השר שמיר: "יש עשרות משווקים שהם מאכערים 
לכל דבר וחוגגים על גב החקלאים" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

השר שמיר: "יש עשרות משווקים שהם מאכערים 
לכל דבר וחוגגים על גב החקלאים"

שר החקלאות משיב למבקריו הטוענים כי בשיטת "כן, אבל" הוא מטרפד רפורמות כמו מעבר מתמיכות עקיפות בחקלאים לתמיכות ישירות ■ על ענף הפטם הוא אומר "יש שם שלושה מגדלים גדולים שהשתלטו על השוק ועושים מה שבא להם", אך לא מתכוון לפרק את הקרטל ■ ובעקבות חרם הסחר בין ארה"ב ובריטניה לרוסיה הוא הטיל על מועצת הצמחים להגדיל את היצוא החקלאי לרוסיה

16תגובות

שר החקלאות, יאיר שמיר (ישראל ביתנו) החליט להשיב לטענות שעולות בתקשורת נגדו, שמקורן להערכתו במשרד האוצר. באחרונה נכתב כאן כי בשיטת "כן, אבל" הוא למעשה מטרפד רפורמות, בין היתר מעבר מתמיכות עקיפות כמו מכס לתמיכות ישירות בחקלאים ושינויים במועצות הצמחים והלול, וכי הוא אף תומך בהמשך קיומו של קרטל המשחטות. לדבריו, "מהתחלה אמרתי שהתמיכות בחקלאות צריכות להיות ישירות ולא עקיפות, משום שהן נכונות וצודקות יותר. משרד האוצר הסכים אתי אבל לא רצה לשלם את המחיר, מכיוון שכיום בתמיכה עקיפה הצרכן משלם את המחיר ובישירה זו הממשלה שמשלמת".

במשרד האוצר מוכנים כנראה לשלם לחקלאים פיצוי של 500–700 מליון שקל בעבור ביטול הגנות המכס, אך משרד החקלאות דורש פיצוי של 2 מיליארד שקל. "המספר של 2 מיליארד שקל נלקח מדו"ח החקלאות של OECD שציין כי העלויות של התמיכות העקיפות בחקלאות לצרכן הן יותר מ–2 מיליארד שקל בשנה", אמר שמיר.

דו"ח OECD קבע כי עלות התמיכות העקיפות, הכוללות בעיקר מכסי מגן על מוצרי חקלאות מיובאים ותכנון עמוק של משק החלב והביצים, היא כ–3 מיליארד שקל. מסכום זה משלם משרד האוצר כ–1.5 מיליארד שקל (תקציב משרד החקלאות), ואילו הצרכן הישראלי משלם 2.2 מיליארד שקל עודפים בעיקר בגין מחירים גבוהים הנובעים מהקרטלים החקלאיים וממכסים על מוצרי יבוא. עם זאת, הדו"ח לא ציין כי זה הסכום שיש לשלם לחקלאים כדי לשנות את התמיכות לישירות. במשרד האוצר רואים בכך דרישה מוגזמת שנועדה לטרפד את הרפורמה.

אמיל סלמן

בנוסף, ביולי השנה הסכימו משרדי האוצר והחקלאות על הסרת התכנון משוק חלב הצאן ומוצריו בהדרגה עד 2019 תמורת פיצוי של כ–50 מיליון שקל למגדלים. ענף חלב הצאן כולל כ–140 מגדלים, מהם כ–60 מגדלי כבשים והשאר מגדלי עזים.

מיד לאחר פרסום ההסכמה התעוררה התנגדות בקרב החקלאים, שחששו שמשרד האוצר עושה ניסוי כלים בענף הצאן כדי לבצע מהלך זהה של ביטול מכסות בענף חלב הבקר - ודרשו לשמור על מכסת מינימום. חודשיים לאחר ההסכמה טירפד משרד החקלאות את הכללת רפורמת הצאן בחוק ההסדרים, אף כי המשרד טען כי לא נכנע למגדלים.

