פרויקט הרכבת לאילת יעוכב בשנה בעקבות הקיצוצים בתקציב - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרויקט הרכבת לאילת יעוכב בשנה בעקבות הקיצוצים בתקציב

תקציב התכנון של הפרויקט יקוצץ ל–10 מיליון שקל בלבד, שיופנו לכיסוי התחייבויות עבר ■ עתידו של הפרויקט השנוי במחלוקת, שאת עלותו אומד האוצר ב–50 מיליארד שקל, יוכרע בשנה הבאה, בדיונים על תקציב 2016 ■ משרד התחבורה: "אנו מקדמים את הפרויקט כמתוכנן"

41תגובות

הפרויקט הגרנדיוזי להנחת מסילת רכבת כפולה לאילת יעוכב למשך שנה בעקבות המצוקה בתקציב המדינה והקיצוצים שייערכו בעקבותיה בתקציבי הממשלה.

משרדי האוצר והתחבורה סיכמו לפני ראש השנה כי תקציב התכנון של הפרויקט יקוצץ ב–2015 באופן משמעותי. הסכום המופחת שיוזרם לפרויקט ישמש לכיסוי התחייבויות עבר לספקים - ללא הגדלת התקשרויות קיימות וללא חתימה על התקשרויות חדשות.

דב גרינבלט

לפיכך, יתכנס הפרויקט בשנה הבאה לתקציב (מזומן) של 10 מיליון שקל בלבד. זאת, בעוד שבשלוש השנים האחרונות תוקצב כבר תכנון הרכבת לאילת בכ–100 מיליון שקל, ולצורך קידומו אף הוקמה מינהלת מיוחדת בחברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר). החברה הממשלתית יידעה ערב החג כמה מנותני השירותים לחברה בדבר הקיצוץ המתוכנן.

חרף המחלוקת המקצועית סביב נחיצות הפרויקט וסביב שאלת כדאיותו הכלכלית, התעקשו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, ישראל כ"ץ, להמשיך לקדמו, והפכו את מסילת הרכבת לאילת לפרויקט דגל בתוכנית נתיבי ישראל, שאושרה בקדנציה הקודמת של השניים, לרישות ישראל במסילות ודרכים.

לפיכך, ובשל הרגישות הפוליטית סביב קידום הפרויקט, לא ייחרץ דינו כעת, וההכרעה בדבר עתידו תידחה לדיונים שייערכו בשנה הבאה על תקציב המדינה ל–2016.

כך, בטקס החתימה על הסכם הזיכיון להקמת הנמל הפרטי החדש באשדוד, שנערך לפני חודש, חזר נתניהו על חזונו להקמת גשר יבשתי־מסילתי בין הים האדום לים התיכון. "יש לנו מיקום אסטרטגי בעולם, ולא הרווחנו ממנו", אמר ראש הממשלה. "לא נתחרה בתעלת סואץ, אלא נשלים אותה", הסביר את תכלית פרויקט הרכבת לאילת.

עם זאת, מאחורי הקלעים סוכם כאמור על קיצוץ תקציב התכנון של הפרויקט. זאת, מתוך קיצוץ כולל של 600 מיליון שקל בתקציב התחבורה ל–2015.

קיצוץ מינורי יחסית זה בתקציב המיליארדים של פרויקטי התחבורה איפשר למרבית הפרויקטים הלאומיים המתוכננים בכבישי ישראל לחמוק מחרב הקיצוצים. ואולם, לנוכח התחזיות לקיצוץ עמוק יותר שיידרש לקראת דיוני תקציב 2016, תתחדד הברירה הממשלתית הנדרשת בין תקצוב הנחת המסילה לאילת לבין הוצאתם לפועל של שלל הפרויקטים המקודמים במקביל.

התגובה המצרית: הרחבת תעלת סואץ

פרויקט הרכבת לאילת כולל מסילה שתחבר את באר שבע לאילת במסלול שאורכו 262 ק"מ, שמתוכם 173 ק"מ במסילה חדשה שתשמש רכבות נוסעים ומשא. שימוש כפול זה עורר ביקורת מקצועית, בטענה להיעדר היגיון כלכלי ותחבורתי. במשרד התחבורה מתעקשים כי התוכנית תאפשר הסעת נוסעים מגוש דן לאילת בתוך שעתיים, במהירות ממוצעת של 250 קמ"ש – במקביל להפעלת קו מטענים למפרץ אילת.

לפני חצי שנה מתחו אנשי האוצר ביקורת קשה על קידום פרויקט הרכבת בטענה לבזבוז כספי ציבור. באגף התקציבים טענו כי אומדני הפרויקט הוטו לכאורה כלפי מטה, ושעלותו עשויה להסתכם בסכום אדיר של 50 מיליארד שקל. במשרד התחבורה טענו מנגד כי עלות הפרויקט תסתכם ב–24.5 מיליארד שקל "בלבד" – אף שרק ב-2012 נטען שהעלות תהיה 10 מיליארד שקל.

