נתניהו נגד לפיד וליברמן: יו"ר הקואליציה עושה סדר בקרבות התקציב - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

נתניהו נגד לפיד וליברמן: יו"ר הקואליציה עושה סדר בקרבות התקציב

יריב לוין, יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת, שעצר השבוע את חוק מע"מ 0% עד שתושג הסכמה על התקציב, קורא לצרף את החרדים לקואליציה במקרה של פרישת יש עתיד ■ על תקציב הביטחון: "נדהמתי לגלות כמה הפיקוח לא מספיק"

2תגובות

"עמדתי לגבי חוק מע"מ 0% לא השתנתה. תמכתי בו בקריאה הראשונה בכנסת, אבל היות שיש לחוק עלויות כבדות כל כך, אי אפשר לראות אותו במנותק מהתקציב הכולל, ובפרט על רקע הצורך להגדיל את תקציב הביטחון באופן משמעותי ובשל פגיעה שנגרמה למערכות נוספות - כמו ענף התיירות - שמצריכה גם היא הקצאת משאבים". כך אמר השבוע ל–TheMarker ח"כ יריב לוין (הליכוד), יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת.

לוין, בכובעו כיו"ר ועדת הכנסת, הוא שעצר השבוע את קידומו של חוק מע"מ 0%, שהועבר אליו מוועדת הכספים בטרם יושלם אישורו במליאה. לוין הודיע שלא יכנס את הוועדה בעניין בטרם יושגו הסכמות על תקציב המדינה. צעד זה משרת את ראש הממשלה בנימין נתניהו, הלוחץ על שר האוצר יאיר לפיד בנוגע לגיבוש התקציב ל-2015. לוין אומר כי לא דיבר על כך עם נתניהו, אם כי בכנסת אומרים שהיה תיאום בינו לבין לשכת ראש הממשלה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), פועל לכנס את הוועדה בשבוע הבא לדיון במע"מ 0%, אף שטרם נדון בוועדת הכנסת. סלומינסקי מבקש לקיים דיון על עלות החוק ולזמן אליו את לפיד, בעקבות טענת לפיד כי עלות החוק תהיה 1.3 מיליארד שקל בלבד ב–2015, בעוד שגורמים מקצועיים באוצר טוענים כי מדובר ב–2.5–3 מיליארד שקל בשנה.

ב"יש עתיד" מאיימים ב"משבר קואליציוני חמור", אם החוק לא יעבור. אגב, בליכוד חוששים שלפיד יפרוש מהממשלה לאחר שהחוק יעבור בקריאה השנייה והשלישית, ויותיר את נתניהו עם בעיות התקציב והקיצוצים. על כן, מבקשים בקואליציה לכרוך את קידומו של מע"מ 0% באישור התקציב.

אוליבייה פיטוסי

מדוע לקשור בין חוק מע"מ 0% לחוק התקציב?

לוין: "לא ראוי שהממשלה תכבול את עצמה להתחייבות בסדר גודל של כ–3 מיליארד שקל, כשידוע שצריך לגבש כבר עכשיו את תקציב המדינה. הממשלה חייבת לשמור את הגמישות, ולבנות את תקציב המדינה מתוך ראייה של כלל הצרכים".

אז עכשיו אתה מתנגד לחוק?

"לדעתי, נכון היה לחפש חלופה למע"מ 0%, מכיוון שיש רצון מהותי לתגמל את אלה שמשרתים במילואים ומסכנים את עצמם. נכון יותר לתת להם מענקים ישירים לדיור, וכך גם נפתור את הבעיות שיש בחוק בנוסח הנוכחי. מענק ישיר נותן סיוע אמיתי לדיור, לאלה שתרמו למדינה".

בכנסת אומרים כי תקציב המדינה ל–2015 נהפך לבן ערובה פוליטי בקרב שמתנהל מאחורי הקלעים בין נתניהו, המבקש לאשר את התקציב, לבין שר האוצר לפיד, המתעקש לחוקק את חוק מע"מ 0%, ושר החוץ אביגדור ליברמן. בלשכת נתניהו רואים את שיתוף הפעולה וההתקרבות היחסים בין לפיד לליברמן, ותוהים אם לפיד מנסה להוביל למשבר שיגרום לפרישתו מהקואליציה על רקע אי־אישור מע"מ 0% או תקציב המדינה. לפיד - כך חושדים בלשכת נתניהו - מעדיף להגיע לבחירות מספסלי האופוזיציה, ולתקוף את נתניהו המטיל גזירות על הציבור, כדי לאשר את התקציב ולרצות את השותפים החדשים הפוטנציאליים - החרדים.