לדברי שמיר, הוא הסכים לרפורמה רק בגידול כבשים ולא בגידול עזים. "המחלוקת עם משרד האוצר היא על העזים. הצגתי תוכנית גידול לענף העזים, ובאוצר הציגו תוכנית חיסול לענף", אמר. משרד החקלאות, הוסיף, יוצא עכשיו ברפורמה בענף העזים ללא משרד האוצר - שתחזק אותו באמצעות יצוא, ובלי לבטל את המכסות של 160 אלף ליטר בשנה למגדל. "זו תהיה מכסת המינימום למי שרוצה להשקיע, לקנות עדר, בפריפריה - במקומות שאנחנו מעוניינים. אני מבטיח לו את המכסה שתבטיח לו את ההשקעה. הוא לא ירוויח ולא יפסיד. אם הוא מוכשר ויעיל ומוצא מחלבה שרוצה לקלוט עוד חלב שייצר - לא נגביל אותו, כמו שמוגבל מגדל בשוק חלב הפרה".

המהלך יחייב הקמת מתקן ייבוש, שכן תנובת חלב העזים נתונה לתנודתיות. "המתקן יוכל להיות מנוע צמיחה מכיוון שבאירופה יש ביקוש מטורף למוצרים", אמר שמיר. "אנחנו יכולים לפתח ענף יצוא מדהים של אבקת חלב עזים". לדבריו, תנובה וטרה הביעו עניין להשקיע במפעל, שעלות הקמתו צפויה להגיע ל–50 מיליון שקל. "ניתן יהיה לתת למקימה מענק, או הטבת מס בשיעור של 20%–40%. אני מתכוון לעשות מכרז על זה".

הבדלים של 10 אגורות לק"ג בין משחטות

מועצות הייצור הן נושא נוסף למאבק בין משרדי האוצר והחקלאות. הצטרפות לשתי המועצות הגדולות, הצמחים והלול, מחייבת כיום על פי חוק את כל המגדלים. אלה משלמים היטלים במאות מיליוני שקלים בשנה, שמממנים פעולות בענפיהם, חלקן שנויות במחלוקת, אך גם העסקת מאות עובדים במועצות החקלאיות. ההיטלים מגולגלים על הצרכנים במחירי הפירות, הירקות, העופות והבשר. במשרד החקלאות ראו תחילה במועצות היצור שריד בולשוויקי, אך עד מהרה שינו את גישה. במקום לסגור את המועצות החליטו במשרד החקלאות להקטין ב-25% את ההיטלים על החקלאים ולקצוב את כהונת הבכירים בהן. המועצה היחידה שבמשרד החקלאות מדברים על סגירתה היא מועצת הדבש - צעד שבמשרד צופים מאבק נגדו בכנסת.

מועצת הצמחים לא רק שלא תיסגר, אלא גם עומדת לקבל תוספת אחריות ולטפל בשיווק וביצוא חקלאי של כלל המגדלים. "מגדל הפלפלים בערבה יודע לגדל, לא למכור בהולנד, או לרשת בישראל", אמר שמיר. "הוא מקבל גרושים, אחרים חוגגים על הגב שלו ובסוף הוא גם נופל. יש עשרות משווקים שהם מאכערים לכל דבר. המועצה בבעלות המגדלים תתארגן לקניית תשומות יחד ולהובלה משותפת של סחורה. החקלאי ירוויח והצרכן הסופי גם. אחרי קריסת אגרקסקו שעסקה בכך, נוצרה הפקרות נוראה".

דוגמה אקטואלית היא ההזדמנות להגדלת היצוא לרוסיה, על רקע החרם ההדדי על סחר בין רוסיה לאירופה וארה"ב. בישראל יש גורמים המתייחסים לכך בזהירות דיפלומטית ומנסים לא להרגיז את האמריקאים. שמיר לא שייך לזהירים הללו: "הטלתי מיד על מועצת הצמחים להתארגן. הם מביאים יבואנים מרוסיה ומארגנים להם פגישות פה. אני מקווה, שנצליח להגדיל את היצוא".

