"השקיעו במגדל הזה יותר מחצי מיליארד שקל - אבל זה בית משפט לא נוח" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"השקיעו במגדל הזה יותר מחצי מיליארד שקל - אבל זה בית משפט לא נוח"

האולמות קטנים מדי, לא תמיד שומעים מה אומר השופט, אין מספיק מקום לנאשמים ואין שקעים חשמליים ■ אלה רק חלק מהבעיות של היכל המשפט החדש בתל אביב, שייחנך היום בטקס חגיגי ■ שופטים ועורכי דין מתלוננים

50תגובות

575 מיליון שקל - זה הסכום שהשקיעה הנהלת בתי המשפט בבניית היכל משפט חדש בתל אביב שייחנך באופן רשמי היום. בהיכל החדש, מגדל רב קומות בשטח של 30 אלף מ"ר, שנבנה בצמוד לבית המשפט ברחוב ויצמן ומחליף את בית המשפט המחוזי, נתלו תקוות רבות.

הבניין אמור היה לפתור את התחלואים של המבנה הישן - תשתיות ישנות, צפיפות, בעיות מיזוג, חשמל ואקוסטיקה, מספר אולמות מצומצם וציר תנועה של עצורים שאינו מופרד מזה של המבקרים, עורכי הדין והשופטים.

ואולם, סיור בבית המשפט מגלה כי המבנה החדש לא מתקרב אפילו לעמידה בציפיות. עורכי דין שהספיקו להופיע בדיונים באולמות החדשים כועסים ומאוכזבים. "התכנון של המבנה אומלל", אומר עו"ד מנחם רובינשטיין. "המבנה החדש גרוע אפילו יותר מהמבנה הישן, האקוסטיקה גרועה ואולמות הדיונים קטנים", מוסיף עו"ד איתן ארז.

לבניין החדש 22 קומות מעל הקרקע ושש קומות נוספות תת־קרקעיות. יש בו 52 אולמות דיונים ו–78 לשכות שופטים. במשך 2015 יעבור לבניין גם בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, ולשם כך יוקצו 14 אולמות דיונים ו–15 לשכות שופטים.

לפי הערכות, כ–8,000 איש עתידים לעבור במבנה החדש מדי יום. כמחצית מהאולמות מאובזרים במעלית ייעודית לעצירים, ומיועדים למשפטים פליליים, והיתר למשפטים אזרחיים.

בשונה מהיכל המשפט הישן, שבו מחוברות לשכות השופטים לאולמות - מצב שמגביל את השימוש באולם לשופט אחד - צורת ההפרדה בבניין החדש מבטלת את התלות הזאת. הבניין משלב קומות ציבוריות וקומות המיועדות ללשכות השופטים, כלומר מהיום אין לכל שופט אולם משלו. קהל המבקרים מתאסף במסדרונות בכניסה לאולמות המשפט, ואילו השופטים חולפים בקומת גלריה נפרדת מעליהם, ממנה הם יורדים במעליות למסדרון שצמוד לדופן המערבית של הבניין. דלת זכוכית אטומה משמשת לכניסת השופטים לאולמות. באולמות המיועדים לדיונים פליליים, העצירים מופרדים משאר הקהל באולם באמצעות מחיצה.

"הבניין נותן כבוד למערכת המשפט"

במהלך טקס הנחת אבן הפינה של הבניין ב–2011, אמרה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש: "ביום הזה מגיעות ברכות לעיר תל אביב, שתזכה לבית המשפט הראוי לעיר גדולה בישראל, שלבה פועם באופן המצדיק בית משפט גדול ומלא חיים".

לעומת בית המשפט הישן השוכן בצמוד, ההיכל החדש מרשים ביופיו. "הבניין נותן כבוד למערכת המשפט", אומר עורך דין בכיר. גם ההשקעה בעיצוב ניכרת לעין. "יש מספיק ארכיטקטורה בבניין הזה לעשרה בניינים", אמר האדריכל שתיכנן את הבניין, אמנון רכטר, בכתבה שפורסמה בספטמבר האחרון במוסף "גלריה" של "הארץ".

לדבריו, "מכיוון שהפרוגרמה של הבניין מורכבת מאוד, ומכיוון שחיים בבניין הזה במשותף לפחות שלושה ציבורים שונים לחלוטין (כלומר, שופטים, עצירים ומבקרים, לרבות עורכי דין) הוא לא יכול להיות חד־ערכי, והאמירה שלו גם לא צריכה להיות כזאת, אלא רב־תרבותית, רב־ארכיטקטונית, והביטויים שלה צריכים להיות רבים ולפעמים קונפליקטואליים באופי שלהם. זה בניין שלא שייך לשום זרם, הוא סוג של שפה שחיברתי פה - תחביר חדש".

