שלום שמחון מציג: קצת עסקים, קצת פוליטיקה והרבה מאוד קשרים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלום שמחון מציג: קצת עסקים, קצת פוליטיקה והרבה מאוד קשרים

מאז שסיים את כהונתו כשר התמ"ת שלום שמחון משתלב בעולם העסקי, תוך שהוא נשען על קשרים מהעבר ■ במקביל הוא משמש בתפקידים ציבוריים במגזר החקלאי, המקום שממנו צמח, ומתמודד על כאלה שיוכלו להזניק אותו בחזרה לחיים הפוליטיים

85תגובות

לפני כמה חודשים נועד שר התמ"ת, החקלאות ואיכות הסביבה לשעבר, שלום שמחון, עם ראש עיריית חיפה, יונה יהב. בפגישה נכחו גם שרון קדמי, מנכ"ל משרדו לשעבר ושותפו העסקי כיום; ניר חפץ, לשעבר עורך "מעריב" ויועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו (שעדיין משמש מדי פעם כדובר המשפחה); והבדרן שלום אסייג, שותפו העסקי של חפץ בחברה שהקימו. החבורה התעניינה במיזם של הקמת חוות כלובי דגים במפרץ חיפה, בשטח ששייך מבחינה תכנונית לעיריית חיפה. המשקיע במיזם אמור להיות בן דודו של אסייג, אדם בעל כיסים עמוקים וניסיון בתחום חוות הדגים בעולם. חפץ פנה לקדמי, שאתו הוא מיודד, וקדמי הביא אתו את שמחון. השניים הציעו להיפגש עם ראש עיריית חיפה. מאז עשתה העירייה צעדים נוספים לקידום המיזם, שאמור להשתרע על שטח של 8,000 דונם, במרחק של 10 ק"מ מחופי חיפה. לעיריית חיפה יש אינטרס רב בפרויקט: היא מנסה לקדם טכנלוגיה שפותחה במרכז היי סנטר בחיפה, חממה טכנולוגית שהיא חברה בת של העירייה. לפי עיריית חיפה, יהב עומד לפנות למשרד החקלאות, כדי שזה יוציא מכרז לשיווק קרקעות ימיות בחיפה לצורך הקמת חוות ענק של גידול דגים. בעיריית חיפה אומרים כי אפשר להעריך בזהירות שמכרז ראשון לפרויקט גידול דגים בלב ים ייצא לדרך ב–2015 לשטחים מול אשדוד, ובהמשך ייצא מכרז גם לגידול דגים בלב ים מול חופי חיפה.

גורמים בעיריית חיפה אומרים כי עצם קיומה של הפגישה לא מעיד על כך שהיזמים הם אלה שיזכו בפרויקט, ומבהירים כי ייצא מכרז מסודר של משרד החקלאות, שגם יזמים נוספים יורשו לגשת אליו. עיריית חיפה תהיה במכרז זה הגוף המשני, המופקד על הליכי התכנון.

סביר להניח ששמחון מכיר את הסוגיה היטב: משרד החקלאות יוזם את הקמתה של חוות דגים מאז אמצע העשור הקודם, בעיקר מול חופי אשדוד, שם כבר נערך פיילוט. שמחון היה שר החקלאות במשך חלק גדול מהתקופה הזו, ב–2006–2011. שמחון מוכר מאוד בקרב עובדי המשרד, והיועצת המשפטית של המשרד, אפרת אביאני, היא אף קרובת משפחה שלו.

מאז ששמחון סיים את כהונתו כשר התמ"ת, במארס 2013, הוא קיים פגישות עם שרים ופקידים בכירים בחו"ל, כאשר התעניין בפרויקטים במדינות שונות כאיש עסקים פרטי העושה את צעדיו הראשונים בתחום. במקביל הוא ממשיך לשמש כאיש ציבור: הוא מכהן כיו"ר המרכז החקלאי וכיו"ר אגודת ניר שיתופי, גופים השייכים לתנועות המושבים והקיבוצים, המיליה שממנו צמח. מבחינתו, הסיפור שלו מאז שעזב את משרד התמ"ת הוא של "פוליטיקאי פורש המתמודד עם החיים בחוץ, מבלי להיעזר במערכת הממשלתית ומבלי לעבוד אתה. באופן חוקי ומסודר". מעבר לדברים אלה סירב שמחון להגיב או להתראיין לכתבה זו.

