דוד האן: "על כל רמאי שנוסע במרצדס יש הרבה פושטי רגל אמיתיים" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון TheMarker

דוד האן: "על כל רמאי שנוסע במרצדס יש הרבה פושטי רגל אמיתיים"

באמצע הקדנציה וחודש לאחר שמונה לפרק את רשות השידור, כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, מדבר על המלצות ועדת אנדורן להסדרי חוב ("שינויים דרמטיים בממשל תאגידי צריכים להיעשות בבתיהמ"ש"), על שכר המפרקים ("המנגנון בתיקים גדולים אינו הולם") ועל תוכניתו לקצר הליכים בפשיטת רגל

6תגובות

בימים אלה מציין פרופ' דוד האן, כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שלוש שנים בתפקיד. זו חצי קדנציה סוערת במיוחד מבחינתו של מי שנחשב בעל שם בתחום חדלות הפירעון, כלומר מומחה לקריסות תאגידיות. בזה אחר זה קרסו טייקונים גדולים כמו נוחי דנקנר ומוטי זיסר, הצטרפו אליהם חברות מוכרות כמו אייס, אופיס דיפו, דלק נדל"ן ובטר פלייס, וגם מוסדות כמו הדואר ובית החולים הדסה נקלעו לקשיים. אם זה לא מספיק, האן מונה למפרק רשות השידור - הפעם הראשונה שבה המדינה מחליטה לפרק רשות ממשלתית ולהקימה מחדש.

לדברי האן, שוק ההון הישראלי עבר חינוך מחדש בשנים האחרונות. "כל הצדדים, כולל הבנקים והמשקיעים המוסדיים, קוראים את המפה. הם מזהים את השינויים המשפטיים ומפנימים את זה", הוא אומר. "גם חוק הריכוזיות הוא גורם משפיע ומשמעותי על מבנה הפעילות העסקית בשוק ההון של יום המחר, ואין ספק שהוא משנה את התמונה".

האן אף הביא את ניסיונו באקדמיה ובעשייה לוועדה בראשות מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, הבוחנת בימים אלה הצעות לרפורמות בתהליך הסדרי החוב. האן אינו חבר בוועדה, אך הוזמן למסור את עמדתו המקצועית. בראיון הוא מקפיד על ממלכתיות זהירה.

אייל טואג

ועדת אנדורן: "לא לוותר בגלל סקפטיות"

המלצות הביניים של ועדת אנדורן פורסמו באפרילוקובעות מתווה של שלושה שלבים לטיפול בחברות הנקלעות לקשיים פיננסיים. בשלב הראשון, שהוא וולנטרי וחשאי, אם יש אינדיקציות לכך שהחברה צפויה להיקלע לקשיים, רשאית החברה לפנות לכונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) שימנה לה נציג לסיוע בניהול של הסדר חוב באופן חשאי מול הנושים.

השלב השני מתרחש כשחברה צופה קשיים, אך עדיין אינה קורסת. בשלב זה, שהוא כבר גלוי, ימונה לחברה נציג מיוחד מטעם הנושים, שיכהן כמשקיף, ועל החברה יוטלו מגבלות שונות.

בשלב השלישי, כשהחברה אינה עומדת בפועל בתשלומים, הציעה הוועדה שני מסלולים - מינוי מנהל מיוחד בידי הכנ"ר, שימליץ אם ללכת לפירוק או להסדר, ומסלול חלופי, שבו הנאמן על האג"ח יפנה לבית המשפט להליך פירוק או להליך של הקפאת הליכים.

אתה יכול לדמיין מצב שהנהלה של חברה מתקשרת אליך ואומרת: "מצב החברה לא מזהיר. בוא ניפגש בחשאי ונראה איך אנחנו יוצאים מזה"? הרי אי.די.בי בימי דנקנר התכחשה למצבה הקשה גם כשהיתה לה הערת עסק חי.

"אני מבין היטב את סימני השאלה ואת הסקפטיות ביחס למעשיות של השלב הראשון שמציעה ועדת אנדורן ואת השאלה אם זה מעשי שחברה תפנה בשקט לכנ"ר", אומר האן. "בתוך עמנו אנחנו יושבים ואנחנו יודעים שדברים כאלה דולפים לאמצעי התקשורת בו ביום. אני לא יודע עד כמה זה יצליח, אבל לא הייתי מוותר על כך רק בגלל הסקפטיות הזאת. גם אם זה יצליח במקרה אחד מתוך עשרה, אני לא רואה נזק בזה. אתן לכם דוגמה מהשנה האחרונה למשא ומתן שהתקיים בלעדינו בין חברה משמעותית לנושים רבים - ההסדר של צים, שעלה על השולחן בקיץ האחרון. ההסדר הזה הוא פרי של משא ומתן של חודשים רבים בארץ ובחו"ל הרחק מאור הזרקורים.

