"אנחנו הסטארט־אפ של צה"ל" - Tech - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קרב טכנולוגי

"אנחנו הסטארט־אפ של צה"ל"

מסגרות שפורצות קיר בתוך דקות, מצלמות אבטחה הפועלות על סוללות של מכשירי קשר ופתילים קטנים שמנטרלים מוקשים - אלה הם רק כמה מהפיתוחים של יחידת יפת"ח ■ "אנחנו ערוכים לתת פתרונות יצירתיים לחיילים, לפעמים בתוך 12 שעות - והרבה יותר בזול מהתעשייה הביטחונית"

37תגובות

מה עושה לוחם שצריך להיכנס לבניין במהלך פעילות מבצעית, אך דלת הכניסה אליו חשודה כממולכדת? בדילמה המבצעית הזאת נתקלו לא מעט חיילי צה"ל במבצע צוק איתן בעזה. הלחימה, שהתנהלה בתוך שטח בנוי, זימנה לא מעט סכנות מסוג זה. הודות למסגרת פריצה - אמצעי לחימה שפותח בצה"ל - הדילמה נחסכה מלא מעט חיילים, ואיפשרה להם להיכנס למבנים חשודים דרך הקיר.

מסגרת הפריצה עשויה חוליות, ומאפשרת למשתמש לקבוע את גודלה בזמן אמת, להצמידה אל הקיר, לחבר אליה אמצעי הפעלה, לתפוס מרחק ביטחון - ולפרוץ פתח בקיר.

מאחורי הפיתוח הייחודי הזה עומדת יחידה קטנה בשם יפת"ח - יחידת פיתוח, המוגדרת גם כסטארט־אפ צה"לי - הפועלת תחת החטיבה הטכנולוגית בזרוע היבשה. היחידה, שממעטת להיחשף, מפתחת אמצעי תקיפה ואיסוף מיוחדים המותאמים באופן פרטני לצורכי היחידות בשטח.

"עוד לפני המבצע בעזה הצגנו את הרעיון למסגרת הזאת, עשינו את הפיתוח, והמוצר יצא למכרז לייצור בתעשייה", מספר מפקד יחידת יפת"ח, סא"ל יבגני. "אחרי המבצע פנו אלינו, בעיקר מחיל ההנדסה, ואמרו שזה היה סיפור הצלחה. נעשה במוצר שימוש מאסיבי וזה היה המבחן הראשון בכמויות משמעותיות".

פתרון נוסף שפיתחה היחידה, ששימש את חיילי צה"ל בסמטאות הצרות של שכונות עזה, הוא שביל הזהב - שרשרת פתילים שנורית באמצעות נשק רגיל לתוך סמטה ממולכדת, יוצרת סדרת פיצוצים קטנים, וכך מנטרלת מטענים שכוונו לפגוע בכוחות הלוחמים. לאחר מכן יכולים הכוחות לעבור בסמטה בבטחה.

עופר וקנין

עוד פיתוח של היחידה, שסייע ללוחמי צוק איתן, הוא מערכת אבטחה קומפקטית שנועדה לתת פתרון פשוט לתצפית היקפית ללוחמים שתפסו מבנים. באמצעות חיבור של ארבע מצלמות אבטחה למערכת שליטה מרכזית, קיבלו הלוחמים שהיו בלב שטח האויב תמונה של הסביבה, כולל הקלטה ומתן התראה לכוחות במבנה על כניסת גורם עוין. כדי להפוך את הפתרון לשמיש, מקור האנרגיה של המערכת הוא סוללות סטנדרטיות של מכשירי קשר.

חלק מהפיתוחים הטכנולוגיים שסיפקה יפת"ח ללוחמים במהלך המלחמה, היא תיכננה, הגתה ופיתחה תוך כדי הלחימה עצמה, לעתים אפילו בתוך 12 שעות בלבד, בהתאם לצורכי החיילים בשטח. את הפיתוחים האלה היא אינה חושפת. בסך הכל, השתמשו החיילים במהלך המבצע ב-300 אמצעי לחימה שונים, מ-30 סוגים, שפיתחה היחידה.

חיילי יפת"ח, שעבדו מסביב לשעון, נדרשו גם לנסות ולהציע פתרונות תוך כדי לחימה לאחת הבעיות החריפות שהתגלו במשך המבצע - המנהרות שנחפרו מעזה לכיוון יישובי עוטף עזה והמוצבים הצבאיים הסמוכים. עם זאת, תחום זה רגיש במיוחד, וביחידה מסרבים להתייחס לפיתוחים הנוגעים אליו.

"במהלך צוק איתן קיבלנו מגוון פניות מלוחמים ביחידות השונות, שתיארו את הפעילות שהם נדרשים לעשות בפרקי זמן קצרים, 48-12 שעות, וביקשו מאתנו פתרון טכנולוגי", אומר סא"ל יבגני. "אנחנו לומדים ביחד עם הלוחמים את הבעיה, מגבשים את הקונצפט ואת תורת הלחימה (תו"ל), ומעצבים מוצר סופי. אם מדובר במוצר חדש ולא סטנדרטי, שלכוח אין הבנה בהפעלתו, אנחנו גם מדריכים אותם ומעבירים לרשותם את המוצר".

