הישראלים גילו את גיאורגיה: "לא אשים שקל בהשקעות בישראל" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלים גילו את גיאורגיה: "לא אשים שקל בהשקעות בישראל"

ראש הממשלה בן 32 ומונה לתפקיד על ידי אוליגרך שעדיין מושך בחוטים, בכירי הממשל הקודם נעצרים, הפתיחות הזהירה למערב מתחלפת בחשש מפני חזרה על התסריט האוקראיני ■ ובכל זאת, 11 שנה לאחר "מהפכת הוורדים" גיאורגיה מציעה גם הזדמנויות למשקיעים זרים

25תגובות

כשגל איליביצקי מטייל בחו"ל או נמצא בנסיעות עסקים, הוא עובר בין בתי הקפה במטרה לדגום כמה שיותר כוסות מההיצע המקומי. קפה היא המומחיות של איליביצקי, מנכ"ל ומבעלי חברת אווא קפה, יצרנית קפה קלוי וטחון לבתי קפה ומסעדות. כשאיליביצקי נסע בסוף אוקטובר לטביליסי שבגיאורגיה במטרה לבדוק אפשרות להרחיב את עסקי הקפה שלו לשם, הוא גילה שהעיר הגדולה ביותר בגיאורגיה, המרכז התעשייתי, הפיננסי והתרבותי של המדינה - מזכירה לו את ישראל בשנות ה–80: מבחר דל של קפה, אופן הכנה לא מקצועי ומכירות דלות של משקאות כמו אייס קפה, שוקולטה או סחלב, אשר יכולים להתאים לאקלים המקומי.

איליביצקי, אשר שוקל להקים מפעל בגיאורגיה, הגיע לטביליסי במטרה להיפגש עם שותפים פוטנציאלים מקומיים ולשמוע על האפשרויות. יחד עם עשרות אנשי עסקים ישראלים, הוא השתתף בכנס שאירגנה לשכת המסחר ישראל־גיאורגיה בשיתוף חברת הייעוץ BDO קונסלטינג גרופ, שהיא שותפה בסניף המקומי של BDO בגיאורגיה.

איליביצקי מעריך כי בגיאורגיה אפשר יהיה להתחיל עם ייצור של עד 20 טון קפה בחודש, לעומת 40–50 טון קפה שאווא מייצרת כיום בחודש לשוק הישראלי. הוא מעריך את ההשקעה בהקמת מפעל ב–2–5 מיליון דולר (בלי המבנה והקרקע). לדבריו, "צריך גם לבדוק את האפשרות לייבא לגיאורגיה מותגים איטלקיים ולברר מה מצב שוק הקפה השחור. אם יוקם מפעל מקומי, אפשר יהיה גם לייצר תואמי נספרסו".

רויטרס

איליביצקי מספר כי כבר לפני עשר שנים זיהה את הפוטנציאל של גיאורגיה ואף הגיע לבדוק את השטח, אבל הרעיון לא התרומם. "היום זאת הזדמנות, כי גיאורגיה קרובה למדי לישראל, הביורוקרטיה פשוטה יחסית ואני מעריך שאפשר לייצא קפה ולפתח שוק כמו בישראל. כמובן שבכל שוק חדש, החשש הוא שהתוכנית העסקית רחוקה מהמציאות העסקית. בשלב זה נבדקת ההיתכנות העסקית כדי להבין מה גודל השוק, מי המתחרים, איפה החסמים, ובהנחה שנעבור לביצוע - נמצא את השותף המקומי ונפעיל תוכנית עסקית שתהיה מקובלת על קרן ההשקעות של המדינה".

אחת הבעיות שאיליביצקי זיהה בסיבובי הקפה שעשה בטביליסי הוא מחסור בחלב טרי, כך שבהכנת הקפה משתמשים בעקר בחלב עמיד ובאבקת חלב. "מצד אחד יש את כל התנאים המתאימים, כמו פרות, אוכל ומזג אוויר. מצד שני אין יכולת טובה לפיתוח. לגיאורגים יש הרבה מה ללמוד. איכות הקפה טובה כי הוא מיובא בעיקר מאיטליה, אבל אופן ההכנה לא מקצועי: או ששורפים את החלב או שהחליטה נעשית בחום גבוה מדי".

