"כשראיתי שמערכת הביטחון קיבלה מיליארדים - היה לי ברור שאין לנו מספיק לובי" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כשראיתי שמערכת הביטחון קיבלה מיליארדים - היה לי ברור שאין לנו מספיק לובי"

שרת הבריאות יעל גרמן מספרת על מטרות הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ועל מה שהתחולל במהלך הדיונים: "ראינו שאנחנו במדרון שיכול להרוס את מערכת הבריאות הטובה בעולם"

132תגובות

גם יום אחרי ההכרזה ההיסטורית של הוועדה שבראשותה על כך שלא תהיה רפואה פרטית בבתי החולים הציבוריים בישראל (שר"פ), וגם ולאחר המחמאות הרבות שקיבלה , אפילו מיריבים פוליטיים, לא הצלחנו לחלץ משרת הבריאות יעל גרמן אמירה ברורה בגנותו המוסרית של השר"פ.

גרמן מודה, עם זה, שכמה מאירועי השנה האחרונה, כמו קריסתו של בית החולים הדסה והתחקיר על התיירות הרפואית באיכילוב השפיעו עליה עמוקות. היא חוזרת ואומרת בראיון כי הסיבה המרכזית שהצביעה נגד השר"פ היתה "החשש מהסרת האחריות להפניית תקציבים מהממשלה למערכת הבריאות: "היו מתחילים מ–5% שר"פ, אחר כך מאשרים 7% ואז 10%. וכך בכל פעם שהיה חסר כסף היו מרחיבים את השר"פ". מי שציפה לאמירה עקרונית נגד חוסר הצדק ואי השיוויון שהשר"פ יוצר - יתבדה.

ההמלצה השנייה החשובה של הוועדה היתה הפניית 700 מיליון שקל בשנה לטובת קיצור תורים, ועוד 300 מיליון שקל בהזרמה חד־פעמית לצורך הרחבת התשתיות . היעד שהוועדה הציבה לעצמה הוא לאפשר עוד עשרות אלפי ניתוחים וקיצור התורים לחודשיים מקסימום. בנוסף, קופות החולים יקבלו עוד 120 מיליון שקל בשנה לבסיס התקציב שלהן שיוצמד לגידול באוכלוסייה. אולי זוהי טיפה בים הגירעון אבל בכל זאת הישג.

"מתי אי פעם קיבלה מערכת הבריאות תוספת של מיליארד שקל לבסיס התקציב?" שואלת גרמן בסיפוק. "בעולם היחס הוא היום 28.5% הוצאה פרטית ו–71.5% השקעה ציבורית, ובישראל אנחנו כבר עומדים על 40% הוצאה פרטית. אין ספק שצריך להשקיע כספים ציבוריים כדי לשנות את היחס, ומגיע כל הכבוד גדול לשר האוצר שהבין את זה".

אייל טואג

אז למעשה היתה פה עסקה עם האוצר, שהתנגד לשר"פ - תנו כסף ונוותר על השר"פ?

"לא היה דיל כזה, אבל ברור שזה הקל על חלק מהחברים לקבל את ההחלטה נגד השר"פ".

בלשכתה בתל אביב גרמן נעה בין ראיון רדיו אחד לתוכנית אירוח אחרת, היא במצב רוח טוב, אבל לא טוב מדי: "יאיר אמר לי 'תחגגי ותהני', אבל אני אף פעם לא נותנת לעצמי להיות בהיי", היא אומרת.

מאז פרסום הכרעת הוועדה נגד השר"פ, גרמן אומרת בכל הזדמנות ובכל ראיון כי השר"פ כמעט ולא עלה בדיוני הוועדה, והיה בכלל נושא שולי. "פישלתם", היא אומרת לנו, "התקשורת כולה התעסקה במשהו שלא עמד במרכז הדיון שלנו". אלא שאנשים שמכירים את עבודת הוועדה מקרוב מספרים סיפור אחר: השר"פ היה הנושא הכי נוכח בדיונים. "נכון שרק ישיבות ספורות הוקדשו במלואן לשר"פ, אך הנושא היה ברקע הדברים לאורך כל השנה ועלה כמעט בכל העדויות שנשמעו בוועדה. כשמדברים על קיצור תורים - השר"פ ברקע, כשמדברים על ביטוחי בריאות - השר"פ ברקע, כשמנהלי בתי החולים הגדולים מגיעים לדבר בפני הוועדה הם מדברים על השר"פ. למעשה, את רוב ההמלצות האחרות היה ניתן לכתוב תוך זמן קצר מאוד", אומר בכיר במערכת הבריאות.

כך או כך התוצאה הסופית היא חד משמעית: באופן סמלי למדי, בדיוק 20 שנה לאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי קיבלה מערכת הבריאות גושפנקא נוספת לכך שאין מקום להכנסת רפואה פרטית ללב ליבה של מערכת הבריאות הציבורית - קצת יותר מעשר שנים אחרי שקבע זאת היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין.