לוין, שועל פוליטי ותיק ומנוסה, מזהה שהקואליציה עומדת על כרעי תרנגולת. בשבוע שעבר הוא כבר הכריז שיש לבצע שינויים בהרכב הקואליציה, ולהכניס לתוכה את 18 הח"כים החרדים של יהדות התורה (ח"כ יעקב ליצמן מתנגד, צ"ז) וש"ס, במקומם של 19 חברי הכנסת ממפלגתו של לפיד, יש עתיד.

מדוע קראת להוציא את יש עתיד ולהכניס את החרדים לקואליציה?

"אם ההתנהלות הנוכחית תימשך, בסופו של עניין לא יהיה מנוס לשנות את הרכב הקואליציה ולייצר קואליציה הומוגנית יותר בתפישות המדיניות. לא ניתן להמשיך לעבוד בצורה הנוכחית לאורך זמן, כאשר בין ראשי הקואליציה יש מריבות כמעט בכל נושא".

אתה מצטער שהחרדים נשארו מחוץ לקואליציה?

"זה לא סוד שהרכב הקואליציה הנוכחי נכפה עלינו באותה ברית עם הבית היהודי ויש עתיד. בעת הקמת הממשלה נכון היה להקים קואליציה רחבה יותר, ואני מתנגד בתוקף לכך שמפלגה פוסלת מפלגה אחרת (לוין מרמז לכך שיש עתיד פסלה את ש"ס ויהדות התורה, צ"ז). עדיף לשתף ציבור רחב יותר במעגל קבלת ההחלטות. הדבר תורם לעבודה בכנסת ולקואליציה רחבה יותר. עם זאת, לקואליציה שהוקמה היו גם יתרונות, למשל היכולת להעביר מהלכים משמעותיים בתחום הכלכלי.

"מהיום הראשון ההתנהלות של השותפות הקואליציוניות היתה במידה רבה חסרת אחריות ולא רצינית. במקום להבין שאם קיבלת הרבה מאוד מנדטים ועמדות השפעה, יש לך יכולת וגם אחריות לפעול ולנצל את המנדט. הדבר יוצר תחושה של חוסר יציבות ופוגע בתפקוד הממשלה. גם המריבות הבלתי פוסקות על עניינים שוליים מנעו קידום של חלק מהדברים שרצינו לעשות. הדבר הזה בולט מאוד בוועדת הכספים".

הקואליציה מתפקדת כיום?

"המריבות הבלתי־פוסקות בין יש עתיד לבית היהודי והתנועה, פעמים רבות על עניינים שהם שוליים, והמרדף אחרי הכותרת מי ניצח את מי, מבזבזים הרבה זמן. זה חייב להיפסק".

האם במצב הנוכחי ניתן בכלל להעביר את התקציב בכנסת?

"לא רק שאפשר, אלא שחייבים להעביר את התקציב. יהיה זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה לא להעביר תקציב כשאנו יודעים עם איזה אתגרים צריך להתמודד בראיית המשק בכלל והמצב הכלכלי העולמי בפרט, ובראייה של הצרכים שיש למשק כלפי פנים, ובוודאי הצרכים של מערכת הביטחון שצריכים לקבל מענה בתוכנית סדורה, כדי שנהיה ערוכים לכל תרחיש.

"אני לא חושב שיש חילוקי דעות גדולים מדי בין השותפות בשאלות שנוגעות לתקציב. אבל אני חושב שצריך לגשת בראייה מערכתית רצינית ולא פופוליסטית והצהרתית. לשים את כל הצרכים על השולחן, כולל מע"מ 0%, מול כל המקורות, ולהגיע לתקציב אחראי".

האם לדעתך נתניהו צריך לצרף את החרדים לקואליציה?