אבל זה רק חלק מהתמונה. שמחון, כמו פוליטיקאים פורשים אחרים, עובד בשיטה המוכרת של שימוש בקשרים ובהיכרויות מתקופתו כשר וכח"כ לטובת עשיית כסף בעסקים פרטיים. סביר להניח שלא כל יזם יכול לזכות לפגישה אצל ראש עיריית חיפה, ולא כל אחד יכול לזכות בפגישות עם צמרת הממשל במקומות כמו קזחסטן וגיאורגיה. "שמחון רכש המון קשרים וחברויות כשהיה בפוליטיקה, ביקר בהמון מקומות, ועמד בקשר עם אנשי מפתח", אומר יועץ אסטרטגי שעבד אתו בעבר. "שמחון מנצל באופן חוקי את הקשרים שצבר בתקופת היותו שר. זה מה שהוא עושה כיום. אני הבנתי שהוא הולך לכיוון הזה עוד לפני בחירות 2013, כאשר באחת השיחות בינינו הוא רמז לי על כך שפניו לעסקים".

שמחון לא המציא את הגלגל: פוליטיקאים ותיקים ממנו ידעו לנצל את הקשרים שאספו במהלך דרכם לטובת צבירת עושר כאנשים פרטיים. דוגמאות לא חסרות: דני נווה, שר הבריאות לשעבר, היה מעורב בעסקות רבות בענייני בריאות כאיש עסקים פרטי, בין היתר בשיתופי פעולה עם נוחי דנקנר, במסגרת קבוצת אי.די.בי; יוסי ביילין, לשעבר שר המשפטים וסגן שר החוץ, שהרבה לעסוק בעניינים מדיניים, הוא כיום הבעלים של משרד שעיסוקו פתיחת דלתות לאנשי עסקים במדינות שונות ברחבי העולם; השר לשעבר חיים רמון ניהל קשרים עסקיים, כיועץ או כדירקטור, עם כמה טייקונים, שבהם שלמה אליהו, סמי סגול, אלי עזור ומוקי שניידמן, ובמקביל היה עד 2012 יו"ר מועצת קדימה; הדוגמה הבולטת ביותר היא זו של אהוד ברק, שלאחר שפרש בפעם הראשונה מהפוליטיקה פנה לעסקים שונים, גם בתחום הביטחוני. כיום, לאחר פרישתו השנייה, הוא ממשיך להתמקד בתחום זה, ומחפש הזדמנויות שונות ברחבי העולם.

אלא שדרך זו אינה מחויבת המציאות. שרת החינוך לשעבר, יולי תמיר, מכהנת כיום בתפקיד הציבורי של נשיאת מכללת שנקר; השר לשעבר מיכאל איתן, אחד הפוליטיקאים הוותיקים בישראל, שימש כעמית במכון מחקר וכיום עוסק בעניינים ציבוריים הקשורים לממשל פתוח ודמוקרטיה דיגיטלית; יוסי שריד, לשעבר השר לאיכות הסביבה ושר החינוך, בחר לחזור למקצוע שבו עסק בצעירותו - עיתונות, וכיום הוא פובליציסט ב"הארץ".

