ג'ודי וסילבן: הזוג המלכותי של ישראל. כמעט - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בואי ג'ודי, הולכים

ג'ודי וסילבן: הזוג המלכותי של ישראל. כמעט

סילבן שלום הוא פוליטיקאי מנוסה עם שאיפות גדולות. ג'ודי שלום־ניר־מוזס היא אשת תקשורת צבעונית ומוחצנת, בת לאחת המשפחות החזקות במשק ■ יחד הם קיוו לכבוש את בית הנשיא. אבל זה לא צלח, והשניים ממתינים להזדמנות הבאה ■ Power Couple, כתבה רביעית בסדרה

84תגובות

"אף שזה היה צפוי וברור וידוע שאצל היועץ יש שווים ושווים יותר, שבארץ אין שוויון בפני החוק, איחוליי החמים לשרה־ביבי", כך צייצה לפני שבוע בחשבון הטוויטר שלה ג'ודי ניר־שלום־מוזס, כשהיא מצרפת ידיעה שבה נכתב כי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין החליט לסגור את חקירת ביבי־טורס.

כך, במסר אחד, שלחה ניר־שלום־מוזס חצים הן לכיוון היועץ המשפטי, שלה חשבון אתו בעקבות טיפולו בטענה להטרדה שהופנתה כנגד בעלה סילבן שלום, והן לעבר בני הזוג נתניהו, שבהם היא מרבה להשתלח בשבועות האחרונים בציוציה. מאז שראש הממשלה הסיר את תמיכתו במרוץ של שלום לנשיאות, הם מבחינתה ציר הרשע.

את הדברים העלתה ניר־מוזס־שלום גם בחשבון הפייסבוק שלה, אך מחקה את הסטטוס כעבור כמה זמן. "אתה יודע איך הוא צרח עליה?", אומר מקורב לשניים. "הוא לא דיבר אתה איזה שלושה ימים בעקבות זה. בטוויטר הוא לא ראה, אז היא לא מחקה. יש לו רק חשבון פייסבוק, ושם הוא מעיר לה על דברים. בטוויטר היא חריפה יותר, אבל גם אז יש לשונות רעות שדואגות לספר לו מה היא כתבה שם, ואז היא מוחקת. סילבן הוא האדם היחיד שממנו היא פוחדת. אם לא הוא, היא היתה מתפרעת בטוויטר ובתקשורת הרבה יותר".

סילבן שלום ורעייתו ג'ודי שלום־ניר־מוזס הם הזוג המוכר ביותר בצמרת הפוליטית־תקשורתית. הוא פוליטיקאי טיפוסי המחפש את השררה (בלשון מקורביו: "רוצה לעשות טוב לעם ישראל"), נודד מתיק לתיק ומפנה את מבטו תמיד אל הפסגה. היא עובדת כבר יותר מ–30 שנה בתחום התקשורת, אבל המעמד שלה נובע מהיותה בת לאחת המשפחות החזקות במשק, ובעלת 12% ממניות "ידיעות אחרונות".

אייל טואג

אם התוכניות של השניים היו מתממשות, הם היו קוראים את הכתבה הזו בבית הנשיא בירושלים. אלא שהתוכנית לא יצאה לפועל, והשניים חזרו לשגרת היום־יום: היא למכון הכושר, לישיבה במסעדת הקנטינה התל־אביבית, לציוצים ולתכנון תוכנית האירוח הבאה; והוא לישיבות הממשלה, לישיבות עם פקידים, לסיורים בשטח עם ראשי רשויות, ובסוף היום לחתונה או בר מצווה אצל חבר מרכז.

הם יחד כבר יותר מ–20 שנה. הוא בן לעולים מתוניסיה שגדל בבאר שבע, דור שני לעולי שנות ה–50, הדור שהעלה לשלטון את מפלגת הליכוד ומרגיש שהוא עמוד השדרה שלה. היא נסיכה ישראלית שגדלה בשיכון ותיקים ברמת גן. לא רק הרקע שלהם שונה, אלא גם אופיים: הוא סגור ומופנם, לא אוהב רעש וצלצולים, והיא בדיוק להפך. שניהם עושים את המסלול המשותף מתוך חיבור פנימי עמוק, שחלקו נובע מתחושות קיפוח שכל אחד מהם נושא בתוכו: הוא כבן לישראל השנייה, אדם שגדל הרחק מהאליטות, והיא ככבשה השחורה במשפחתה.

