דוד עזריאלי מת בגיל 92; בתו תמונה ליו"ר דירקטוריון הקבוצה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דוד עזריאלי, חלוץ הקניונים בישראל, 2014-1922

עזריאלי, שהמציא את המונח "קניון" כשילוב בין המלים קניות וחניון, מת שלשום בגיל 92 ■ בענף אומרים כי לא מעט רשתות צמחו בזכותו, אך לא חוסכים בביקורת על שכר הדירה הגבוה שגבה ועל היחלשות הקבוצה בשנים האחרונות לעומת מליסרון ■ "אם בקבוצת עזריאלי ירצו להמשיך למלא את הקניונים הם יצטרכו להוריד משמעותית את שכר הדירה. כיום כמעט לכל קניון של עזריאלי יש אלטרנטיבה"

תגובות

בשעות הבוקר מת באחוזתו במונטריאול שבקנדה דוד עזריאלי, אחד מיזמי הנדל"ן הבולטים שפעלו בישראל ב–30 השנים האחרונות, בגיל 92. קבוצת עזריאלי היתה בעיצומו של מימוש נכסים של החברה הבת גרנית הכרמל, שבמסגרתו נמכרה טמבור ונחתם הסכם למכירת סונול לקבוצת שלמה. עקב פטירתו של בעל השליטה שלמה שמלצר שלשום, ביטלה המשפחה את העסקה.

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת עזריאלי כי דנה עזריאלי, בתו הצעירה שכיהנה מאז שעזריאלי הונפקה ביוני 2010 בת"א כסגן יו"ר פעיל, תמונה ליו"ר דירקטוריון של אימפריית הקניונים של עזריאלי, הנסחרת במדד ת"א 25 לפי שווי שוק של כ–13.5 מיליארד שקל. בצמרת הקבוצה נשארים גם מנחם עינן, המשנה הפעיל ליו"ר, שחנך אותה בשנים האחרונות, והמנכ"ל החדש יובל ברונשטיין.

דוד עזריאלי נולד במקוב־מזובייצקי, פולין, ב–1922, השני מבין ארבעה ילדים. בספטמבר 1939 הוא נמלט מהכיבוש הנאצי ונע מזרחה לתוך השטח הפולני שכבשה ברית המועצות. בסתיו 1941 הוא הצטרף לצבא אנדרס הפולני בבוכרה ונע עמם אל איראן ובהמשך לבגדד, שם יצר קשר עם שני נציגים צעירים מההגנה — משה דיין ואנצו סירני – וגויס לפעולה למען המטרה הציונית. הוא הגיע לפלשתינה המנדטורית בשלהי 1942.

כשהגיע לארץ עבד כטכנאי במוסך ולאחר מכן למד אדריכלות בטכניון שבחיפה ב–1943–1946. עזריאלי שירת בבריגדה השביעית במלחמת העצמאות ונטל חלק במבצע לטרון. ב–1954 עבר דוד עזריאלי למונטריאול, שם קיבל תואר בוגר אמנות מאוניברסיטת מונטריאול. ב–1957 החל עזריאלי בקריירת ייזום נדל"ן וניהול נכסים, ובאותה השנה התחתן עם סטפני. בני הזוג הביאו לעולם ארבעה ילדים: רפי, בעל צרכים מיוחדים; שרון, זמרת אופרה; נעמי, דוקטור להיסטוריה; ודנה, בתם הצעירה והיחידה שעברה להתגורר באופן מלא בישראל והשתלבה בעסקי אביה.

תשואה של 12% בשנה למניית עזריאלי

את הקריירה שלו בקנדה החל עזריאלי כשבנה מבנה של ארבעה דופלקסים במונטריאול. לאחר מכן, בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, הוא ייסד את חברת קנפרו אינבסטמנטס (Canpro Investments) במונטריאול והתמקד בייזום בנייני מגורים רבי־קומות. ב–1967 בנה את Hotel des Artiste (מלון האמנים) בן 250 החדרים, שבו התארחו המוזיקאים והאמנים שהופיעו בתערוכת Expo ’67. ב–1969 עיצב את מרכז הקניות הראשון שלו ובמהלך כל שנות ה-70 יזם מרכזים מסחריים בדרום אונטריו ובסופו של דבר בנה את הקניון הגדול ביותר באוטווה - Les Promenades de L’Outaouais.