איור : ליאו אטלמן

החיילים - "לקוחות"; כלי הנשק - "מוצרים"

בניגוד לגופים אחרים בתוך צה"ל ובחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה, הייחוד של יחידת יפת"ח הוא בפתרונות ה"בוטיק" שהיא מציעה, או בלשון היחידה "פתרונות לא סטנדרטיים" - כלומר, מותאמים לצורך נקודתי, מיוחד, ולעתים למבצע בודד. זאת, בניגוד לגופים אחרים, המפתחים פתרונות שנועדו לתת מענה לצרכים רחבים יותר של כמה יחידות, ומפותחים במקרים רבים על ידי חברות התעשייה הביטחונית הישראלית.

"יש לנו גמישות ויכולת לבדוק רעיונות חדשים לפני הפנייה לתעשייה והצטיידות רחבת היקף", אומר יבגני. "בניגוד אלינו, התפקיד של חטיבת הטכנולוגיה הוא לפתח פרויקטים גדולים מול התעשייה, שנותנים מענה לכלל הצבא". כך, למשל, היחידה אחראית להצטיידות ברובוטים שמלווים את כוחות החי"ר.

אולי בשל המאפיינים האלה, ז'רגון היחידה דומה יותר לזה של סטארט־אפ מאשר לזה של הצבא, והמפקד יבגני נשמע לא אחת כמו יזם סטארט־אפ ממוצע. בפי אנשי יפת"ח נקראים החיילים "לקוחות", ואמצעי הלחימה מכונים "מוצרים".

בתהליכי העבודה, כמו בכל סטארט־אפ, נדרשים החיילים לגלות יצירתיות וחדשנות טכנולוגית. "אנחנו רואים באלה את זכות קיומנו", מסביר יבגני. "בכל מקום שיש בעיה בצבא, נחפש פתרון יצירתי. אם יש פתרון שאפשר לקנות מהמדף - אין לנו שם יתרון יחסי. כשמחברים את הניסיון המצטבר שלנו, את יכולת הייצור וסגירת המעגלים - תכנון המוצר, ביצוע הסימולציות, הכנת האבטיפוס - אנחנו משמשים בעצם כסטארט־אפ, יחידת הזנק של החטיבה הטכנולוגית ושל צה"ל כולו".

עופר וקנין

בדומה לסטארט־אפים, שרובם בוחרים להיחשף בתקשורת כדי לגייס כוח אדם הנדסי איכותי בתחומים התחרותיים שבהם הם פועלים, גם במקרה של יפת"ח הסיבה לחשיפה כעת היא ניסיון למשוך ליחידה צעירים שלא מכירים אותה. חדשנות טכנולוגית מזוהה בצבא בעיקר עם יחידות גדולות ומוכרות, כמו 8200 או ממר"ם. ביפת"ח משרתים יותר מ-100 חיילים. ברוב תפקידי הליבה משרתים מהנדסים עתודאים, ולצדם משרתים הנדסאים וחיילים עם כישורים רלוונטיים. ביחידה משרתים גם כמה חיילים שהגיעו מתפקידי שטח, אך רובה ככולה מורכבת מאנשי פיתוח במגוון מקצועות, בהם מכאניקה, אלקטרוניקה ופלסטיקה. לאחר שחרורם, חיילי היחידה משתלבים בתעשיית ההיי־טק ובחברות הטכנולוגיה הביטחוניות.

למרות התרבות הסטארט־אפיסטית שהיחידה אימצה לעצמה, מדובר בגוף ותיק שקיים כבר יותר מ-50 שנה. באופן היסטורי, ליחידה יש חיבור לחיל ההנדסה. ב–1957 החלה היחידה את דרכה כחוליית לסקוב, אותה הקים תא"ל דוד לסקוב בתוך חיל ההנדסה. בשנותיה הראשונות עסקה היחידה בפתרונות הנדסיים של גישור ומבנים הנדסיים, ובמהרה עברה לעסוק בתכנון מערכות נפיצות (מטעני נפץ).

כאנקדוטה מספר יבגני שאחד הפיתוחים ההיסטוריים של היחידה היה רקטות פשוטות שפותחו בשנות ה-60, שמזכירות את הרקטות שנורו על ישראל מעזה במבצע האחרון. האמצעים שפיתחה היחידה היו בשימוש במלחמות ישראל ובמבצעים מיוחדים, למשל בעת חיסול הרמטכ"ל המצרי במהלך מלחמת ההתשה, או בצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים באמצעות גשר הגלילים הנייד שתוכנן על ידה.

