המל"ג: "נצמצם את מספר מוסדות הלימוד בישראל" - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סוגרים מכללות?

המל"ג: "נצמצם את מספר מוסדות הלימוד בישראל"

310 אלף סטודנטים יתחילו היום את השנה האקדמית ■ לדברי סגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, המועצה תיזום צמצום או מיזוג של כעשרה מוסדות בשנים הקרובות ■ "המערכת צריכה להיות אחראית יותר כלפי הסטודנטים. נבחן מוסדות קטנים שיציבותם הכלכלית מוטלת בספק"

7תגובות

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בוחנת צמצום משמעותי של מערך המכללות הציבוריות והפרטיות בישראל - על ידי מיזוג הפעילות במכללות הפרטיות והציבוריות הקטנות לתוך מוסדות השכלה גבוהה גדולים יותר. היום, עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, לומדים כ–310 אלף סטודנטים ב–65 מכללות ואוניברסיטאות. המל"ג בוחנת דרכים לצמצם את מספר מוסדות ההשכלה הגבוהה בעשרה לפחות, כך שיישארו בישראל כ–55 מוסדות.

בשנים האחרונות החל מהלך של מיזוג מכללות להוראה, שנמצאות כיום בהליך של מעבר מאחריות משרד החינוך לאחריות המועצה להשכלה גבוהה. במל"ג בוחנים צמצום של מוסדות נוספים - שבהם מכללות ציבוריות ומכללות פרטיות (לא מתוקצבות). המכללות הציבוריות, שבהן שכר הלימוד אוניברסיטאי, הוקמו החל משנות ה–90 בהחלטת המדינה, כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה לפריפריה. לצדן קמו המכללות הפרטיות, שבהן שכר הלימוד גבוה ולא מפוקח על ידי המדינה, ורמתן האקדמית מפוקחת על ידי המל"ג. כיום פועלות ברחבי המדינה 36 מכללות אקדמיות, שמתוכן 16 לא מתוקצבות.

הסיבה למהלך שהמועצה מתכננת להוביל היא קריסתו של מכון לנדר, מכללה פרטית שקרסה בתחילת השנה בשל חובות של כ–20 מיליון שקל.

עזרא לוי

"הלקח שלנו מנפילת מכללת לנדר הוא שצריך לבחון מוסדות קטנים, שיציבותם הכלכלית מוטלת בספק. המל"ג צריכה ליזום בדיקה כזאת, ולא לחכות להתמוטטות המוסדות ולהזנחה של הסטודנטים", אמרה ל–TheMarker פרופ' חגית מסר־ירון, סגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה.

"מכון לנדר היה מוסד חוץ־תקציבי (פרטי, ל.ד). הוא הוקם על ידי יזמים שביקשו פיקוח אקדמי של המל"ג, ולקחו על עצמם את האחריות על התחום התקציבי. עם זאת, כשהמכון נפל כלכלית - המל"ג נדרשה לתת לסטודנטים פתרונות".

לדברי מסר־ירון, כיום המל"ג נמצאת בהליך בחינה של רמתה האקדמית של מכללה אחת. עם זאת, המועצה מתכננת להתמקד בעיקר במוסדות קטנים, שבהם לומדים סטודנטים מעטים, ושקיים ספק באשר ליכולתם לשמור על איזון תקציבי בטווח הארוך.

"בשלב זה אנחנו מאתרים מוסדות שהמודל העסקי שלהם לא מספיק יציב, כדי לפעול יחד עמם לכיוון של מיזוג פעילותם במוסדות גדולים יותר, ולמצוא פתרונות שיבטיחו שלא ימצאו את עצמם מתנהלים במוסד קורס", אמרה מסר־ירון.

כמה מוסדות להשכלה גבוהה אמורים לפעול במערכת?

מסר־ירון: "באמצעות מיזוגים של מוסדות ניתן לצמצם את מספר המוסדות בעשרה, כדי להגיע לבערך 55 מוסדות, או אפילו פחות".

כמה מוסדות במערכת ההשכלה הגבוהה אינם יציבים כלכלית?

"קיים סימן שאלה גדול לגבי היכולת של מוסד שבו לומדים פחות מ–1,000 סטודנטים לקיים את עצמו ולשמור על יציבות בטווח הארוך".

לדברי מסר־ירון, המל"ג תבחן בין ארבע לשש מתוך 15 המכללות הפרטיות שנחשבות קטנות ושבהן לומדים פחות מ–1,000 סטודנטים.