מה גרם לך לשנות את דעתך ולהכריע נגד השר"פ?

"זה לא ששיניתי את דעתי. הגעתי לוועדה כדף חלק, בלי דעה מגובשת, וכבר לפני כמה חודשים הכרעתי ביני לבין עצמי נגד . החשש הגדול שלנו היה שאם כסף פרטי מגיע למערכת ציבורית שנמצאת במצוקה, זה באיזשהו מקום יעשה עבודה קלה לממשלה. הבנתי שמערכת הבריאות הציבורית, שצמאה לתקציבים ושהיחס בין הוצאה פרטית לציבורית בה מעוות כל כך, זקוקה קודם כל לתקציבים ציבוריים".

אוליבייה פיטוסי

אז למה שמרת על עמימות? זו ועדה מייעצת ואת השרה. יכולת להכריז כבר מזמן שלא יהיה שר"פ וזה היה יורד מהפרק.

"כיו"ר הוועדה חשבתי שאני חייבת להיראות חסרת פניות עד לרגע האחרון. בכוונה השארתי את זה לסוף. אני עניינית, משימתית, ישירה מאוד, אומרת מה שאני חושבת. לא מסתירה ואין לי קומבינות. אבל לא רציתי לדון בזה כי רציתי לשמור על הריכוז".

את עצמך וחברי הוועדה הושפעתם מהאירועים הבולטים שקרו בשנה האחרונה שלא לאשר שר"פ?

"בהחלט. מה שקרה בהדסה השפיע מאוד. גם מה שקרה עם שלושת הרופאים באיכילוב, שהיה בתוכנית 'עובדה', זה היה טראומטי ממש. סיפור הפגייה בשערי צדק (מנהל הפגייה שגבה כספים עבור 'שמירה מיוחדת' על פג) היה נוראי. וגם תוצאות המחקרים של פרופ' מאיר ברזיס (שחשפו את הפער בין התור הציבורי לפרטי בשר"פ בהדסה) השפיעו, וכל הכבוד לו על כך. אלה דברים שמצטברים ומשפיעים. בסופו של דבר אתה מבין מה זה רפואה ציבורית חזקה וכמה שזה חשוב שתהיה חזקה".

העובדה ששר האוצר הוא ראש המפלגה שלך עזרה לגיוס הכסף?

"יאיר לא נענה לי יותר רק בגלל חברותי ביש עתיד. הרבה פעמים ביקשתי דברים והוא אמר לי 'לא'. אני נאבקת אתו כל הזמן. אנחנו אוהבים, מעריכים ונאבקים. במקרה הזה הוא הבין שמערכת הבריאות נמצאת במצוקה וכדי להציל אותה צריך להזרים לה כספים".

אם שר האוצר היה יובל שטייניץ, ייתכן שהיה לך קל יותר לדפוק על השולחן ולדרוש את הכסף.

"קשה לי לענות, יש פנים לכאן או לכאן. מצד אחד יש לי דלת פתוחה אצל לפיד, ומצד שני יותר קל לו לומר לי 'לא'".

אוליבייה פיטוסי

מה שבטוח, שר הביטחון לא צריך להזיע כל כך כדי לקבל מיליארדים מלפיד. ובזמן האחרון גם את התחלת לדבר על חוסר הצדק שבחלוקת העוגה.

"כשראיתי שמערכת הביטחון קיבלה עוד לפני המיליארד האחרון 2.7 מיליארד שקל, וראיתי את הלובי האדיר שיש למערכת הביטחון - היה לי ברור שאין לנו מספיק לובי. אני מצטטת את אילן גילאון (מרצ) שאמר שהרבה יותר מתים במערכת הבריאות מאשר בהתקפות על ישראל, והוא צודק".

עשיתם צעד חשוב כשהכרעתם נגד שר"פ, אבל למה לא הלכתם עד הסוף - מצד אחד לבטל את הביטוחים המשלימים (שב"ן) שממילא רוב הציבור מחזיק בהם והפכו לסוג של מס, ומצד שני להעלות את מס הבריאות שהוא שוויוני יותר ויזרים כסף רב למערכת הציבורית?

"כי לא תהיה העלאת מסים. נקודה".

למה בעצם? הרי כבר היום 80% מהאוכלוסיה משלמת אלפי שקלים בשנה לביטוח המשלים. למה לא להמיר זאת במס ולפתור את בעיות התורים במערכת הציבורית?