הוא קיבל תואר שני בארכיטקטורה מאוניברסיטת קרלטון באוטווה ב–1997 בגיל 75. עזריאלי אהב את המבנים שיצר וכפי שמעידה משפחתו אמר פעם כי "תמיד אהבתי את הבניין המסוים שעליו עבדתי באותה עת. ייתכן שזו הסיבה לכך שתמיד הייתי שמרני מאוד ומעולם לא הלחצתי את עצמי בניסיון לבצע כמה פרויקטים בו זמנית".

דניאל צ'צ'יק

ב–1985 הרחיב עזריאלי את עסקיו לישראל והשלים את הקמת פרויקט הראשון שלו בישראל — קניון אילון ברמת גן. ב–1990 בנה את קניון באר שבע, ב–1993 את קניון מלחה בירושלים וכן נכסים נוספים. ב–1998 הקים עזריאלי את הפרויקט שאיתו הוא הכי מזוהה — שניים משלושת מגדלי עזריאלי שברחוב דרך מנחם בגין בתל אביב, וב–2007 הקים את המבנה השלישי בקומפלקס.

ביוני 2010, כחלק מהליך הנזלת הנכסים וחלוקת מניות לילדיו, הנפיק עזריאלי את קבוצת עזריאלי בבורסה בתל אביב. החברה גייסה סכום ענק של כ–2.5 מיליארד שקל. ביום שבו החלה קבוצת עזריאלי בבורסה הבטיח דוד עזריאלי כי המשקיעים שיקנו את מניותיה לא יתחרטו וירוויחו מכך. בינתיים עזריאלי עמד בהבטחתו.

קבוצת עזריאלי רשמה מאז ההנפקה תשואה (מותאמת דיווידנדים) של כ–50%, כלומר כ–12% בשנה — תשואה הגבוהה ממדדי היחס שבהן היא נכללת, כמו נדל"ן 15 ות"א 25. כיום עזריאלי מחזיקה ומנהלת יותר מ–13 קניונים ונחשבת לחברת הנדל"ן המסחרי והמשרדי הגדולה בישראל.

דוד עזריאלי תרם למוסדות לימוד רבים, בהם Yeshiva University, אוניברסיטת קונקורדיה, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת קרלטון שבקנדה, מכללת שנקר לאמנות ולעיצוב ומכון ויצמן למדע. הוא גם העניק את חסותו לארגונים אמנותיים וקהילתיים, לרבות מוזיאון מונטריאול, מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב. לפני כמה חודשים הוא העביר כ–5.7% ממניותיו, בשווי של כ–800 מיליון שקל, לקרן תרומות בניהולו.

לצד פעילותו הפילנתרופית כיכב עזריאלי בטבלאות השכר של המנהלים הבכירים במשק. עלות שכרו הסתכמה בשש השנים האחרונות בכ–135 מיליון שקל. בנוסף, הוא הציב בצמוד לקניון עזריאלי בת"א פסל מעשה ידיו וזכה על כך לביקורת.

מלבד הפעילות הענפה בנדל"ן ביצעה עזריאלי בשנים האחרונות השקעות גם בתחומי הפיננסים, האנרגיה והתשתיות. כיום עזריאלי מחזיקה בכ–4.8% מבנק לאומי, 20% מחברת כרטיסי האשראי לאומי קארד ו–100% בחברת האחזקות גרנית הכרמל.

