מנהל רשות התעופה האזרחית הפורש: "מודאג מכרטיסי טיסה זולים מדי" - תעופה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנהל רשות התעופה האזרחית הפורש: "מודאג מכרטיסי טיסה זולים מדי"

"מכירת כרטיסים זולים היא איום על החברות הישראליות משום שיש להן מבנה עסקי שונה" - מתריע מנהל רשות התעופה האזרחית הפורש, גיורא רום ■ על מבקר המדינה: "אין לו אפילו 1% כישורים לבחון את בטיחות התעופה"

60תגובות

"מאז פתיחת השמים לתחרות, אפשר לומר שבאופן כללי ירד מחירם של כרטיסי הטיסה מישראל ואליה. אני לא יודע לומר אם הם יקרים מדי. אולי הם זולים מדי? כאזרחים־צרכנים תמיד נחשוב שאנחנו משלמים יותר מדי. כמנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א) אני מודאג דווקא מכרטיסים זולים מדי, בעיקר בחברות תעופה זרות, כי זה גורם לעיוותים בשוק" - כך מתאר גיורא רום איך נראים הדברים מנקודת מבטו של מנהל רת"א. בסוף השבוע סיים רום את תפקידו בתום כהונה בת שש שנים, והוחלף בידי יואל פלדשו, מנכ"ל אל על לשעבר.

רום מסביר כי מכירת כרטיסי טיסה זולים במיוחד על ידי החברות הזרות "מהווה איום על חברות התעופה הישראליות, שיש להן מבנה עסקי שונה, ואני לא חש עם זה בנוח". עם זאת, לדבריו, הרשויות בישראל עדיין לא ניסו לתקוף טיסות זולות במיוחד באמצעות הדינים נגד מחירי היצף: "אנו מטפלים, בשלב זה, בכנף השנייה - במחירים הגבוהים. בהסכם התעופה שנחתם באחרונה עם אתיופיה, הגבלנו את מחיר הכרטיסים".

אולי הבעיה היא חוסר יעילות, ויש מקום לאחד חברות ישראליות, כדי ליצור בסיס טוב יותר לתחרות מול החברות הזרות?

"איחוד כזה אינו בתחום אחריותי. אני לא יכול לומר לחברות התעופה הישראליות אילו צעדים עסקיים לנקוט".

דודו בכר

ובכל זאת, מתחת לא מעט ביקורת על ההתנהלות של אל על.

"אני לא חושב שאי פעם ביקרתי בפומבי את אל על. אני לא נותן עצות לחברות כיצד לפעול - אני נותן חקיקה ורישיון, ובודק שמצייתים להוראות".

"אין לי אפילו שמץ של טענה לטורקים"

אתה עוזב את התפקיד בלי שהשגת מטרה אחת שהצהרת עליה - חידוש הטיסות של חברות ישראליות לטורקיה.

"בדצמבר 2013 חתמתי על הסכם עם רשות התעופה הטורקית, שמאפשר הפעלה של טיסות ישראליות לטורקיה. ההסכם הושג אחרי תשעה חודשים של מו"מ שבו הטורקים התגלו כענייניים, ישרים ומוכנים ללכת לקראתנו. ב–2014 רצינו לפתוח יעד ראשון לאנטליה. מסיבות ישראליות, שאיני יכול להיכנס אליהן, עצרתי את התהליך, שעד אז זכה לתמיכה מוחלטת מהטורקים. נתתי הנחיה לגופי הביטחון בישראל לפעול לפתיחת קו ישראלי לאיסטנבול, אבל בגלל השינויים הגיאופוליטיים של החודשים האחרונים, יהיה צורך לדון בכך פעם נוספת. הכדור הוא לחלוטין במגרש הישראלי - אין לי אפילו שמץ של טענה לטורקים".

מנהלי החברות הישראליות, ובראשן מנכ"ל אל על לשעבר, אליעזר שקדי, מתחו ביקורת חריפה על כך שאישרת לחברות הטורקיות להגדיל את מספר טיסותיהן לישראל - בלי לשמור על הדדיות.