ירון קמינסקי

הדבר הייחודי במקרה של שמחון הוא שהוא פנה למגזר העסקי, אך עדיין נטוע עמוק בענייני ציבור. רמון אמנם עשה זאת - כאמור, במקביל לתפקידיו העסקיים היה גם יו"ר מועצת קדימה - אך התפקידים השונים שמילא לא היו סביב תחום עיסוק אחד. שמחון, לצד הקריירה העסקית שהוא מפתח, גם מחזיק בכמה תפקידים ציבוריים בממסד החקלאי, ובכך מחזק את הקשרים והנגישות שלו בממסד זה. כיזם פרטי המנסה להקים בעולם מיזמים בתחום החקלאות או שמבקש לייעץ לממשלות או גופים פרטיים בחו"ל, זה בוודאי לא מזיק שיש אחיזה כלשהי בממסד החקלאי בישראל. אין כאן שום דבר לא חוקי, כמובן, אבל מבחוץ זה לא נראה כל כך טוב. "איך התפקידים הציבוריים מסתדרים עם העסקים הפרטיים? תשאל אותו", אומר אבשלום וילן, מזכיר התאחדות החקלאים ואיש קיבוץ נגבה, לשעבר ח"כ מטעם מרצ. "אני איש ציבור, מייצג רק את החקלאים ולא קשור לעסקים פרטיים. שמחון פועל אחרת".

הצמד ברק את שמחון בוחן אפשרויות ברוסיה

מעט לאחר שסיים את תפקידו כשר התמ"ת הקים שמחון עם קדמי, שעמו עבד כמנכ"ל משרד התמ"ת (והוא גם בנו של ראש נתיב לשעבר, יעקב קדמי, איש בעל קשרים ענפים בארץ ובעולם), את חברת דמטר הולדינגס. החברה עוסקת, על פי אתר האינטרנט שלה, בשלושה תחומים: השקעות, ייעוץ ופעילות פיננסית בחו"ל. לפני כמה חודשים נכנסה כמשקיעה בחברה קרן אמליה, בבעלותם של איש ההיי־טק חמי פרס, בנו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, יונתן קולבר ואסי שריב - שהיה יועץ התקשורת של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון (שעמו היו לשמחון יחסים מצוינים) וקונסול ישראל בניו יורק. פרס ושריב אף מכהנים כדירקטורים בחברה. השקעתם נאמדת במאות אלפי דולרים. משרדי דמטר הולדינגס נמצאים בהרצליה פיתוח, בתוך המשרדים של קרן ההון־סיכון פיטנגו של פרס.

קדמי ושמחון מנסים לקדם בגיאורגיה מיזמים שונים בתחום החקלאות, ונפגשו שם עם שר החקלאות ועם ראש הממשלה. בפגישה עם שר החקלאות נכח גם יורם דורי, שהיה בעבר יועץ התקשורת של שמעון פרס ומקורב אליו גם כיום. "אני לא איש עסקים", מסביר דורי. "יש לי יכולת קטנה בדבר אחד - לנצל היכרויות שלי. הצטרפתי אד־הוק לדבר הזה, כי יש לי מערכת קשרים טובה וענפה בגיאורגיה. אני מכיר את כל הצמרת השלטון והצמרת העסקית שם". אדם נוסף שנכח בפגישות הוא ד"ר מרדכי כהן קדמון, שמילא שורה של תפקידים בכירים במשרד החקלאות, גם בזמן ששמחון היה השר הממונה. השבוע סירב כהן קדמון להסביר את מהות החיבור שלו לשמחון או מדוע נכח בפגישה.

מלבד גיאורגיה התעניין שמחון בשנה האחרונה גם בקזחסטן וברוסיה. לפי גורמים המכירים את הדברים, במדינות אלה בוחן שמחון אפשרויות עם חבר אחר, בכיר ממנו במפה הפוליטית - פטרונו הפוליטי לשעבר, אהוד ברק. שמחון הולך עם ברק כברת דרך ארוכה, מימיו הראשונים של ברק במפלגת העבודה ועד פרישתם המשותפת למפלגת העצמאות, שבזכותה קיבל שמחון את השדרוג מתיק החקלאות לתיק התמ"ת ב–2011. ברק התעניין בקרב צמרת הממשל בקזחסטן בנוגע לאפשרויות עסקיות שונות, בין היתר בתחומי המים והחקלאות. אם הפרויקטים האלה היו יוצאים אל הפועל, הרי שהצמד ברק את שמחון היה ככל הנראה ממשיך לשתף פעולה גם בתחום העסקי. גם ברוסיה התעניין ברק ביוזמות עסקיות שונות, בעיקר בתחום החקלאות, שייתכן ששמחון וקדמי היו אמורים להשתלב בהן.

