"אני לא מסוכסך עם אלשטיין. כמו כל זוג נשוי, יש לנו מדי פעם מחלוקות" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אני לא מסוכסך עם אלשטיין. כמו כל זוג נשוי, יש לנו מדי פעם מחלוקות"

מוטי בן משה, אחד מבעלי השליטה הטריים של אי.די.בי, מנסה לשפוך אור על המסתורין שאופף אותו - ולהפריך את השמועות על משבר בזוגיות עם אדוארדו אלשטיין


38תגובות

"אנחנו לא מצליחים להבין אותו. יש לו ביטחון עצמי גדול מצד אחד, אבל הרבה חוסר ביטחון בתחומים אחרים; קשה מאוד לעבוד אתו; הוא קונטרול פריק שלא סומך על אף אחד חוץ מעצמו; הוא ואלשטיין לא יחזיקו הרבה זמן ביחד. הם בקושי מדברים ביניהם. כנראה שזו הסיבה שחיים גבריאלי נשאר באי.די.בי, כי הוא יודע איך לפשר ולתווך ביניהם; הוא איש מבריק ששולט בצורה פנומנלית במספרים, אבל אי.די.בי גדולה עליו. הוא יורד יותר מדי לפרטים".

המשפטים שמצוטטים כאן נאמרו שלא לייחוס על ידי אנשים מסביבת אי.די.בי ומחוצה לה, כשניסינו לברר אצלם איך הם מתרשמים עד כה ממוטי בן משה - אחד משני בעלי השליטה החדשים של הקבוצה. כמובן שצריך להתייחס אליהם בזהירות הראויה. חלק מהאנשים שהאמירות האלה מיוחסות להם הם בעלי אינטרס, או כאלה שנפגעו ממנו באופן כלשהו, או שרצו ממנו משהו ולא קיבלו. גם כעת, אחרי יותר משלוש שעות של ראיון אתו, גם לנו קשה מאוד לחוות עליו דעה מגובשת.

מבריק? נראה שכן. איש של מספרים? לחלוטין. במהלך השיחה אתו הוא מסוגל לשלוף בשנייה את שולי הרווח הגולמי של שופרסל שלושה רבעונים לאחור, ולפרש את נתוני ה–EBITDA של חברת האגרוכימיה אדמה (מכתשים) והשפעתם על השווי העתידי של החברה במצבי עולם שונים.

קשה לעבוד אתו? אולי. בן משה לא נראה כמו איש של סמול טוק ושיחות בטלות. "אני מקבל המון הזמנות לאירועים חברתיים אבל לא הולך", הוא מכריז כמעט בגאווה. "לא בשביל זה באתי לכאן. באתי לעבוד".

בזמן שהשותף שלו באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין, מצא זמן לצפות עם חברים מהיציע בנבחרת ארגנטינה משחקת בגמר המונדיאל בברזיל, בן משה העדיף לנבור במספרים של אי.די.בי. "אני לא מקבל החלטות ממגדל השן", הוא רומז. "ההחלטות שלי משפיעות על הרבה אנשים, ואני רוצה להבין עד הסוף את הנתונים לפני שאני מקבל אותן".

עודף ביטחון? חוסר ביטחון? שני הדברים כנראה נכונים במידה מסוימת. בכל הקשור להתנהלות מול הציבור, לבן משה עדיין חסר ניסיון. הראיון עמו נקבע בחטף. כמעט מהיום להיום, סגנון שמאוד לא מתאים לאנשים העומדים בראש הפירמידה של הקונצרן העסקי הגדול בישראל. ועם זאת, ייאמר לזכותו שהוא איפשר לנו לשבת אתו לחקור אותו כמה זמן שרק נרצה. לא על כל השאלות הוא ענה. לא תמיד הוא ידע מה מותר לו להגיד ומה אסור. ניכר בו שהוא היה רוצה לומר יותר ממה שאמר. לא פעם הוא התחיל משפט כלשהו וחזר בו, תוך שהוא מפטיר "הייתי אומר עוד משהו, אבל עדיף שאעצור כאן".

צנוע? שחצן? קצת מזה וקצת מזה. סגנון החיים של בן משה אינו מזכיר כלל אנשים במעמדו. משרדי חברת אקסטרה בגרמניה, שבה הוא שולט ובה עשה את הונו, נראים כמו מרכז חיוג אחד גדול. משרדים פשוטים ותו לא. את ביתו הוא קבע במודיעין.

בן משה אמנם אימץ לעצמו את משרדו של נוחי דנקנר במגדל המשולש של עזריאלי, אבל מהמשרד הוצאו כל סממני הראווה, לרבות אוסף הציורים, שנמכר במכירה פומבית. כששאלנו אם כבר החזיר לבנק את ההלוואה על מכונית היונדאי המשפחתית שלו הוא חייך. נכון להיום, הוא ואלשטיין לא מקבלים עדיין משכורת בתפקידיהם כיו"רים משותפים של 
אי.די.בי. גם לאנשי יחסי הציבור שכל אחד מהם מעסיק הם משלמים מכיסם.