"הטיסות הטורקיות לישראל הן בהתאם להסכם התעופה שנחתם בשנות ה–50, שאין בו שום מגבלה על מספר הטיסות. ניתן לפתוח בהליך לשינוי ההסכם, אבל זה מחייב אישור של הדרג המדיני".

למה נכשלה לדעתך ישראל במניעת ההפסקה הזמנית של טיסות בינלאומיות לנתב"ג בתקופת מבצע צוק איתן?

"אין כאן כישלון. להפך, זה נתפש בעולם כהישג יוצא דופן - תעופה אזרחית המשיכה לפעול במשך 50 יום באזור שבו התעופפו רקטות. ההפסקה, שנמשכה 33 שעות בלבד באמצע המבצע היתה בלתי נמנעת כתוצאה מפגיעת רקטה במרחק כשני ק"מ מנתב"ג. חידוש הטיסות אחרי 33 שעות הציל למעשה את מבצע צוק איתן. תאר לך שנתב"ג היה נסגר לגמרי - המבצע היה נגמר".

רום חזר באחרונה מביקור בארה"ב. הוא מספר כי התבקש להופיע שם בפני ועדות של הקונגרס, כי "הם היו מעוניינים לשמוע בפרטי פרטים איך נוהלה התעופה בישראל במבצע צוק איתן".

בארה"ב קידם רום גם ספר אוטוביוגרפי שפירסם באנגלית, "Solitary" - נוסח מחודש של "צבעוני 4", הספר שפירסם בעברית לפני כמה שנים שבו תיאר את נפילתו בשבי המצרי בספטמבר 1969, בתקופה שבה שירת בחיל האוויר. "המסר שלי בספר הוא שיש דרך - גם למי שמוצא עצמו בטראומה - לחזור למסלול שתיכנן לפני הטראומה, ולא לתת לטראומה להכתיב את סדר היום של חייו".

מה קורה עם מערכת ההגנה למטוסים מטילי כתף - מגן רקיע?

"רת"א הובילה את פיתוח המערכת, והיא טובה פי 1.5 ממה שתיכננו. עמדנו בלוח הזמנים ובתקציב. המערכת תתחיל לטוס בראשונה החודש על מטוסי אל על, ובהמשך במטוסים של ארקיע וישראייר".

רום, ששימש בתפקידי פיקוד בכירים בחיל האוויר והיה מועמד לתפקיד מפקד החיל, מתגאה במערכת היחסים בין התעופה הצבאית לאזרחית: "עשינו דרך שלא תיאמן בשש השנים האחרונות - החל בזה שבפעם הראשונה, חיל האוויר שולב בכתיבת חוק הטיס, חוק אזרחי במהותו, דרך שיתוף פעולה במגוון תחומים שהגיע לשיא בצוק איתן". הוא מדגיש כי גם אם נרשמה עלייה במספר הדיווחים על אירועי בטיחות טיסה בין התעופה הצבאית לאזרחית, זה חסר משמעות- כי מספר האירועים נמוך מאוד.

רת"א היא הרגולטור של התעופה בישראל, ואחראית על בטיחות התעופה ועל זכויות הטיס של המדינה. הרשות היא גם הרגולטור הטכנולוגי, משום שישראל היא אחת מ–21 המדינות שמייצרות מטוסים. ברת"א מועסקים 120 עובדים, ותקציבה השנתי כ–70 מיליון שקל. שליש ממנו מגיע מתקציב המדינה, ושני שלישים מאגרות, כמו רישוי כלי טיס.

אתה משאיר למחליפך כמה בעיות עקרוניות שלא נפתרו.

"הבעיה מספר אחת היא תשתיות התעופה בישראל. הטיפול מובל בידי משרד התחבורה, הניצב מול שתי סוגיות: הוצאה לפועל של התוכנית להקים שדה תעופה בינלאומי נוסף, באזור עמק יזרעאל, ומציאת פתרון לאיום על התעופה הקלה בישראל, כתוצאה מהסגירה הצפויה של שדות התעופה בתל אביב (שדה דב) ובהרצליה".