רותם שטרקמן

למרות זאת, אי־אפשר להתעלם מהקשיים הטכניים וחוסר הפונקציונליות שלו. מי שהסתובב בימים האחרונים במסדרונות הבניין, לא הצליח להתעלם משלל הבעיות הקיימות בו. התכנון הלקוי לכאורה נהפך לשיחת היום בקרב עורכי הדין בקפיטריה של בית המשפט.

נראה שהאולמות החדשים לא תוכננו בצורה שמתאימה לדיונים - האקוסטיקה גרועה, אין ספסל שמיועד לנאשמים, אין שקעים חשמליים לשימוש המשתתפים, אין מספיק מקום לקהל הצופים, הספסלים שמיועדים לעורכי הדין כוללים שלושה מקומות ישיבה בלבד, ובדיונים גדולים עם כמה צדדים - אין מספיק מקומות ישיבה לעורכי הדין.

"זה נראה כאילו מישהו לא חשב על הדיונים המשפטיים ועל הצרכים של עורכי הדין בצורה הגיונית", אומר עורך דין שעוסק בליטיגציה וכבר הופיע בבית המשפט החדש כמה פעמים. "אני לא יודע אם נעשה תהליך מסודר של תכנון, אבל אם לא נעשה כזה - זאת טעות", הוא מוסיף.

אחד הכשלים המהותיים באולמות החדשים הוא האקוסטיקה הבעייתית. עורכי הדין לא מצליחים לשמוע את השופטים, ולהפך. השופטים אמנם לא יכולים להביע בפומבי את עמדתם בנוגע למשכנם החדש, אבל הערות אגב מחויכות שהם מעירים במהלך הדיון לעורכי הדין מרמזות על אכזבתם. במהלך הדיונים הם נאלצים לבדוק אם בכלל שומעים אותם בשל בעיות האקוסטיקה באולמות.

בנוסף, מכיוון שבמבנה החדש הלשכות של השופטים אינן צמודות לאולמות הדיונים ונמצאות בקומה נפרדת, השופטים נאלצים לכתת את רגליהם בין הקומות בהפסקות הקצרות ממילא במהלך הדיונים.

ידידותי לסביבה - 
אך לא לעורכי הדין

בטקס החנוכה של ההיכל החדש היום צפויים להשתתף נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, שרת המשפטים, ציפי לבני, ראש העיר תל אביב־יפו, רון חולדאי, מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת דבורה ברלינר, ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי וכן בכירי הלשכה לא הוזמנו לטקס, בשל החרם עליהם מטעם השופטים בשל משוב השופטים המתוכנן.

בהודעה שהפיצה דוברות הנהלת בתי המשפט נכתב: "מערכת בתי המשפט מברכת על הקמת ההיכל החדש בתל אביב־יפו לטובת השירות הניתן לבאי בית המשפט". עוד צוין כי במבנה החדש הושקעו טכנולוגיות מתקדמות במערכות השונות כדי ליצור הפעלה וניצול חסכוני של מערכות החשמל והמים. כמו כן, המבנה נבנה מחומרים ידידותיים לסביבה.

אולי החומרים ידידותיים לסביבה, אך הם לא ידידותיים לעורכי הדין. רובינשטיין, סניגור פלילי, הופיע בשבוע שעבר בדיון שהתקיים באולמה של השופטת שרה דותן. "בדיון הזה היו חמישה נאשמים, שכל אחד מהם הגיע עם לפחות סנגור אחד — אבל לא היו לנו מקומות ישיבה. בסופו של דבר, חלק מהסנגורים ישבו בקהל. אף אחד לא חשב על אפשרות שחלק גדול מהדיונים מתנהלים כשיש יותר מנאשם אחד".

בעיה זאת היתה קיימת גם באולמות הישנים, ואולם הציפייה היתה שהמבנה החדש יפתור אותה. "במקום לפתור את הבעיה, נשארנו עם אותה מחלה. בבית המשפט העליון, למשל, ידעו להתגבר על הבעיה הזאת באמצעות שולחנות בצורה של חצי עיגול", אומר עורך דין נוסף.

עופר וקנין

רובינשטיין מוסיף כי גם לקהל שמגיע לצפות בדיונים אין די מקומות ישיבה. "לא הביאו בחשבון את בני המשפחה של הנשפטים או אנשים שרוצים לבוא לדיון. אם כבר מקימים בית משפט חדש, צריכה להיות מערכת מובנית של הקלטות. למה צריך בכל פעם להביא את המקליטים עם הכבלים? אנחנו במאה ה–21, אבל בבית המשפט יש תפישה ארכאית. זה בית משפט לא נוח - נקודה. צריך רק לקוות שעורכי הדין והשופטים יהיו אלה שייתנו למקום את הלוק שלו".