אבל לצד הצניעות ניכרת גאווה גדולה בהישגים האישיים ובהצלחה של מי שעשה את הונו בעשר אצבעותיו, כישרונו וחריצותו כנגד כל הסיכויים, מעבר לים. כאילו הוא אומר: "אתם לא מאמינים בי, מה? חכו ותראו". יש שיראו בכך סוג של יהירות.

"בכל מקום תמיד אמרו לי שאני משוגע. שאני לא מבין איך הדברים עובדים", הוא נהנה לספר. "כשהצגתי לאחד המנהלים הבכירים שניסיתי לגייס את התוכנית העסקית להשגת לקוחות לשירותי האנרגיה של חברת אקסטרה בבריטניה, הוא הסביר לי שזה לא ריאלי. שזה ייקח לפחות שלוש שנים. למה? כי ככה זה לקח לחברות אחרות. בפועל, מה שחברות אחרות עשו ב–5–6 שנים אנחנו עשינו בחצי שנה - ואפילו הקדמנו את התחזיות של עצמנו".

אייל טואג

צלה של יהירות ניכר גם כששואלים אותו על הנעשה בחברות הבנות של אי.די.בי. הוא לא מתבייש לנכס לעצמו את המהלכים המשמעותיים שנעשים בקבוצה, כמו התוכנית האסטרטגית של שופרסל, ההשקעות בחברות ההיי־טק של אלרון או מינוי המנכ"ל החדש של אדמה (מכתשים) ומהלכי ההנפקה שלה בארה"ב. עם זאת, הוא לא שוכח להחמיא גם למנהלים של החברות הבנות שמובילים את המהלכים.

לא מסתדר עם אלשטיין? בן משה מסרב להודות בכך בפומבי. הוא נוקט שפה מתחמקת ונעזר בקלישאות ("גם בחיי נישואים תמיד יש מחלוקות עם בן הזוג"), אבל לא יגיד מלה רעה אחת על שותפו באי.די.בי. מצד שני, גם על השאלה איזה דברים טובים הוא למד מאלשטיין הוא קצת התקשה לענות. גם העובדה שכל אחד מהם בחר להתראיין בנפרד מעידה על החשדנות הדדית שכנראה עדיין שוררת ביניהם.

ייתכן שהם פשוט עדיין לומדים זה את זה. "אני לא יודע להגיד עד כמה זהבית כהן הסתדרה עם מאיר שמיר, אבל עובדה שזה לא הפריע לתנובה לעבוד ולהשביח", הוא אומר בצדק.

כך או כך, אלשטיין ובן משה עדיין יחד. החתונה ביניהם, שנולדה כמהלך אמיץ של השתלטות עוינת במהותה על האימפריה שהשאיר מאחוריו נוחי דנקנר, היתה יקרה מאוד. שניהם יחד כבר השקיעו בה 1.2 מיליארד שקל, ועתידים להשקיע בשנה הקרובה כ–500 מיליון שקל נוספים. גירושים בשלב הזה יהיו יקרים מאוד עבור שניהם. אין סיבה שהם ימהרו לעשות זאת.

בן משה הוא טיפוס שלא קל לפצח. הוא לא נכנס לתבניות מוכרות. שאלות אישיות עליו ועל משפחתו נהדפות באדיבות ובמהירות. החשיפה האישית אינה נוחה לו. ועם זאת, אי אפשר שלא להעריך את ההצלחה העסקית שלו, שהתרחשה במקום שאת שפתו אינו מדבר ותרבותו זרה לו. הוא כנראה מצליח לראות דברים שאחרים לא רואים.

קשה גם שלא להעריך את האומץ שלו להתייצב מול דנקנר ולהתמודד כנגד הסיכויים על השליטה 
באי.די.בי. הוא נקט מהלך שאנשי עסקים אחרים בישראל לא העזו לנקוט. זה מהלך שיכול היה לעשות כנראה רק מישהו שנמצא מחוץ לקהילה העסקית המקומית.

חשוב גם להזכיר שעד כה עמד בן משה במלוא התחייבויותיו הכספיות באי.די.בי, ושהניסיונות לחפש אצלו שלדים בארון, כולל באמצעות חוקרים פרטיים, לא צלחו. מעבר לרושם הסובייקטיבי - העובדות עומדות לצדו.

על היכולת שלו לראות דברים אחרת ולחשוב מחוץ לקופסה מעידה למשל התוכנית שהוא מציע לניצול מאגרי הגז שנמצאו בשנים האחרונות בישראל. "אני חושב שזו טעות להקים מתקן הנזלה צף לגז כדי לייצא אותו לחו"ל", הוא אומר. "זו עלות אדירה של מיליארדי דולרים. במקום להנזיל את הגז ולשנע אותו אלפי ק"מ מכאן, עדיף להקים הרבה תחנות חשמל קטנות בישראל ולמכור את החשמל ישירות ללקוחות בחו"ל. כך עושה גם צרפת, שמנצלת את התחנות הגרעיניות שלה כדי למכור חשמל לבריטניה".