באוצר טענו כי הפרויקט לא עבר עדיין בקרה, וכי בחישובים שהוצגו היו חסרים סעיפים בעשרות מיליארדי שקלים שבלעדיהם לא יתממש הפרויקט – למשל חיבור המסילה לעיר אילת עצמה. עם זאת, בהופעה בפני הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, השיב כ"ץ כי האומדן הנוכחי כבר כולל תוספת של 20% בגין הוצאות בלתי־צפויות, וכי "הפרויקט מקודם בליווי קפדני של כל הגורמים הרלוונטיים. לא מדובר בגחמה, בשליפה, כאילו הדברים לא נבדקו וכאילו אין חישובים".

אלא שהפרויקט גרר ביקורת גם מכיוונים אחרים. אנשי מקצוע בענף התחבורה טענו כי התוכנית לשימוש כפול במסילה - הן לצורך שירות נוסעים והן עבור קו מטענים שוטף, למשל מנמל אשדוד - אינו אפשרי. עוד נטען כי רכבת נוסעים מהירה (250 קמ"ש) לא תאפשר עצירה בשבע תחנות הביניים שבהן נקב משרד התחבורה לאורך תוואי המסילה המתוכנן, וכי עלות התפעול הגבוהה תחייב את ייקור כרטיסי הנסיעה לרמה שתדרוש סבסוד ממשלתי גבוה.

התנגדות כבדת משקל אחרת הופנתה מצד ארגוני הסביבה, בהובלת החברה להגנת הטבע, ובגיבוי המשרד להגנת הסביבה. אלה טענו להרס נופי מוגזם. עיקר המחלוקת נסוב באזור שבו אמורה הרכבת לרדת ממרומי החלק ההררי של הנגב עד לערבה. חברת נתיבי ישראל ‏מתכוונת לכרות במקום מנהרה של 8.5 ק”מ. חלופה זו תגרום, לפי ארגוני הסביבה, לפגיעה סביבתית נרחבת. אלה הציעו חלופה של כריית מנהרות באורך 27 ק”מ, אך בנתיבי ישראל טענו כי זו תייקר את הפרויקט ב–5 מיליארד שקל. ההתמודדות הסטטוטורית עם הטענות כבר הוסיפה מיליארדי שקלים לאומדן הפרויקט ועיכבה במשך חודשים את קידומו.

אם לא די בכך, הרי שהממשלה המצרית, הרואה בפרויקט איום פוטנציאלי על היקפי השימוש בתעלת סואץ, עשויה אף היא לחבל בסיכויו. מצרים הכריזה באוגוסט כי בכוונתה להרחיב את תעלת סואץ באמצעות כריית תעלה מקבילה. זאת, בתוך חמש שנים ובהשקעה של כ-4 מיליארד דולר. בכך עשויה שכנתה של ישראל להפחית עוד יותר משיקולי הכדאיות של הקמת קו מטענים יבשתי למפרץ אילת.

אגב, בחוות דעת שהזמינה בשנה שעברה החברה להגנת הטבע מד"ר דוד רוזן, לשעבר בכיר בחברות הספנות צים ומארסק, נטען כי המסילה לאילת - במתכונת הנוכחית - לא תשפיע על קווי הספנות העולמיים, ולא תוכל להתחרות במעבר הזול יחסית בתעלת סואץ.

שאלת המימון 
נותרה פתוחה

הפרויקט עורר ביקורת נוספת נוכח כוונת נתניהו וכ"ץ להתקשר בהסכם לביצוע הפרויקט עם ממשלת סין. זאת, נוכח הקושי בנשיאה במימון הכבד. הכוונה היא לחתימה על הסכם מטריה מדיני־כלכלי שבמסגרתו תתחייב הממשלה הזרה לביצוע הפרויקט ולמימונו כנגד מסירת הזיכיון לתפעול למשך תקופה ממושכת.

ברקע התעניינות ראשונית שהפגינו נציגי ממשלות זרות אחרות, דוגמת צרפת, ספרד וארה"ב, כ”ץ כבר ביקר בסין ודן עם עמיתו בקידום הפרויקט. הוא טען כי השליטה בפרויקט תישאר בידי ישראל, אך אישר כי את ההקמה ומימון הביניים יעמידו “ממשלות זרות”. אלא שמאז הספיקה ישראל לסגת מהמתווה הזכייני וגם שאלת המימון נותרה עדיין בלתי פתורה.

"אני מתחייב שבתוך תקופה לא ארוכה מדי אביא יחד עם ראש הממשלה את מקורות המימון לפרויקט, ואז הממשלה תידרש לקבל החלטה בנושא", אמר כ"ץ במאי האחרון - ואולם מאז לא נרשמה התקדמות בנושא.

משרד התחבורה מסר אתמול בתגובה: "המשרד ממשיך לקדם את פרויקט הרכבת לאילת כמתוכנן. בשנה הקרובה יושלמו התכנון הראשוני והסטטוטוריקה. בנובמבר צפויה המועצה האזורית דרום לאשר את התוכנית להפקדה. במקביל נמשכים הדיונים בשיתוף משרד ראש הממשלה לבחינת דרכי המימון של הפרויקט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#