חברות הארנק בסכנה? הפסיקה התקדימית שמסעירה את המאיון העליון - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות הארנק בסכנה? הפסיקה התקדימית שמסעירה את המאיון העליון

השופטת מיכל אגמון גונן קבעה כי אף שדרך ההתקשרות בין חברה למנכ"ל שלה היתה באמצעות תשלום שירותי ניהול לחברת ארנק שבבעלות המנכ"ל - הרי שמדובר ביחסי עובד-מעביד לכל דבר

43תגובות

בשנה האחרונה הכריזו שר האוצר, יאיר לפיד, ומנהל רשות המסים, משה אשר, בכל הזדמנות אפשרית על כוונתם לעשות סוף לתכנוני המס של חברות הארנק - אותם תכנונים שמקובלים אצל מקבלי שכר גבוה, שבהם במקום לקבל משכורת רגילה כשכירים הם מקימים חברה ייעודית שמקבלת ממקום עבודתם תשלום על "שירותי ניהול" או "דמי 
ייעוץ" - על מנת לדחות תשלומי מס. הוקם צוות, גובשו המלצות, הוכרזו הכרזות, לפיד אפילו סיפר איך הוא בעצמו פתח בעבר חברת ארנק כדי להפחית את תשלום המס למדינה, אבל מלים לחוד ומעשים לחוד. הליכי החקיקה בנושא עדיין אינם נראים באופק. ועכשיו, את מה שלא עשה המחוקק עושה בית המשפט.

בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה, קבעה השופטת מיכל אגמון־גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי אף שדרך ההתקשרות בין חברה ובין המנכ"ל שלה היתה באמצעות תשלום שירותי ניהול לחברת ארנק שבבעלותו של המנכ"ל - הרי שלשון ההסכם ומכלול האינדיקציות הרלוונטיות מצביעים על כך שמדובר ביחסי עובד־מעביד לכל דבר. אגמון־גונן קבעה כי ההסכם בין החברה למנהל הוא פיקציה, ולא הסכם אמיתי למתן שירותי ניהול, ולכן לכוונת הצדדים בסיווג ההסכם כמתן שירותי ייעוץ אין משמעות, וההכנסה תסווג כהכנסה מעבודה.

המקרה הנידון היה קיצוני בבהירות העובדות שבו: המנהל לא משך כלל כספים מחברת הארנק, היה ברור שהוא הקים את החברה רק לשם המשרה המדוברת והמשרה היתה ההכנסה היחידה של המנהל. במקביל, היו הרבה אינדיקציות לכך שהיחסים בין המנהל לבין החברה הם יחסי עובד־מעביד. השופטת הדגישה כי היא לא קובעת שלא ניתן, באופן עקרוני, לתת שירותי ניהול באמצעות חברה, אלא שבמקרה הנוכחי הממצאים מצביעים על כך שמדובר ביחסי עובד־מעביד.

אתר בתי המשפט

מדובר בפסיקה משמעותית עבור חברות שמעסיקות בכירים באמצעות "חברת ארנק", ויצטרכו כעת לשקול את אופן ההעסקה הזה, שעלול ליצור להן חשיפה לתשלומי מס במקור שלא שולמו ולמס מעסיקים (במקרה של מלכ"ר). "רשות המסים תשתמש בפסק הדין כדי להיות יותר תקיפה, אבל כל עוד אין חקיקה מוסדרת חברות ינסו להבחין בין המקרה שלהן למקרה שנידון בפסק הדין. זה יהיה הבון־טון החדש של נותני חוות הדעת למיניהם", אומר עורך דין בועז פינברג, שותף ומנהל מחלקת המיסוי ואיסור הלבנת ההון במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות'.

בן שושן לא המציא את השיטה

באוגוסט 2002 נחתם הסכם העסקה בין קרן תל אביב לפיתוח לבין אברהם בן שושן, לשעבר מפקד חיל הים, שלפיו הוא יכהן כמנכ"ל הקרן, והתשלום בגין השירותים - שייחשבו כשירותי ניהול - יהיה כנגד חשבונית מס. לצורך כך הקים בן שושן חברה בשליטתו הבלעדית. ב–2010 הוא סיים את עבודתו בקרן.

השיטה לא הומצאה על ידי בן שושן. דרך השתכרות זו מאפיינת לא מעט שכירים בכירים במשק. המנכ"ל של בנק ירושלים, אורי פז, למשל, קיבל מבנק ירושלים תשלום דרך חברת ארנק עד שלפני כשנה החליט המפקח על הבנקים, דודו זקן, לאסור על כך - ופז נהפך לשכיר כמו יתר עובדי הבנק.