מודל עסקי מעורער

"התחזיות לשנים הקרובות מצביעות על כך שמספר הסטודנטים לא יעלה. לכן, אם יש מוסדות קטנים שחושבים שיגייסו עוד סטודנטים, הם עלולים למצוא עצמם עם מודל עסקי מעורער. חלק מהמוסדות הקטנים מאוזנים כיום כלכלית בזכות תרומות, או כי המורים מסורים ומסכימים לעבוד בשכר נמוך יותר, אבל חשוב שיהיה מודל עסקי יציב", אומרת מסר־ירון.

האם למועצה יש את הסמכות להחליט על סגירת מוסד או מיזוגו במוסד אחר?

"המלה לסגור היא לא במקום. אם למוסד יש זכות קיום אקדמית - אין בעיה למזג או לשלב אותו עם מוסד אחר. אנחנו לא יכולים לכפות את רצוננו על מוסד שהוכר על ידי המל"ג, אבל החמרנו את הבדיקות להכרה במוסדות חדשים, והשנה לא אישרנו פתיחה של מוסדות לא מתוקצבים. לדעתי, המוסדות הקטנים שמתמודדים עם מודל עסקי פחות יציב נאבקים, ואם נציע להם להמשיך לקיים את הפעילות שלהם בלי לפגוע במהות האקדמית במסגרת או במוסד אחר - הם יהיו פתוחים לזה. הדבר העיקרי שמטריד אותנו הוא רווחת הסטודנטים, שהולכים בתום לב למוסדות שעלולים להיקלע לקשיים בשנים הקרובות".

אז אם כך, המל"ג תבחן בעיקר את המכללות הפרטיות?

“מבחינתי כל מוסד שבו לומדים פחות מ–1,000 סטודנטים צריך להיבחן לעומק. לא נגדיר מראש את המוסדות שייבחנו".

הקמת המכללות הנגישה את ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות שלא התקבלו לאוניברסיטאות - צמצום מספרן לא יפגע בסיכויי סטודנטים מהפריפריה ללמוד ויגדיל את האי־שוויון?

"רוב המכללות הציבוריות נמצאות בפריפריה ותומכות בסטודנטים. לגבי המכללות הלא מתוקצבות - אף אחד לא ביקש מהן לקום. חופש העיסוק מאפשר לפתוח מכללה פרטית. חלק מהן גם מאתגרות את המערכת הציבורית מבחינת רמת המצוינות והמנהיגות האקדמית שלהן. עם זאת, המערכת צריכה להיות אחראית יותר כלפי הסטודנטים".

אז יש לדעתך יותר מדי מוסדות השכלה גבוהה בישראל?

"התשובה היא לא חד־משמעית. המדינה הקימה אוניברסיטאות, שפועלות לצד המכללות הציבוריות והאוניברסיטה הפתוחה - שביחד נותנות כיסוי לסטודנטים בכל המדינה. לכאורה, אפשר להגיד שאין מקום למוסדות נוספים, אבל בשוק חופשי יש לאפשר ליזמים פרטיים לפתח את השוק".

הפיקוח ישתנה

בשנה הקרובה תפעל מסר־ירון ליישום דו"ח המשילות, שישנה את מבנה המועצה ואת ועדות התכנון והתקצוב שפועלת בה. לדבריה, גם אופן הפיקוח של המל"ג על מוסדות ההשכלה הגבוהה ישתנה.

"עד השנה טיפלנו באוניברסיטה שבה יש 1,000 חברי סגל ובמכללה חדשה באותם הכלים. בעקבות ועדת המשילות, שהמליצה על שינויים מבניים בגופים שמפקחים על מערכת ההשכלה הגבוהה, נחלק את המוסדות להשכלה גבוהה לקטגוריות על פי קרטריונים קבועים ושקופים, וקבוצות מסוימות יקבלו יותר אוטונומיה. זה אומר שתהיה פחות ביקורת בפתיחה של תוכניות לימוד חדשות, למשל, ויותר בקרה לאחר מכן".

אז המשמעות היא פיקוח הדוק יותר על המכללות ופחות על האוניברסיטאות?

"החלוקה לאוניברסיטאות - מכללות היא אנכרוניסטית. כל חלוקה תיעשה על פי קריטריונים פשוטים. המוסדות הקטנים יזדקקו לבקרה צמודה יותר, והמוסדות הגדולים יותר יידרשו לפחות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#