"כדאי גם להסתכל על שלושת השלבים בהסתכלות מקיפה ולהבין שיש משקל עצום לשלבים השני והשלישי מבחינת התמריצים שהם אמורים לתת לקברניטי החברה. נדמה לי שההצלחה הגדולה ביותר של המלצות הוועדה תבוא לידי ביטוי באי־הפעלה של השלבים האלה".

אמיל סלמן

הביקורת על המלצות הוועדה היא שהן יביאו להפחתת המעורבות של בתי המשפט בגיבוש של הסדרי חוב. השופט איתן אורנשטיין, שניהל את תיק אי.די.בי, ביקר אותן ואמר שהוועדה מביעה חוסר אמון בבית המשפט. מהי מידת שיקול הדעת שצריך להשאיר לבית המשפט?

"אני הבעתי בפני הוועדה את דעתי, כי בשלב השלישי שינויים דרמטיים בממשל תאגידי שמשפיעים על כל הצדדים בצורה משמעותית צריכים להיעשות בבתי המשפט. זו גם המסורת המשפטית".

שכר המפרק: "המנגנון אינו משמש תמריץ"

בתקופתו של האן הגיעה לשיא הביקורת על השכר שפוסקים בתי המשפט לבעלי תפקידים הממונים על הבראה ופירוק לחברות. באחרונה הצטרפו למפרקים, המקבלים שכר טרחה שמגיע לעשרות מיליוני שקלים בתיקים גדולים, גם משקיפים שממנה בית המשפט כדי ללוות חברות בהסדרי חוב. עורכי הדין העוסקים בתחום טוענים כי השכר הגבוה משקף את המומחיות ואת הסיכון הרב שהם נוטלים על עצמם. לעומת זאת, הציבור מתקשה לקבל מצב שבו שכר של מיליונים משולם לעורכי דין ורואי חשבון בשעה שהחברות עושות תספורת לנושים.

"העמדות שלי, שמוגשות לבית המשפט, מדברות בעד עצמן", אומר האן. "יש כיום מנגנון שכר חלוקה שלפי הסתכלותנו המקצועית אינו הולם ואינו משמש תמריץ. עם זאת, חשוב לזכור שהמוקד שמושך תשומת לב במיוחד הוא התיקים הגדולים, אבל לצדם יש אלפי תיקים קטנים של פשיטות רגל, שגם בהם מתמנים בעלי תפקיד, ושם פעמים רבות הם מסיימים כמעט בלא כלום.

"הנקודה החשובה היא להפוך את מנגנוני השכר כדי שישמשו תמריץ נכון לפעילות של בעלי התפקיד ושתהיה בהם הלימה למידת הפעילות שלהם. עם זאת, יש שיקולים מערכתיים בעניין הזה. פעמים רבות כשבעלי תפקיד נכנסים לתיקי חדלות פירעון הם נכנסים אל הלא נודע. לא תמיד הם יודעים אם יש שם רכוש. צריך להסדיר את הנושא הזה וליצור הלימה שלא תמיד קיימת".

בשבוע שעבר פירסם משרד המשפטים תזכיר חוק שנועד להסדיר את התחום, להגביל את שכר המפרקים ולשפר את התמריצים. האן מציין כי התזכיר הוא פרי עבודה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, העובד עמו בשיתוף פעולה הדוק.

הבעיה היא החלוקה. יש קבוצה שמקבלת את התיקים שעליהם מרוויחים מיליונים, אבל כמה מהם לוקחים את התיקים הקטנים והמסוכנים שאתה מדבר עליהם?

"הכנ"ר הוא לא סדרן עבודה של השוק הפרטי. לשוק הזה יש הרבה ציפיות ואינטרסים, אבל אנחנו צריכים להסתכל על זה בשיקולים ענייניים. אנחנו צריכים לבחון את היקף הגורמים המשפטיים והכלכליים שיכולים לתת שירות לבתי המשפט. יש נקודה נוספת שלא עולה בשיח מספיק והיא שאנחנו חיים בעולם של התמקצעות. עברו הימים שיש עורך דין אחד שהוא מומחה בהכל. תחום הקשיים הפיננסיים הוא תחום עם מומחיות משלו, בעיקר בשנים האחרונות אחרי המשברים הגדולים".