"הוא מאוד מודע לעניין העדתי, גם אם הוא לא מדבר על כך בפומבי", אומר אדם שבעבר היה קרוב לשלום, "אני שמעתי אותו אומר כמה פעמים: שימו לב איפה בני עדות המזרח חזקים - לא באקדמיה, לא בצבא, רק בפוליטיקה". מנגד, אדם שמכיר את השניים מקרוב אומר: "הוא השלים עבורה משהו שהיה חסר לה. היא גדלה בבית שאליו נכנסים גדולי האומה, אבל מי שממשיך את השרשרת הוא אחיה, לא היא. שנים היא קרובה לפסגה, אבל לא ממש שם. זה נכון גם לקריירה הפוליטית שלו. הנשיאות היתה אמורה להיות הבינגו של שניהם. הם היו אמורים להיות הזוג המלכותי הראשון של ישראל".

לדברי היועץ האסטרגי רוני רימון, שותף במשרד רימון־כהן־שינקמן שעבד בעבר עם הליכוד, שלום־ניר־מוזס בהחלט מעורבת בחיים הפוליטיים של בעלה. "היא היתה יכולה לשבת על זרי הדפנה ולא לעשות דבר, ליהנות מחיי נוחות", הוא אומר, "אבל כידוע ג'ודי היא אשה פעלתנית ודעתנית. היא דוחפת את הקריירה של סילבן בכל דרך אפשרית. היא גם מגיעה אתו לכינוסים פוליטיים ולאירועים של חברי מרכז. היא תדבר עבורו, תתראיין לטובתו, תכעס על אחרים בשבילו. הכל. אם סילבן היה נבחר לנשיא, ג'ודי לא היתה מסתפקת בתפקיד הפורמלי של אשת הנשיא".

שלום הוא אחד האנשים המוכשרים במערכת הפוליטית. הוא בעל תואר ראשון במשפטים, תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במדיניות ציבורית ותעודת הסמכה בראיית חשבון. אדם שמבין היטב בהליכי חקיקה ובפוליטיקה, יודע להניע מהלכים ובעל זיכרון פנומנלי. ניר־שלום־מוזס מוסיפה לו פלפל וצבע, אבל יש לזה מחיר - התדמית שנוצרה לה ,כאשה צבעונית וקלילה, עלולה להקרין על בעלה. "לפוליטיקאי אסור שדברים בסביבתו ייצאו משליטתו, וזה מה שקורה ביניהם", אומר יועץ אסטרטגי ותיק. "היא כל הזמן מבהירה שהדברים שהיא אומרת משקפים את דעתה בלבד, אבל בסופו של דבר אתה יכול לשכנע מישהו שהסטטוס של ג'ודי על היועץ המשפטי לא משקף את דעתו של סילבן?".

כך למשל, שלום־ניר־מוזס היא חברה קרובה של האסטרולוגית מרים בנימיני, שהיתה אחת האורחות הקבועות בתוכניתה "ג'וד לאק" לפני כעשר שנים, שעסקה בסוגיות של אסטרולוגיה ונומרולוגיה. יום לאחר בחירתו של ראובן ריבלין לנשיא היא כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "אחרי שביבי הסיר את מועמדות סילבן, אמרה לי מרים בנימיני שניצחונו של ריבלין מובטח! 25 שנה ו–5 אחוזי פספוס. במקרים שיש לה שעת לידה".

"היא ממש בתוך העניין הזה", מציין פעיל פוליטי ותיק. "הוא לא אוהב את זה כל כך, אבל לא נלחם בה. אולי זה בא מאיזה צורך שלה לנחש את העתיד, לשלוט בעניינים. אני זוכר שישבתי אצלם כמה פעמים בבית, ביום שישי. מדברים על פוליטיקה ומה יהיה, ואז היא שולפת את התחזית האסטרולוגית - הפוליטיקאי הזה יעלה, ההוא יירד".

למרות זאת, שלום־ניר־מוזס מורכבת יותר ממה שנראה על פני השטח. "אם תפזר את העשן, תמצא אשה חכמה ומתוחכמת", אומר יועץ לשעבר של שלום. "לך בדרום הארץ, לך בצפון, היא מקבלת שם אהדה ציבורית אדירה. לא תאמין כמה אנשים רוצים להצטלם אתה".

