אנדורן: "מוכנים להעלות את שכר המינימום, אבל לא למי שמרוויח 11 אלף שקל" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנדורן: "מוכנים להעלות את שכר המינימום, אבל לא למי שמרוויח 11 אלף שקל"

המו"מ על הגדלת שכר המינימום מתקרב לרגע האמת בצל איומי ההסתדרות להשבית את המשק החל ביום ראשון הבא ■ מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן בראיון ל-TheMarker, "צריך לטפל במגוון פרמטרים בשוק העבודה, ולא רק בנושא הזה"

28תגובות

פעמיים בשבוע שעבר עלה המשא ומתן על שכר המינימום על שרטון כשעה בלבד לאחר שהתכנסו הצוותים המקצועיים לדיון. בהסתדרות טוענים כי משרד האוצר אינו בא לדיונים בתום לב, ובעוד ההסתדרות מציגה את רשימת הדרישות שלה, במשרד האוצר מנסים בכל פעם להניח על השולחן נושאים נוספים.

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, אינה מבינה על מה מלינים אנשי ההסתדרות. "כל צד רשאי להעלות את הנושאים שדורשים טיפול אל שולחן הדיונים", היא אומרת. "זכותנו וחובתנו להעלות לסדר היום כל נושא שאנחנו חושבים שיכול לשפר את מצב שוק העבודה. לאף צד אין מונופול, או בלעדיות, על מה שעולה לדיון".

בדיקה של רשימת הדרישות של כל צד (ראו טבלה) מגלה כי ההסתדרות מציגה את רשימת הדרישות הצרה שלה, ואילו לפי תפישת משרד האוצר, זה הזמן לתקן, בשיתוף עם ההסתדרות והמעסיקים, את מה שנתפש בעיניו ככשלים מבניים בשוק העבודה, באמצעות צעדים כמו הגדלת פריון העבודה, הגברת הגמישות הניהולית וקביעת שכר מקסימלי במגזר הציבורי.

תומר אפלבאום

חרף ההתקדמות המסוימת במגעים, המשא ומתן צפוי להיות אינטנסיבי מאוד בשבוע הקרוב. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לא נסוג מהאיום להכריז על שביתה כללית כבר ביום ראשון הבא (7 בדצמבר) אם הצדדים לא יגיעו להסכם עד אז.

לתפישתו של משרד האוצר, אין כל סיבה לאיים או להשבית את המשק. "אנחנו נמצאים במשא ומתן, כל הצדדים מוכנים לטפל בנושא שכר המינימום, הדיונים החלו ואין סיבה שאזרחי ישראל ישאו במחיר של שביתה כרגע", אומרת אנדורן.

מה הן בדיוק הדרישות שלכם שבכל פעם גורמות למשא ומתן להתפוצץ?

"אנחנו מוכנים להעלות את שכר המינימום. שר האוצר אמר עוד לפני יו"ר ההסתדרות שצריך לטפל בנושא הזה. זה כמובן צריך להיות על דעת המעסיקים, כי המגזר העסקי הוא שיישא בעיקר העלויות. עם זאת, אנחנו חושבים שהעלאת שכר המינימום צריכה לחול על מי שבאמת מקבל שכר כזה.

"במגזר הציבורי, השכר הממוצע של חלק מהעובדים שמקבלים השלמה לשכר מינימום הוא יותר מ–11 אלף שקל בחודש. אנחנו לא חושבים שהתוספת צריכה לחול על עובדים כאלה". אנדורן מתכוונת לעובדים ששכר הבסיס שלהם נמוך משכר המינימום אך תוספות שונות מביאות את שכרם ליותר משכר המינימום - לפעמים אלפי שקלים רבים יותר ממנו - ובכל זאת הם מקבלים תוספת להשלמת שכר הבסיס לשכר המינימום.

זה דיל ברייקר? על זה יקום ויפול המשא ומתן? הרי ההסתדרות מתנגדת להחרגתו של עובד אחד מן ההסכם.

