24 מיליארד שקל מההוצאה הלאומית לחינוך - מכיס ההורים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

24 מיליארד שקל מההוצאה הלאומית לחינוך - מכיס ההורים

חלקם של ההורים זינק ל–29% מסך ההוצאה הלאומית לחינוך ב–2013, לעומת כ–22% ב–2009, וחלקה של המדינה ירד ל–71% ■ ישראל נמצאת כמעט בתחתית מדינות OECD מבחינת שיעור ההוצאה הממשלתית על חינוך

27תגובות

המדינה מתנערת מאחריותה לחינוך ומעבירה את הנטל להורים ולגופים פרטיים: חלקם של ההורים במימון ההוצאה הלאומית לחינוך זינק לשיא - 24 מיליארד שקל ב–2013 - זינוק ריאלי של 66% מסך ההוצאה הישירה על חינוך מכיסם של ההורים ב–2009, שהיתה כ–13 מיליארד שקל (במחירים שוטפים). במקביל נמשכת נסיגה משמעותית של הממשלה ממימון הוצאות החינוך. כך עולה מנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

1. ההורים משלמים יותר כל שנה

מדי שנה מתבקשים ההורים לממן את חינוך ילדיהם על ידי תשלומי הורים, שכר לימוד וספרי לימוד. בשנים האחרונות נוספו להוצאות גם דרישות לרכישת מחשבים וטאבלטים. בנוסף, ההורים משלמים גם על שיעורים פרטיים עבור ילדיהם. חלקם של ההורים בהוצאה הלאומית לחינוך, נתון הכולל את כל הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות, הארגונים וההורים על חינוך בישראל, עלה ב–2013 לשיא של 29%.

התהליך המקביל להגדלת הנטל על ההורים הוא נסיגת הממשלה מאחריותה לתקצב את החינוך: חלקה במימון ההוצאה הלאומית לחינוך ירד לשפל של 71% בשנה שעברה. ב–2012, הגיע חלקם של ההורים בהוצאה הלאומית לחינוך ל–28%, וב–2011 הוא הסתכם בכ–24%. באותה שנה פרצה המחאה החברתית, שבין היתר התמקדה בהוצאות הגבוהות של חינוך וגידול ילדים ובאחריות הנמוכה של המדינה על החינוך.

אחד ההישגים הבודדים של המחאה החברתית, שלא טורפד במסגרת הקיצוצים והגזירות שהובילו שרי יש עתיד ב–2013, במיוחד במשרד החינוך, היה בינוי גני הילדים הציבוריים לגילאי 3–4. צעד זה נועד להוריד את נטל התשלומים המוטל על הורים לילדים בקבוצת הגיל הזאת. עם זאת, באותה שנה העלו הממשלה והכנסת את גובה תשלומי ההורים ב–15%–20%.

אלכס קולומויסקי

2. בשוודיה הממשלה משלמת 97.5%

ישראל נמצאת כמעט בתחתית מדינות OECD מבחינת שיעור ההוצאה הממשלתית על חינוך. בממוצע, שיעור ההוצאה של ממשלות מתוך ההוצאה הלאומית על חינוך במדינות OECD היה 83.6%, לפי נתוני 2010. כך למשל, בפינלנד הממשלה מממנת 97.6% מההוצאות לחינוך, בשוודיה 97.5%, באיטליה כ–90% ובמקסיקו 80.5%. במדינות אלה, הנטל שמוטל על ההורים הוא נמוך יותר - והמדינה נושאת באחריות רבה יותר על מימון מערכות החינוך.

ההוצאה הלאומית לתלמיד בישראל גם היא מהנמוכות במדינות המערב. לפי נתוני OECD, שמתפרסמים מדי שנה ומעודכנים ל–2010, ההוצאה לתלמיד בחינוך הקדם־יסודי בישראל (מגיל 3) היתה 3,910 דולר ב–2010, נמוכה ב–42% מהממוצע ב–OECD, שהיה 6,762 דולר לתלמיד.