"לא רכשתי בשביל הפרסום"

אז איזה מן איש הוא מוטי בן משה? אולי הראיון הראשון שהוא מעניק לעיתונות הישראלית מאז שעברה אליו השליטה באי.די.בי במאי ישפוך קצת אור על המסתורין שעדיין אופף אותו.

מוטי מילרוד

איך השתנו חייך בשנה האחרונה?

"לפני תשעה חודשים אף אחד לא הכיר אותי. כיום אני לא יכול לצאת מהבית בלי שיזהו אותי. עוצרים אותי ברחוב הרבה אנשים ומאחלים לי הצלחה. זה מאוד מביך אותי. לא רכשתי את אי.די.בי בשביל לקבל פרסום. אני מקבל הרבה הזמנות למסיבות ולאירועים, אך לא הלכתי לאף אחד מהם. ביצעתי את ההשקעה בגלל הפוטנציאל העסקי שקיים בקונצרן".

מה הפתיע אותך במהלך הרכישה?

"לא האמנתי שאדרש להתמודד עם המלחמה המלוכלכת שניהל נוחי דנקנר נגדי. את זה לא צפיתי. הסיפורים שסיפרו עלי הגיעו לרמה שלא נראתה בישראל מעולם. אבל אני מוכרח לומר שכיזם, אני ממש לא שמח לראות אדם כמו דנקנר נופל מהמקום הגבוה שאליו הגיע. זה אולי יפתיע אתכם, אבל אני מאחל לו שיצליח".

היית מוכן לשלם את המחיר האישי הנחוץ בעקבות ההתמודדות על אי.די.בי? לא טעית בהערכות שלך?

"אני לא חושב שעשיתי טעות. המחיר האישי אמנם גבוה, אך המשפחה, אשתי והילדים מתמודדים עם זה בצורה מדהימה. מי שהכיר אותי ידע לזהות את השקרים שפורסמו".

לפי השווי של אי.די.בי בבורסה, אתה ואלשטיין מופסדים כעת כחצי מיליארד שקל על ההשקעה. זה מפריע לך? האם ייתכן, כמו שטוענים בשוק, שעירבתם בעסקה גם שיקולי אגו, ושילמתם מחיר גבוה מדי?

"החישוב שאתם עושים הוא טכני ומתאים למשקיע פיננסי. אני באתי לאי.די.בי לזמן ארוך. אני מתכוון להישאר בה ב–20–30 השנים הקרובות ואולי להעביר אותה בעתיד לילדים שלי. השווי שאני רואה בה גבוה הרבה יותר מהשווי שלפיו רכשתי אותה או מהשווי שבו היא נסחרת בשוק. כמעט כל החברות שהיא מחזיקה כיום שוות יותר מכפי שהן נסחרות בשוק. הבעיה היא שאי.די.בי בנויה כיום כפירמידה על פירמידה והיא מאוד ממונפת. מצב המינוף ישתנה ויירד.

"לא הייתי משקיע עם השותף שלי 1.2 מיליארד שקל בקונצרן שאני חושב שצריך לסגור. כבר בזמן ההשקעה ידענו שנצטרך להשקיע עוד כסף בעתיד ואמרנו זאת. זאת גם אחת הסיבות שהמוסדיים בחרו ללכת אתנו. אני חושב שהחברות שוות הרבה יותר. זאת נקודת המבט שלי. רק הזמן יגיד אם צדקתי או השוק צדק. אם השוק היה מבין כל מה שאני עושה - אנשים אחרים היו עושים את זה גם".

בתקופה שבה עשית את ההשקעה ראית את 
אי.די.בי מבחוץ. כיום אתה מכיר את העסק מבפנים ומדבר עם המנהלים של החברות. איך אתה רואה כעת את הניתוחים שעשית לפני שנה?

עופר וקנין

"ידעתי לא מעט על אי.די.בי גם לפני הרכישה. בדיעבד, הניתוחים שביצעתי היו לא רעים. כיום אני יודע הרבה יותר ואני מאוד שמח על ההשקעה שעשיתי".

אי.די.בי נדרשת כל הזמן להזרמת כספים של הבעלים. מתי זה ישתנה?

"נכנסנו לעסק בהסדר כי הוא היה חולה, ואנחנו מודעים לכך שצריך להזרים כסף בשביל לרפא אותו".

כמה אתה מצפה להרוויח על ההשקעה?

יש כאלה שחושבים שאני משוגע. גם על בעסקים שהקמתי בחו"ל. אבל אני רואה את עצמי כיזם ואני מאוד אופטימי. הערכה שלי היא שבטווח של 4–5 שנים נעשה תשואה שנתית ממוצעת גבוהה מ–15% על ההשקעה".