דני גילרמן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, הכיר את השניים כששלום היה שר החוץ. "ג'ודי היתה באה אתו הרבה לניו יורק, זה הרי לא מקום ששרים מדירים את רגליהם ממנו", הוא נזכר. "יש בה משהו שנראה כאילו מוחצן, אילו אפילו פרובוקטיבי, אבל מתחת למעטה הצבעוני הזה של התלבושות וצבע השיער, יש אשה עם לב זהב, שהיא גם מאוד אינטליגנטית". אחד הציוצים המפורסמים שלה הפריך את תדמיתה כאשה קלת דעת: היא תקפה את העובדה שאיש העסקים חזי בצלאל לא קיבל אשראי מהבנקים כדי להקים חברת סלולר בזמן פתיחת השוק לתחרות ב–2011. בגלל הייחוס המשפחתי שלה נתפש ציוץ זה כסוג של מידע פנימי לגבי האופן שבו המשק מתנהל. "חזי בצלאל לא הפקיד את הכסף כמפעיל סלולר", כתבה אז שלום־ניר־מוזס, "מצחיק, בצלאל לא יודע שאם הוא לא אחד מ-18 המשפחות אין מצב למימון בבנקים בארץ? בלי קשר למצבו הכספי?".

פן אחר, פחות מוכר, הוא הכוחניות של השניים. במערכת הפוליטית והציבורית ידוע שלום כאיש קשה, קפריזי, שנוטה לעתים להתפרצויות ונוטר טינה לאנשים. הוא ידוע גם ביחסים הקשים שלו עם עיתונאים ותיקים ובכירים. שלום־ניר־מוזס נחשבת נחמדה ולבבית הרבה יותר, אבל לא אם תשאלו כמה נשות תקשורת - שחשו לא בנוח, בלשון המעטה, נוכח מסרים ששלחה באחרונה ברשתות החברתיות. כשהועלתה באחרונה טענה ששלום הטריד בעבר עובדת במשרד המדע, נהגה שלום־ניר־מוזס להעלות ציוצים עם איומים מרומזים ללא שמות. כך לדוגמה, כתבה ב–8 במאי: "אותי מעניינת במה אויבת הנשים והגברים מחזיקה בעץ שהוא לא מעיף אותה בטיל מהעבודה". היא העלתה עוד ציוצים מרומזים מסוג זה, ומחקה אותם לאחר מכן. בסביבתה של שלום־ניר־מוזס דוחים את הטענות כאילו רמזה משהו כלפי נשות תקשורת.

הוא מתקדם בפוליטיקה, היא דוחפת

שלום, 56, נולד בתוניסיה ועלה עם משפחתו ארצה כשהיה בן שנה. את הכינוי הידוע "סטיב" קיבל כששיחק כדורסל בשכונה, וחבריו קראו לו על שמו של השחקן הזר החדש של מכבי תל אביב, סטיב צ'ובין, משום שהזכיר להם אותו בסגנון המשחק האגרסיבי. את דרכו הציבורית החל כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, ולאחר מכן היה כתב ב"חדשות" וב"ידיעות אחרונות". לעולם הפוליטי נכנס כאחד מעוזריו של שר האוצר המנוח יצחק מודעי. מודעי היה זה שמינה אותו למנכ"ל משרד התשתיות ובהמשך ליו"ר חברת החשמל, כשהיה בן 32 בלבד.

שלום־ניר־מוזס, 56, נולדה ברמת גן. היא הכירה את האליטות של ישראל וגם את צמרת עולם הבידור, שאליו נמשכה הרבה יותר. בגיל 20, לדוגמה, היא ניהלה רומן עם צביקה פיק, שהיה אז בשיא הפופולריות שלו. לאחר שהשתחררה מהצבא עבדה כחצי שנה כדיילת קרקע באל על ואז החלה לעבוד ככתבת ב"ידיעות אחרונות", וכתבה בעיקר כתבות צבע מגזיניות. בשלב מסוים התחתנה עם עמירם ניר, אז כתב הערוץ הראשון ולאחר מכן יועצו לענייני טרור של ראש הממשלה שמעון פרס. ניר נהרג כמה שנים לאחר מכן בהתרסקות מטוס מסתורית במקסיקו. את שלום היא הכירה כאלמנה עם שני ילדים קטנים במסעדת אולימפיה, שהיתה הבית של הצמרת הפוליטית והעסקית בישראל. "היא נורא התלהבה מהקטע הזה של הילד מבאר שבע שיגיע רחוק", אומר אדם שהיה בקשר קרוב עם שלום בתקופה ההיא. "בשלב מסוים היא ממש התחילה להעריץ אותו. ככל שהוא התבגר בפוליטיקה, היא יותר דחפה אותו שם, בעיקר מאחורי הקלעים".