השיטה עובדת כך: שכירים שמקבלים שכר גבוה מקימים "חברת ארנק" כדי לקבל את השכר כתשלום על שירותי ניהול או ייעוץ. ההכנסה מוזרמת לתוך החברה, משולם עליה מס חברות של 26.5%, ואם בעל המניות מושך ממנה כסף הוא משלם מס דיווידנד של 30%, אך פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

אמיל סלמן

במידה ומושכים את כל ההכנסה כמשכורת אין יתרון מיסויי מובהק, אם בכלל, ל"חברות הארנק", כי נטל המס הכולל יהיה פחות או יותר בגובה המס השולי המקסימלי. היתרון המשמעותי מתגלה אם צוברים לפחות חלק מההכנסות בחברה, ובכך דוחים את תשלום המס. כך, למשל, יכול להתפנות כסף להשקעות.

כוונות זה לא הכל

במקרה של קרן תל אביב, במסגרת שומת ניכויים של החברה, רשות המסים סירבה לראות בהכנסה ששולמה לבן שושן 
ב–2007–2009 הוצאה בגין דמי ניהול עבור החברה, אלא קבעה כי מדובר בהכנסת עבודה לכל דבר. הקרן עירערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

הקרן טענה באמצעות עורכי הדין שי עינת, אלעד בן בשט ורפאל יולזרי, כי לא התקיימו יחסי עובד־מעביד בין הצדדים לנוכח כוונת הצדדים. רשות המסים טענה מנגד, באמצעות עורכת הדין קרן יזדי־סופר מפרקליטות מחוז תל אביב, כי מדובר בהסכם העסקת מנכ"ל לכל דבר, כי ההסכם מתייחס לאדם ספציפי ולא לחברה - ולכן אין משמעות לאופן התשלום שבו בחרו הצדדים. עוד טענה רשות המסים כי הקרן לא הצביעה על כל טעם עסקי, מעבר להתחמקות מתשלום המס, שמצדיק את ההתקשרות עם החברה ולא עם בן שושן עצמו.

בהחלטתה, קבעה אגמון־גונן כי "הסכם העסקתו של בן שושן מבטא התקשרות פרסונלית עם בן שושן ולא עם חברת בן שושן, שהוקמה רק לאחר חתימתו. הלכה למעשה, אין למצוא בהסכם כל אינדיקציה לכך שהחברה סיפקה למערערת שירותי ניהול.

"שם העסקה או כינויה על ידי הצדדים לה איננו מכריע את מהותה של העסקה לצורך דיני המס, וכך גם באשר לאופן התשלום שנבחר על ידי הצדדים. המהות הכלכלית האמיתית של העסקה היא שקובעת".

עובדות נוספות שהובילו את אגמון־גונן למסקנה כי מדובר בתשלום עבור שכר עובד הן שהחברה היא בבעלותו המלאה של בן שושן, היא הוקמה רק לאחר חתימת ההסכם, בן שושן מילא כרטיס עובד ובחר להציג את עצמו כעובד הקרן והונפק לו בכל חודש תלוש שכר בגין הרכב הצמוד והטלפון הנייד תלוש השכר שקיבל בן שושן מבטא הטבות שניתנו לו באופן אישי וגולמו על פי שיעור המס השולי שלו, ולא על פי שיעור המס שחל על חברת בן שושן. גם בסיום ההתקשרות ההתייחסות היתה אל בן שושן עצמו ולא אל החברה, והוא אף קיבל פדיון ימי חופשה.

עו"ד ליאור נוימן, ראש תחום מיסוי במשרד ש. הורביץ ושות', מסביר כי למס הכנסה יש סמכות לתקוף חוזי העסקה גם על פי תורת הסיווג מחדש - טענה כי אף שדווח על הכנסה מעסק, הסיווג הנכון הוא הכנסת עבודה - וגם על פי סעיף 86 לפקודת המסים כעסקה מלאכותית, כלומר פעולה שמטרתה העיקרית היא הפחתת נטל המס, ואין הצדקה אחרת לקיומה. "לרשות המסים היה כאן 'קייס' טוב כי המקרה היה קיצוני והקרן עשתה את כל הטעויות האפשריות", אומר נוימן.

"כל מי שמעסיק היום בכירים, צריך לקחת בחשבון את פסק הדין הזה", אומר פינברג. "חברות צריכות לחשוב עכשיו מה יהיה אם יוציאו להן שומה, כי אם הן שילמו דמי ניהול ולא שכר, אז הן לא שילמו ביטוח לאומי ולא ניכו מס במקור", אומר פיינברג.

נוימן מסכם כי "רשות המסים תנצל את הרוח הגבית הזאת כדי לתקוף ולהוציא יותר שומות, ומעסיקים ייזהרו יותר - עכשיו כשיש פסק דין, המצב המשפטי פחות נוח".

ממשרד האוצר הגיבו על החקיקה המתעכבת בנוגע לחברות הארנק ומסרו כי "הנושא נמצא בדיונים במשרד האוצר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#