עד עכשיו עשית עסקים רק בחו"ל - בגרמניה ובבריטניה. איך זה מבחינתך לחזור לעשות עסקים בישראל?

בן משה מחייך בציניות: "הפרגון כאן מדהים".

אז מה משך אותך לבצע עסקיים דווקא בישראל?

"הרגשתי שאפשר לבצע כאן מהפכה ושאני יכול להשפיע לטובה על הורדת יוקר המחיה של האזרח הישראלי. אני מצליח לעשות זאת כיום בחו"ל - ואין סיבה שלא אצליח בכך גם בישראל. נדרשת רק הפלטפורמה הטכנולוגית הנכונה בשביל להעניק לצרכן כוח רכישה בתחום התקשורת, הפיננסים ואולי גם בתחום האנרגיה".

איך אפשר להעניק כוח לצרכן בתחום הפיננסי?

אייל טואג

"אם הרגולטור יאפשר זאת, אפשר יהיה להקים מאגר שבו כל אזרח ישראלי יוכל לדעת בלחיצת כפתור אילו מוצרים פיננסים קיימים ומה הם נותנים לו. הוא יוכל להשוות בין המחירים, השירותים והתשואות - ולעבור מחברה לחברה בקלות. אם נדע להוריד חסמים רגולטוריים, מצבם הכלכלי של אזרחי ישראל יהיה הרבה יותר טוב מבאירופה. לצרכן יוותר יותר כסף לרכישת מוצרים וזה יתורגם לצמיחה.

"לדעתי, הרפורמה של משה כחלון בשוק הסלולר היתה נכונה. חבל שהרגולטור לא מאפשר לבצע רפורמה גם בתחום התשתיות בסלולר ולאפשר לחברות לשתף תשתיות בשביל להוזיל עלויות. כיום המעמד שניתן ל–HOT ולבזק אינו מקדם תחרות. אני מקווה להכניס קצת תחרות באמצעות סלקום".

במאי קיבלתם את המושכות באי.די.בי, ועוד לפני כן כבר הייתם מעורבים בה. היתה ציפייה שתחוללו בה שינויים, ובעיקר שתחליפו חלק מהמנהלים שמזוהים עם דנקנר. מדוע זה לא קרה?

"אף שהיו ציפיות, אנחנו לא דוגלים בשיטה של עריפת ראשים. אנחנו לומדים להכיר את כל האנשים בחברות ואת המשקל הסגולי שלהם. אני ואלשטיין מאוד מעורבים בניהול השותף של החברות התפעוליות במורד הפירמידה".

אנשים בשוק אומרים לנו שהם לא מבינים למה איש כמו חיים גבריאלי, שמאוד מזוהה עם דנקנר, עדיין משמש כמנכ"ל אי.די.בי.

"אישית, הופתעתי לטובה מגבריאלי. בסיטואציה שנוצרה הוא יכול היה להתנהל בצורה אחרת, אבל הוא בחר להתנהל באופן מאוד בוגר, מקצועי ואחראי".

אז אתם לא מתכוונים להחליף אותו?

בן משה מוכן לספק רק תשובה מתחמקת: "כרגע הוא המנכ"ל".

גם חתמים, עורכי דין ורואי חשבון מחוץ לחברה לא הוחלפו.

"לא תמיד צריך להחליף. משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן הוא מאוד רציני. צחי סולטן (יו"ר כלל חיתום ושותף של אי.די.בי במודיעין) ורוסריו קפיטל עשו עבודה טובה מאוד בהנפקת הזכויות שעשינו".

יריב כץ

אפילו לא בחרתם משרד יח"צ משותף או דובר לחברה. כרגע אתם עובדים עם שני משרדים שונים - אחד לך ואחד לאלשטיין.

"נכון, וגם העלות שלהם לא נופלת על החברה. כל אחד מאתנו מכסה לבדו את העלויות לאיש יחסי הציבור שאתו הוא עובד" .

מה לגבי רני רהב, שגם הוא מזוהה עם דנקנר? איך זה שהוא ממשיך להיות דובר של חלק מהחברות בקבוצה?

"אתם מנסים להוציא ממני פרטים צהובים. אבל כפי שאמרתי לכם, לא באתי לערוף ראשים ואני לא שומר טינה לאיש. אני מקבל חומרים מרהב, אבל לא עובד מולו באופן ישיר. הוא עושה עבודה מקצועית".

מה קרה עם אהרון פוגל, שמונה ליו"ר בתקופת הביניים לפי בחירתכם והסכמתכם? למה הוא לא נשאר?

"פוגל הוא אדם מאוד יקר. הנושים בחרו בו לתפקיד, ומכיוון שזה האדם היחיד שהכרתי באותה התקופה מהרשימה של האנשים שהיו מיועדים לתפקיד היו"ר, לפני שקיבלנו את המפתחות באופן רשמי, הסכמתי למינוי".

איך הכרת את פוגל?