הם התחתנו ב–1993, שנה לאחר ששלום נבחר כח"כ מטעם הליכוד. באותה תקופה גרו יחד עם אמה של שלום־ניר־מוזס, פולה. עד היום תלויות בבית תמונות של הוריה של שלום־ניר־מוזס עם מנהיגים כגון יצחק רבין, לוי אשכול, גולדה מאיר ואחרים, שנהגו לבקר בביתם של המוזסים. הצמרת העסקית והפוליטית היתה עולה לרגל אל פולה גם בזמן שהבת הצעירה והח"כ מהליכוד התגוררו בבית, בעיקר בשביל לתחזק את הקשרים עם נוני, אז מו"ל צעיר בתחילת דרכו (לאחר מותו של האב נוח בתאונת דרכים ב–1986). הזוג החדש בביצה הפוליטית ניצל את הביקורים האלה כדי לרקום קשרים חדשים עם הצמרת. בין היתר, הם ערכו היכרויות בין הצמרת העסקית לזוג אחר בתחילת דרכו - בנימין ושרה נתניהו.

"מאז ומעולם הבית שלהם התנהל כסוג של בית פתוח, זה מה שגו'ודי הכירה מילדותה", אומר יועץ אסטרטגי שהכיר את השניים היטב בליכוד. "כשיש לך בית גדול כזה, אפשר לערוך פגישות במטבח או בחדר עבודה מחוץ לשעות העבודה הפורמליות. כשהילדים שלהם היו קטנים השתתפתי במסיבות יום הולדת שהם היו עושים, עם ליצן או מרקיד. הם היו מזמינים עיתונאים, שרים וח"כים, שישבו בסלון ודיברו על פוליטיקה, בזמן שלילדים היתה הפעלה. אלה היו אירועים מפונפנים, שבהם ההורים נתנו הופעה".

"סילבן פסל את עצמו מכל הצבעה בתחום התקשורת"

לאורך הקריירה שלהם הקפידו השניים לתמוך זה בזה. שלום־ניר־מוזס מגישה מזה 20 שנה תוכנית ברשת ב' מדי שישי ב–11:00. מי שהביא אותה לרדיו היה מנהל קול ישראל דאז אמנון נדב. מאז ממשיכה שלום־ניר־מוזס לשמור על המשבצת שלה, למרות שינויים שנהוג לבצע בלוחות השידורים מדי כמה שנים. "השתגעת?", אומר אחד הכתבים הבולטים בקול ישראל בתשובה לשאלה אם אי פעם חשבו ברשת ב' להזיז אותה מתפקידה. לשלום־ניר־מוזס יש לא מעט שגיאות בעברית, ובעלה אפילו מעיר לה על כך, אבל זה לא מפריע לה להמשיך.

"כשהיא התחילה היה איזה עניין בציבור להביא את 'אשתו של'. זה היה חלק מהשיקולים, במובן של למשוך קהל", מסביר נדב. "רציתי להביא אנשים עם יכולת ורבלית שיכולים להיות קצת יותר משוחררים. בעניין השפה הייתה באמת איזושהי הקלה. עם זאת, בכל הנוגע לרייטינג המהלך הוכיח את עצמו, ובשעה הזו רשת ב' עקפה את גלי צה"ל". מנגד, לדברי מנהל לשעבר ברשות השידור, העניין בעייתי. "צריך להבין שמנהלים ברשות השידור מודעים כל הזמן לפוליטיקאים שנמצאים למעלה", הוא אומר.

כיום עומדת בפני שלום־ניר־מוזס הזדמנות תקשורתית חדשה: תוכנית בפריים־טיים של הזכיינית רשת בערוץ 2. מבחינתה, זה שיא בקריירה, לאחר שנים של שידור תוכניות אצל אותה זכיינית, בשולי הפריים־טיים, כגון "מדברים על זה" ו"מועדון המבקרים". בשלב זה התוכנית מוקפאת בשל קיצוץ, אבל עצם היוזמה גררה ביקורת ציבורית, משום שהבעלים של רשת היא משפחת עופר, בעלי השליטה בחברה לישראל ובמפעלי ים המלח. שלום, כשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, מטפל בסוגיות הנוגעות לעסקי המשפחה. לפני כחודש שלח שלום מכתב לפרופ' איתן ששינסקי, העומד בראש הוועדה הבוחנת את גובה תמלוגי הגז שאמורה משפחת עופר לשלם למדינה, ובו התריע שאם המשפחה תיאלץ לשלם תשלומים גבוהים, ייפגעו עובדים במפעליה. הוא שלח את המכתב כשר לפיתוח הנגב והגליל, בזמן שבכובע אחר שלו, כשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יש לשלום שני נציגים מטעמו בוועדה.

בסביבתם של בני הזוג זעמו בשבועות האחרונים על הפרסומים בנושא ועל קישורים בין הקריירה שלהם לבין בעלי הון. "כבר לפני הרבה שנים, בגלל ג'ודי, סילבן פסל את עצמו מכל הצבעה בתחום התקשורת", אומרים בסביבתו. "לכן אף אחד ברשות השידור או בכל מקום אחר לא צריך לפחד".