"אם יתברר שלא רוצים לעבוד במשותף בקואליציה הנוכחית, אין ברירה אלא לנסות לעשות חילוף וכניסה של המפלגות החרדיות - מהלך שיביא לפרישה של לפיד, כי לצערי הוא את פוסל הישיבה אתם".

אבל ליצמן מתנגד להצטרפות לקואליציה.

"אני לא אומר שזה ניתן לביצוע כרגע. אבל בפוליטיקה, כידוע, אין בלתי־אפשרי".

אתה חושב שהבחירות יוקדמו ל–2015?

"ללכת לבחירות זה מהלך חסר אחריות. הציבור לא רוצה בכך, והמדינה לא יכולה להרשות לעצמה ללכת לבחירות עם האתגרים האדירים שמונחים לפתחה. היא צריכה יציבות פוליטית וכלכלית. היציבות הזו חיונית גם מבחינת מה שאנו משדרים לעולם, לחברות לדירוג האשראי ועוד. אני לא חושב שלמישהו מהשותפים הקואליציוניים יש מה להרוויח מהקדמת הבחירות, ולא צופה שהתוצאות יביאו בשורה חדשה שאי אפשר להגיע אליה בכוחות הקיימים בכנסת הנוכחית. לכן תהיה זו טעות גדולה להקדים את הבחירות".

תוספת לביטחון - 
תוך התייעלות

לוין משמש גם יו"ר הוועדה לתקציב הביטחון. בעוד שבמהלך השנים נטו חברי הכנסת שהחזיקו בתפקיד ליישר קו עם רעבונה הגדול של מערכת הביטחון לתוספות של מיליארדים, לוין מנסה לשבור את המסורת.

תביעת מערכת הביטחון לתוספת של 20 מיליארד שקל מופרזת?

"כשבאה מערכת הביטחון ודורשת 20 מיליארד שקל, בעולם שבו המשאבים מוגבלים, אי אפשר לקיים דיון רציני. זה דבר חסר סיכוי, ובעצם מדובר באמירה באוויר. זה פוגע ביכולת להסביר ולהבין את הצרכים - ויש צרכים אמיתיים. מצד שני, האמירה שלא צריך לתת כלום למערכת הביטחון אינה אחראית. לכן, הדרך הנכונה לפעול בעניין היא שילוב של תוספת לביטחון מצד אחד, והגדלה מסוימת של המקורות מצד אחר".

למה צריך להגדיל את התקציב? אולי אפשר להסתפק בניהול נכון של המערכת?

"יש צורך להוסיף כסף כי לא מדובר בגחמה של מישהו, אלא בשמירת היכולת להתמודד עם כל האיומים. עם זאת, צריך לבוא בדרישות שהן סבירות ולא עם סכומים מופרכים, ולהבין שגם מערכת הביטחון צריכה לעבור שינוי והתאמה. למשל, הנהגת שכר דיפרנציאלי בשירות הקבע (שכר שונה לכל מקצוע, צ"ז) היא דוגמה טובה כיצד ניתן לנהל את המשאבים אחרת. אני לא חושב שיש שומנים מיותרים בתקציב הביטחון, אלא שחלוקת המשאבים אינה נכונה".

איך זה בא לידי ביטוי?

"מערכת הביטחון צריכה לבחון אם צריך לשים יותר כסף על טנקים, או על יעדים אחרים — למשל טייסות בלתי־מאוישות, או העברה למערכות לא מאוישות. יש לבצע הפקת לקחים בעקבות צוק איתן".

אז צה"ל לא מנהל נכון את הכסף שלו?

"בסך הכל יש ניהול קפדני של הכסף. יש ניצול טוב של המשאבים ומאמץ אמיתי לייעל את הדברים ולהשיג את המקסימום במינימום הוצאה".

בכמה להערכתך צריך להגדיל את תקציב הביטחון?

"אני לא רוצה להיכנס לסכומים, כי על זה עדיין צריך לשבת ולהחליט איפה להעביר את הקו (הראיון נערך בטרם התקבלה החלטה על ידי נתניהו ולפיד, צ"ז). מצד אחר, יש לנתב את הדברים ולייעד כספים למקומות שמייצרים פעילות כלכלית בתוך המשק, כמו ייצור, מו"פ ועוד".

איפה עוד מערכת הביטחון צריכה להתייעל?