האם מאפשרים לעורכי דין חדשים לצבור את הידע הנדרש ולהשתלב בתחום הזה?

"זה בדיוק המקום שבו המציאות טעונה שיפור, וזה מכיוון שאני מעוניין לבחון יחד עם הגורמים הרלוונטיים, כולל הגורמים הממשלתיים, לשכת עורכי הדין ורואי החשבון ומשרד המשפטים - אם יש לחשוב על הליכי ההסדרה של השחקנים הפעילים בשוק ההון. זה מעסיק אותי. אני לא בטוח שהמסקנות יהיו שבכל ההליכים המינוי הוא בסופו של דבר של בית המשפט, אלא הרבה פעמים על פי המלצות של החברה".

שמיטת חוב: "הפכנו את המושג ללגיטימי"

לכותרות בתיקי הפירוקים הגדולים האן כבר התרגל, אבל בתפקידו ככונס הנכסים הרשמי וכאפוטרופוס הכללי הוא אמון על תחומים רבים המצויים הרחק מאור הזרקורים. הוא מספר שהעומס חייב אותו לזנוח את תחביב הפנאי שלו, רכיבת שטח על אופניים.

"אני יודע שאני מופיע בכותרות ביחס לבעלי השליטה הגדולים, אבל אני נושא בלבי שעה־שעה דווקא את האזרח הקטן שקולו לא נשמע", אומר האן. בנושא הזה הוא מותח ביקורת על גופי השלטון, שלדבריו אינם רגישים מספיק לפרט.

"אנחנו לא שמים מספיק את האזרח במרכז. הנטל הביורוקרטי שרובץ על הציבור מבחינת משרדי הממשלה השונים הוא כבד יתר על המידה", הוא מדגיש. הנטל הזה נובע לשיטתו מחוסר אמון מסוים בציבור. "נכון שצריך גם ה'חשדהו', אבל אי־אפשר להזניח את ה'כבדהו'. רוב האזרחים במדינה הם ישרי דרך, שבסך הכל רוצים להתפרנס בכבוד".

את הפילוסופיה הזאת הוא מתכוון גם לתרגם למעשים בתחום פשיטות הרגל ומציע לפושטי הרגל שמיטת חובות.

הגישה הזאת מתעלמת מכל הרמאים שמנצלים את הליכי פשיטת הרגל לרעה.

"אני שומע הרבה, 'מה עם זה שנוסע במרצדס השחורה וצוחק עליך?'. נכון שיש הרבה מרצדסים שמשוטטות להנאתן ברחובות העיר ונוהגים בהן פושטי רגל - אבל על כל מרצדס כזאת יש פי כמה פושטי רגל אמיתיים, בלי רמאויות, וצריך לחשוב איך מתמודדים עם זה.

"בכל חברה שחיה על צריכת אשראי יהיו נפילות כלכליות. צריך לתת לפושטי הרגל האלה התייחסות עניינית, וההפטר הוא ההתייחסות הנכונה והיעילה לנו כחברה. אין תועלת בהמשך מתארך ללא סוף של הליכי פשיטות רגל, שהגבייה בו מבחינה כספית היא נמוכה. את עיקר הכסף רואים בהתחלה. עוד כמה שנים של תשלומים לא יעשו הבדל גדול מבחינה כלכלית".

בסופו של דבר שיקול הדעת במתן הפטר הוא של בתי המשפט.

"את המהלך הזה הנענו כבר בעמדות הכונס הרשמי שהגשנו לבתי המשפט. זה לא סוד ששופטי העליון בראשותו של הנשיא אשר גרוניס סבורים שהפטר כעבור זמן מסוים זה חיובי. לפני שנה יצאנו לדרך עם תוכנית חדשה. המטרה היא שהחייב יידע שאם יעמוד בתשלומים הוא יקבל את ההפטר. כך יהיה לו למה לשאוף, האחריות תהיה בידו".

יש טענה שהמהלך זוכה לגיבוי מבתי המשפט כי כך סוגרים תיקים, והנתונים שלהם נראים טוב יותר. בלעדיו תיקי פשיטת רגל נמשכים שנים ארוכות.