קדמי מסר בתגובה: "אנחנו נפגשים עם ראשי ממשלה, שרים ומשקיעים במדינות שונות במסגרת פעילות של פיתוח עסקי. התחום שבו אנחנו עוסקים הוא חקלאות ומזון. לא אאשר ולא אכחיש אף שם שיעלה בנוגע לשיתוף פעולה עתידי אתנו. אלה עסקינו הפרטיים. בכל הנוגע לשמחון - יש לפנות אליו".

דמטר הולדינגס היא רק חלק ממקורות הפרנסה שבנה לעצמו שמחון כאזרח פרטי, המקבל פנסיה כשר לשעבר. אחד התפקידים הראשונים שבהם הצליח שמחון להתברג לאחר פרישתו מהפוליטיקה היה בתאגיד המיחזור א.ל.ה. גם במקרה זה מכיר שמחון את החומר היטב מתקופתו בפוליטיקה. כאשר כיהן כשר לאיכות הסביבה, ב–2005, התנהלו לא מעט דיונים בנוגע ליישומו של חוק הפיקדון, שמכוחו פועל תאגיד א.ל.ה. התאגיד, שהגורם הדומיננטי בו הוא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה), נודע בלחצים שהפעיל על ח"כים להקטין את יעדי האיסוף של הבקבוקים ולא לכלול בחוק בקבוקים בנפח 1.5 ליטרים (דבר שאכן לא קרה. במקום זאת, חוקק חוק האריזות). א.ל.ה ידוע בחיבתו לעבודה עם לוביסטים ופוליטיקאים לשעבר: בראשו עומדת נחמה רונן, לשעבר מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה וח"כ מטעם מפלגת המרכז; ואחת הדירקטוריות בו היא השרה לשעבר דליה איציק. שמחון, שמכיר את שתיהן היטב מהתחום הפוליטי, הצטרף כיועץ חיצוני לא.ל.ה זמן לא רב אחרי שסיים את תפקידו כשר. לאחר המינוי אמר שמחון ל–Markerweek: "אני יועץ בסדרה שלמה של נושאים שקשורים לרגולציה ולתהליכי עבודה. חוק הפיקדון עשה מהפכה. חבל שהוא לא הוחל על מכלי המשקה הגדולים, ועדיין יש כשלים שצריכים להיות מתוקנים. אני אעזור לא.ל.ה בכל בעיה". כיום שמחון אינו משמש כיועץ לחברה.

שמחון מתפרנס גם מחברת מיחזור הפסולת האלקטרונית מ.א.י שבראשה הוא עומד, תפקיד שאליו מונה לפני כמה חודשים. גם במקרה זה נראה כי העבר הציבורי התווה את הדרך להווה העסקי: יועץ עסקי, שעבד עם שמחון כאשר זה שימש כשר לאיכות הסביבה, המליץ עליו בפני בעלי מ.א.י. ייתכן שהם כלל לא היו זקוקים להמלצה: הבעלים של מ.א.י הם אנשי בית ההשקעות הלמן־אלדובי, שלהם קשר הדוק לתנועת המושבים. ב–2008 קנה בית ההשקעות את קרן התמלוגים של תנועת המושבים, שבעבר היה שמחון דירקטור בה, ובכך עברו קופות הפנסיה והגמל של חברי התנועה לידי בית ההשקעות. בספטמבר 2008 אף התקיים כנס בעניין מעבר זה, שבו נשא דברי ברכה שמחון, אז שר החקלאות. אחיו של רוני הלמן, לשעבר יו"ר בית ההשקעות ומהבעלים שלו, הוא דן הלמן, מנכ"ל חברת מ.א.י. ואחד מבעלי המניות בה. בעבר היה דן הלמן מנכ"ל של חברת קרנות הנאמנות של הלמן־אלדובי. בעל מניות נוסף במ.א.י הוא רחמים מלכיאל, סמנכ"ל בהלמן־אלדובי. גורמים המקורבים להלמן־אלדובי מציינים שלבית ההשקעות אין שום קשר לשמחון או לחברת מ.א.י.