"זו נקודה חשובה מאוד, והיא גם מתיישבת עם מה שאומר יו"ר ההסתדרות, שלהצהרתו מעוניין לטפל בעובדים החלשים, ואין ויכוח על זה שפה לא מדובר בעובדים חלשים. אנחנו לא מפחיתים שכר, אבל התוספות יחולו רק על העובדים ששכר המינימום הוא באמת השכר שלהם. הם יקבלו את התוספת - להם מגיע".

"הזדמנות לשינוי אמיתי בשוק העבודה"

לא לחינם מתעקש האוצר דווקא על הסעיף הזה. העלאת שכר המינימום לכלל העובדים תדרוש מקופת המדינה, כמעסיקה, עוד כ–4.5 מיליארד שקל בשנה, אך אם העובדים החזקים - אלה ששכרם הסופי, כולל התוספות, גבוה מ–5,000 שקל - יוחרגו, התוספת שתידרש תצטמק לכ–1.5 מיליארד שקל בלבד - כלומר ייחסכו כ–3 מיליארד שקל בשנה.

אתם מנהלים משא ומתן כשאקדח מוצמד לרקתכם. לתפישת האוצר, ההסתדרות היא בכלל פרטנר לשיח, או שהיא פשוט דורשת את שלה?

"אני רוצה להאמין שההס­תדרות רואה לנגד עיניה את טובת המשק והעובדים. זה מה שהיא מצהירה. ההסתדרות מייצגת גם עוב­­דים בעלי שכר גבוה וגם עובדים בעלי שכר נמוך. בשוק העבודה קיימת שונות גדולה בין אלה שיש להם ביטחון תעסוקתי ותוכניות פנסיה מיטביות לאלה שלא. לכן ההסתדרות היא פרטנר חשוב לשינויים מבניים. אני חושבת שנוצרה הזדמנות לעשות שינוי אמיתי, ואני בטוחה שההסתדרות תרים את הכפפה".

אנדורן אינה מפרטת את הסיבה לאופטימיות שלה, אך בכל מקרה, ההחלטה כבר התקבלה - שכר המינימום יועלה. השאלות הן בכמה, מי יוחרג מן התוספת, ובאיזו מהירות זה יקרה. הדבר תלוי בין היתר ביכולתו של שר האוצר, יאיר לפיד, לעמוד מול ניסנקורן, הנחוש להוכיח מנהיגות חזקה.

בפעם הקודמת שנפגש לפיד, אז שר אוצר טרי מאוד, עם יו"ר הסתדרות אחר ומנוסה, עופר עיני, רגע לפני דיוני השכר של 2013, הסתיים הדיון בניצחון גדול להסתדרות, שהסכימה לדחות תשלומים לעובדי המגזר הציבורי אך לא לוותר עליהם, כך שהחסכון לקופת המדינה היה שולי: תמורת "ויתור" של ההסתדרות על יום וחצי של חופשה, שיוחזרו בסופו של דבר לעובדים, היא הסכימה לדחות לינואר 2015 את הדיון בהסכמי השכר, וכן את תוספת השכר של 1% שהובטחה.

זה לא אומר שהפעם ניסנקורן יקבל את דרישתו - ההסתדרות דורשת כי שכר המינימום החודשי יועלה ב–1,000 שקל, מ–4,300 ל–5,300 שקל. לפי הערכות שונות התוספת תהיה גדולה מ–200 השקלים שהציע שר האוצר, אך לא תגיע ל–1,000 שקל ותהיה באמצע הטווח. "אני לא רוצה להתחייב על סכום", אומרת אנדורן. "אנחנו בודקים את ההשלכות של כל סכום עם המעסיקים".

שאלה חשובה נוספת היא בתוך כמה זמן, ובכמה פעימות (או בבת אחת), יועלה השכר. ב–2011, למשל, עלה שכר המינימום מ–3,859 שקל ל–4,300 שקל בשתי פעימות, בכל פעם בכ–200 שקל, בצעד שהסתיים רק באוקטובר 2012. "ברור שככל שההעלאה הדרגתית יותר, היכולת של המעסיקים להתמודד עמה תהיה טובה יותר", אומרת אנדורן. "בעבר העלאות היו מדודות, ונעשו בפריסה, מתוך רצון לאפשר למעסיקים פרק זמן נכון להתאמת ההוצאות. יש היגיון בתהליך הזה".