"הוא לא יכול לעמוד בראש הפירמידה"

הנדוניה העיקרית ששלום־ניר־מוזס הביאה לנישואים היתה "ידיעות אחרונות", כלי רב עוצמה והשפעה במערכת הפוליטית. אלא שבמהלך השנים התברר שזהו מעיין אכזב. מבחינת בני הזוג, "ידיעות אחרונות" מגמד את שלום ומעניק ליריביו הפוליטיים יחס טוב הרבה יותר. כבר כמה שנים ששלום־ניר־מוזס ואחיה נוני לא מדברים. כנציגת הבעלים, היתה לה בעבר לשכה ברחוב מוזס, ואולם לפני כארבע שנים, לאחר שמקורבה זכי רכיב רכש את העיתון המתחרה "מעריב", החליט נוני לסגור את הלשכה, ולמעשה הוציא אותה מהבניין - שאליו לא חזרה יותר. בסביבתה של שלום־ניר־מוזס טורחים להדגיש שהם לא יודעים על קשר בין חבירתה לרכיב לבין עניין הלשכה, ומדגישים שהיא עצמה לא היתה מעורבת ברכישת "מעריב". "כף רגלה לא דרכה בבניין 'מעריב', היא פשוט לא היתה מסוגלת לזה נפשית, בגלל המקום שבו היא גדלה", אומרים בסביבתה.

"זה נורא פשוט", אומר עורך לשעבר ב"ידיעות אחרונות". "הכל נובע מהיחסים בין ג'ודי לנוני. כשהיחסים היו טובים, גם היחס של העיתון היה טוב יותר. כשהיחסים היו פחות טובים, הסיקור בהתאם". עיתונאי לשעבר ב"ידיעות אחרונות" מוסיף: "אותי היה מפתיע לראות שנכנסים בסילבן בדסק. ב'ידיעות אחרונות' יש אנשים ששומרים עליהם, ודווקא על סילבן לא שומרים. אני זוכר שיחה עם בכיר בעיתון שאמר לי - אין הגבלות בעניין סילבן".

לדברי עיתונאי לשעבר, "היתה תקופה, כשהוא היה שר חוץ, ש'מעריב' היו מכסחים אותו כל שבוע בסיפורים קטנים יחסית, הקשורים לענייני מינהל. בסביבתו של סילבן ניסו לטעון שזה חלק ממלחמת העיתונים בין 'ידיעות אחרונות' ל'מעריב'. אבל אז, באחד מימי שישי, נחום ברנע ושמעון שיפר כיסחו את סילבן ב'ידיעות אחרונות', ואז פשוט לא היה להם מה להגיד".

עם או בלי תמיכתו של עיתון הבית, הקריירה הפוליטית של שלום היתה מוצלחת יחסית. בימי פריימריז ומערכות בחירות אפשר לסמוך על שלום־ניר־מוזס שהיא תהיה שם כדי לדחוף ולעודד. לא תמיד זה פשוט. "המורכבות של ג'ודי ידועה, וצריך לנהל אותה", אומר יועץ אסטרטגי שעבד באחת ממערכות הבחירות בליכוד, שבהן היה לשלום תפקיד בכיר. "יש כמה זוגות בפוליטיקה שאתה לא מתנהל רק מול האובייקט הפוליטי, אלא גם מול בת הזוג, שיש לה דעה ומשקל, וכך גם במקרה הזה. לג'ודי, למשל, היה חשוב שבמהלך הקמפיין סילבן יקבל את המעמד והכבוד המגיעים לו".

בשלהי 2000 נוצרה קונסטלציה פוליטית מיוחדת, שבגינה היה לשלום סיכוי גדול להיבחר לראש הממשלה, אולם הוא החמיץ את ההזדמנות. היה זה לאחר התפטרותו של אהוד ברק מתפקיד ראש הממשלה, שבעקבותיה נקבע שתוך חודשיים יתקיימו בחירות ישירות לראשות הממשלה. בשל פרוץ האינתיפאדה השנייה, למועמד הליכוד היו סיכויים גבוהים לנצח, אך לא ברור מי יהיה המועמד: אריאל שרון, שהיה אז ראש המפלגה, או בנימין נתניהו, שהיה אז בפסק זמן מהחיים הפוליטיים, וכל הסקרים ניבאו לו ניצחון מוחץ בהתמודדות מול שרון בבחירות הפנימיות. במשך יומיים לא היה ברור אם נתניהו יתמודד או לא, אך סקרים הראו שאם לא יתמודד, שלום יוכל לנצח את שרון. נתניהו הודיע בפומבי שלא יתמודד אם לא תפוזר הכנסת, אך שלום הטיל ספק בהצהרה זו, והחליט שלא להתמודד. הוא אף ביטל קמפיין שכבר יצא לדרך במקומונים, בעלות נדיבה. לא מעט אנשים שמעו בשנים האחרונות משלום שזו היתה החמצת חייו, שעליה הוא מצטער עד היום.