15 אלף שקל - על תפקיד אחד

בסיס הכוח של שמחון, שבזכותו הגיע לפוליטיקה, הוא ההתיישבות העובדת. שמחון, בן מושב העולים אבן מנחם שעל גבול הצפון, הוא עובד סוציאלי בהכשרתו שצמח כמדריך נוער בתנועת המושבים, ומשם התברג לתפקיד מזכ"ל התנועה. גם כיום מתגורר שמחון במושב זה, בבית רחב ידיים המשקיף אל נוף יפהפה. שמחון, שנבחר לראשונה לכנסת ב–1999, צבר את כוחו הפוליטי בימים שבהם היה לתנועות המושבים והקיבוצים כוח רב במפלגת העבודה, ונציגיהן היו משובצים במקום ריאלי לבחירות בכנסת (שלי יחימוביץ', כראש המפלגה, דחקה את נציגי התנועות האלה למקומות לא ריאליים, וכיום אין להם ייצוג בכנסת מטעם העבודה).

שמחון, פוליטיקאי מיומן, הצליח בשנותיו בפוליטיקה לאחד מאחוריו מתפקדים, בעיקר מהמושבים, ובזכות קולות מעטים בלבד, לפעמים לא יותר מ–3,000, נבחר שוב ושוב לכנסת. ב–17 שנות כהונתו כיהן במגוון תפקידים: יו"ר ועדת הכלכלה, שר החקלאות, השר לאיכות הסביבה (במשך עשרה חודשים ב–2005) ושר התמ"ת. הוא כיהן גם כיו"ר תנובה, בעת שזו נשלטה על ידי המושבים והקיבוצים. תפקיד אחד שאותו מאוד רצה, ב–2010, הוא יו"ר קק"ל, עמדה החולשת על ג'ובים רבים, כספים לפרויקטים ולא מעט פינוקים אישיים כגון טיסות לחו"ל במחלקת עסקים. את התפקיד הפסיד לאפי שטנצלר, יו"ר קק"ל הנוכחי, אחרי מאבק משפטי ממושך.

ההתיישבות העובדת היא עולם קטן, שבו כולם מכירים את כולם. רבים מפעילי ועסקני ההתיישבות מתבגרים בתפקידים שונים במשרד החקלאות, שמאז ומעולם נחשב למשרד שהחקלאים שולטים בו, כפי שהיה גם בימי שמחון. עד היום יש לשמחון מקורבים ונאמנים בתפקידים שונים במשרד ובממסד החקלאי, למשל במועצות המגדלים השונות.

שמחון מכהן כיום כיו"ר קיבוץ עין המפרץ שליד עכו, כיו"ר המרכז החקלאי, ארגון המשמש זרוע ביצועית למושבים וקיבוצים, וכיו"ר אגודת ניר שיתופי, המוחזקת על ידי תנועות המושבים והקיבוצים, המחזיקה בקרקעות בכל הארץ. שמחון מונה לתפקיד בהסכמה בין מזכ"ל התנועה הקיבוצית איתן ברושי למזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור, הנחשב מקורבו של שמחון. בידי ניר שיתופי נכסי מקרקעים רחבי היקף במקומות שונים. "זה דבר מאוד עוצמתי, להיות יו"ר ניר שיתופי, בגלל הנכסים הרבים שיש שם, שהציבור בכלל לא מודע לקיומם", אומר גורם בממסד החקלאי.