"הכרתי אותו בתקופה שבה התעניינתי ברכישת גרנית הכרמל. באתי לגרנית בגלל חברת סופרגז, כי רציתי להשתמש בה כדי להביא את עסקי האנרגיה שלי לישראל. הצעתי אז על גרנית סכום גבוה ממיליארד שקל, אך קבוצת עזריאלי לא הסכימה למכור. בסופו של דבר, אני חושב שהם עשו עסקות מאוד טובות. על טמבור הם קיבלו הצעת מחיר גבוהה הרבה יותר ממה שאני חשבתי שהיא שווה".

אז איך היחסים שלך עם אנשיו של דנקנר שנותרו בחברה?

"יחסי העבודה שלי עם האנשים בארגון טובים מאוד".

אתה מרגיש שאנשים בשוק עדיין שומרים לדנקנר אמונים? מקשים עליכם?

"אני לא מרגיש שמנסים לשים לנו רגליים בגלל דנקנר. היה גוף מוסדי שניסה לבדוק את המנהיגות שלנו אבל התקפל. חבל שהם עשו זאת. זה לא היה צריך להגיע לשם. אבל אנחנו לא שומרים טינה וממשיכים קדימה".

בן משה מתכוון בתשובתו לחברת למנורה מבטחים, שנתנה בעבר הלוואה של 150 מיליון שקל לאי.די.בי פיתוח. אף שיש לה ביטחונות טובים על מניות בחברות הבנות, מנורה העמידה את ההלוואה לפירעון מיידי.

יכול להיות שאתם לא ממנים מנכ"ל חדש באי.די.בי ובדסק"ש מפני שאתם ממילא מעורבים בעצמכם בכל דבר?

"אני לא חושב שזה נכון להסתכל על זה כך. אנחנו מאוד מעורבים אך עובדים לפי הכללים של ממשל תאגידי".

כמה זמן אתה מקדיש כיום לאי.די.בי וכמה לעסקיך בחו"ל?

"אני נמצא בישראל 60% מהזמן שלי".

"אני ואלשטיין נסגור את 2015 יחד - כשותפים באי.די.בי"

בתקופת הביניים, בין החלטת בית המשפט ועד שנכנסתם לשליטה בחברה, שמענו מלא מעט אנשים בסביבת אי.די.בי שהם לא מאמינים שאתה ואלשטיין תצליחו להסתדר. שיש לכם אופי שונה וסגנון שונה שלא הולכים ביחד. חלק מזה ניכר כנראה בעובדה שעוד לא עשיתם מינויים משמעותיים בחברה או מהלכים משמעותיים אחרים. איך אתה מצליח להסתדר עם אלשטיין?

"אני לא יודע מאיפה השמועות הזדוניות האלה מגיעות. כנראה יש הרבה אנשים עם אינטרסים. החברה לא משותקת. אני ואלשטיין הגענו להסכמה לגבי תהליך קבלת ההחלטות. נכון שאנחנו שני אנשים שונים ויש לנו לפעמים דעות שונות, ולכן לוקח יותר זמן להגיע להחלטות. זה מאוד טבעי. אלשטיין מעורב יותר דרך הנציגים שלו ואני נמצא כאן יותר. כמו כל זוג נשוי יש לנו מדי פעם מחלוקות בינינו, אבל אנחנו פותרים אותן. כל אדם נשוי מתווכח עם אשתו, ובסופו של דבר את המלה אחרונה היא אומרת".

זה נכון שחילקתם ביניכם את הקונצרן כך שאתה פועל יותר בתחום של שופרסל וסלקום ואלשטיין יותר בתחום של חברות הנדל"ן?

"הנציגים של אלשטיין ואני מעורבים בכל החברות. אם אני מעורב יותר בתחום הקמעוני זה לא אומר שהנציגים של אלשטיין לא מגיעים לפגישות או שהדברים לא מתבצעים בשקיפות מלאה".

אז אתם לא עומדים לפרק את השותפות ביניכם? היא תחזיק מעמד?

"שנינו מאוד מאמינים בהשקעה שעשינו ובפוטנציאל העצום שיש בחברות בקבוצה, ורואים גם את אפשרות השבחתן. סעיף ה–BMBY (סעיף התמחרות המאפשר לשותף אחד לרכוש את נתחו של השני) אמנם קיים בהסכם השותפות, אך לא חשבתי לממש אותו - ואני מניח שגם אלשטיין לא מעוניין בכך. את 2015 נסגור יחדיו כשותפים באי.די.בי.

"אלשטיין ואני מאוד שונים זה מזה. אנחנו מגיעים מתחומים שונים ורגילים לשיטות עבודה שונות. למדתי להעריך מאוד את צורת החשיבה שלו. כיום אני מכיר אותו הרבה יותר טוב, וזה אפשרי שאחד מאתנו ישכנע את השני להגיע להחלטה אחרת. אנחנו מדברים לפחות פעם בשבוע".

