האזרח נ' רצה לייבא טלוויזיות של סמסונג; ואז נתקל במכון התקנים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האזרח נ' רצה לייבא טלוויזיות של סמסונג; ואז נתקל במכון התקנים

כל זמן שמונופול מכון התקנים קיים - לא יהיה יבוא קל וזול לישראל

200תגובות

נ' הוא יבואן של מוצרי אלקטרוניקה לישראל. הוא יבואן מקביל — כלומר, מייבא מלאים מזדמנים של מוצרי אלקטרוניקה שהוא רוכש בשווקים בחו"ל, ולא מהיצרן המקורי. באחרונה ביקש נ' לייבא לישראל משלוח של מסכי טלוויזיה של סמסונג. מדובר בדגם מסך שנמכר בהיקפים גדולים בכל מדינות אירופה ובארה"ב, אבל הוא עדיין אינו נמכר בישראל — כלומר, אין למסך הזה עדיין הכרה בישראל, אף כי הוא עומד בתקנים הבינלאומיים.

בכניסה לישראל נתקל נ' במחסום הבלתי־עביר של מכון התקנים. מכון התקנים דרש לקבל אישור על כך שדגם המסך הספציפי הזה עומד בתקן הבינלאומי — אישור שניתן על ידי רשת מעבדות בינלאומיות, שגם מכון התקנים חבר בה. נ' היה שמח לספק את האישור, רק שהוא לא יכול. הזכות לקבל אישור על עמידה בתקן שמורה רק למי שהזמין את בדיקת התקן — כלומר, ליצרן המקורי וליבואן הבלעדי הקשור ליצרן המקורי. נ' הוא יבואן מקביל, אין לו קשר ליצרן המקורי, ולכן הוא לא יכול לקבל אישור תקן. מכון התקנים, שחבר במעבדה האמורה, היה יכול אולי לברר בעצמו אם המסך עומד בתקן, אבל אין למכון כל כוונה להתאמץ. דוברת המכון התעקשה כי המכון אינו יכול לראות את בדיקת התקן המלאה, וכי נ' נדרש להביא אישור על בדיקת תקן — שתיעשה במכון התקנים בעצמו או במעבדות בחו"ל, בעלות של אלפי שקלים.

נ', שהוא כאמור יבואן קטן שמצא הזדמנות לייבא כמות קטנה של מסכים, אינו מבין מה מכון התקנים רוצה מחייו. לדידו, כל מה שהמכון צריך היה לעשות זה לסובב את המסך על צירו. "על גבו של כל מסך טלוויזיה", מסביר נ', "מוטבעת רשימת התקנים שהוא עומד בה. היצרן בעצמו, סמסונג במקרה הזה, מטביע על המסך את אישור העמידה בתקן. זה תקן בינלאומי, שתקף בכל מדינות אירופה וארה"ב. למה אני צריך להעמיד מסך כזה בבדיקת תקן נוספת רק כדי להכניסו לישראל?"

התלונה של נ' היא תלונה נפוצה. מבקר המדינה, בדו"ח ביקורת שפורסם לפני שבועיים בנוגע לחסמי יבוא למדינת ישראל, מזכיר את ריבוי התלונות של יבואנים נגד פעילות מכון התקנים — ואת השיעור הגבוה של התלונות שנמצאו מוצדקות (הגם שמספר התלונות נמצא במגמת ירידה). המבקר גם רומז בכל דרך אפשרית בדו"ח הביקורת כי התלונות הן בלתי־נמנעות. הן נובעות מהבעיה המבנית של מכון התקנים — הוא מונופול, שאחראי גם על קביעת התקנים (ועדות התקינה הן ועדות ציבוריות, אבל הן מנוהלות על ידי מכון התקנים) וגם על בדיקת עמידתם של כל מוצרי היבוא לישראל בתקנים. מונופול, שאף מוצר מיובא אינו יכול להיכנס בשערי נמלי ישראל מבלי לקבל את אישורו, ושהרוב המוחלט של הכנסותיו — 73% מההכנסות ב–2012 — נובע מהבדיקות של יבואנים. כלומר, למכון התקנים יש תמריץ כלכלי ברור לייצר כמה שיותר תקנים, כמה שיותר מסובכים, שמחייבים כמה שיותר בדיקות, כי אחרת הוא יישאר ללא הכנסות.