גיאורגיה אמנם מפגרת ביכולת להציע תהליכי פיתוח מתקדמים, אבל זאת גם אחת הסיבות להתעניינות הגוברת מצד חברות מערביות בכלל וישראליות בפרט בעסקים במדינה. גיאורגיה נואשת למשקיעים זרים. המדינה בת 4.5 מיליון התושבים - שליש מתוכם גרים בטבילסי - אמנם צומחת, אבל עדיין מדובר בכלכלה חלשה, עם תוצר מקומי גולמי לנפש של 3,600 דולר או 6,000 דולר במונחי כוח קנייה, ושיעור אבטלה גבוה שהגיע ל–14.5% ב–2013. בקרב הצעירים, האבטלה משמעותית בהרבה כשאחד מכל שני צעירים (בני 24–35) מובטל. השכר הממוצע הוא 480 דולר לחודש, ושיטוט ברחובות טביליסי - רק כמה דקות הליכה מעבר לחנויות המעצבים ובתי המלון היקרים (שעדיין זולים בהרבה ממחירי המלונות היקרים בתל אביב) - מדגיש את רמת החיים הנמוכה, עם בתים מתפוררים וחסרי בית רבים. השכר הנמוך מעיד על כלכלה מקרטעת אבל גם על אפשרות לגיוס כוח עבודה זול עבור משקיעים זרים, כמו גם על צימאון לידע וארגון. בצד החיובי גם שיטת המיסוי פשוטה - 15% מס חברות ו–20% מס הכנסה אחיד - ויש מחסור במוצרים ותעשיות. בעוד היצוא ב–2013 הסתכם ב-2.9 מיליארד דולר, היבוא היה יותר מכפול בשנה זו - 7.9 מיליארד דולר.

"בגיאורגיה יש את כל המחלות של מדינה שרוב האוכלוסיה בה ענייה, ויש בה דברים מדאיגים, אבל הם רוצים להתפתח והם רוצים כסף זר ומציעים הטבות. יתרון נוסף מבחינתי הוא הקרבה לאזרביג'אן, שבה המקומיים אוהבים קפה ונמצאים עשר שנים קדימה בהשוואה לגיאורגיה", אומר איליביצקי.

רויטרס

כתב אישום נגד הנשיא הקודם

כשאיליביצקי מדבר על הדברים "המדאיגים" בגיאורגיה, הוא מתייחס גם לשלטון שהתחלף בשנה האחרונה. ראש הממשלה הצעיר של גיאורגיה, איראקלי גריבאשווילי בן ה–32, הוא מינוי של איש העסקים הפרו־רוסי, האוליגרך המיליארדר בידזינה איוונישווילי אשר פרש מראשות הממשלה בנובמבר 2013, אחרי שנה בלבד בתפקיד.

מאז 2004 עבד גריבאשווילי אצל איוונישווילי, שהונו מוערך במיליארדי דולרים, והיה העוזר האישי שלו. בתחילת 2012 נכנס איוונישווילי לפוליטיקה והקים את מפלגת "החלום הגיאורגי", כשהוא מצהיר כי מטרתו היא החלפת השלטון בשל ההתנהגות הבלתי נאותה של הנשיא מיכאל סאקאשווילי אשר מילא את התפקיד מאז "מהפכת הוורדים" ב–2003 (ראו מסגרת).

