למה הקבלנים כל כך רוצים סינים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה הקבלנים כל כך רוצים סינים

האם בלי הסינים לא ניתן יהיה לפתור את משבר הדיור?

14תגובות

ח"כ מיכל רוזין עומדת בראש הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים. עם ח"כ משה מזרחי היא עורכת דיונים בנושא בשיתוף כל הגורמים הממשלתיים והחוץ־ממשלתיים הרלוונטיים.

אלה דיונים מעמיקים, אך משעשעים למדי. משעשע לקרוא את החקירה הצולבת שעורך ח"כ מזרחי, לשעבר ראש אגף חקירות במשטרה, לאנשי משרד החוץ בשאלה מדוע נדרשו למדינה שלוש שנים כדי להגיע להסכמים על יבוא עובדים זרים מארבע מדינות בלבד, ואיך זה שעדיין אין הסכם עם סין - ואת ההתחמקויות האומללות של אנשי משרד החוץ מלספק תשובה.

מזרחי ורוזין שואלים אותה שאלה בערך עשר פעמים, בגרסאות שונות, ולא מצליחים לקבל תשובה ברורה. בסופו של דבר נציגת משרד הכלכלה נחלצה לעזרת אנשי משרד החוץ, כשאמרה: "בשלוש השנים האלה, זה לא שלא בוצעה עבודה. זה לא שאיזה פקיד ישב ללעוס מסטיק כל היום. בוצעה עבודה, ואפילו אינטנסיבית, אבל המשא ומתן לא מתבצע בריק, הוא מתבצע מול אנשים אחרים שיש להם אינטרסים שונים, ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו מולם. השאלה היא עד כמה אנחנו רוצים לסגת אחורה בסטנדרטים שלנו כדי להתאים את עצמנו".

תשובה מפורשת יותר לא ניתן היה לקבל בכנסת, אבל הנוכחים הבינו היטב למה רמזה נציגת משרד הכלכלה. היא רמזה לכך שאת המשא ומתן על יבוא עובדים זרים מנהלת ישראל עם ממשלות אחרות, שזכויות האזרחים שלהן אינן ממש נר לרגליהן. הממשלה מתעקשת שעובדים זרים יובאו תוך שמירה מלאה על זכויותיהם - בראש ובראשונה איסור מוחלט על תשלום דמי תיווך גבוהים, שמסבכים את העובד הזר בחובות והופכים אותו בפועל לעבד בשירות החוב שלקח על עצמו. אלה הן הממשלות הזרות שלא תמיד אוהבות את ההתעקשות הזאת. במיוחד לא את המגבלות שנועדו למנוע תשלום של דמי שוחד לפקידי הממשלה עצמם - למשל את הדרישה שלעובדים הזרים יוקם מוקד שבו הם יוכלו להגיש תלונות בחופשיות, או למשל את הדרישה שהבחירה בעובדים שיגיעו תהיה בסופו של דבר בדרך של הגרלה - כדי שלא תהיה מוטיבציה לשלם שוחד לפקיד הבוחר.

תומר אפלבאום

ניגודי האינטרסים בין ממשלת ישראל, שרוצה לשמור על זכויות העובדים, לממשלות הזרות, שלפחות חלק מהפקידים העובדים בהן משרתים אינטרסים שונים לגמרי, מעכבים ומסבכים את היכולת להגיע להסכמים על יבוא עובדים. עם ממשלת תאילנד זה ארך קרוב לשנתיים עד שנחתם הסכם כזה, וגם זה רק לאחר שישראל הפעילה לחץ לא מתון על התאילנדים. המדינה ביטלה את כל יבוא העובדים התאילנדים לחקלאות, ועברה לייבא עובדים, באמצעות הסכם, מסרי לנקה. עם ממשלת סין, אף שישראל הפסיקה את יבוא העובדים הסינים לבניין ב–2011, זה עדיין לא קרה.

סין היא הפיל שבחדר. לא תשמעו את נציגי משרד החוץ אומרים מלה פומבית רעה על ממשלת סין. כולם נזהרים בכבודם של הסינים, מה עוד שראש הממשלה הגדיר את הידוק הקשרים הכלכליים עם סין כיעד מדיני מוביל. אבל כולם יודעים שסין דווקא מעוניינת לחתום על הסכם ליצוא עובדים זרים לישראל, וזהו משרד החוץ שסירב ב–2011 בתוקף להתקדם עם הסכם כזה. אולי בגלל שבמשרד החוץ יודעים שהבעיה של גביית עמלות גבוהות מהעובדים הזרים מושרשת בתוך הפקידות הממשלתית בסין (הממשלות של הפרובינציות), ולכן הסכם עם סין לא יהיה שווה את הדיו שבו הוא ייכתב.