לא ברור מדוע קיבל את ההחלטה הזו. אנשים שעבדו עם אז שרון מעידים ששלום ושרון הגיעו לסיכום בעל פה, שלפיו הוא יקבל תיק בכיר לאחר הבחירות, דבר שאכן קרה - הוא קיבל את תיק האוצר. בסביבת שלום טוענים שלא היה סיכום כזה ולא נחתם בעניין מסמך כתוב. "סילבן אמר לי כמה פעמים שזו היתה שגיאת חייו, גם לאחרונה", אומר אדם שמכיר את שלום מקרוב. "אני לא חושב כך. לדעתי, הוא יכול לסכם קריירה מפוארת יחסית. מההתרשמות שלי, הוא אדם חסר כריזמה ומנהיגות. הוא לא עשוי מהחומר של אדם הניצב בראש הפירמידה".

לרוע מזלו, שלום קיבל את משרד האוצר באחת התקופות הקשות ביותר לישראל - לאחר פיצוץ בועת הדוט.קום בארה"ב ובשיאה של האינתיפאדה השנייה, דבר שהוביל את כלכלת ישראל למיתון. המנכ"ל המוערך אבי בן בסט, שמונה על ידי קודמו בתפקיד, התפטר מיוזמתו - דבר שרק חיזק את התחושה הקשה ששררה באוצר. לדברי בן בסט, הוא עזב את התפקיד משום ששלום לא רצה לקדם רפורמות. "רציתי לבצע רפורמה בנמלים, לפצל את קופות הגמל מהבנקים, לעשות רפורמה במיסוי שוק הון ולהפחית את המס על העבודה", מסביר בן בסט. "הוא לא קיבל את זה ואני התפטרתי. שנה לאחר מכן הוא אמנם הטיל מס על הבורסה, אבל בשיעור של 15% לעומת 25% שאני הצעתי, ולא בשיעור אחיד, דבר שיצר מגוון של עיוותים".

עופר וקנין

בתקופתו כשר אוצר החל שלום לתכנן כמה גזירות שהיו פוגעות בשכבות החלשות. את רובן יישם מחליפו בתפקיד, נתניהו. כלכלת ישראל יצאה ממיתון, והדעה הרווחת היא שזה קרה בזכות הצעדים שנקט נתניהו. שלום מתוסכל מאוד מכך וסבור שגנבו לו את הקרדיט. "המשק יצא מהמיתון כבר בסוף 2002, כשסילבן היה שר אוצר, יש על זה מחקרים", אומרים בסביבתו. ביולי 2006 פירסם פרופ' אפרים צדקה, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב, מחקר שבו טען כי ההתאוששות הכלכלית מהמשבר הושפעה מצעדים שנקט שלום. "כשמתבוננים באופן גס למדי על נתונים שנתיים בנוגע לפעילות הכלכלית במשק, אכן מבחינים בירידה בין 2000 ל–2002, לצד עלייה ב–2003", כתב צדקה. "אך מכיוון שמדיניות כלכלית משפיעה בפיגור מה על הפעילות במשק, סביר להניח שהעלייה ב–2003 הושפעה לא מעט מהמדיניות שננקטה ב–2002, אז כיהן סילבן שלום כשר אוצר, אף יותר מהמדיניות שננקטה לאחר מכן".

גורם שהכיר היטב את הדברים בתקופה ההיא סבור ש"יש הרבה מן האמת בטענה שלקחו לשלום את הקרדיט על היציאה מהמיתון. מצד שני, לדעתי לא היתה לו יכולת מנהיגותית לבצע כזה מהלך, שזכה להתנגדויות רבות, מהלך שנתניהו כן הצליח לבצע".