גריבאשווילי הצטרף אליו ואחרי מאבק מלוכלך וניצחון לאיוונישווילי, סאקאשווילי הלך הביתה (והעתיק את מגוריו לארה"ב). גריבאשווילי הספיק לכהן שנה אחת כשר לענייני פנים לפני ששודרג לנהל את המדינה, מה שמוכיח כי עיתוי נכון וחבירה לאנשים הנכונים יכולים לסייע לאדם להגיע רחוק, גם אם ברזומה שלו יש השתפשפות קלה בלבד בביצה הפוליטית. הנשיא הנוכחי, גיאורגי מרגוולשווילי, נתמך אף הוא על ידי האוליגרך איוונשווילי. אחרי הניצחון בבחירות, הוביל איוונשווילי מהלך להקטנה של סמכויות מוסד הנשיאות וחיזוק הממשלה והמחוקקים.

מלבד העובדה שאיוונישווילי - אוליגרך ססגוני, אשר חי בבית ענק עשוי זכוכית ופלדה ולפי פרסומים שונים מחזיק בגן חיות פרטי ובו פינגווינים, זברות ולאמות - הוא זה שעדיין מושך בחוטים מאחורי הקלעים, עניין נוסף שצריך להדאיג את המשקיעים הוא שאלת יציבות המשטר במדינה.

לזכותם של הגיאורגים ייאמר כי מאז מהפכת הוורדים, כל חילופי השלטון במדינה התנהלו בצורה חלקה. גיאורגיה עברה בהצלחה את מבחן השלטון הדמוקרטי, אך עולות שאלות לנוכח מעצרים והאשמות נגד שורה של שרים ואנשי הממשל הקודם, כולל הנשיא לשעבר, סאקאשווילי.

בכהונתו נחשב סאקאשווילי לנשיא פרו־מערבי ולדמות מהפכנית. הוא נקט מדיניות מתריסה נגד הרוסים, הנהיג רפורמות רבות, נלחם בפשע ופתח את המדינה למשקיעים זרים ותיירים. סאקאשווילי ציפה לתמיכה מהאמריקאים והתעלם מהצורך להיות קשוב לרוסיה. בקיץ 2008, לאחר תום המלחמה בין רוסיה לגיאורגיה בחבל הבדלני אוסטיה, חל פיחות במעמדו - עד שב–2012 הפסיד בבחירות לפרלמנט.

רויטרס

ביולי הואשם סאקאשווילי בשורת מעשים חמורים - הפרת זכויות אדם, ניצול כוח ושחיתות. נגד סאקאשווילי, אשר אם יורשע הוא צפוי להישלח ל–11 שנה בכלא, נטען כי ביזבז 5 מיליון דולר מכספי ציבור על נסיעות מנקרות עיניים, חליפות יקרות ואפילו עיסויים וזריקות בוטוקס. הוא נאשם בשימוש בכוח אלים נגד מפגינים, הכאת פוליטיקאים ופשיטה על תחנת טלוויזיה. סאקאשווילי, מצדו, טוען כי מאחורי ההאשמות עומדים מניעים פסולים. גם במערב יש המתייחסים לאישומים האלה בחשד ובדאגה.

"העמידו לדין שורה של אנשים שהיו בכירים בשלטון הקודם. הדבר פוגע ביציבות המוסדות השלטוניים של גיאורגיה כמדינה דמוקרטית ועלול למנוע בעתיד חילופי שלטון בהליך דמוקרטי מסודר, כפי שהיה בבחירות האחרונות", אומר ד"ר אבינעם עידן מאוניברסיטת חיפה, גיאוגרף פוליטי המתמחה באזור הקווקז. "תמיד אפשר לומר שהתגלו שחיתויות, אבל המצב עשוי להרתיע משקיעים כי משקיע רוצה לדעת שהוא יכול להישען על מערכת שלטון נקייה".

איליביצקי אומר כי הוא מודע לסיכונים אלה, אבל מוכן לקחת אותם. "זה די מדאיג שהנשיא וראש הממשלה ממונים על ידי מיליארדר שלקח את הבחירות, והסיכון הכי גדול בעיניי הוא החלפת משטר שלא יכבד את ההסכמים שערך השלטון הקודם. הגיאורגים יעזרו קודם אחד לשני, כך שאם יהיה סכסוך ביני לבין השותף המקומי - יהיה לי קשה לסמוך על השותף". עם זאת הוא אומר: "התרשמתי מהמקום לטובה. אם עוברים את החסמים ויש היתכנות למכירות ברמה שמצדיקה השקעה, אני רואה שוק טוב".