רמז להיקף הפעילות המרשים של ניר שיתופי ניתן לפני שבע שנים, כאשר עשרה מושבים מרחבי הארץ פנו לרשם האגודות השיתופיות בבקשה למנות חוקר מיוחד לבדיקת האגודה, בחשד שמכרה נכסים בעשרות מיליוני שקלים מבלי לדווח על ייעוד התמורה. לטענתם, הכספים הועברו למימון פעילות הנהגת תנועות התיישבות, ובעיקר תנועת המושבים. כמו כן, המושבים ביקשו לחקור מה קרה ל–2% ממניות ניר שיתופי בחברת שיכון ובינוי, שהיו שוות 77 מיליון שקל, מתי נמכרו ולמי. הפונים גם טענו שעשרות דונמים של נדל"ן של ניר שיתופי במקומות כגון הרצליה, פתח תקוה, ראשון לציון, אבן יהודה, בנימינה, נתניה וכרכור נמכרו ללא סמכות וללא דיווח על ייעוד התמורה. למרות הפניות, לא ברור מה נעשה עם הטענות שהועלו. עו"ד אורי זליגמן, שהיה הרשם בתקופה ההיא וכיום עובד כעורך דין פרטי, לא השיב לפנייתנו עד מועד סגירת הגיליון.

התפקיד בניר שיתופי מעניק צ'ופר נאה - תפקיד דירקטור בחברת שיכון ובינוי, שניר שיתופי מחזיקה ב–4% מהמניות בה. שכר הדירקטורים בשיכון ובינוי הוא 5,200 שקל לכל ישיבה, ומלבד זאת שכר שנתי של כ–132 אלף שקל. בהנחה שמדי שנה מתקיימות לפחות עשר ישיבות, הרי ששמחון, רק בגין חברותו בשיכון ובינוי, מקבל לפחות 15 אלף שקל בחודש.

"הוא לא גמר להיות פוליטיקאי"

מקום נוסף שמחזיק בלא מעט נכסים הוא המרכז החקלאי, הזרוע הביצועית של תנועות ההתיישבות בישראל. סכסוך שהתגלע באחרונה בין רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) לבין המרכז החקלאי, שבראשו עומד שמחון, שנחשף 
ב–TheMarker לפני חודשיים, איפשר הצצה לנכסים שמחזיק גוף זה. הסכסוך נוגע למרכז לרישום משבצות, גוף המעניק שירותי רישום בקרקע לבעלי נחלות במושבים, שמופעל במשותף על ידי רשות מקרקעי ישראל והמרכז החקלאי. בלב הסכסוך עומדת טענה מצד המינהל כי המרכז החקלאי העביר 4.7 מיליון שקל מאחד מחשבונות הבנק של המרכז לרישום משבצות לחשבון שנמצא בניהולו הבלעדי של המרכז החקלאי. את הצעד החריג ביצע המרכז החקלאי באוגוסט 2013, אז שמחון כבר עמד בראשו. מאז נמצאים הצדדים במשא ומתן קדחתני לגבי השבת הכסף לחשבון המשותף.

דו"ח כספי שהכין המרכז בסוף 2009 העלה כי במשך השנים (עד 2009) הצטברו כ–30 מיליון שקל בחשבונות השונים של המרכז לרישום משבצות, כספים ששילמו מושבים למרכז עבור שירותי רישום משבצות. הסכסוך נוגע ל–4.7 מיליון שקל מתוך סכום זה, שכעת נטען שהם בניהול בלעדי של המרכז החקלאי, ולא בניהול משותף. בתגובה שמחון לא הכחיש את עצם העברת הכספים, אך טען שהמהלך היה מוצדק. "4.7 מיליון שקל לא הועברו לחשבון פרטי, אלא לחשבון תיק השקעות מנוהל של מרכז המשבצות", אמר שמחון בתגובה לפרסום. "בכסף לא נעשה כל שימוש, והוא צובר את התשואה המקובלת בשוק ההון. החשבון שממנו הועבר הכסף הוא חשבון שבבעלות המרכז החקלאי, שניתנה בו זכות חתימה לפקידי רשות מקרקעי ישראל. לא ניתנה לפקידי הרשות בעלות על החשבון".