אז כמה פעימות תדרשו?

"נדבר על כך ליד שולחן המשא ומתן".

"העלאת השכר - על סדר היום של האוצר"

קבוצה של "מעסיקים" שעלולה להיפגע במיוחד מהעלאת שכר המינימום היא זו של הקשישים הזקוקים לטיפול, ש–60 אלף מהם משלמים למטפלים זרים שסועדים אותם בבתיהם (ראו תיבה). ההסתדרות אינה מוכנה להגיב לשאלה אם תסכים להחריג אותם מהעלאת השכר, ובמשרד האוצר טוענים כי היא מערימה קשיים. אנדורן אינה מאשימה איש, אך אומרת בדיפלומטיות, "אנחנו מנהלים משא ומתן בשאיפה לא להקשות על אוכלוסיות חלשות כמו אלה".

עד כמה אתם חוששים שרמת האבטלה תעלה במקרה של עלייה מהירה בשכר המינימום?

"העלייה צריכה להיות מידתית, ולהתקבל בשיתוף עם המעסיקים, כדי לא לגרום למצב שבו דווקא עובדים ברמות השכר הנמוכות ייפלטו משוק העבודה אם מעסיקים לא יוכלו לעמוד בשכר המינימום. אבל חשוב לי להגיד משהו כללי יותר: לתפישת האוצר, עלייה של השכר בכלל במשק היא דבר חשוב מאוד, ובתוכנית האסטרטגית שהצבנו לעצמנו, אחת ממטרות־העל היא לייצר ערך לאדם העובד. אנחנו, במשרד האוצר, בהחלט שמנו על סדר היום את עליית השכר כמטרה כלכלית וחברתית מהחשובות שיש".

בינתיים רואים רק החמרה. השכר במשק רק נשחק, לפני הניתוח שפירסם ביום רביעי בנק ישראל.

"נתון שאינו מתפרסם הוא ההכנסה למשפחה - שעלתה בדיוק כמו העלייה בתוצר", אומרת אנדורן, שתולה זאת בגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

ובכל זאת, יש פה כמעט מיליון עובדים עניים.

"בעשור האחרון ראינו עלייה מבורכת בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, אבל לשוק העבודה נכנסו אנשים בשכר נמוך, מה שמוריד את ממוצע השכר כולו. אנחנו בהחלט חושבים שנכון לטפל בעובדים בעלי רמות ההכנסה הנמוכות יותר, מקבלי שכר המינימום, אבל השאיפה היא שהשכר כולו יעלה יחד עם הפריון. השכר נגזר מהפריון של העובדים, ואנחנו שואפים לכך ששכר גבוה ישקף פריון גבוה יותר".

ומה עושים לשם כך?

"לממשלה יש הרבה תוכניות, לרבות הכשרות מקצועיות, שיטפלו בכשלים הבסיסיים של שוק העבודה".

הממשלה הנוכחית מכהנת כבר כמעט שנתיים, ולא רואים שינוי.

"אלה דברים שקורים לאט, לא ביום, ונדרשים שותפים. לכן, באוצר מברכים על כך שההסתדרות והמעסיקים נכונים לעשות שינויים בסיסיים בשוק העבודה. צריך לטפל במגוון פרמטרים, לא רק בשכר המינימום".

המשא ומתן הזה לוחמני יותר מאחרים שבהם השתתפת?

"כל משא ומתן הוא פונקציה של הנושאים הנידונים בו והנפשות הפועלות. אין שני משאים ומתנים דומים".

כמה זמן הוא יימשך, להערכתך?

"כמה זמן שצריך כדי שהתוצאה תהיה נכונה וטובה. אין כל צורך באיום של שביתה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#