אירוע נוסף שעירער את היציבות השלטונית בגיאורגיה התרחש בשבוע שעבר, כאשר ראש הממשלה גריבאשווילי פיטר את שר ההגנה הפרו־מערבי שלו, איראקלי אלאסניה, לאחר שזה השמיע ביקורת על מעצר פקידי ממשל. בעקבות פיטוריו, התפטרה גם שרת החוץ. כאשר מוסיפים לכך בסיס של כלכלה חלשה אשר תלויה במובהק במשקיעים זרים ובסדרי העדיפויות השלטוניים, אפשר לראות בכך ביטוי נוסף למהלכים שמשדרים חוסר ודאות שעלול להרתיע משקיעים.

שר האנרגיה - כדורגלן לשעבר

רחובות טביליסי קושטו באחרונה בשלטים בעברית, לציון 2,600 שנות ידידות בין העם היהודי לעם הגיאורגי. לכבוד האירוע, שיזמה ממשלת גיאורגיה, הגיעה למדינה משלחת מישראל בתמיכת נשיא הקונגרס העולמי של גיאורגיה בישראל, גבריאל מירלשווילי, שאירגן מטוס מיוחד למוזמנים.

היחסים בין ישראל לגיאורגיה נחשבים חמים, לאחר אפיזודה של ההתקררות שחלה במהלך השלטון הקודם בעקבות מעצרם של אנשי העסקים הישראלים רוני פוקס וזאב פרנקל באוקטובר 2010. השניים היו כלואים בגיאורגיה לאחר שהורשעו ב"מתן שוחד לדמות ציבורית על ידי קבוצה מאורגנת". בסוף 2011 הודיע סאקאשווילי, לאחר מאמצים דיפלומטיים מצד ישראל, כי הוא מעניק להם חנינה. פוקס נחשב לידיד של נשיא ישראל דאז, שמעון פרס, וכן של יו"ר הכנסת לשעבר, דליה איציק. מלבד פרס, אשר פנה אישית לנשיא גיאורגיה, גם שר החוץ אביגדור ליברמן ושגרירות ישראל בטביליסי השתתפו במאמצי השכנוע לשחרורם של פוקס ופרנקל.

בלומברג

השלטון הנוכחי עושה מאמצים לחזק את הקשר עם ישראל. בשלהי כהונתו של גריבאשווילי כשר הפנים, הוא חתם עם ישראל על הסכם ביטול אשרות כניסה בין המדינות, במטרה לעודד תיירות ועסקים. בינואר, כאשר כבר החל לכהן כראש הממשלה, הוא הגיע לישראל לביקור שופע שבחים ומחמאות הדדיות, כולל משר הפנים דאז, גדעון סער, אשר הודה לו על ההחלטה לבטל את הסכם אשרות הכניסה בין גיאורגיה לאירן.

בין המוזמנים לכנס שנות הידידות בטביליסי היו גם הג'ודוקא אריק זאבי והמאמן שטיפח אותו, רמז ממיסטבלוב, יליד גיאורגיה. מכיוון שגיאורגיה נחשבת למדינה מובילה בענף הג'ודו הוזמנו השניים לביקור. הם באו לגיחה של יום וחצי במטוסו של מירלשווילי וגם בדקו אפשרות לשיתוף פעולה בתחומי הספורט. קולגה לשעבר של זאבי, הג'ודוקא סוסו פללשווילי - אשר נולד בגיאורגיה, היגר לישראל ואחרי השתתפות במשלחת הישראלית לאולימפיאדת לונדון חזר לגיאורגיה - הוא כיום ראש מחוז במדינה. פללשווילי, בן 28 בלבד, הוא לא הספורטאי היחיד שקיבל ג'וב מוצלח אחרי הבחירות: שחקן הכדורגל קאחה קלאדזה, בן 36 ששיחק במדי מילאן ונבחרת גיאורגיה מונה ב–2012 על ידי האוליגרך איוונשווילי לתפקיד שר האנרגיה והמשאבים המיוחדים, לא פחות.