פרויקט הדגל של מערכת המשפט

היכל המשפט הישן בתל אביב נבנה ב–1966 ושימש עד עתה את בית המשפט המחוזי ואת בית המשפט השלום. התשתיות של הבניין, שתוכנן על ידי האדריכלים זאב רכטר, משה זרחי ויעקב רכטר, התיישן מאז. בעקבות הצורך בשיפור התשתיות ובשל מצוקת המקום במבנה הישן, יזמה בשנים האחרונות הנהלת בתי המשפט מהלך של תקצוב ובנייה של היכל משפט חדש שיכבד את מי שבאים בשעריו. מלבד היכל המשפט בתל אביב יזמה הנהלת בתי המשפט גם הקמה של שלושה מבנים נוספים, אך פרויקט הדגל היקר מביניהם הוא ללא ספק בית המשפט החדש בתל אביב, ברחוב ויצמן, בסמוך למבנה הישן.

בספטמבר 2009 זכתה חברת סולל בונה, שבשליטת קבוצת שיכון ובינוי, במכרז לבניית הבניין. את המכרז הוציאו מינהלת הקמת קריות הממשלה ובתי המשפט ומשרד האוצר, וסולל בונה גברה בו על הצעות מתחרות של אשטרום וחברת שפיר הנדסה. חברת אלקטרה הקימה את המערכות הפנימיות והאלקטרוניות במבנה, והיא גם תתחזק אותן לאורך התקופה שבה סולל בונה תפעיל את הפרויקט. העבודות שעשתה אלקטרה כוללות ערכות חשמל במתח גבוה ותחנות שנאים במתח נמוך, לוחות חשמל ומתח נמוך מאוד, מיזוג אוויר כולל מרכז אנרגיה על הגג, אינסטלציה, כולל כיבוי אש, ניקוזים ומערכות ביוב, מערכות ביטחון, תקשוב, אודיו, כריזה, גילוי אש, חדר בקרה מרכזי, טלפונים ושילוט אלקטרוני.

שיטת המימון של ההקמה היא PFI - פרויקט זכייני שבו המדינה נושאת בהחזר ההשקעה, כשאת המגדל בונה חברה פרטית והמדינה שוכרת אותו ל–20 שנה. בתום התקופה הנכס יועבר חזרה לידי המדינה. המדינה נתנה לחברה מענק הקמה בשיעור של 70% מעלות הבנייה, והיתר בתשלומים שנתיים, שכוללים את השלמת עלות הבנייה ותחזוקה שוטפת.

בסופו של דבר, עלות הפרויקט הגיעה ל–575 מיליון שקל, שייפרסו על פני 20 השנים הקרובות: 175 מיליון שקל עלות מענק ההקמה ליזם, ובנוסף 20 מיליון שקל בשנה - עלות התשלום ליזם, שמורכבת מרכיב עבור הבינוי ועלות ההקמה (כ–12 מיליון שקל בשנה) וכ–8 מיליון שקל עבור תחזוקת המבנה. היזם יתחזק את המבנה ל–20 שנה מהאכלוס.

"קשה להתרגל 
לבניין חדש"

בשיחה עם TheMarker הסביר האדריכל רכטר כי "הצרכים של היכל המשפט, כמו גודל האולמות ונקודות החשמל, הוכתבו כפרוגרמה מדויקת על ידי הנהלת בתי המשפט. עם זאת, הוא מדגיש כי הנהלת בתי המשפט נהגה באחריות ובצניעות הראויה בכל הדרישות שלה לגבי האולמות.

לדבריו, "יש טענות שהן טבעיות בבניינים חדשים: לאנשים שרגילים לעבוד בתנאים מסוימים קשה להתרגל לבניין חדש ושונה, זה מתבטא בכל אספקט של התכנון האדריכלי. אנשים שמגיעים בפעם הראשונה לבניין לא מכירים אותו, ולומדים לאט־לאט להשתמש בו. צריך לתת כמה שבועות וחודשים ואז נוכל לקבל משוב רציונלי.

"ידוע לנו על בעיה של אקוסטיקה באולמות של הדיונים הפליליים. באולמות האלה נבנה קיר זכוכית בין ספסל הנאשמים לשופט מסיבות ביטחוניות ולאור ניסיון עבר של אסירים שהשתוללו. כבר נתנו דעתנו לבעיה הזאת, וכנראה שיהיה פתרון של מיקרופונים ורמקולים.

"אם יש בעיות פונקציונליות כאלה ואחרות אנחנו נלמד אותן. כל טענה תיבדק ונמצא לה פתרון, אני רק מבקש אורך רוח".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "אולמות השיפוט וכלל השטחים במבנה החדש תוכננו על פי פרוגרמה מפורטת וסטנדרטים של המערכת, תוך התייחסות לניסיון שהצטבר במערכת במהלך בניית אולמות בתי משפט בעשור האחרון. אכן קיימות בעיות אקוסטיקה בחלק מאולמות ההיכל. נושא זה נמצא בטיפול".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#