בכל זאת, במשך הרבה שנים עבדת ללא שותפים עם חברות פרטיות. כעת ביצעת קפיצת מדרגה שאינה טבעית: רכשת חברה ציבורית שהיא גם מאוד מסובכת ונמצאת במשבר ועשית את זה עם שותף שלא הכרת קודם. קצת קשה להאמין להאמין שהכל עובד חלק.

"אני מניח שאם כל אחד מאתנו היה עובד לבד, אז הדברים היו מתנהלים אחרת וגם זזים מהר יותר. עובדתית, יש לנו ראייה שונה, שמבוססת על הרקע שממנו כל אחד מגיע. נכון שאנחנו לא מסכימים על הכל, אך ברמת המאקרו - בראייה ארוכת הטווח - אנחנו מסכימים, ויש הסכמה על הדרך שבה נגיע להחלטות".

יש לך דוגמאות לדברים שעליהם אתם מסכימים?

"קיימת בינינו הסכמה לגבי תהליכים מסוימים שחייבים להתקיים בחברה, כי הסיכון שלנו משותף. החלטנו יחד להשאיר את החברות התפעוליות. שנינו שמחנו שכלל ביטוח נשארה בקבוצה ולא נמכרה. הסכמנו בינינו שנכון יהיה לאחד את המטות של אי.די.בי פיתוח, דסק"ש ואלרון למטה אחד. לאחר האיחוד, לשלוש החברות יהיה מנכ"ל אחד וסמנכ"ל כספים אחד. אנחנו צופים כי המהלך יגרום לחיסכון משמעותי של כ–30%–40% בעלויות המטה".

גבריאלי יישאר כמנכ"ל של החברה המשותפת?

"הכל ייבחן בזמנו".

ממה שסיפרת, אתה לא דוגל במימוש נכסים. אלשטיין חושב כמוך?

"אני לא רוכש נכסים במטרה למכור אותם. אלשטיין דוגל בעמדה שהכל למכירה אך זה תלוי במחיר. בסופו של דבר אנחנו מגיעים לאותה תוצאה".

חשבת להכניס עוד שותף להשקעה שלך באי.די.בי?

"אולי תתפלאו, אבל קיבלתי הרבה הצעות מאנשים שרצו ליהפך לשותפים חדשים שלי. הסברתי להם שאני לא מעוניין. שמעתי שגם אלשטיין קיבל הצעות. אף שחלק מההצעות שאני קיבלתי נקבו במחיר יותר גבוה מהמחיר שאני שילמתי, הסברתי שאני לא מעוניין למכור את אי.די.בי".

מי התעניין ברכישת אי.די.בי?

"לא אחשוף את השמות. היו כמה גופים מאוד רציניים שהגישו הצעות".

שאלת אותם למה הם לא הגישו הצעה לבית המשפט? למה הם התעוררו רק עכשיו, לאחר העברת השליטה?

"הסבירו לי באופן שלא משתמע לשתי פנים, כי מה שאני לא ידעתי על המלחמה הצפויה מול דנקנר - הם ידעו לפני שזה התרחש".

ממה אתה הכי נהנה בעבודה באי.די.בי?

"כל המהלכים שאנחנו מבצעים מרתקים אותי. אם זה לגבי השינויים שאנחנו עושים בשופרסל, הייעוד של מועדון הלקוחות של סלקום ושופרסל, ובכלל כל מה שהקבוצה מעורבת בה בפן של הצרכן הישראלי. המטרה שלי היא להקים משהו שלא היה עד כה בישראל. אני מקווה שאצליח להראות זאת בשנה הקרובה. אני לא מתכוון שתראו תוך שנה את הרווח, אלא את השינוי האסטרטגי".

זאת לא עבודה קשה מדי - להציל את אי.די.בי ולהמשיך לנהל חברות בחו"ל ?

"אני אוהב לעבוד. לא ישנתי הרבה לפני רכישת אי.די.בי, ואני לא ישן הרבה כיום".

עם מי אתה מתייעץ?

"זאת רשימה מאוד קצרה. אני מנתח הכל לבד. יש שיטענו כי זו אחת הבעיות שלי ויש שיראו בכך יתרון".

זה נראה כאילו שאתה סומך רק על עצמך.

"זה לא אומר שאני לא סומך על אנשים. אבל גם כשנעזרים במישהו אחר, צריך לדעת למי מעבירים ומה מעבירים. כל יום אני לומד בקבוצה דברים חדשים. לדעתי, בשביל להגיע להחלטה צריך להבין את הדברים לעומק ולהכיר את כל המספרים. אי אפשר לקבל החלטות רק ממגדל השן".

בשוק מספרים שלפני שאתה מחליט איזה יועץ להעסיק, אתה נותן לו להכין שיעורי בית ברמה של עבודה סמינריונית ורק לאחר מכן מחליט אם לקחת אותו.

