיבות גדולה. היא מאפשרת מעקב קל ונוח אחרי התיק, מפשטת את פעולות האיזון מחדש 
הנחוצות בו מדי פעם כדי לשמור את המשקלות של מרכיביו, וגורמת באופן כללי למיעוט פעולות. באופן הזה ניתן להוזיל מאוד את עלויות ההחזקה השוטפות של תיק ההשקעות.

 

6. סחירות

עוד יתרון חשוב של תעודות הסל הוא הסחירות הגבוהה שלהן, והדבר נכון במיוחד בהשוואה לפקדונות או לתוכניות חיסכון בבנק, שבשנים האחרונות איבדו מהפופולריות שלהן בגלל הריביות הנמוכות. כיום, במקום להפקיד את הכסף בחיסכון לטווח בינוני, אפשר לקנות תעודת סל על מדד אג"ח לטווח בינוני (שנתיים עד חמש שנים). התעודה תצבור את הריבית ומחירה יעלה בהתאם לעליית מדד האג"ח. אם המשקיע יזדקק לכסף מוקדם מכפי שציפה, הוא לא יצטרך לשבור תכנית חיסכון ולשלם קנסות, ויוכל למכור את התעודה במהירות ובקלות בשוק תמורת מזומן.

 

7. למה לא הכל דבש

עולם תעודות הסל הוא גדול ורחב, ומי שנחשף אליו צריך להכיר גם את המוקשים שטמונים בו. ההצלחה הגדולה שלהן והכסף הרב שרודף אחר מוצרים עוקבי המדדים הוביל ללידתם של מכשירי מעקב רבים, חלקם שונים ומשונים, שהלכו והתרחקו מתחומי ההשקעה המסורתיים. חלק מתעודות הסל החדשות שעוקבות אחר מדדי מניות ואג"ח חדשים עשויות להתברר בעתיד כמוצלחות מאוד, וייתכן שהן יהיו חלופה מועדפת לעומת תעודות הסל על המדדים המסורתיים. ואולם, חלק מהתעודות והמדדים החדשים יתבררו (או שכבר התבררו), כבעייתיים יותר, ואולי אפילו ייצרו למי שישקיעו בהן הפסדים צורבים. בולטות במיוחד בהקשר זה תעודות ה"שורט" (המהמרות על ירידה של מדדים), והתעודות הממונפות שמאפשרות רווחים גבוהים ביותר על עליית המדדים בטווחי זמן קצרים.

ישנן גם לא מעט תעודות על מדדי נישה או תחומי נישה שפותחו במיוחד עקב ההצלחה של תעודות הסל על המדדים ה"רגילים". המדדים שעליהם מבוססות התעודות הללו סובלים לא פעם ממחלות ילדות או מבעיות מתודולוגיות שמתגלות רק כעבור זמן. בדרך, עלולים המשקיעים לספוג הפסדים כואבים. מסיבה זו, עדיף למי שאינו משקיע מנוסה להפנות את עיקר כספו לרכישת תעודות סל על המדדים המסורתיים והמוכרים ולהימנע ככל הניתן מהשקעה במדדים חדשניים מדי, שטיבם יתברר רק בעתיד. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#