"בתוך פחות משנה מונו 120 בעלי תפקידים מנבחרת הדירקטורים - 53% נשים" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בתוך פחות משנה מונו 120 בעלי תפקידים מנבחרת הדירקטורים - 53% נשים"

מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, סיפר כי ועדת ברנר לאישור מינויים בחברות הממשלתיות פסלה רק 3% מהדירקטורים שהובאו בפניה מהנבחרת, לעומת שיעור פסילות של 34% בתקופה שלפניה. לדבריו, הוא חותר לתמרוץ התנהלות עסקית, להתמודדות עם תופעות פסולות כמו מינוי קרובי משפחה ולפיטורים עקב תפקוד לקוי

7תגובות

120 חברים של נבחרת הדירקטורים מונו עד כה לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, פחות משנה מאז הקמתה - כך אמר אתמול מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, בכנס נבחרת הדירקטורים של הרשות, שנערך בנוה אילן.

יוגב הדגיש כי שניים מיעדיו המרכזיים הם המלחמה במגבלות הביורוקרטיות והרחקת השיקולים הפוליטיים מהחברות הממשלתיות. כדוגמה לניתוק הפוליטיקה מתהליך מינוי הדירקטורים, סיפר יוגב כי ועדת ברנר לאישור מינויים בחברות הממשלתיות פסלה רק 3% מהדירקטורים שהובאו בפניה מהנבחרת, לעומת שיעור פסילות של 34% מהדירקטורים שהומלצו בפני הוועדה לפני הקמת הנבחרת (37% מהפסילות היו בשל זיקה פוליטית, 35% בשל אי־התאמה, 15% בשל ניגוד עניינים ו–13% בשל זיקה אישית או מסיבות אחרות).

מנהל רשות החברות הממשלתיות אמר כי הוא חותר לחיזוק סמכויות המנכ"לים, לצד חיזוק ההנהלות, כדי שיתפקדו כבעלים אקטיבי, הדורשים רווחיות ומתווים מדיניות ברורה לשיפור התוצאות העסקיות ורמת השירות, ושיפור שביעות הרצון של הממשלה והציבור. הוא חותר גם לתמרוץ ותגמול התנהלות עסקית, וגם להתמודדות נכונה עם תופעות פסולות כמו מינוי קרובי משפחה וחופשות ארוכות ללא תשלום, והפעלת סמכויות הרשות לפיטורים של נושאי משרה עקב תפקוד לקוי.

לדברי יוגב, 53% מהדירקטורים שמונו מהנבחרת הם נשים. הגיל הממוצע של הדירקטורים מהנבחרת הוא 55, לעומת 62 בקרב הדירקטורים של החברות הכלולות במדד ת"א 25, ולאחר שהגיל הממוצע של הדירקטורים בחברות הממשלתיות בעידן של לפני נבחרת הדירקטורים היה 53.

תומר אפלבאום

בנוסף, אמר, 94% מהדירקטורים בנבחרת היו מנכ"לים או סמנכ"לים (לעומת 26% לפני הקמת הנבחרת), 78% היו מנכ"לים או סמנכ"לים עם ותק של יותר מעשר שנים (לעומת 8%), 68% ניהלו יותר מ–300 עובדים ומחזור כספי גבוה מ–300 מיליון שקל (לעומת 10%), ל–88.8% יש מומחיות פיננסית (לעומת 72% בחברות במדד ת"א 25 ו–31% טרום הנבחרת), 83% הם בעלי תואר שני לפחות (לעומת 80% במדד ת"א 25 ו–56% טרום הנבחרת).

יוגב העריך כי עד לסוף 2014 יגיע שיעור האיוש של דירקטורים ממשלתיים ל–80%, לעומת 54% ב–2013, 67% ב–2012 ו–61% ב–2011.

15 מיליארד שקל בשלוש שנים

עוד אמר יוגב כי חוק החברות הממשלתיות ישונה כך שהחברות ינותקו מהפוליטיקה, וכן יהיו עצמאיות יותר באיתור ובמינוי דירקטורים ונושאי משרות בכירות. הוא הוסיף כי הנפקת המיעוט שאמורה להיעשות בתשע חברות ממשלתיות והפרטת שלוש חברות נוספות בשלוש השנים הקרובות - אמורות להכניס למדינה 15 מיליארד שקל.

לדבריו, ההנפקה וההפרטה ינהיגו מעבר מהפסד לרווח כמדד הצלחה מרכזי, ישפרו את היעילות, יגרמו לשירות טוב בהרבה לציבור ויחנכו את החברות לעמוד באמות מידה עסקיות.

ואולם לעת עתה הצעת החוק שמכוחה ייושם מהלך הנפקות המיעוט ניבלמת על ידי ח"כ חיים כץ (ליכוד), ולא ידוע בשלב זה אם התוכנית של יוגב תצא לבסוף לפועל. יוגב אמר כי היעד העיקרי של החברות הממשלתיות הוא הכנסות של 4–5 מיליארד שקל לקופת המדינה מדי שנה, במקום הפסד של כמיליארד שקל שנרשם ב–2013.

כלל ההכנסות שלהן בשנה שעברה הסתכמו ב–67 מיליארד שקל, ומהן 14.1 מיליארד שקל הכנסות מיצוא. יעדים נוספים הם הורדת יוקר המחיה בישראל, העלאת שביעות הרצון של האזרחים מתפקוד החברות והתייעלות.

דירקטור חיצוני יוכל להתמודד על כהונה נוספת ללא תמיכת בעל השליטה

דירקטור חיצוני יוכל להעמיד עצמו לבחירה לכהונה נוספת, מבלי שיצטרך לשכנע את חברי הדירקטוריון ובעלי השליטה בחברה לתמוך בו - כך עולה מ"חוק הדירקטורים" שיזמה ח"כ עדי קול (יש עתיד), שאושר אתמול בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. לפי החוק החדש, הדירקטור החיצוני יוכל להיבחר פעם נוספת על ידי בעלי מניות המיעוט, מה שיקל על בחירתו ויבטל את התלות שלו בבעל השליטה.

לדברי ח"כ קול, "ההיגיון הפשוט אומר שדירקטור חיצוני, שהגן על האינטרסים של בעלי המניות מן הציבור, יוכל להיבחר לתפקיד בשנית - ולהמשיך לעשות זאת. כיום, חוק החברות יוצר מצב אבסורדי שבו הדירקטור החיצוני נתון לחסדיו של בעל השליטה כדי שיוכל להיבחר שוב. אני מברכת את חברי שהחליטו לתמוך בהצעה, שתאפשר לדירקטור חיצוני להגיש מועמדות באופן עצמאי, מבלי צורך לרצות את בעלי השליטה בחברה ציבורית ולהיות נגוע באינטרסים".

הצעת החוק נוסחה בשיתוף עם מרכז עומק, מדיניות וחקיקה באוניברסיטת תל אביב. חברי המרכז, מאות סטודנטים למשפטים באוניברסיטאות השונות, מסייעים בהתנדבות למחקר וניסוחי חקיקה בתחומים שונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#