"מדינה כיפית אבל קשה לעסקים"

לא מעט אנשי עסקים ישראלים כבר סימנו את השוק הגיאורגי הבתולי והמתפתח, והם פועלים בו. כזה הוא שאול זילברשטיין, אשר ב–2012 הצטרף באמצעות ברימאג דיגיטל הציבורית לשליטה ברשת חנויות האלקטרוניקה Elit Electronics אשר פועלת מאז 1996 ולה 30 סניפים. גם חברת ההפצה הישראלית דיפלומט, שבבעלות משפחת ויימן, פועלת בגיאורגיה כמפיצה של מוצרי פרוקטור אנד גמבל.

האופציה הגיאורגית מושכת אליה גם יועצים למיניהם, אשר רואים את הפוטנציאל העסקי במדינה - כמו שר הכלכלה לשעבר, שלום שמחון, ומנכ"ל משרדו לשעבר, שרון קדמי, אשר משתפים פעולה בעסקים והגיחו לטביליסי בסוף אוקטובר, במטרה להציע שירותי ייעוץ בענייני חקלאות לממשל הגיאורגי.

גם תא"ל במיל' גל הירש, אשר פרש מצה"ל ב–2006, היה פעיל באימון הצבא הגיאורגי עד לפרוץ המלחמה בין גיאורגיה לרוסיה בקיץ 2008. הירש הקים את חברת "דיפנסיב שילד", אשר מתמחה בייזום פרויקטים ומספקת שירותי ייעוץ ותכנון אסטרטגי וביטחוני לממשלות ולחברות גדולות. גם לאחר המלחמה היתה דיפנסיב שילד פעילה בגיאורגיה בחלק מעסקיה, אך מאז התחלף השלטון ב–2012 היא שומרת על פרופיל נמוך.

תחום נוסף אשר מושך יזמים לגיאורגיה הוא נדל"ן. חברת בוני הצפון, בבעלות משפחת אולשביצקי, היא יזמית נדל"ן בתחום הבנייה למגורים בגיאורגיה. יזם ישראלי נוסף שחלק מעסקיו נמצאים במדינה הוא בני רוזן, שפועל בה מאז 2009 ומבקר בה כמה ימים מדי חודש. רוזן הקים חברה משותפת עם איציק שביט - שניהם ילידי גיאורגיה אשר עלו לישראל ב–1972. שביט החל לפעול בגיאורגיה ב–2004. החברה של השניים, IB Group, היא יזמית של פרויקטים של דירות בוטיק, בעיקר בערי הנופש במדינה. בנוסף, הם משקיעים בנדל"ן מניב במרכז טביליסי.

"אנשים חושבים שזו מדינת עולם שלישי, אבל לפחות בתחום הנדל"ן זה לא עובד כך. אני עושה הכל לפי הספר: אני מכיר חברי פרלמנט ושרים, ולא מערב אף אחד מהם", אומר רוזן. "ככה הכי בריא וטוב לעבוד במדינות האלה, ומי שלא מבין את זה יכול להיכשל. אני עובד בשיטה שאני לא צריך טובה מאף אחד, וברגע שאתה מבהיר שזו השיטה שלך - לא נוגעים בך". רוזן מתייחס לשוני בשוק הנדל"ן בין ישראל לגיאורגיה ואומר: "בגיאורגיה אני מקבל אישור בנייה תוך ארבעה־חמישה חודשים. יש לי גם נכסים בישראל והשקעתי בה עד לפני חמש שנים, אבל עכשיו אני לא אשים שקל בהשקעות בישראל — רמת המחירים בה מטורפת. יש סיכונים בגיאורגיה והמצב הגיאו־פוליטי לא מי יודע מה, אבל בכל מקום יש סיכונים ואני יודע שפה אפשר להרוויח". לטענתו, יש גם ישראלים שהפסידו מהשקעה בנדל"ן בגיאורגיה, לאחר צניחת מחירים של 80% שאירעה ב–2008 בעקבות המלחמה עם רוסיה.