"הרבה גופים פנו אלי במטרה לקבל עבודה. אני לא אוהב לעבוד עם אנשים שאומרים לי מה שהם חושבים שאני רוצה לשמוע. אני מאוד פתוח לשנות את דעתי אם אבין שטעיתי. אני לא מחפש yes men. נכון שאני דומיננטי, אך המנהלים שעובדים עמי יודעים שאני מחפש דיון פורה בשביל לפתח את העסק.

אבא שלך תומך בהשקעה שביצעת?

"אבא שלי מאמין במה שאני עושה".

מינית אותו לדירקטור באי.די.בי. למה הוא עזב את הדירקטוריון כל כך מהר?

"הוא כיהן כדירקטור חודש וחצי, אבל לא השתתף באף ישיבה. בדיעבד ובמהרה גילינו לאחר המינוי שזאת היתה טעות, שכן הוא לא בדק מול מקום העבודה שלו בבנק מזרחי טפחות את היכולת שלו לכהן בתפקיד ולהמשיך לעבוד בבנק. מכיוון שהוא נדרש להתפטר מתפקידו ולא הצליח לסדר זאת, הוא ביקש לעזוב ולהמשיך לנהל את הסניף בבנק".

מתי בעלי המניות של אי.די.בי פיתוח ייהנו מחלוקת דיווידנד?

"החברה לא תחלק דיווידנד בשנתיים־שלוש הקרובות. לא באנו לחלוב את החברות התפעוליות, ואנחנו חושבים שהמעשים שלנו מוכיחים זאת. כחלק מהאסטרטגיה שאני ואלשטיין הסכמנו עליה, אמרנו שאנחנו הולכים למהלך של הפחתת המינוף ונימנע מחלוקת דיווידנד ומגיוסי חוב נוספים. החוב של הקונצרן לא בנוי נכון. אנחנו מנסים כעת לחזק את החברות. לצד זאת, אנחנו מגדילים את חלקנו במניות החברה".

המוסדיים לחצו עליכם לחלק את הדיווידנד של 110 מיליון דולר באלרון?

אין לנו מדיניות לא לחלק דיווידנד. הפרסומים שנכנענו למוסדיים לא היו נכונים. לא נכנענו למוסדיים. רצינו להשתמש בכסף לצורך השקעות. לאלרון עמדו על השולחן כמה אפשרויות להשקעה, שלצערי לא יצאו אל הפועל. היינו אמורים לבצע השקעה מאוד גדולה בחברה שעוסקת בתחום קוצבי הלב, אך הגיע משקיע אסטרטגי מחו"ל והחליט להשקיע באותה חברה והעסקה ירדה מהפרק.

"אלרון מקבלת כ–1,000 פניות בשנה להשקעות שונות. חלק מהפניות עוברות לתהליך של בדיקת נאותות, ורק שתיים־שלוש חברות מובאות בפני הדירקטוריון להחלטת השקעה סופית. אני לא חושב שנכון לפרסם לציבור כל השקעה שאנחנו בודקים, ולכן גם לא הסברנו את המצב".

אז המוסדיים לא לחצו לקבל דיווידנד?

"נכון שחלק מהמוסדיים דרשו חלוקת דיווידנד בשביל ליהנות מהקופה, אבל הסברנו להם שאנחנו באים לפתח את העסק. בסופו של דבר, מאחר שהאופציות להשקעה נפלו החלטנו לחלק את הדיווידנד".

הכסף שנותר באלרון יספיק להשקעות נוספות בחברות הבנות?

"לא נעשה מהלך שיפגע בחברות שבהן אנחנו שולטים".

מי מהחברות שבהן מחזיקה אלרון הכי מצאו חן בענייך?

"לדעתי יש לנו באלרון עוד כמה חברות שיכולות להגיע לסדר הגודל של גיוון אימג'ינג. המכירה של גיוון נעשתה כנראה בזמן טוב. לאחר המכירה נודע לנו שחברה מתחרה פיתחה מוצר שהיה עלול לחסל את הפעילות שלה".

"מרבית הצרכנים בשופרסל סיבסדו קבוצות כמו מועדון חבר"

אחרי כמה שנים טובות, שופרסל עברה השנה להפסד והתחילה ליישם תוכנית התייעלות. הופתעת לרעה מההתפחויות השליליות אצלה?

"הכרתי את הרווחיות של שופרסל גם קודם. ההפסד בדו"חות של שופרסל הוא חשבונאי - ולא מבטא את המצב האמיתי של החברה. כשהגעתי לישיבת הדירקטוריון הראשונה דיברו שם על אותה תוכנית התייעלות - אבל אמרו שהיא תתבצע תוך שש שנים. הסיבה לעיכוב היא אינטרסים שאינם רלוונטיים לחברה.