כשג'ודי (לא) פגשה את מדונה

אחרי בחירות 2003 ביקש שלום להתמנות שוב לתפקיד שר אוצר, אך שרון, שביקש לערוך שינוי פסיכולוגי במשק ולמנות אדם שלא היה מזוהה עם הימים הקשים של המשבר, סירב לתת לו את התיק. שלום כעס בתחילה, ומקורביו אף רמזו בתקשורת שיש לכך קשר למוצאו, אבל הוא הסתפק בשמחה בתיק החוץ, האהוב מאוד על פוליטיקאים - ללא הרבה אחריות ועם נסיעות רבות לחו"ל. דווקא אז התרחשה אחת הפרשות הזכורות ביותר מהקריירה של שלום. היה זה לאחר שדני איילון, אז שגריר ישראל בוושינגטון ולימים סגן שר החוץ, פנה ליועץ המשפטי לממשלה במכתב שבו טען שבני הזוג לוחצים לפטר את ראש הלשכה שלו, לירן פטרזיל, משום שלא הצליח לסדר לשלום־ניר־מוזס פגישה עם הזמרת מדונה, שביקרה אז בישראל. בני הזוג הכחישו את הפרסומים, ובכל זאת הדבר יצר מהומה תקשורתית שנמשכה כמה חודשים. הפרשה התפוצצה בערוץ 2 על רקע היחסים הקשים בין השר לשגריר על רקע ניהול היחסים עם ארה"ב וגם בעקבות תחקיר נוקב על התנהלותה של אשת השגריר שהתפרסם במוסף "שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות" - שאילון חשד שהגיע מכיוונו של שלום.

הסיפור נהפך לסנסציה בינלאומית, כשעיתונים בעולם תוהים אם השערורייה על הזמרת ואשת השר עשויה להשפיע על יחסי ישראל־ארה"ב. משרד המשפטים בדק את העניין כמה חודשים, ונקבע שלא היה ממש בטענות של אילון. מנגד, אילון ננזף על ידי מנכ"ל משרד החוץ, לאחר שהקליט שני עובדים בכירים של המשרד בניסיון להשיג הוכחות ללחצים שבני הזוג הפעילו לכאורה. "הפרטים עצמם פחות חשובים", מאבחן יועץ אסטרטגי ותיק. "די ברור שהפרשה הזו לא היתה תופסת כזה נפח אם לא היה מדובר בג'ודי, מישהי שבאמת אוהבת להצטלם עם ידוענים".

"ג'ודי היא טיפוס צבעוני, שמתנהל בלי חשבון", אומר רימון. "פעמים רבות זה מוסיף לה חן דווקא בקרב מתפקדי הליכוד, וזה מצוין. אבל אתה לא יכול ליהנות רק מהצוף של בת זוג, במקרה זה של ג'ודי, ולא להביא בחשבון שישנן תקלות, לעתים מביכות".

הסוגיה האמריקאית היתה רגישה אצל שלום, כמו גם אצל שרי חוץ קודמים. מי שהיה סדין אדום מבחינתו היה אז דב וייסגלס, ראש לשכתו של שרון, שניהל בפועל את היחסים עם האמריקאים ומידר את שלום. בפסגת עקבה, שהתקיימה ב–2003 עם אבו מאזן, הנשיא בוש ומלך ירדן עבדאללה, וייסגלס אף התיישב בכיסא שהיה מיועד לשר החוץ. כתוצאה היה שלום היחיד מבין שרי החוץ שישב עם הקהל ולא על הבמה. הדבר הוביל להתפרצות חריפה של שלום כלפי וייסגלס בתום האירוע, ולידיעה מביכה ב"ידיעות אחרונות", שבה הוא צוטט כאומר לווייסגלס: "מי אתה בכלל? פקיד מושתן. אני נבחר ציבור".

לטענת בכירים לשעבר במשרד החוץ, שלום אכן לא הורגש בכל מה שנוגע ליחסים עם ארה"ב. "אחרי שהוא מונה לשר החוץ, פתאום התחילו כל הבקשות לפגישות עם בכירים", משחזר בכיר שהיה עד לדברים. "הדבר שעניין אותו מאוד בפגישות האלה היה להכניס לשם צלם. האמריקאים לא כל כך אהבו את זה, ובאחת הפעמים אף היתה התגוששות בין פקיד אמריקאי לבין אחד מאנשי שלום, שניסה להכניס מצלמה שלו לאירוע. זה לא היה דיפלומטי במיוחד". בכירים מספרים כי שרון לא העריך במיוחד את שר החוץ שלו, גם אם הכיר והוקיר את כוחו הפוליטי. "אריק לא זילזל בו, אבל הוא גם לא ייחס לו תכונות נשגבות", מסביר אחד מאנשי שרון. "אריק נהג בו בכבוד, בין השאר משום שידע שלסילבן יש רגישויות מיוחדות בכל מיני דברים".

לשלום היו הישגים כשר חוץ, ובתקופתו נרשם שיפור ביחסים עם העולם הערבי (בין השאר בשל תוכנית ההתנתקות שיזם שרון ואליה שלום התנגד). כמו כן הוא פעל נמרצות לשחרור עזאם עזאם מהכלא המצרי. כמו כן, הוא נתן לגילרמן גיבוי ביוזמה להעביר באו"ם את ההחלטה על ציון יום השואה הבינלאומי, מה שאיפשר את המהלך.