בזכות מדפסות 
התלת־ממד

בימי שגרה כוללת פעילות יפת"ח גם פיתוח אמצעים העונים על צרכים שוטפים של צה"ל. ביחידה עוסקים במה שמכונה "הנבטות", תהליך דומה לזה שנהוג בגופי מו"פ אזרחיים. "בכל שנה אנחנו משקיעים מחשבה לגבי הצעד שיידרש כדי שבעוד שנה יגיע לקוח וניתן יהיה לספק לו פתרון רלוונטי ברמה הטכנולוגית", אומר יבגני.

בין האמצעים שפותחו על ידי היחידה בשנים האחרונות, ושמותר לחשוף, אפשר למצוא פצמ"ר אימון המוזיל את עלות האימונים ומאפשר ללוחמים התנסות רחבת היקף בירי פצמ"רים; ומטען צורתי, שמסוגל לפעור בור בתוך שניות בסוגי קרקע שקשה לחפור בהם, כתחליף לערכות חפירה שמשמשות חיילים.

אחד המאפיינים הבולטים של היחידה הוא העבודה תחת לוח זמנים צפוף, לעתים שעות ספורות, לפיתוח אמצעים. "פתרון שיגיע אחרי פרק זמן ארוך יחסית לא יהיה רלוונטי", מסביר יבגני.

הודות ליכולות ייצור עצמאיות שרכשה היחידה, היא יכולה לתכנן פתרון ולהביא אותו לייצור בתוך שעות ספורות. מה שמסייע בידיה לפתח מוצרים במהירות הוא מדפסות תלת־ממד, שנכנסו לשימוש אצלה כבר ב-2006 - כמה שנים לפני שמהפכת הדפוס בתלת־ממד סחפה אחריה את עולם הטכנולוגיה הצרכנית. המדפסות משמשות לייצור אבות טיפוס או מוצרים סופיים בפרקי זמן קצרים.

עופר וקנין

בעזרת מדפסת של חברת סטרטסיס, המייצרת דגמים מפולימרים הנדסיים ממגוון חומרים עמידים, ניתן לייצר למשל חלקי חילוף או אמצעי לחימה שמשתמשים בהם בשטח, ולחסוך ייצור שבבי. "בארבע שעות הדפסה אפשר לייצר זיווד שהיה עולה 5,000 שקל באמצעים אחרים, ובעבר נדרש שבוע כדי להביא אותו לייצור", אומר יבגני. "במדפסת אפשר להוציא מוצר שלם בעלויות זניחות. זה נותן מענה מהיר בלוח זמנים שרלוונטי לצרכים בשטח. מחיר הטעות הוא נמוך, לכן המהנדס מאתגר את עצמו ללכת על הקצה". בנוסף למדפסות התלת־ממד, ליחידה יש יכולות ייצור עצמי של לוחות אלקטרוניים.

ומה לגבי קניין רוחני? בעוד שבחברות אזרחיות הקניין הרוחני של המוצרים נמצא ברשותן, כשמדובר בפיתוחים מסווגים של צה"ל, העניין נהיה מסובך יותר. "הקניין הרוחני הוא של הצבא, אך לא נרשמים פטנטים על ההמצאות של היחידה וכל מוצר שמפותח בה מוגדר כרכוש של משרד הביטחון.

מה קורה כשמוצר שפותח ביפת"ח מתברר כמתאים לשימוש נרחב בצה"ל, כמו במקרה של המסגרות הפורצות?

"במקרים כאלה יוצא משרד הביטחון במכרז, ומעביר את הייצור ההמוני לידי חברות התעשייה הביטחונית הישראלית, כמו תעש, רפאל ומפעלי ח"ן", אומר יבגני. "כך קרה למשל עם מטען הרסס "רעם", מטען רסיסים שנועד לאחיזת שטח ופגיעה בחוליות אויב. פיתוח הדגם נעשה אצלנו. בעוד שאצל חברות התעשייה פיתוח כזה יכול לעלות 2 מיליון שקל, מכיוון שזה מוצר מיוחד, אצלנו לוחות הזמנים קצרים, והעלויות נמוכות משמעותית, מכיוון שאנחנו עוסקים בפיתוח אמצעים כאלה ביום־יום לצרכים שונים. לאחר שפיתוח המוצר הושלם ועבר ניסויים, הוא יצא במכרז לייצור בין חברות התעשייה הביטחונית".

יבגני סבור כי הפיתוח בתוך יפת"ח מוזיל את עלויות הייצור הסופיות. בעידן שבהן ראוי שכל סעיף בתקציב הביטחון ייבחן, יש לכך חשיבות רבה. "פעמים רבות, כשהפיתוח נעשה בתעשייה, עשויים להיכנס לתהליך שיקולים שיגרמו לכך שהמוצר הסופי יהיה יקר יותר, מכיוון שהחברה המפתחת מרוויחה מהייצור התעשייתי", הוא מסביר.

"בנוסף, עלול להיות ניגוד אינטרסים בין הצבא, שרוצה מקסימום ביצועים, לבין התעשייה, שרוצה עלות מינימלית. אבל אנחנו, כגוף צבאי, עושים את הפיתוח בעצמנו והאינטרס הוא אחד - לתת את הפתרון המיטבי בעלות הייצור הנמוכה ביותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#