קבוצת עזריאלי מנוהלת כמו יחידה צבאית מובחרת המתאפיינת במשמעת גבוהה ומינוף נמוך. כעת הדמות הבכירה ביותר שנותרה בקבוצה היא מנחם עינן (75) שעזריאלי נהג לכנות "מנחם עדיין ילד". עינן, אלוף במיל' ולשעבר ראש אגף התכנון בצה"ל, כיהן כמנכ"ל קבוצת עזריאלי ב–1992–2011.לאחר מכן מונה למשנה פעיל ליו"ר והוחלף בתפקיד המנכ"ל בידי שלמה שרף, שלא שרד יותר מדי זמן בקבוצה. עינן, הנחשב למנהל ריכוזי, נהפך לאחד המנהלים המוצלחים והבולטים במשק.

עינן טיפח את יובל ברונשטיין (45), שהגיע לעזריאלי ב–2007 ממשרד האוצר לאחר ששימש בתפקידו האחרון שם כמשנה לחשב הכללי. בשנה שעברה קודם ברונשטיין מתפקיד סמנכ"ל כספים למנכ"ל החברה. רבים בשוק ההון העריכו כי עינן ימונה כעת ליו"ר הדירקטוריון, אך בסופו של דבר מונתה לתפקיד דנה עזריאלי.

"אם מנחם עינן היה צעיר ב–10 שנים הוא היה עוזב כעת את עזריאלי, אבל מכיוון שהוא נהנה משכר גבוה של יותר מ–5 מיליון שקל בשנה, הוא יישאר", העריכו בכירים בשוק ההון המכירים את קבוצת עזריאלי. כעת יהיה מעניין לראות כיצד דנה עזריאלי, החסרת ניסיון בניהול מערכות הגדולות, תשתלב בתפקיד ותסתדר עם עינן וברונשטיין, המנהלים את קבוצת עזריאלי ביד רמה.

הדיקטטורה 
של הקניון

דוד עזריאלי היה אחת הדמויות המשפיעות, אם לא המשפיעה ביותר, על קמעונות המסחר בישראל. אחד הסיפורים הידועים עליו הוא שעזריאלי למעשה המציא את המונח קניון, שהיווה שילוב בין המלים קניות וחניון, בעת שחנך את קניון אילון ברמת גן ב–1985 והיה הקניון הראשון בישראל. אולם עזריאלי היה הרבה יותר מכך לענף הקניונים.

"עזריאלי בא לארץ בתקופה שאנשים עוד לא הבינו שיכולה להיות הצלחה בתחום שנקרא קניונים, ומערכת הבנקאות לא נתנה אשראי לאדם אחד לקנות בניין, כך שכל חנות נמכרה למישהו אחר", מספר עופר שחטר, מנכ"ל חברת ניהול המרכזים המסחריים אריאל פרומול, הנמצא בענף הקניונים זה 28 שנה. "כך היה בדיזינגוף סנטר ובלונדון מיניסטור. אז בא עזריאלי עם ההבנה שצריך את הדיקטטורה של קניון, שבאה לידי ביטוי בהשכרת שטחים, להבדיל ממכירה, קיומו של חוזה ניהול דרקוני מאוד, ניהול מרכזי שמשפיע על תמהיל החנויות ועוד. ההצלחה של קניון אילון הביאה לכך שאנשים אמרו לעצמם 'וואו, זה עסק טוב' והתחילו לפתוח קניונים וב–1989–1994 נפתחו בארץ כ–50 קניונים חדשים".

הצלחת קניון אילון של עזריאלי לא רק הביאה לפתיחת קניונים רבים אלא גם אחראית להיווצרותן של רשתות רבות, שעד אז מנו חנות אחת או שתיים, והחלו לצמוח עם ענף הקניונים. "יש המון רשתות שהחנות הראשונה, השנייה או השלישית שלהן היתה בקניון אילון ומונות כיום עשרות רבות של חנויות, בהן גולף, פולגת, הפנינג וקסטרו. הוא גם היה זה שהבין שקניון לא צריך להסתובב רק סביב קניות ובנה קומות משרדים למעלה", אומר שחטר.