"הצלחנו לשכנע את השותפים שלנו, קבוצת ברונפמן־פישר, שחייבים לעצור את חלוקת הדיווידנדים בשופרסל כדי להקדים את התוכנית ולהציל את החברה, ולבצע גם מהלכים כואבים שיכולים לפגוע בדו"חות בתקופה הקרובה. הם השתכנעו והגענו להבנה בעניין. השותפים בשופרסל מאוד מעורבים בתוכנית החדשה, ויחסי העבודה שלנו אתם טובים".

מה יהיו ההשלכות של התוכנית החדשה?

"החברה עושה חשיבה מחדש. אני מעריך שייקח כשלוש שנים עד שהיא תיראה כמו שאני רוצה שהיא תיראה. כעת שופרסל מקצצת בגודל הסניפים. אנחנו מתנתקים מהמודל האמריקאי של סניפים מאוד גדולים, במטרה למכור אותה כמות של מוצרים על פחות מטרים רבועים. אם הסניפים של רמי לוי הם בגודל של 2,000–3,000 מ"ר, אין סיבה ששופרסל תתנהל עם סניפים של 8,000 מ"ר.

"בעבר שופרסל פעלה כך שמרבית הצרכנים סיבסדו לקוחות מסוימים שזכו להנחות גדולות, כמו מועדון חבר. התוכנית החדשה מקטינה מאוד את ההנחות האלה ומעבירה אותן לשאר הציבור. ערך נוסף שאני רוצה להעניק ללקוחות שופרסל יהיה דרך מועדון הלקוחות, שהוא הכי גדול בארץ".

רמי לוי נסחרת כיום לפי שווי של 2.4 מיליארד שקל ושופרסל לפי 2.17 מיליארד שקל. שופרסל תחזור להוביל?

"לא מפריע לי שהשוק חושב ששופרסל שווה פחות מרמי לוי. אתם יודעים כמה הצעות כבר קיבלתי לרכישת הנדל"ן של שופרסל? אני מסרב להן, כמובן. לדעתי ההשוואה בין שתי החברות אינה נכונה. רמי לוי היא חברה שמוכרת רק בדיסקאונט. לשופרסל יש סניפים עירוניים שמוכרים בפרמיה. אי אפשר להשוות בין מבנה העלויות של חנות מכולת שכונתית וחנויות דיסקאונט. מכיוון שבסוף הרווח הגולמי שלנו ושל רמי לוי דומים, זה אומר שבפועל בסניפי הדיסקאונט שלנו אנחנו יותר זולים מרמי לוי".

מתי שופרסל תחזור לרווחיות ראויה? לאיזה סדר גודל של רווחיות אתם שואפים?

"על בסיס המהלכים שאנחנו מבצעים, תוך שנה וחצי־שנתיים נעבור את הרווחיות בעבר. תחזית העבודה שלנו היא להרוויח יותר מהרווח ב–2013, שהיה 200 מיליון שקל. נהפוך את שופרסל לפלטפורמת שיווק במקום להילחם על עוד 2%–3% מהשוק הקיים. האסטרטגיה תוביל לכך שבמקום שחנות מכולת תבצע הזמנות ישירות מאסם, היא תוכל לבצע הזמנות דרכנו, כי המחירים שלנו יהיו טובים יותר. אנחנו רותמים את הכוח הצרכני של שופרסל כדי להוזיל עלויות לכל הציבור".

אתה מצטער שמכירת כלל לסינים לא יצאה לפועל?

"אנחנו ממשיכים לקבל הצעות לרכישת כלל ביטוח, אבל לא ממהרים למכור אותה. המחיר שהסינים הציעו לא היה גבוה מדי. נמכור אותה במחיר הנכון. מחירי השוק לא משקפים את הערך של החברה. גם על עסקת הפניקס מציעים מחיר גבוה משמעותית מהמחיר שהיא נסחרת בבורסה".

אחרי ביטול עסקת כלל ביטוח ביקשתם ועדיין לא קיבלתם אישור מהממונה על הביטוח להחזיק בה. אם לא תקבלו אישור כזה עד סוף השנה תצטרך למכור אותה. יש איתותים מירושלים לגבי העניין?

"אני לא רואה סיבה שלא נקבל היתר. אנחנו צריכים להראות כי לכל אחד בנפרד יש את ההון הדרוש להחזיק בחברה. אני מאמין שהמפקחת על הביטוח דורית סלינגר תיווכח שיש לנו יותר מההון הנדרש".

מדובר ביותר ממיליארד שקל בהון אישי, מעבר להשקעות עתידיות בקונצרן וההון שיידרש בשביל לכווץ את הפירמידה, כדי לעמוד בחוק הריכוזיות. תוכל לעמוד בזה?

"עד היום עמדתי בכל ההתחייבויות שנתתי, ואצליח לעמוד גם בזאת. אם יש מחויבות - נעמוד בה. לא נפר את החוק. אין כוונה להשאיר את כל הנכסים והפעילויות הקיימות באי.די.בי. יש נכסים שנשביח ונמכור. על בסיס ההזרמות שהתחייבנו אליהן, 
אי.די.בי פיתוח תסיים את 2015 בלי בעיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#