עם זאת, כשעמיתו של גילרמן בניו יורק, הקונסול הכללי דאז אלון פנקס, סיים את תפקידו ב–2004, הוא שלח לעובדי משרד החוץ מכתב יוצא דופן בחריפותו. "במהלך שירותי כקונסול בניו יורק כיהנו ארבעה שרי חוץ מעלי", כתב פנקס במכתב, שזכה לתהודה גדולה בכלי התקשורת. "המקלדת באופן טבעי רוצה להמשיך ולהדפיס 'מכל מלמדי השכלתי'... במה השכלתי משר החוץ שלום? צירוף ישראל לאיחוד האירופי בזכות סילבן, יחסים עם העולם הערבי, משא ומתן על החזרת משחקי הכדורגל לישראל, שיקום היחסים עם צרפת ועוד משימות והישגים מדומים". בהמשך כתב פנקס בסרקזם: "וכמה מלים על השר סילבן שלום: מנהיג צ'רצ'יליאני וג'נטלמן אמיתי".

בסוף 2005 ניצב שלום בפני צומת דרכים כאשר שרון הציע לו לעבור לקדימה. שלום, ליכודניק שורשי, סירב. הוא עבר לספסלי האופוזיציה עם נתניהו, ואף התמודד נגדו בבחירות הפנימיות בליכוד - והפסיד. היריבות הפוליטית בין השניים הזיקה להמשך הקריירה שלו: בממשלת נתניהו השנייה הוא קיבל תיקים זוטרים יותר - השר לפיתוח הנגב והגליל והשר לפיתוח אזורי, משרדים שלמעשה הומצאו לצרכים פוליטיים. ב–2013, לאחר הבחירות האחרונות, הוא מונה לשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שבו יש לו כוח של ממש בכל הנוגע להחלטות הקשורות למשק הגז. סביר להניח שגם שלום עצמו יודע שמעמדו וכוחו היו חזקים בעבר הרבה יותר. כיום, אחרי פרשת הנשיאות, רבים במערכת הפוליטית סבורים שאולי שלום יפרוש, בוודאי נוכח היחסים העכורים עם ראש מפלגתו. "הוא מאוד מתוסכל כיום", אומר אדם ששוחח אתו באחרונה. "הוא וג'ודי בחיים לא יסלחו לביבי ושרה על מה שקרה. הם תופשים את זה כמשהו אישי".

בסביבתם של בני הזוג מציינים ששלום־ניר־מוזס והילדים היו דווקא שמחים אם אב המשפחה היה פורש מהפוליטיקה, אבל כנראה שזה לא יקרה. "מבחינת ג'ודי, באמת אפשר לפרוש עכשיו כי קצה הפירמידה נראה כיום רחוק מתמיד", אומר אדם המכיר את שלום היטב. "אבל הוא ימשיך. שרון לימד את כולם שתמיד צריך להישאר על הגלגל. סילבן לא מכיר שום דבר אחר, הפוליטיקה היא בדם שלו. זאת הוויית החיים שהוא מכיר, זה המגרש שבו הוא יודע לשחק. יהיה לו קשה מאוד להתנתק מזה".

תומר אפלבאום

הזוגיות החזקה של השניים, ואולי גם האמביציה המתחדשת שלהם, קיבלה ביטוי ביום רביעי השבוע, באירוע התרמה של עמותת חום למען ילדי הדרום, ששלום־ניר־מוזס עומדת בראשה לצד איש התקשורת נסים משעל. כרטיס זוגי לאירוע, שבו הופיעו אייל גולן ושרית חדד, עלה 3,000 שקל, אבל ניכר כי רבים מהתורמים לא טרחו להגיע ואת מקומם תפסו מיני סלבריטאים, בעיקר פליטי ריאליטי ודוגמניות, שניצלו את האירוע להפגין נוכחות ולהתחכך זה בזה וגם בשלום־ניר־מוזס, שהפגינה בקיאות מושלמת בשמותיהם של כל יוצאי "האח הגדול", על אף שהודתה בפני אחד מהם, בזמן שהתחבקה עמו מול המצלמות, כי לא ראתה את העונה הנוכחית, כך שהיא לא ממש יודעת מי נגד מי. באחד מרגעי השיא באירוע קרא ניסים משעל מעל הבמה: "בכל מה שקשור לעוני ממשלת ישראל היא ממשלה אטומה", אבל אז עלתה ג'ודי על הבמה ומיהרה לתקן אותו: "חוץ מסטיב", אמרה. "כמובן", ענה משעל. "חוץ מסטיב. הממשלה הזו לא עושה דבר".

השתתפה בהכנת הכתבה: עדי הגין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#