3. ההוצאה הכוללת לחינוך גדלה

ההוצאה הלאומית לחינוך, הממשלתית והפרטית יחד, הסתכמה ב–2013 ב–83.4 מיליארד שקל - עלייה של 8.2% לעומת סכום ההוצאה ב–2012, בהמשך לעלייה דומה בשנתיים הקודמות. עם זאת, הגידול בהוצאה הלאומית לחינוך אינו בא לידי ביטוי בגידול גם בהוצאה הלאומית לתלמיד, מכיוון שההוצאה הלאומית לחינוך גדלה מדי שנה בעיקר בגלל גידול האוכלוסייה הטבעי ועליית המחירים.

ההוצאה הלאומית לחינוך משקפת את ההוצאות של כל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים - החל בגני הילדים ועד למוסדות ההשכלה הגבוהה, וכוללת גם את הוצאות ההורים עבור חוגים במסגרת מוסדות ציבור, תשלומים לבתי הספר וספרי לימוד ואת שכר הלימוד של הסטודנטים. בנוסף, ההוצאה הלאומית כוללת הוצאות על בניית בתי ספר חדשים ורכישת ציוד.

לפי נתוני הלמ"ס, הגידול המשמעותי בתקציבי החינוך החל ב–2007, בתקופת כהונתה של פרופ' יולי תמיר כשרת חינוך, וממשיך גם כיום. לעלייה בהוצאה הלאומית לחינוך תרמו בשנים האחרונות גם הסכמי השכר שנחתמו עם ארגוני המורים ובינוי גני הילדים.

4. לא חל שינוי 
בסדרי העדיפויות

אין סיבה של ממש להתרשם מגידול בסכום ההוצאה הלאומית לחינוך. מלבד הגידול הטבעי בהוצאות הלאומיות ובתמ"ג, חלקו נובע מהגידול בחלקם של ההורים וארגונים פרטיים בתקצוב החינוך. בחינת ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ"ג מגלה שבאופן יחסי, לא חל שינוי משמעותי בהוצאות על החינוך בישראל או בסדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה.

הנתונים מצביעים שחלקה של ההוצאה הלאומית לחינוך כשיעור מהתמ"ג כמעט ולא השתנה השנה, והוא אף נמוך יותר משיעור ההוצאה בתמ"ג בשנים קודמות. ב–2013 ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב–7.9% מהתוצר, עלייה קטנה לעומת 7.5% מהתוצר ב–2009 ולעומת 9.1% מהתמ"ג בסוף שנות ה–90. עם זאת, נרשם גידול מסוים בהוצאה של הממשלה והרשויות המקומיות על חינוך כשיעור מכלל הוצאותיהן - 18.1% ב–2013 לעומת 15.5% ב–2012.

5. חלקם של הגופים הפרטיים גדל

מי אחראי על שירותי החינוך בישראל? מנתוני הלמ"ס עולה כי רק 29% משירותי החינוך מבוצעים על ידי הממשלה ו–24% ניתנים על ידי הרשויות המקומיות. מוסדות ללא כוונת רווח - כמו רשתות החינוך אורט ועמל, האוניברסיטאות והמכללות - אחראיות על 30% משירותי החינוך שניתנים בישראל.

ערך השירותים שסיפקו גופים פרטיים, הפועלים ברוב המקרים על בסיס עסקי במערכת החינוך, הסתכם ב–2013 ב–9%. מדובר בחברות לתועלת הציבור ללא מטרת רווח, שמספקות שיעורים פרטיים, קורסים למבוגרים ושירותים מופרטים כמו שיעורי השלמה בבתי הספר שניתנים על ידי ספקים חיצוניים. בשנות ה–80 רק 2% מערך השירותים סופק על ידי גופים פרטיים. בסוף שנות ה–80 נרשמה עלייה, וחלקם של המוסדות הפרטיים עלה ל–3%. ב–2008 חלקם של הגופים הפרטיים עדיין היה 4%. ב–2009 היתה קפיצה משמעותית וחלקם עלה ל–8%, והשנה הוא עלה שוב ל–9%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#