התוצאה היא מערכת מתוחכמת של דרישות ושל בדיקות, שבכולן מכון התקנים הוא מונופול בחוק, ושהופכת את היבוא לישראל לקרוב לבלתי־אפשרי, במיוחד ליבואנים קטנים. י', יבואן קטן של מוצרי אלקטרוניקה לבנים, מייבא מדי פעם לישראל משלוחים קטנים של מקררים. 10–20 מקררים במשלוח. בכל פעם שהוא מתחיל ביבוא, הוא נדרש כמובן להעמיד את המקרר לבדיקה של עמידה בתקן — בדיקת אבטיפוס, שאורכת עד חצי שנה, ועולה עד 30 אלף שקל. מיותר לציין שמדובר במקררים של גדולי היצרנים בעולם (אמנה, LG, סמסונג), שעומדים כמובן בתקנים הבינלאומיים, רק שאת מכון התקנים זה לא מעניין.

מכון התקנים הישראלי
Itzuvit

לאחר אישור האבטיפוס, י' מייבא את המשלוח לישראל. בנמל הוא נדרש לעבור בדיקה נוספת של מכון התקנים — הפעם בדיקה שהמקררים המיובאים הם בדיוק מאותו הסוג שעבר את בדיקת האבטיפוס. כל משלוח, בכל פעם, צריך לעבור את הבדיקה הזו. זו בדיקה בעלות של 1,500 שקל — עלות קבועה שאותה משלם י', שמייבא 10–20 מקררים, ואותה משלם גם היבואן הבלעדי של סמסונג בישראל, שמייבא 1,000 מקררים במשלוח. העלות הזניחה בעבור היבואן הבלעדי נהפכת לעלות משמעותית, המעלה את המחיר של כל מקרר, עבור היבואן המקביל. בפועל, מכון התקנים נותן יד לחסימת דרכם של היבואנים המקבילים, והזולים יותר, אל תוך השוק הישראלי.

כוחו העצום של מכון התקנים נובע מריבוי התקנים בשוק הישראלי, כאשר רובם המוחלט הם תקנים ייחודיים לישראל. התקנים הייחודיים יוצרים מצב אבסורדי שבו טובי המוצרים, של טובי היצרנים, שעמדו בבדיקות של טובות המעבדות בעולם, חסומים מלהיכנס לישראל — אלא אם יעברו בדיקה נוספת, של מכון התקנים, המאשרת את עמידתם בתקן הישראלי הייחודי. המכון הוא מונופול המעסיק מאות עובדים — והתקנים הייחודיים לישראל מבטיחים פרנסה מתמשכת לעובדיו. למעשה, בדיוק כמו המונופול של אלון חסן בנמל אשדוד, גם המונופול של מכון התקנים מרמת אביב מוודא כי לעולם תהיה די פרנסה לעובדיו — ללא קשר לנחיצות הפרנסה הזאת, או לנזק שנגרם בעקבותיה למשק הישראלי.

"על משרד הכלכלה להדק את מנגנוני הפיקוח והבקרה"

בעקבות מחאת קיץ 2011, ודו"ח ועדת טרכטנברג לגבי הגורמים ליוקר המחיה בישראל, זיהתה המדינה את הנזק הכבד שיוצר מונופול מכון התקנים בעלויות היבוא לישראל, ומאז יש מאמץ מתמשך לצמצם את כוחו של המכון. משרדי הכלכלה והאוצר קבעו למכון יעדים להתאמת התקנים הישראלים לתקנים הבינלאומיים, ובמקביל להכרה בבדיקות מעבדות מהעולם — כמובן, מעבדות הרבה יותר גדולות וטובות ממכון התקנים הישראלי — כדי לייתר את הצורך לחזור בישראל על בדיקות תקן שכבר נעשו בעולם.

דו"ח המבקר חושף את הבלוף שבמאמצי המדינה. משרד הכלכלה ומכון התקנים דיווחו על כך ש-90% מהתקנים הרשמיים הותאמו עד סוף 2013 לתקנים הבינלאומיים. הבדיקה של מבקר המדינה מגלה כי בפועל מדובר רק ב–5% מהתקנים; ב–95% מהתקנים האחרים נותרו תוספות ישראליות ייחודיות.

להגנתו טען המכון כי מדובר בתוספות הנדרשות על פי חוק (למשל, התאמה לחוק החשמל הישראלי), אבל על כך משיב המבקר כי אין כל סיבה שההתאמה לחוק תהיה חלק מהתקן וחלק מבדיקות התקן — היא יכולה להופיע במסגרת סט דרישות נפרד מיבואני מוצרי החשמל.