"כי ראש הממשלה ושר האוצר הכריזו שלא תהיה העלאת מסים, והיה ברור שאין לכך סיכוי, כי אי אפשר להעלות את יוקר המחיה. לגבי ביטול השב"ן, דנו בזה הרבה כי ברור שאם אנחנו רוצים להוריד את הר הכסף שנמצא בשב"ן (כ–1.6 מיליארד שקל לניתוחים בלבד, אני קוראת לזה שבנק) ולבטל את התמריץ שיש לקופות ולרופאים להסיט מטופלים מהמסלול הציבורי לפרטי - אז בואו נבטל את בחירת הרופא בביטוח המשלים, וכך לא יהיה בכלל תמריץ כזה. זה היה המהלך השלם והנכון. כולנו הסכמנו שאם היינו היום ב–1997 (ערב אישור מכירת הביטוחים המשלימים) לא היינו מאשרים את בחירת הרופא בביטוח המשלים. זו היתה שגיאה. אבל אם נוציא כיום בבת אחת את בחירת המנתח מהשב"ן, לקופות יהיה חסר יותר ממיליארד שקל".

"תיירות רפואית היא 
מקור הכנסה חשוב"

אוליבייה פיטוסי

במכתב ששיגר אתמול יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, לציבור הרופאים, הוא מתגאה בכך שחברת הוועדה מטעם ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר, עמדה איתנה כנגד יוזמה שעלתה בוועדה להפריד באופן מוחלט בין רפואה פרטית לציבורית, כך שרופא יחויב לבחור בין שתי המערכות במקום לשלב ביניהן.

כיום הרופאים הם אחד הסקטורים היחידים במערכת הציבורית שמורשים לעבוד במסגרת פרטית במקביל לעבודתם הציבורית, מה שגורם למנהלים של בתי חולים רבים לראות ביאושם כיצד הרופאים שלהם עוברים אחר הצהריים אל המתחרים, בעוד שחדרי הניתוח הציבוריים נותרים ריקים ומיותמים. לדברי אידלמן, "יוזמה זו ירדה מסדר היום עקב מאמץ רב מצד ופנר".

הרבה אנשים שואלים למה לא לחייב רופאים להחליט בין פרטי לציבורי. הערבוב יוצר את כל הבעיות, והרי לא תמצאי פרקליט שעובד אחר הצהריים כעו"ד פרטי, למשל, אז למה לרופאים מותר?

"לא יכולנו לעשות את זה. אנחנו במערכת עם כללים והסכמים קיבוציים, מאז ומעולם מותר לרופאים לעבוד גם וגם. אנחנו לא נזהרים בכבודם אלא פשוט ריאליים - זו היתה ועדה שכל הזמן הסתכלה איך המסקנות שלה יהיו בנות יישום. אם היינו מחליטים על כך ההסתדרות הרפואית היתה מבקשת לפתוח את ההסכמים הקיבוציים כדי לפצות את הרופאים על אובדן הכנסה. אבל אנחנו כן מדברים בהמלצות על כך שלמערכת חסרים רופאים ואחיות. ואם יהיו הרבה יותר רופאים יהיה איזשהו איזון. ובעיקר אמרנו שיהיו פול־טיימרים (רופאים שמקבלים שכר גבוה יותר כתנאי להישארותם גם אחר הצהריים בבית החולים".

איזה שכר תציעו לרופאים כדי להיות פול־טיימרים?

"אני עוד לא יודעת אבל הרבה יותר מהיום. הרופא מצדו צריך להתחייב למערכת הציבורית".

סביר להניח שהכוכבים הגדולים לא יהיו כלולים בתוכנית הזו.

"אני לא בטוחה. אחד הכוכבים הגדולים אמר שהיה רוצה לעבוד במערכת הציבורית בשביל פחות ממה שהוא מרוויח בפרטית, אבל לא נותנים לו. בפני הוועדה הופיעו עשרות רופאים שהביעו רצון להיות פול־טיימרים. המערכת היתה בתהליך הרסני. אם לא היינו עוצרים את זה היינו מאבדים את המערכת הציבורית שלנו. היום אנחנו אומרים לאנשים 'בואו תישארו ונשלם לכם יותר', כדי שכשמטופל מגיע בערב הוא ימצא אתכם'".

פסלתם את השר"פ, אבל אישרתם ומיסדתם את התיירות הרפואית, שגם היא רפואה פרטית בבתי החולים הציבוריים, למרות כל מה ששמענו וראינו בתחקירים, בדו"ח החשבת הכללית ובעדויות של אנשים מתוך המחלקות. מדוע?

"אף אחד לא אוהב את הרעיון של תיירות רפואית, אבל זה מקור הכנסה חשוב לבתי החולים, שבניגוד לשר"פ לא משפיע על ההוצאה הפרטית והלאומית לבריאות. כל מה שהיה כתוב בדו"ח של החשבת הכללית (שקבע כי קיימים אי־סדרים קשים בתיירות הרפואית והיא באה על חשבון החולה הישראלי) ראינו לבדנו והכל נכון. אבל בדיוק לשם כך אנחנו עושים רפורמה. המודל של תיירות רפואית שמוצג בדו"ח מדבר על כך שאין דבר כזה שתייר מקבל תור קצר יותר מישראלי, וגם הרופא לא יקבל תשלום גבוה יותר עבור תייר רפואי".