"בדקנו וראינו שיש תיקים רבים שנמשכים אפילו עשר שנים. זה הפך לנטל מינהלי עלינו ועל בתי המשפט, ופתחנו במבצע של סגירת תיקים ישנים. הקריטריונים הם בחינה אם יש מעש בתיק, ואם הנושים עדיין פונים. יש תיקים שבהם הנושים לא מגלים עניין ותיקים שבהם בעלי תפקיד בכלל לא בדקו את תביעות החוב במשך חמש שנים, אז למה מושכים את התיק? יש דבר אחד שהצליח להתחדד בשנים האחרונות: הפכנו את המושג הפטר או שמיטת חובות ללגיטימי בשיח המשפטי של החברה הישראלית. אם לזה תרמתי, כבר היה שווה לבוא לתפקיד".

הרתעת מנהלים: "נגד אינטרס הנושים"

בשיחה על הטיפול בתאגידים ידועים שקרסו מתגלה אחת הדילמות הקשות שהאן מתמודד עמן. האן משפיע במידה רבה על השאלה אם בעלי שליטה ומנהלים בתאגידים ישלמו מחיר אישי על ניהול כושל, וכן על השאלה אם להנחות מפרקים לנהל תביעות משפטיות חשובות לאחר הקריסה או להסתפק בפשרות שיכניסו מהר כסף לכיס הנושים.

"יש לנו אתגר לא קל בנושא של תביעות נגד צדדים שלישיים, נושאי משרה לשעבר או בעלי שליטה", אומר האן. "פעמים רבות אנחנו מגלים שיש עילות תביעה אחרי שבעלי התפקיד מגישים את הדו"חות שלהם. במסגרת התביעות האלה עולות לא פעם הצעות לפשרה, כמקובל בהליכים אזרחיים בין נתבעים פוטנציאליים לבין המפרק. המפרקים באים להתייעץ אתנו. הם מציגים את הפשרה ומסבירים שזה גם אינטרס של הנושים.

"אני מוכרח להתוודות שיש לנו כאן התלבטויות קשות. מצד אחד השיקול המרכזי שלנו הוא מה טוב לנושים, אבל מצד שני אנחנו משמשים ככונס הרשמי הציבורי, ואני ער לזה שלפעמים יש טעם בבירור המשפטי עד הסוף בגלל ההשלכות על המקרים הבאים. מי שעיניו בראשו שם לב שחלק לא קטן מהפסיקה בדיני תאגידים צומח מפסיקה שבאה מחברות בחדלות פירעון. תקדימים יכולים להפוך להרתעה, אבל זה לא קל, כי הנושים אומרים - 'למה על חשבוננו?' זו התלבטות לא קלה".

האן נזהר מלפרט מקרים ספציפיים. עם זאת, הוא מודה כי "במקרה של אי.די.בי היו לנו התחבטויות כאלה". לדבריו, "יש שניים־שלושה מקרים שתלויים ועומדים כרגע אצלנו, ועדיין לא גיבשנו לגביהם דעה". בתקופת קודמו בתפקיד, עו"ד שלמה שחר, היה האן מעורב בדיונים פנימיים בשאלה אם להגיש תביעת אחריות נגד הדירקטורים ורואי החשבון בבנק למסחר. "בסופו של דבר, זה נסגר בפשרה", הוא נזכר.

תיקי פירוק, אגב, נמשכים שנים רבות אחרי שהציבור והתקשורת כבר איבדו בהם עניין. "בהליכי הפירוק יש המון עבודה סיזיפית ואפורה הרחק מהתודעה הציבורית. בעלי התפקיד נדרשים לבצע המון פעולות שאורכות המון שנים. לפעמים נגרמים עיכובים בגלל מחלוקות עם רשויות המס", מסביר האן.

לדבריו, "יש כמה תיקי פירוק גדולים של בנקים שתלויים ועומדים, ואנחנו מקדמים מהלך לסגור אותם עם בנק ישראל. ב–2015 אנחנו חוגגים יום הולדת 30 לפירוק של בנק צפון אמריקה, וההליך עדיין לא הסתיים. יש עוד זנבות שצריך לסגור, כל מיני תביעות ביטוח. גם תיק הפירוק של הבנק למסחר נמשך כבר 12 שנה, ואפילו תיק הפירוק של בנק ארץ ישראל בריטניה, שקרס ב–1974, עדיין פתוח בגלל זנב אחד קטן".