שמחון נשא עד לאחרונה את עיניו לג'וב נוסף: יו"ר התאגיד הכלכלי מילואות, הכולל 18 קיבוצים באזור הגליל המערבי (אחד מהם הוא עין המפרץ, שבראשו הוא עומד). מילואות, שמחזיק במחזור מכירות שנתי של 2 מיליארד שקל, נחשב לתאגיד הקיבוצי השני בגודלו בארץ, אחרי גרנות. ועדת איתור הורכבה לצורך מינוי היו"ר, ושמו של שמחון עלה כאחד המועמדים המובילים, אלא שהתעקשותו של אחד החברים, ששב והזכיר לחברי הוועדה שעל פי התקנון רק איש קיבוץ יכול לעמוד בראש מילואות, הביאה ככל הנראה לטרפוד המועמדות. לדברי גורם הבקי בפוליטיקה של המושבים והקיבוצים, אין זה מקרה ששמחון ביקש את התפקיד הזה, שהיה מחזק את מעמדו בתנועה הקיבוצית. "במושבים מאוד כועסים על שמחון, אף שהוא בא משם, בעיקר בגלל שינויים שהוא יזם כשר התמ"ת בנוגע למשק החלב ולרפתות", אומר הגורם. "כיום רק מאיר צור מקורב אליו במושבים, ולכן הוא מנסה לצבור כוח בקיבוצים. לדעתי, משם הוא ינסה לחזור לפוליטיקה. אם מישהו חושב ששמחון גמר להיות פוליטיקאי - הוא לא מכיר אותו".

ניגודי העניינים של שלום שמחון

אייל טואג
מוטי מילרוד

בעברו של שלום שמחון כאיש ציבור יש לא מעט פרשיות הנוגעות לניגודי עניינים. כך לדוגמה קבע בג"ץ שכאשר שמחון היה חבר מועצת מינהל מקרקעי ישראל, בשנות ה–90, הוא היה מצוי בניגוד עניינים כאשר קידם החלטות הקשורות למושבים בעוד הוא עצמו חבר מושב. אגב, שמחון היה בין התומכים במהלכים של הפשרת קרקעות במושבים ובקיבוצים בתחילת העשור הקודם, מהלך שנעצר בעקבות בג"ץ הקרקעות של 2002.

בשלב מסוים בקריירה הציבורית שלו שמחון אף עמד בפני החשש שמא יוגש נגדו כתב אישום. מבקר המדינה ערך בדיקה בעקבות חשד כי ב–2005–2004 הוא קיבל טובות הנאה מחברת ק.א.ל, העוסקת בהטסת מטענים חקלאיים ונמצאת בבעלותה של תנועת המושבים, כאשר טס עם בני משפחתו כמה פעמים לחו"ל במטוסי המטען של ק.א.ל, ולן על חשבון החברה במלונות בחו"ל. המבקר העביר את הטענות ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, וזה החליט על פתיחת חקירה שנסגרה בסופו של דבר בשל טענה להיעדר תשתית ראייתית. שמחון טען מתחילת הפרשה כי הוא זה שמימן את הטיסות ואת הלינה במלונות, ואף הציג קבלות.

ב–2010, שנה ושלושה חודשים לאחר סגירת התיק בעניין ק.א.ל, צף שמו של שמחון בפרשה אחרת, כאשר היה נתון לביקורת חריפה בדו"ח השנתי של מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, שקבע כי פעל בניגוד עניינים כשקידם רפורמה בתחום הלול, אף שהיה לו עניין בקידומה כבן ממשיך במושב אבן מנחם וכמי שבני משפחתו מתגוררים באזור שבו הרפורמה אמורה להיות מיושמת. המבקר קבע ששמחון היה צריך להודיע על ניגוד העניינים שבו הוא מצוי, אך עשה זאת רק בשלב מאוחר יחסית, בסמוך להבאת הרפורמה לאישור בממשלה.