רוזן מספר כי בהתחלה היה לו קשה להתרגל לכך שהעובדים המקומיים שלו מתחילים את יום העבודה בסביבות 10:00, אבל לדבריו הוא למד להתרגל ויש שיפור. "הם היו רגילים לחיות לפי שיטה מסוימת, אבל הרבה חברות מערביות נכנסו והן מתחילות להרגיל אותם לנורמות עבודה מערביות. זה תהליך. הממשל עוזר ככל יכולתו ליזם מחו"ל. האינטרס שלי הוא שכמה שיותר ישראלים ישקיעו בגיאורגיה. עם הידע שיש לנו בישראל בתחומי החקלאות והאנרגיה, אפשר להצליח שם בגדול".

רו"ח ניצן ויסמן, ראש דסק אירו־אסיה במשרד רואי החשבון והייעוץ BDO זיו האפט, אחראי בשנים האחרונות על הייעוץ של הפירמה בקווקז ומנסה לקדם שותפויות בין חברות ישראליות ומקומיות. לדבריו, הפוטנציאל נמצא בתחומי האנרגיה, החקלאות, התעשייה והנדל"ן. "אין פה כמעט תעשייה, אין מכרזים לוגיסטיים, יש להם אדמה ומים, כוח עבודה זול ומובטל - ובכל זאת, את התוצרת החקלאית מייבאים מטורקיה או מישראל. הם עשו טעות בשנות ה–90 כשחילקו לאיכרים את האדמות, והיום יש אוסף של משקים קטנים ולא מאורגנים. גם באנרגיה יש הרבה הזדמנויות: גיאורגיה הכריזה על כוונה לייצא אנרגיה לטורקיה ויש הזדמנויות לייצר חשמל ממים. יש מאות אתרים, כמו נהרות, שחברות יכולות לקבל ללא תשלום בתנאי שהן מתחייבות להשקיע.

"גיאורגיה מתאימה לישראלים כי בכסף קטן יחסית אפשר לעשות הרבה. מצד שני, עברו הימים שישראלים באים ואומרים שהם יביאו רק ידע - עכשיו גם צריך לשים כסף. מי שלא שם כסף, לא יקבל קלפים. אלה יכולים להיות מיליוני דולרים בודדים ובאנרגיה עשרות מיליוני דולרים, ואת רוב הכסף אפשר לגייס מקרנות. יש פה כסף, ופעמים רבות דרישות ההון מישראלים נמוכות".

למרות הדירוג הגבוה של גיאורגיה בעשיית עסקים לפי הבנק העולמי, לא כולם מחמיאים לעולם העסקים הגיאורגי. עופר, מנכ"ל של חברה ישראלית בתחום האקולוגיה שעובד בגיאורגיה בשנה האחרונה (הוא לא היה חלק מהמשלחת העסקים הישראלית), אומר: "קשה לעשות עסקים בגיאורגיה וצריך סבלנות מטורפת. אין פה כסף, הם מאוד מעוניינים בהשקעות זרות אבל גם מאוד עניים. אין להם תעשייה, ומי שמקים מפעל עתיר השקעות כבדות צריך להביא בחשבון שיהיה לו קשה למצוא תעשייה להיעזר בה. כוח העבודה אמנם זול, אבל אם אנחנו צריכים לקנות דברים, עלינו לפנות לתעשייה מחוץ לגיאורגיה".

