מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן: "דרושות רפורמות כדי לטפל ביוקר המחיה ובצמיחה במשק" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן: "דרושות רפורמות כדי לטפל ביוקר המחיה ובצמיחה במשק"

אנדורן בוועידת קרן המטבע: "בזכות האחריות שגילינו בעבר, בקרן המטבע מקבלים את האילוצים בתקציב 2015" ■ "אין פתרונות קסם. בלי רפורמות בבנקים, בשוק העבודה ובתשתיות לא נוכל להוריד מחירים"

65תגובות

"ישראל זקוקה לרפורמות בשלושה תחומים חשובים: בבנקאות ובשוק ההון, בשוק העבודה ובתשתיות, ואנחנו מקדמים חלק מזה", אומרת מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, בראיון ל–TheMarker מוועידת קרן המטבע והבנק העולמי, שנערכת בוושינגטון.

אנדורן עומדת בראש משלחת של משרד האוצר, הכוללת את הכלכלן הראשי יואל נווה, ואת הנספח הכלכלי בוושינגטון משה בר סימנטוב. גם בנק ישראל שלח לכאן משלחת, בראשות הנגידה, ד"ר קרנית פלוג. שר האוצר, יאיר לפיד, נמצא בחופשה פרטית ובחר שלא להשתתף בוועידה.

אנדורן ופלוג נפגשו כאן עם נציגי קרן המטבע וסיפקו הסברים על תהליך ההכנה של תקציב המדינה ל–2015, שהיה כרוך בחבלי לידה קשים. ערב יציאתן לוועידה פירסמה פלוג הודעה חריפה יחסית, שבה הביעה הסתייגות מתחזית האוצר לגירעון של 3.4% מהתוצר, וקבעה כי הגירעון יגיע לכ–3.6%. מדובר אמנם בפער של 2 מיליארד שקל בתקציב המדינה, שמסתכם בכ–328 מיליארד שקל, אבל המסר היה של אי־אמון מצד הנגידה בהכנת התחזיות של האוצר.

דניאל בר און

מנכ"לית האוצר טוענת כי מדובר במחלוקת מקצועית בלבד, ולא בקרע בין האוצר לבנק ישראל.

יעל אנדורן, האם נדרשתם למכור כאן לנציגי קרן המטבע את התקציב הנוכחי יותר מבעבר, לנוכח ההחלטות להגדיל את הגירעון?

"אנחנו מתארים את המדיניות הכלכלית של ישראל. לא בהיבט המכירתי, אלא כתיאור כלכלת ישראל והמדיניות שלנו. ישראל נתפשת כמדינה שנהגה באחריות פיסקלית במהלך השנים, גם בנושא של רפורמות מבניות וגם בהפחתת יחס חוב־תוצר, וזה זוכה כאן להערכה. יש הכרה של קרן המטבע לגבי הצרכים שנגזרים מהמצב הגיאופוליטי של ישראל".

אבל נראה שאנחנו חיים קצת על הישגי העבר, הן בהורדת יחס החוב לתוצר והן ביחס למשמעת הפיסקלית של השנים הקודמות.

"התהליך שקדם להכנת התקציב השנה היה לא פשוט, בגלל המבצע בעזה ששינה למעשה את התוואי המתוכנן. בסופו של דבר הגענו למשהו שמאזן בין צורכי הביטחון לבין הצרכים האזרחיים ולהחלטה שלא להעלות מסים. האנשים שאנחנו פוגשים מכירים את כלכלת ישראל ומלווים אותה שנים ארוכות, ולכן עומדות לזכותנו תקופות שבהן ממשלת ישראל נדרשה לבצע צעדים מורכבים ולקבל החלטות קשות בתחום הפיסקלי. זה שהממשלה ידעה לעשות זאת ועשתה התאמות עומד לזכותה. זה על בסיס מדיניות ארוכת שנים.

"יש הבנה לכך שהשנה באמת יש נסיבות ביטחוניות שחייבו איזושהי התאמה. גם העובדה שלא מדובר על סטייה מאוד גדולה ומשמעותית עומדת לזכותנו. יש עוד סיבה - הממשלה קיבלה החלטה השבוע על תוואי יורד של גירעון החל ב–2016 ואילך. זו החלטה חשובה שמצביעה על כך שהממשלה מבינה את המשמעות של התכנסות לגירעון של 2.75% ומחויבת לבצע מהלכים על מנת לעמוד ביעד, אם הם יידרשו".

תלוי בתקציב הביטחון

הצעדים שיידרשו הם אלה שנמנעתם מהם הפעם: העלאות מסים וקיצוץ בהוצאות האזרחיות או הביטחוניות. די ברור שתיאלצו לעשות זאת כדי לעמוד ביעד.

"תלוי במצב המשק ב–2015 ומה יקרה עם תקציב הביטחון. כשאישרנו את התקציב אמרנו שאנחנו ממתינים למסקנות ועדת לוקר, כדי לטפל ברפורמות שנדרשות במערכת הביטחון".

את באמת חושבת שוועדת לוקר תציל אותך ותציג למערכת הביטחון דרישות להתייעל ולקצץ?

"לא להציל אותי, אלא את ישראל. הוועדה מקיימת דיונים רציניים ומקווה שהם ימליצו היכן לקצץ. כתב המינוי שלה מתייחס גם לרפורמות מבניות במערכת הביטחון, ולא רק להגדלות תקציב".

אוליבייה פיטוסי

לפי התחזיות שמושמעות כאן בוועידה, אין סיבה לחשוב שהולכת להיות שנה מצוינת.

"לא אמרתי שתהיה שנה מצוינת. יש תחזית צמיחה בישראל של 2.8% ב–2015, והיא פחות או יותר דומה למה שהחזאים בעולם צופים לנו. יש תחזית אופטימית לגבי כלכלת ארה"ב, ומה שיקרה שם משמעותי בגלל הסחר של ישראל, שהוא 25% מכלל הסחר שלנו. לגבי אירופה, התחזיות אופטימיות פחות.

"אם השתמע שאני אופטימית לגבי 2015, זה לא נכון. יש סימני שאלה. תלוי מה תביא ועדת לוקר. לגבי 2015, התקבלה החלטת ממשלה שמדובר בגידול חד־פעמי של 4.3 מיליארד שקל לתוספת חד־פעמית לתקציב הביטחון. המבחן של הממשלה יהיה לגבי 2016".

הגעת לכאן לאחר הודעה די חריפה של נגידת בנק ישראל, שיצאה נגד התחזיות שלכם לגבי 2015.

"יש לנו יחסי עבודה מצוינים עם בנק ישראל. ההודעה לא הובנה כהלכה. המחלוקת עם בנק ישראל בדיונים המקצועיים היתה על גובה הגירעון שיאושר. מבחינת המספרים והתחזיות על הכנסות ממסים, הפערים בינינו זניחים. לבנק ישראל יש מחלוקת לגבי היקף הגירעון. הוא סבר שהוא צריך להיות נמוך יותר.

"לגבי התחזיות להכנסות ממסים, המחלוקת מזערית ומסתכמת ב–2 מיליארד שקל. קורה שלכל אחד יש תחזית קצת שונה. המספרים שלנו ל–2015 דומים מאוד לתחזיות של בנק ישראל. יש סטיות קלות, כמו מדי שנה. הגורם שאחראי להכנת התחזיות הוא הכלכלן הראשי באוצר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#