"אין לנו את הלוקסוס שיש באקדמיה"

האן, שהיה חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, נשלף בידי שר המשפטים הקודם, יעקב נאמן, לפי המלצה של ועדת איתור בראשות מנכ"ל המשרד לשעבר, ד"ר גיא רוטקופף. כהונתו מוגבלת לשש שנים. מאז הוא עובד עם השרה הנוכחית, ציפי לבני, ועם המנכ"לית הטרייה, עו"ד אמי פלמור. הן זוכות מפיו לשבחים רבים.

"לצורך התפקיד לקחתי חופשה ללא תשלום מהאוניברסיטה", הוא אומר. כמומחה לחדלות פירעון, הבראות והקפאות הליכים, המינוי היה הזדמנות להעביר תובנות מהתיאוריה למעשה. "החיים במגזר הממשלתי הוכיחו לי שלא פשוט לתת לכל דבר תשובה ניצחת רק על בסיס האנליטיקה האקדמית. יש עוד קשת של שיקולים ואילוצים שלא תמיד באים לידי ביטוי בניתוח אקדמי, ואילו במציאות המעשית - כן. זה יכול להיות תהליכים שלוקחים זמן, בשלות של סביבה עסקית, של חברה אנושית".

הוא מתוודה שהחלטות בעולם האמיתי מתקבלות בסד זמנים דוחק. "אין לנו את הלוקסוס של הזמן שיש באקדמיה למצות את הדברים עד תום, כי אנחנו צריכים לתת מענה מעשי". ובכל זאת, הוא קורא לעמיתיו לאקדמיה להתגייס לעשייה ציבורית. "לאקדמיה יש הרבה מה לתרום במערכת הציבורית. זה נכון שהרבה יותר נוח ומפנק להיות באקדמיה, אבל היכולת לבוא עם תובנות אקדמיות ועם מטען מחשבתי ערכי־תבוני ולהוציא אותו מהכוח אל הפועל, ולא רק להיות קול קורא כמו נביא שמתהלך בוואדיות וזועק - זה אתגר מסוג אחר".

"שעה לא קלה לעובדי רשות השידור, אבל השידור לא נפגע"

בחודש האחרון מקדיש דוד האן, כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שעות רבות לפירוק רשות השידור. הוא מדגיש כי זה אינו פירוק של גוף שכשל כלכלית, אלא תוצאה של החלטת ממשלה להעביר את רשות השידור שינוי מבני. "אנחנו מיישמים את שלב הפירוק. לא נטפל בהקמה של הגוף החדש".

לפי חוק השידור הציבורי, נדל"ן הרשות יעבור לבעלות המדינה. מנגד, המדינה תישא בחובות הרשות כמו הסדרי פרישה של העובדים. רכוש אחר של הרשות יעבור למפרק, תאגיד השידור הציבורי החדש יוכל לרכוש אותו אם ירצה.

האן מציין למשל כי "אחד הנכסים שצריכים להעביר הלאה לגוף החדש זה הקניין הרוחני ובמרכזו הארכיון. זה נכס צאן ברזל של הציבור, אבל המצב של הרבה מהסרטים לא טוב. צריך לדאוג לשימור שלהם".

לפי החוק, תאגיד השידור הציבורי החדש אמור לפעול מראשית אפריל 2015. שר התקשורת מוסמך להאריך את התקופה עד ראשית אוקטובר 2015. "כוונת המחוקק היא שיישמר הרצף של השידור הציבורי", מסביר האן. ואם הרשות לא תפעל עד אז? "יצטרכו להסדיר זאת בחקיקה פעם נוספת".

בינתיים, הוא משבח את העובדים. "זו שעה לא קלה, ואף על פי כן אנשים באים לעבודה וממלאים את המשימות שלהם. עדיין חשים את חדוות העשייה. נדמה לי שהשידור אכן לא נפגע וממשיך להיות מוגש בצורה ראויה. צריך לתת מלה טובה לממלאי התפקידים לצדנו שפועלים במסירות, כמו העורך הראשי, יונה ויזנטל. הם משקיעים משמעותית מתוך תחושה שצריך לדאוג לטלוויזיה ולרדיו איכותיים ועושים את המיטב כדי שהשידור יהיה טוב וברמה גבוהה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#