שמך עלה בתקשורת כמי שמועמד להוביל את הקמתו של שדה תעופה בינלאומי חדש ברמת דוד.

"אף אחד לא דיבר איתי על זה".

מה לגבי רעש ההמראות מנתב"ג?

"השאיפה היא לתת לאזרחים כמה שיותר שקט, אבל אופי התעופה של ישראל מחייב המראות מוקדם מאוד בבוקר. זה נובע משתי טעמים: לגבי החברות הישראליות - כדי שיספיקו לבצע שני סבבים לאירופה מדי יום, אחרת הן לא יחזיקו מעמד כלכלית, ולגבי כלל החברות - בשל הצורך להביא את הנוסעים לטיסות המשך לאירופה, שיוצאות בדרך כלל לפני הצהריים. לגבי רעש הנחיתות, אני מעריך כי בעתיד יתאפשר לקצר את נתיב הנחיתה בנתב"ג, וכשזה יקרה ניתן יהיה להעתיק חלק מהתנועה שבאה מכיוון תל אביב לכיוונים אחרים".

אחת הטענות בענף היא על הביורוקרטיה בתחום התעופה.

"אחת ההפתעות הנעימות שלי היתה לגלות את האנשים הבלתי־רגילים במשרדי הממשלהם - משרדי המשפטים והאוצר, ונציבות שירות המדינה. גיליתי אנשים מדהימים, חרוצים ומקצוענים, והם היו חלק מההצלחה של רת"א".

לא הזכרת את משרד תחבורה.

"הדבר נכון גם לחלקים במשרד התחבורה. עיקר תרומתו של המשרד היתה בהנחיות ובמדיניות שהוביל השר ישראל כ"ץ".

אבל היו לך הרבה חיכוכים עם חוקר תאונות אוויריות ראשי במשרד התחבורה, עו"ד יצחק רז (רזצ'יק). היחסים ביניכם הגיעו אפילו לדו"ח מבקר המדינה.

"אני לא שונא את החוקר. אני מעוניין בדו"חות חקירה שעוזרים לי כאחראי על בטיחות התעופה בישראל. דו"חות החוקר הראשי תרמו תרומה שולית לניהול הבטיחות בישראל. לגבי מבקר המדינה, אין לו אפילו 1% כישורים לבחון את בטיחות התעופה. הביקורת שהוא פירסם ב–2010 לא קידמה את התעופה ולו כזית".

"שש שנים בלי אסון"

ההישג שרום רואה כגולת הכותרת של כהונתו הוא הטיפול בבטיחות הטיסה - לאחר שבדצמבר 2008 הוריד מינהל התעופה הפדרלי של ארה"ב את דירוג בטיחות התעופה של ישראל ושייך אותה לקטגוריה 2, המאפיינת מדינות נחשלות - ופירושה שהמדינה אינה מתאימה לסטנדרט האמריקאי בתחומים כמו חקיקה, ארגון, פיקוח והכשרה של מפקחים על חברות התעופה. נוסף על הפגיעה בתדמית המדינה, המשמעות היא הגבלת פעילותן של חברות התעופה הישראליות בטיסות לארה"ב וממנה, וכן פיקוח קפדני יותר על מטוסיהן בשדות התעופה בארה"ב. אל על, למשל, החברה הישראלית היחידה שטסה מישראל לארה"ב, לא יכלה להוסיף יעדים חדשים בארה"ב.

רת"א, בראשות רום, פעלה לתיקון הליקויים. העלאת הדירוג בחזרה חייבה כתיבה מחדש של הנהלים, עדכון מאות תקנות וניסוח מחדש של חוק הטיס, במקום הפקודה המנדטורית שהיתה בתוקף. המאמצים הניבו פירות - בנובמבר 2012 החזירה ארה"ב את ישראל לדירוג בטיחות הטיסה ברמה הגבוהה ביותר, קטגוריה 1.

בטוח יותר לטוס בשמי ישראל?

"עברו שש שנים בלי אסונות תעופה המוניים ובלי שקי גופות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#