"אחת השגיאות בצבא היא הניסיון להתייחס לאנשי הקבע כאל מקשה אחת ולצאת מנקודת הנחה שנותנים תנאי שכר אחידים לכולם. צריך לתת לכוח הלוחם תנאים ושכר שהם גבוהים ומתגמלים, ולתת תנאים ושכר טובים במקצועות שיש להם ביקוש במגזר האזרחי. אם לא תשלם שכר גבוה לא תוכל לקלוט מהנדסים, אנשי היי־טק ועוד. הצבא צריך את הכוחות הטובים ביותר בתחומים האלה, וכדי להביא אותם לשירות הקבע מוכרחים לתת להם תנאים שמתחרים במה שהם יכולים לקבל בשוק האזרחי.

"מצד אחר, יש הרבה מאוד מקצועות שבהם אפשר לתת תנאים טובים פחות, כי הם מבוקשים פחות באזרחות ומתוגמלים פחות. במקרים כאלה אפשר להשאיר בצבא כוח אדם טוב גם בעלות נמוכה יותר, כי אין תחרות קשה מדי עם השוק האזרחי. ניקח למשל את תחום המשפטים: כיום השוק מוצף ויש עורכי דין רבים. השכר הוא נמוך יחסית, ולכן, אין היגיון בשכר גבוה כמו למהנדסים או ללוחמים. עדיף לתת למהנדסים שכר גבוה יותר שיתחרה בשוק האזרחי ויאפשר לשמור את המהנדסים הטובים במערכת, ובמקביל לשלם פחות לעורכי הדין, מתוך ידיעה שעדיין הצבא יהווה אלטרנטיבה תעסוקתית טובה ביחס לשוק האזרחי.

"לצערי, מערכת הביטחון לא פועלת כך, ולפעמים הדברים מגיעים לאבסורד של ממש. אני לא מבין את ההיגיון במימון לימודים אקדמיים במסגרת העתודה האקדמית בתחום המשפטי, כשיש כל כך הרבה עורכי דין בעלי ניסיון שהצבא יכול לקלוט ללא קושי. נכון יותר להשקיע את הכספים האלה בעתודה האקדמית בתחום הטכנולוגי, שתספק כוח אדם שחסר מאוד לצבא".

מלחמות הפקידים

לא רק השינוי המערכתי והתקציבי הנדרש ממערכת הביטחון מעסיק את לוין, אלא גם הקרבות בין משרדי האוצר והביטחון, שנערכים באולם הוועדה. לדבריו, גם כשהפקידים מתייצבים בסופו של דבר בפני הכנסת, הם רבים זה עם זה והח"כים נותרים ללא תשובות. בניסיון להתחקות על המתרחש בתוך הסעיפים התקציביים ניהל בקיץ האחרון לוין דיונים של הוועדה בעניין תקציב הגמלאות של הצבא, תקציב אגף השיקום ועוד. בפעם הראשונה, הדיונים הללו היו פתוחים לאמצעי התקשורת. בישיבה על הגמלאות, למשל, האשימו נציגי האוצר את נציג מערכת הביטחון בכך שהם אינם מקבלים את מלוא הפרטים הדרושים, מה שגרם ללוין לגעור בהם כמה פעמים.

המריבות בין המשרדים בוועדה תורמות להסתרת מידע מהח"כים?

"יש ללבן את המחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון, אבל לא ניתן לעשות זאת בלי שהכנסת תקבל את מלוא המידע משני הצדדים, ובלי שההידברות ביניהם תהיה פתוחה ותיעשה בשקיפות מלאה. בפועל, כל אחד מסתיר מהשני ושניהם לא תמיד נותנים מידע מלא גם לוועדה. הפיקוח של הכנסת על תקציב הביטחון חשוב אפילו יותר מאשר בתחומים אחרים, מאחר שכאן רוב הנתונים סודיים ולכן לא ניתן לקיים בהם דיון ציבורי אמיתי ופתוח, או לקיים מעקב של ארגונים חיצוניים אחר ניהול הכסף והשימוש בו. לכנסת יש כאן תפקיד מיוחד כנאמן של הציבור".

למה זה כל כך חשוב?

