פרדוקס החיסכון - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הצפת ערך

פרדוקס החיסכון

חיסכון שיוצר אדם בודד ייטיב עמו מכיוון שהוא שומר לעצמו מקורות כספיים לעתיד

3תגובות

פרדוקס בתחום התיאוריה הכלכלית שמיוחס לכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס, שפעל בעשורים הראשונים של המאה ה–20. על פי פרדוקס זה, חיסכון שיוצר אדם בודד עשוי להיטיב עמו מכיוון שהוא שומר לעצמו מקורות כספיים לעתיד. מאידך, אם הציבור כולו יחסוך כאיש אחד ויימנע מצריכה, המשק כולו ייפגע.

הסיבה לכך היא שצריכה של אדם אחד היא הכנסתו של אדם אחר. כשהציבור כולו משנה את הרגליו ומעלה את שיעור החיסכון שלו, חברות המספקות מוצרים ושירותים מוכרות פחות ומרוויחות פחות. הן צריכות לקצץ ולהתייעל, ובסופו של דבר הן מפטרות עובדים - שמפסיקים להשתכר, ולכן גם לא יכולים לחסוך. התהליך כולו גורם לגידול בשיעור האבטלה במשק, ובהמשך גם לצמצום החיסכון במשק כולו.

כלכלנים קיינסיאניים (על שם קיינס) סבורים שהפתרון לפרדוקס החיסכון טמון בצעדים שיעודדו את הציבור לצרוך על חשבון החיסכון - למשל, הפחתת ריבית. כשהריבית נמוכה, התמריץ לחסוך קטן, ויותר כסף מופנה לצריכה, שמעודדת את הכלכלה. במקביל גדל התמריץ לקחת הלוואות, צעד שמעודד גם הוא את הצריכה.

לאחר המשבר הפיננסי של 2008–2009, מדינות רבות בעולם נקטו צעדים שמטרתם לעודד צריכה כדי לסייע בהתאוששות הכלכלה. הצעד הראשון היה הורדה דרסטית של הריבית. בארה"ב נקטו צעדים נוספים, כמו מתן עידוד לאנשים להחליף מכוניות ישנות בחדשות. ממשלות רבות גם הגדילו את התקציבים כדי שהצריכה הציבורית תחפה על הירידה בצריכה הפרטית. המהלך הזה הגדיל גם את החובות של המדינות.

פרדוקס החיסכון הוא מושג תיאורטי, ואין סביבו הסכמה. כלכלנים שאינם נמנים עם הפלג הקיינסייאני טוענים ששיעור חיסכון גבוה עשוי לתרום גם הוא לצמיחה, משום שהכסף שנחסך משמש להשקעות. כשהריבית במשק גבוהה יחסית, ואנשים מפקידים את כספם בבנקים, הבנקים משתמשים בכסף כדי להעניק הלוואות לחברות ועסקים למטרות השקעה. עודפי הכסף שמופנים לחיסכון - או להשקעות במניות ואג"ח - יגרמו בסוף להפחתת הריבית.

בנוסף, כסף שנחסך כיום ישמש לצריכה בעתיד. לכן, על פני זמן, הגדלת החיסכון בהווה לא אמורה לפגוע בצמיחה של הכלכלה בטווח הארוך. חיסכון גם נעשה על חשבון מוצרים לא חיוניים, מה שגורם למשק להתייעל ולהתמקד בייצור המוצרים הנחוצים.

ביקורת אחרת על התיאוריה אומרת שהיא אינה עומדת במבחן המציאות. בחיים האמתיים, תמיד יהיו אוכלוסיות שיצרכו מעבר להכנסתן הנוכחית. כך זה, למשל, אצל סטודנטים, שמשקיעים בכושר ההשתכרות העתידי שלהם, או אצל משפחות צעירות. לכן, הסיכוי שכל התושבים יגדילו בבת אחת את היקף החיסכון שלהם הוא אפסי.

ביקורת מסוג אחר אומרת שאם פרדוקס החיסכון מתקיים, למדינות כדאי תמיד לעודד צריכה ונטילת אשראי על חשבון החיסכון. בפועל, התנהגות שכזאת מובילה כמעט תמיד למשבר חובות של פרטים ועסקים. כך גם קרה בשנות הגאות של העשור הקודם, שבהן התנפחו בועות האשראי והנדל"ן - עד להתפוצצות שהובילה למשבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#