בענף אומרים כי השפעה פחות חיובית של עזריאלי היתה מדיניותו הקשוחה בנושאים רבים, ובראשם שכר הדירה. עזריאלי לא היסס לפנות דיירים שלא עמדו בתשלומים ולא מיהר להעניק הנחות לשוכרים בתקופות קשות. אף שאת קניוני עזריאלי ניהלו מנכ"לים שונים לאורך השנים, היה ידוע כי הרוח החיה ומי שמכתיב את המדיניות בקבוצה הוא עזריאלי עצמו. כך, חילופי המנכ"לים לפני פחות משנה, מפאר נדיר הקשוח לארנון תורן האהוד על השוכרים, לא הביאו לשינוי מהותי בהתנהלות החברה.

קניון מלחה מוביל 
את הדירוג

בשנה האחרונה בכל זאת חל שינוי קל במדיניות הקבוצה ויש שיאמרו שהיא התרככה מעט, ולו בשל ריבוי שטחי המסחר בישראל שייצרו תחרות רבה — אך שוכרים רבים יגידו כי ההתרככות לא היתה מספקת. הקניונים שפתחה החברה בשנים האחרונות בקרית אתא ובעכו לא הצליחו, אך הקבוצה, כך מספרים בכירים ברשתות, המשיכה לגבות שכר דירה גבוה ואף התנתה פתיחת חנות בקניון מצליח בפתיחת חנות באחד הקניונים הפחות מוצלחים של הקבוצה.

"הראשוניות של עזריאלי בתחום עזרה לו להקים אימפריה גדולה ורווחית, אבל אפשר לייחס חלק גדול משכר הדירה המופרז בארץ למדיניות הקשוחה של עזריאלי. בשנים האחרונות המדיניות שלהם בנושא שכר דירה ודמי ניהול לא התאימה את עצמה לירידה בביקושים בקניונים שלו והוא בהחלט פגע באיתנות הפיננסית של אלה שהאמינו בו ופתחו אצלו חנויות", אומר בכיר באחת מרשתות האופנה הגדולות. "שוכרים הפסידו הרבה כסף בקניונים בקרית אתא ובעכו. לאחרונה גם היתה ירידה במכירות בקניון הנגב בבאר שבע של הקבוצה עקב פתיחת הגרנד קניון בעיר, ואף שמצב השוכרים בקניון הנגב הורע הם הסכימו להוריד את שכר דירה רק לשוכרים שהחוזים שלהם הסתיימו".

לדברי הבכיר, "אם בקבוצת עזריאלי ירצו להמשיך למלא את הקניונים שלהם, כמו הקניון ברמלה וקניונים אחרים שהם הולכים לפתוח, הם יצטרכו להוריד משמעותית את שכר הדירה. פעם היה קניון אילון אחד. היום כמעט לכל קניון של עזריאלי יש אלטרנטיבה".

עד לפני כמה שנים קבוצת עזריאלי היתה השליטה הבלתי מעורערת בענף, אך עם הזמן זינבה בה קבוצת מליסרון של ליאורה עופר. בדירוג הקניונים האחרון של TheMarker וחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, לקבוצת מליסרון היו ארבעה קניונים בדירוג העשירייה הפותחת של הקניונים ואילו לעזריאלי שלושה. ואולם קניון מלחה בירושלים של עזריאלי הוביל את הדירוג. "מליסרון שיפצו והשביחו את הקניונים שלהם, כמו קניון פתח תקוה, גרנד קניון חיפה, הדר ומעלה אדומים, וזה הגדיל את הביקושים ועזר לשוכרים לשלם את שכר הדירה. גם המדיניות של מליסרון כלפי השוכרים הוגנת יותר משל עזריאלי", אומר הבכיר באחת הרשתות.

לדברי שחטר, בשנים האחרונות נחלשה קבוצת הקניונים של עזריאלי גם בשל החלטות אסטרטגיות שקיבלה הקבוצה: "עזריאלי פתח את רוב הקניונים שלו מתוך הבנה ששיש צורך בקניון במקום מסוים ואז הוא שיכנע את העיריות לשנות את הייעוד של הקרקע. בשנים האחרונות עזריאלי קנו חברות וקיבלו קרקעות במקומות פחות טובים ופתאום בנו קניונים במקומות פחות מתאימים, כמו קרית אתא ועכו".

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#