"אני אתן שלוש דוגמאות בולטות. הראשונה, סוגיית עודפי תקציב משרד הביטחון שצריכים לעבור מ–2013. האוצר מכיר בכך וגם העביר לוועדת הכספים בקשה לאשר את העברת העודפים. ואולם לאחר האישור בוועדת הכספים נמנע האוצר מלהשלים את התהליך, ולא מעביר בקשה דומה לאישור סופי על ידי הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. הוא מחזיק כסף שאינו שנוי במחלוקת כבן ערובה, לצורך ההתחשבנויות האחרות שיש לו עם משרד הביטחון, והדבר לא תקין לחלוטין.

"דוגמה שנייה היא הסוגיה הכואבת של המיגון ביישובי עוטף עזה, בעיקר מוסדות לימוד. משרד הביטחון ממקם את הנושא בסדר עדיפויות נמוך יחסית, וגם כספים שמוסכם כי יועברו לצורך זה אינם מגיעים ליעדם. לכן, התוצאה במקרים רבים היא היעדר מיגון מספיק.

"דוגמה שלישית נמצא בסוגיית התשלום על ימי מילואים במבצע צוק איתן. אף שהסכומים ברורים ומוסכמים כמעט לחלוטין רוב הכסף מעוכב - שוב, כדי לשמש בן ערובה להתחשבנויות אחרות".

אתה דואג שהכספים הללו יופשרו?

"אני משקיע מאמץ גדול בליישר את הקו בעניין הזה. צריך לעבוד ביחד, להגיע להסכמה על הבסיס העובדתי, ואחר כך להתווכח על המחלוקות, שזה כבר לגיטימי - ולא באופן שזה קורה כרגע".

נראה שהפיקוח הפרלמנטרי על תקציב מערכת הביטחון כמעט אינו קיים, והמערכת מצליחה "למרוח" את הח"כים.

"נדהמתי עד כמה הפיקוח על תקציב הביטחון לא מספיק. הפיקוח של הוועדה לתקציב הביטחון על מערכת הביטחון הוא טוב בסך הכל, אבל הוא לא מספיק, ועליו להיות טוב יותר".

כיצד?

"אחת המסקנות מהדיונים האלה היא שנדרשת חקיקה שתקטין את הסכומים שמערכת הביטחון יכולה להסיט מסעיף לסעיף בלא אישור מוקדם של הוועדה לתקציב הביטחון - מ–50 מיליון שקל ל–20 מיליון שקל. בפתיחת מושב החורף של הכנסת, בסוף אוקטובר 2014, אניח הצעת חוק בעניין זה".

ולאחר שאתם מאשרים למערכת הביטחון להעביר כספים מסעיף לסעיף, אתם מוודאים שהכל מתבצע?

"לצערי אין הקפדה על כך, ובחלק מהמקרים המעקב אחרי הביצוע של התקציב הוא קשה. כמעט בלתי־אפשרי לאתר את הבעיות. אין כמעט מעקב על התנהלות הסעיפים התקציביים".

למה? מי אמור להיות אחראי על הפיקוח?

"לכנסת יש בעיה קשה עם היכולת לקבל מידע ממשרדי הממשלה ולדרוש מאנשיהם להופיע בפני הכנסת ולמסור מידע מלא. לוועדת חוץ וביטחון יש אמנם יותר כלים, אבל אנחנו נתקלים בקשיים בעת זימון אנשים ממערכת הביטחון לוועדה, מאחר שהם לא מסכימים לבוא. בסוף מגיעים לדיון רק חלק מהגורמים, וכשאנו מבקשים לקבל מידע אנו מקבלים רק את חלקו".

אז מה הפתרון שאתה מציע?

"צריך להנהיג בוועדות הכנסת ובנושאים הללו דיונים בשיטה הדומה לשיטת השימוע המקובלת בארה"ב, למשל. צריך להנהיג חובת התייצבות של פקידי המדינה ואנשי הצבא בוועדות הכנסת, תוך הטלת סנקציות משמעותיות של ממש על מי שלא מתייצב, ולהטיל חובת מסירת מלוא המידע יחד עם עדות בצדה. הדבר הזה חיוני. אני עובד על גיבוש הצעות חוק בעניין, מתוך תקווה לשפר את ההתייצבות של נציגי מערכת הביטחון ופקידי המדינה בפני ועדות הכנסת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#