משרד החוץ כבר אינו תקיף כמו ב–2011, וכיום מתקיים משא ומתן על הסכם יבוא עובדים זרים עם חלק מהפרובינציות הסיניות. לא ברור אם זהו לחץ לא מתון מכיוון משרד ראש הממשלה, שגרם למשרד החוץ להגמיש את עקרונותיו, או שמא משרד החוץ מאמין שהוא יוכל להגיע להסכם סביר עם סין - הסכם שיבטיח שלא ייגבו דמי תיווך, שחברות פרטיות לא יהיו מעורבות בתהליך היבוא ושהעובד לא יהיה כבול למעסיק יחיד. בכל מקרה, אין ספק שעבודת קידום מעולה של תאגידי כוח האדם, המייבאים את העובדים הזרים, ושל הקבלנים, המעסיקים את העובדים הסינים בעבודות הבנייה - תוך שימוש ברוח הגבית של משבר הדיור - איפשרו לשני הגופים הכלכליים הענקיים האלה לתמרן את המדינה לנקודה שבה יבוא עובדים זרים מסין לבניין חוזר ועולה לדיון.

הקבלנים והתאגידים, שהתנגדו ב–2011 להחלטה לעבור לייבא עובדים זרים רק באמצעות הסכמים בין מדינות - כלומר להפסיק לייבא עובדים באמצעות התאגידים - עשו כמעט כל מהלך אפשרי בשלוש השנים האחרונות לטרפד את המדיניות של הממשלה. הקבלנים התלוננו כל העת על הביורוקרטיה האטית, שבמשך שלוש שנים הצליחה להגיע להסכם רק עם שתי מדינות - בולגריה ומולדובה - והצליחה לייבא מהן רק 1,000 עובדים זרים לבניין. באותה עת הם תרמו לקושי של הביורוקרטיה, בטענות שהממשלה לא יודעת לבחור את העובדים המקצועיים המתאימים.

הגיעו דברים לידי כך שהקבלנים סירבו להמשיך את ההסכם על יבוא עובדים מבולגריה בטענה שהבולגרים אינם מקצועיים מספיק לעבודות הבניין הנדרשות בישראל. זאת, כשמדובר במי שנדרשים לבצע עבודות בניין פשוטות, עבודות שלרוב נלמדות תוך כדי ניסיון - וככל הידוע למדינה, גם חלק מהעובדים הסינים הגיעו לישראל ללא ניסיון.

בהמשך, כשהמדינה התגמשה וצירפה את נציגי הקבלנים למיונים של העובדים הזרים במולדובה, צצה טענה חדשה: אין מספיק עובדים מיומנים במולדובה, מכיוון שהעובדים המולדבים מעדיפים לעבוד בשוק האירופי, ולכן המדינה היחידה שבה יש מלאי מספיק של עובדים מקצועיים היא סין. הטיעון האחרון, מגובה כבר בעבודות כלכליות, היה ששוק הבנייה עבר שינוי - לבנייה של מגדלים, ושרק לעובדים מסין יש את הידע והמומחיות הנדרשים עבורו.

בקיצור, הבנתם. הקבלנים חזרו והתעקשו בשלוש השנים האחרונות שהסינים עדיפים על כל עובדי הבניין בעולם, שבלעדי הסינים לא יהיה מי שיבנה מגדלי דירות, ושלכן בלי הסינים לא ניתן יהיה לפתור את משבר הדיור. האפשרות שהכסף הגדול, והלא חוקי המעורב ביבוא העובדים הזרים מסין תרם גם הוא לעמדה האוהדת כל כך של הקבלנים ותאגידי כוח האדם בעד יבוא עובדים דווקא מסין - נדחית בתוקף על ידם.

ומה לגבי עובדים ישראלים? את זה הס מלהזכיר. המאמץ שהושקע בגיוס עובדים ישראלים לבניין בשלוש השנים האחרונות היה מינורי, אם בכלל. בוודאי שהקבלנים לא הפנו אליו אפילו 10% מהאנרגיה שהושקעה בשכנוע שחייבים עובדים מסין. רק עכשיו, כחלק מסיכום חדש עם משרד הכלכלה, הסכימו הקבלנים להשקיע מאמץ בגיוס עובדים ישראלים, בתמורה לשכר התחלתי של 9,000 שקל בחודש - לצד יבוא העובדים מסין, שהם כה מתעקשים עליו.

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, מסר בתגובה: "אנחנו משלימים, ביחד עם משרד הכלכלה, פיילוט לגיוס עובדים ישראלים לבניין. נשמח לקבל כל עובד ישראלי, ולכן אנחנו מציעים שכר התחלתי של 9,000 שקל, ואופק קידום גם לשכר של 17 אלף שקל בחודש. עם העובדים הבולגרים היו בעיות מקצועיות ובעיות התנהגות - בעיות שאנחנו לא מכירים עם משמעת העבודה של הסינים. ממולדובה גייסנו בשמחה עובדים, אבל מיצינו את מלאי כוח האדם המקצועי שם כי הם מעדיפים את השוק האירופי. אותנו לא מעניין אם מדובר במולדובה, בולגריה, רומניה או סין - אנחנו צריכים עובדים מקצועיים, ואני לא מכיר מדינה שיכולה לעמוד בכמויות העובדים ובאיכות שלהם כמו סין. אין לנו יכולת לעלות לקצב בנייה של 60 אלף יחידות דיור בלי תוספת של עובדים מקצועיים, וברור לנו שפתרון מצוקת העובדים יביא להפחתת מחירי הדירות ב–5%–7%".

מחר: למה בעצם צריך 
עובדים זרים בבניין?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#