לכל אורך הקריירה שלו הועלתה כלפי שמחון ביקורת הקשורה לקרובי משפחתו. ב"גלובס" נחשף ב–2008 כי שמחון הצליח להגדיל את שטח גינת ביתו באבן מנחם בדונם על חשבון שטח ציבורי. בנוסף לכך, הצליח שמחון לקבל זכויות בנייה לצימרים בזמן שאחיו אלי כיהן כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במעלה יוסף וחתם על חלק מהאישורים.

לשמחון יש לא מעט קרובי משפחה במגזר החקלאי או במוסדות הקשורים אליו. יצחק טובלי, הנשוי לבת דודתו של שמחון ונחשב מקורבו, היה בעבר מנכ"ל מועצת הלול ולאחר מכן מנכ"ל ק.א.ל, ולאחר מכן אחראי לתחום המים בהתאחדות חקלאי ישראל. כמו כן הוא עבד במרכז לרישום משבצות, גוף המשותף למרכז החקלאי שבראשו עומד שמחון ולרשות מקרקעי ישראל. עו"ד אפרת אביאני, בתו של טובלי, מונתה בקדנציה הראשונה של שמחון כשר החקלאות לעורכת דין בלשכה המשפטית — ללא מכרז. בעקבות כך אף הוגשה תלונה למבקר המדינה. באחרונה מונתה אביאני ליועצת המשפטית של משרד החקלאות, הפעם לאחר שנבחרה במכרז. שפרה בן דוד, גיסתו של שמחון, היא מנכ"לית רשות הניקוז, גוף הקשור למשרד החקלאות. אחיה, שלמה אלקיים, עובד ביחידת הפיצוח במשרד החקלאות, ונכנס למשרד כששמחון היה מזכיר תנועת המושבים, תפקיד בעל השפעה רבה במערכת החקלאית.

בעבר הגיב שמחון לגבי חלק מהטענות המופיעות פה. לגבי דו"ח המבקר: "עמדת שמחון, שלפיה אינו נתון בניגוד עניינים, זכתה לתמיכה מלאה של שני היועצים המשפטיים שכיהנו במשרד החקלאות. מבקר המדינה העביר את הדו"ח ליועץ המשפטי לממשלה, וזה סגר אותו". בעניין הבית באבן מנחם: "כל פעילותו בשטח ביתו היא חוקית. הוא מגובה באישורים על כל צעד שעשה. אחיו לא לקח חלק בהחלטות הנוגעות לביתו של שמחון". לגבי קרובי משפחה במגזר החקלאי: "איש מקרובי המשפחה לא מונה לתפקידו על ידי שמחון. טובלי מכהן בתפקידים בכירים בממסד החקלאי כבר שנים. בן דוד מונתה לתפקידה כששמחון לא היה כלל שר החקלאות, ואלקיים החל את דרכו ביחידת הפיצוח כששמחון לא היה שר (לפני כ-20 שנה). , שהחלה לעבוד במשרד בתקופה שבה הוא כיהן שר, ללא מכרז, על תקן של ממלאת מקום.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "עו"ד אפרת אביאני מועסקת במשרד מ–2002. במהלך השנים מילאה אביאני שורה של תפקידים משפטיים, החל בדרגה הזוטרה ביותר הקיימת בשירות, עת התקבלה לעבודה כממלאת מקום. לכל התפקידים התקבלה אביאני בהליך מכרז שקוף ותקין ועל יסוד כישוריה המקצועיים בלבד". מקורבים לאביאני מוסיפים: "היא ישרה כמו סרגל. בחיים היא לא תהיה מעורבת במשהו שעלול להיות בו ניגוד עניינים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#