עופר מספר כי "נתקענו שנתיים עד שקיבלנו אישורים, כי לא הסכמנו לשלם מתחת לשולחן - אבל הם לא המדינה היחידה שפועלת ככה. במערב אירופה יש קושי של ועדות ומכרזים. הגיאורגים אוהבים את הישראלים ומקלים במסים, ויש גם יתרון בזה שאם ראש הממשלה אומר שיהיה משהו - אז זה יקרה". למי שמעוניין לעשות עסקים בגיאורגיה, עופר מייעץ לא להתנשא על המקומיים. "אל תראה להם שאתה יודע יותר מהם. הם יכולים להיפגע מכלום. לעולם לא אגיד לגיאורגי, אפילו בצחוק, שהוא מדבר שטויות. צריך להיזהר בענייני כבוד. הם מארחים מדהימים וייפגעו אם תבקש לשלם. זו מדינה כיפית, אבל קשה לעסקים"

מצד אחד רוסיה, מצד שני המערב

עם אתגרים משמעותיים וניסיון דל, צריך ראש ממשלת גיאורגיה להתמודד עם משולש היחסים העדין של מדינתו עם רוסיה מצד אחד והמערב מצד שני. גריבאשווילי מעולם לא הסתיר את רצונו להצטרף לאיחוד האירופי ולברית ההגנה הצפון אטלנטית, נאט"ו. אך על הפרק נמצאים היחסים עם המעצמה השכנה - רוסיה. מאז עזיבתו של סאקאשווילי, נוקט המשטר הנוכחי מדיניות הקשובה לצרכים של מוסקווה: הגיאורגים פחות מתריסים כלפי הרוסים ומנסים לרקוד על שתי החתונות.

האזרחים לא בהכרח מתלהבים. בגיאורגיה יש מי שמכנה את שר הכלכלה "השר שבנה את הגשר לרוסיה", בשל הצהרתו על תוכניות לבניית גשר למטרות יצוא בין המדינות, דווקא בעת שבה יש החוששים מחיבור מסוכן ביניהן. כל זאת על רקע האיבה בין רוסיה לאיחוד האירופי, שהתעצמה בקיץ האחרון, והיחסים בין מוסקווה לברית נאט"ו אשר נמצאים בשפל שלא זכור כמותו מאז המלחמה הקרה.

העימות בין רוסיה למערב מתנהל בזירה הכלכלית: הוראתו של פוטין לספח את חצי האי קרים לרוסיה באמצעות כוח צבאי שברה במארס את מדיניות ההבלגה של המערב, ובעקבות יירוט המטוס המלזי הוחרפו הסנקציות הכלכליות נגד רוסיה.

"הדילמה של גיאורגיה היא איך להיות חלק מהמערכת הפוליטית־כלכלית של האיחוד האירופי, אך גם לא להגיע לעימות ישיר עם הרוסים. יש מתח מובנה בין רוסיה והמערכת האירופית סביב אוקראינה, בין רצון של גיאורגיה להצטרף למערכת האירופית ובין רוסיה שהקימה את איחוד המכסים ורוצה גם את גיאורגיה בתוכו", אומר עידן.

לעת עתה, עדיין לא נמצא פתרון למצב הבעייתי הזה. העימות האחרון בין רוסיה לגיאורגיה אירע, כאמור, ב–2008, על רקע עימות בין גיאורגיה לדרום אוסטיה שאליו הגיבו הרוסים בחוזקה. הם הפציצו מטרות ברחבי גיאורגיה, פלשו לשטחה וכבשו חלק בצפון מזרח אבחזיה.

"נקודת המבט של רוסיה על בחירת השותפויות העסקיות של גיאורגיה לא צפויה להיות אוהדת, כי מבחינתה מדובר במשחק סכום אפס. גיאורגיה היא מדינה חשובה אסטרטגית לרוסיה ורוסיה תפעל למנוע ממנה להשתלב במערכת האירופית", אומר עידן. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה וגיאורגיה תהיה שידור חוזר של אוקראינה? על כך אין תשובה עדיין, אך עידן אומר: "השילוב בין מדינה עם ממשלה חסרת ניסיון ושכנה שהיא מעצמה שאינה מתפשרת על האינטרס האסטרטגי שלה באזור והוכיחה בעבר שהיא מוכנה גם להפעיל כוח כדי לבסס את ההגמוניה שלה בקווקז הוא בהחלט מתכון שיכול להוביל לחידוש המתיחות בין רוסיה לגיאורגיה.