בהמשך, מבקר המדינה חושף כי גם ההכרה שנחתמה עם מעבדות מובילות בחו"ל — חמש מעבדות בסך הכל — היא חסרת כל תוכן. כל זמן שהתקן ממשיך להיות ישראלי ייחודי, אף מעבדה בחו"ל לא תוכל להחליף את הבדיקה המקומית של מכון התקנים. למעשה, המבקר אפילו מצטט מסמך פנימי של המכון, שמתגאה בכך שבפועל המעבדות מחו"ל לא יוכלו לעולם להחליף את הבדיקות שלו עצמו. "הסכמי ההכרה עם המעבדות הבינלאומיות", כתב המבקר, "נועדו לפישוט הליכי היבוא, מניעת בדיקות כפולות, ואף הוזלת עלויות הבדיקה המגולמות במחיר לצרכן. מאחר שבמרבית התקנים הרשמיים בוצעו התאמות ושינויים, המחייבים ביצוע בדיקות השלמה לפי החלטת מכון התקנים, עולה החשש כי המטרות האמורות לא יושגו".

המבקר עומד על האבסורד שבו מוצר ישראלי לא צריך לעמוד כלל בבדיקות תקן, אבל כל מוצר שמיובא לישראל — גם אם הוא יוצר על ידי גדולי היצרנים בעולם — חייב לעבור את הוויה דולורוזה של אישור מכון התקנים. מבקר המדינה עומד עוד על האבסורד בכך שיצואנים ישראלים יכולים לבדוק את עמידת המוצר שלהם בתקנים הבינלאומיים בכמה מעבדות ישראליות מוסמכות — אבל אף לא יבואן אחד רשאי להיבדק במעבדה כלשהי זולת המעבדות של המכון.

המבקר עומד כמובן גם על האבסורד המוחלט של ניגוד העניינים של המכון. "למכון התקנים תפקיד מרכזי בתחום התקינה מחד, ובתחום בדיקות ההתאמה לתקן מאידך. פעילותו של המכון בשני התחומים יוצרת ניגוד עניינים מובנה", כותב משרד מבקר המדינה בדברי הסיכום שלו. "ההסתמכות הרבה של המכון על בדיקות היבוא כמקור הכנסה משמעותי עלולה להשפיע על ההתאמות הנעשות בתקנים הבינלאומיים, שכן היקפן של ההתאמות משפיע על עבודת המכון".

האבחנה החדה של המבקר היא שכל הניסיונות של המדינה מאז קיץ 2011 לשחרר את לפיתת החנק של מכון התקנים על היבואנים נכשלו, וכי מדובר בכישלון בלתי־נמנע שנובע מניגוד העניינים המובנה של המכון. כל זמן שהמכון נשאר מונופול בחוק, שהכנסותיו נסמכות על טרטור של היבואנים, אין סיכוי שהמונופול יאפשר להקל את בדיקות היבוא לישראל. בהתאם, המבקר ממליץ כי "מן הראוי שמשרד הכלכלה יבחן את האפשרות לניתוק הקשר בין תהליך התקינה לבדיקות היבוא. בד בבד, על משרד הכלכלה ועל הממונה על התקינה להדק את מנגוני הפיקוח והבקרה על עבודת המכון בכובעיו השונים".

מבקר המדינה, בקיצור, ממליץ לפרק את מונופול מכון התקנים — שכל זמן שהוא קיים לא יהיה יבוא קל וזול לישראל. אלא שמשרד הכלכלה פירסם השבוע את מסקנות "הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים בתחום היבוא". ההמלצה האחת שלא נכללה בדו"ח המרשים הזה היא ההמלצה על פירוק מונופול מכון התקנים.

המכון: "אין בעיית ניגוד עניינים"

ממכון התקנים הישראלי נמסר בתגובה: "המכון ממלא את תפקידו ושומר על בטיחותם ובריאותם של אזרחי המדינה. בינואר־אוקטובר 2014 הושמדו 24.6 מיליון פריטים שיובאו לישראל ב–1,600 משלוחים בשל בעיות שנוגעות להתחשמלות, רעילות (חומרים מסרטנים), שריפה או צעצועים בעלי סיכון גבוה לגיל הרך (סכנת חנק, הילכדות איברים ועוד).  להסכמי הכרה עם מעבדות בינלאומיות יתרון רב ליבואנים, והם חוסכים זמן וכסף. עלות בדיקת ההשלמה להתאמות הישראליות נמוכה משמעותית מעלות בדיקה מלאה.

"אין בעית ניגוד עניינים — מכון התקנים אינו קובע את התקן. מי שקובעים אותו הם חברי ועדת התקינה, שבה למכון רק קול אחד. גם מי שקובע את חובת העמידה בתקן אינו המכון, אלא הממונה על התקינה במשרד הכלכלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#