מועצת הלול כוללת את ענף הביצים המפוקח ואת ענף הפטם, שאינו מפוקח על ידי הממשלה אך מועצת הלול מקיימת עליו פיקוח משלה, כולל כמות העופות שמגדלים וקביעת מחיר מומלץ לגביהם. בנוסף, רוב הענף בנוי על קבוצות אינטגרציה, שכל אחת כוללת מגדלים ומשחטות. אם לא די בכך, המשחטות מתאמות ביניהן מחירים, לטענת בכירים ברשתות שיווק הרוכשות את הפטם. "ההבדלים בין המשחטות הן עשר אגורות לק"ג", אמר אתמול אחד מבעלי הרשתות. רשות ההגבלים, משרד הכלכלה ומשרד האוצר הובילו חקיקה שתיכנס לתוקף ב–2015, שבמסגרתה בוטלה ההגנה החוקית על משחטות שאינן בשליטת בכל הקשור לתיאומי מחירים וחלוקת שוק. עם זאת, שמיר מוביל הצעת חוק, שתבטיח למשחטות המשך הגנה בביצוע קרטלים, אף שאלה מחוללים עליות מחירים לצרכן.

"מועצת הלול עושה את כל הפיקוח במשחטות", אמר שמיר. "אם ניקח את זה מהן, מדובר במאות תקנים שנצטרך להוסיף למשרד החקלאות. במקום שבאוצר יגידו תודה שהמגדלים משלמים על זה, האוצר רוצה לבטל את המועצה", אמר שמיר. עם זאת, במועצה עובדים כמאה מפקחים בלבד, נוסף על עשרות וטרינרים, וההיטל של החקלאי מגולגל על המחיר לצרכן.

"למרות התוספת הישראלים לא באים"

שמיר מאשר שיש קרטל קשה בתחום הפטם ושאינו מתכוון לפרק אותו. "ענף הפטם מנוהל עצמאית דרך שולחן מגדלים" הוא אומר. "סביבו, שלושה מגדלים גדולים השתלטו על השוק ועושים מה שבא להם (הכוונה לאינטגרטורים כגרנות ומילואות החולשים על מכוני תערובת, מגדלים ומשחטות - א"ק). הם קובעים את הקצאת האפרוחים לפי המגדלים. אם אתה לא בחבורה אתה לא מקבל, או מקבל פחות.

"עם זאת, ההצעה שעולה מידי פעם, להוציא את ענף הפטם מהמועצה תעשה יותר גרוע. כיום אנחנו יודעים לאן הולכים האפרוחים. כשאפרוח מגיע ללול אחרי 40 יום העוף בחוץ. השולחן קובע אם יהיו 4 או 5 מחזורי גידול בשנה. אם אתה נותן לשוק להתפרע לא בטוח שנאהב את התוצאה. זה לטובת השוק, שהאינטגרציות ימשיכו לעבוד כמו שהן. אם יש לך כמה כאלה התוצאה הסופית יותר טובה ובריאה גם מבחינת המחיר ובריאות העוף. אנחנו צריכים לפתוח יותר משחטות, לא רק לעופות, ולפזר אותן גם בדרום".

נושא נוסף שבו הצליח משרד האוצר להרגיז את שמיר הוא העובדים הזרים. שמיר הציע תוספת של 400 עובדים זרים לחקלאות בעוטף עזה, ובמשרד האוצר טענו שהוא מחבל בצמיחת המשק ובתעסוקת ישראלים חסרי השכלה מקצועית. "אנחנו נותנים לישראלי 2,000 שקל יותר מעובד זר אבל לא מצליחים להביא מספיק ישראלים לענף", ציין.

לפני כשבוע אמר שמיר בטקס הרמת כוסית לראש השנה בבית תנועת המושבים כי "לא נסלח לאנשי נחל עוז על שתמכו בהתנתקות ורקדו על הדם של אנשי גוש קטיף, אך בכל זאת נעזור להם". הדברים עוררו סערה ציבורית ושמיר השיב: "דברי נאמרו מתוך כאב גדול, מתוך טראומה שלא מחלימה זה עשור, מאז ימי ההתנתקות. ציינתי את העובדה כי תושבי קיבוצים רבים צהלו ושמחו על גירוש מתיישבי גוש קטיף, ואמרתי להם שלא אנהג כמוהם. חשוב שנלמד מטעויות העבר, כדי שבפעם הבאה לא נחזור על משגה זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#