"עד כמה המצב מסוכן? תלוי איך הגיאורגים יפעלו. מנהיגי המדינות בקווקז חייבים לנהוג בתבונה ובאיפוק כדי לשרוד בתוך המערכת. אם יעשו שגיאה כמו שעשתה המנהיגות של אוקראינה, התוצאה עלולה להיות דומה מבחינתה של גיאורגיה".

מבחינה זו, יש הגיון ברצון לקדם שותפות עסקית של גיאורגיה עם ישראל, כי לשתי המדינות יש מה להציע זו לזו: גיאורגיה מציעה הטבות וכוח עבודה זול, והישראלים מעוניינים למצות הזדמנויות במדינה המתפתחת - ובמקביל, עסקים עם ישראל לא מרגיזים את רוסיה. "אנחנו נראים להם 'מערב־לייט'", מסכם עידן, "הם חופשיים לעשות אתנו עסקים מבלי לעורר אנטגוניזם אצל הרוסים".

היסטוריה רצופה תהפוכות | מיכל רמתי

גיאורגיה, כמו מדינות רבות במזרח אירופה, זכתה לעצמאות לאחר מלחמת העולם הראשונה. בעקבות מהפכת אוקטובר ב–1917, ניצלה גיאורגיה את ההזדמנות של מלחמת האזרחים שהתחוללה ברוסיה והכריזה על עצמאותה. עצמאות זו היתה קצרת ימים, שכן בתחילת 1921 פלש הצבא האדום לגיאורגיה והחזירה בכוח לשלטון רוסי. גם תחת המשטר הקומוניסטי ביקשה גיאורגיה אוטונומיה מסוימת, רצון שעורר מחלוקות בהנהגה הסובייטית והעמיק את הסכסוך בין ולדימיר לנין ליוזף סטאלין.

בתקופת הטיהורים הגדולים של סטאלין ב–1937–1938, הוצאו להורג 150 אלף מאזרחי גיאורגיה. במלחמת העולם השנייה, אף שמאות אלפי חיילים גיאורגים גויסו לצבא האדום, היו גם כאלה שהצטרפו לצבא הגרמני. הלאומיות הגיאורגית הרימה שוב ראשה גם בשנות ה–50, שבהן התרבו ההפגנות בעד עצמאות.

בשנות ה–50 התרבתה השחיתות במדינה, דבר שהוביל לעלייתו לשלטון של אדוארד שווארדנאזדה לראשות המפלגה הקומוניסטית של גיאורגיה. שווארדנאזדה, אשר נחשב ללוחם בשחיתות, ביצע רפורמות רבות והוביל לתקופת רגיעה יחסית עד לסיום כהונתו ב–1985. בשלב זה, בעוד בריה"מ מתפוררת, התחדשו ההפגנות נגד המשטר הרוסי. לאחר תקופה של חוסר יציבות בעקבות נפילת חומת ברלין, בוצעה הפיכה צבאית על ידי קבוצות אופוזיציה יריבות למפלגה הקומוניסטית, אשר הזמינו את שווארדנאזדה לחזור להנהגה.

בניגוד לכהונתו הראשונה, הכהונה השנייה של שווארדנאזדה בשנות ה–90 היתה רצופת מחלוקות, הפגנות, לחימה ומאבקים ברוסיה. בבחירות לפרלמנט ב–2003 העמידה מולו האופוזיציה בגיאורגיה את מיכאל סאקאשווילי, מבני טיפוחיו. שווארדנאזדה אמנם זכה, אך מבקריו טענו כי הבחירות לקו בשחיתות ובזיוף תוצאות. כעבור שלושה שבועות התפטר שווארדנאזדה, בסופו של תהליך פוליטי שכונה "מהפכת הוורדים". בבחירות מחודשות שנערכו בתחילת 2004 זכה סאקאשווילי בנשיאות, תפקיד שבו החזיק עד סוף 2013.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#