אז בעוד שנה, אם נגיע כלקוח סמוי למחלקה שמטפלת גם בתיירים רפואיים, לא נראה תופעות כאלה?

"אני לא יכולה להתחייב, אך כן יכולה להגיד שאם נראה תופעות כאלה - אנחנו כרגולטור יכולים לשלול לבית החולים את הרישיון. אנחנו סוף סוף מכניסים רגולציה לתחום הרגיש הזה. משרד הבריאות לא היה רגולטור חזק וזו גם הסיבה שהחלטנו להקים את רשות האשפוז (אחת מהמלצות ועדת גרמן. זה מאפשר למיניסטריון להפוך ולהיות רגולטור. הדבר הראשון שצריך זה מידע עדכני, על כל פרטיו. לכן התנינו את הרישיון לעסוק בתיירות רפואית בכך שבתי החולים יכניסו מערכות מידע משוכללות שיספרו את התורים, מי נכנס, את סוגי התיירים ומספרם וכו'. בלי מערכת כזו בית החולים לא יקבל רישיון'".

תמיד היו כלים לרגולציה, אבל מנהלי בתי החולים תמיד היו חזקים יותר מהרגולטור.

"בדו"ח אנחנו מדברים על סנקציות שיהיו בידי ראש הרשות. מנהלים יידעו שאם הם לא מקיימים את הכללים הם יכולים אפילו להיות מפוטרים. חשוב להזכיר שמנהלי בתי החולים מחזיקים לנו את מערכת הרפואה הציבורית בתנאים כמעט בלתי אפשריים".

לפני כחודש פירסמנו במוסף "הארץ" תחקיר וראיון עם ברבש, שהודה בפה מלא כי הוא עושה פרוטקציה לבעלי הון ולקבוצה גדולה של אח"מים נוספים, ולטענתו זו הדרך שלו לגייס כספים לבית החולים. גם רוטשטיין הודה בעבר בפה מלא כי הוא עושה פרוטקציה לאח"מים. מה עמדתך? האם ראוי שמנהל בית חולים ציבורי ינהג כך?

"זה עניין של מידתיות. אני לא רואה כל רע בכך שאדם יפנה לברבש. אני חושבת שיש הבדל בין הקדמת תור על חשבון חולה אחר לבין מתן יחס. אין רע בכך שברבש הסיע את סמי עופר על כיסא גלגלים. זה רק טבעי שאם השכן של ברבש יגיע לאיכילוב אז הוא יחייך אליו. יש הבדל בין זה לבין מצב שבו הוא ייקדם אותו בתור על חשבון מישהו אחר".

המערכת הציבורית מלאה פרוטקציה, זה כבר ממש לא רק טייקונים ופוליטיקאים בכירים.

"הגבול הוא כשאתה פוגע באדם אחר על ידי זה שאתה מקדים תור או נותן חדר מועדף למישהו. כאן עובר הגבול".

אלייך פונים בבקשה לפרוטקציה?

"כל הזמן, ורובם אנשים שאני לא מכירה שפונים אלי בפייסבוק, בדואר, במייל. יש לנו שתי בנות במשרה מלאה שמטפלות בתלונות האלה. גם נושא השירות עבר כחוט השני בעבודת הוועדה. אנחנו צריכים להטמיע את השירותיות והיחס והאנושיות למטופל. כשאמרנו שהמטופל במרכז התכוונו לכך שאנחנו רוצים שהוא יקבל את היחס הטוב ביותר ושיבינו שזה לא פציינט, אלא אדם עם רגשות וצרכים, בדיוק כמו שעושים באסותא".

מה עמדתך בנושא קציבת קדנציות למנהלי בתי החולים שכיום ממונים לכל החיים?

"אני בעד קציבת קדנציות של מנהלים, וגם רוטציות. זה יפה בעיני שאדם שניהל בית חולים גדול יעבור בסוף התפקיד לנהל בית חולים קטן בפריפריה למשל".

ומה לגבי העבודות הנוספות שלהם?

"מבחינתי הם יכולים לייעוץ כיו"ר דירקטוריון של חברות שקשורות לייעוץ רפואי. אבל כן צריך להגביל את העיסוקים הנוספים שלהם. יש עניין של ניראות ציבורית. עם זאת, אין קופצים על תפקידי הניהול, כי ברגע שאתה מנהל אתה לא יכול לעסוק בפרקטיקה פרטית. אני רוצה שהטובים ביותר יגיעו לנהל בתי חולים".

הדו"ח מתייחס לבריאות הנפש, אך רק בשורה אחת שמדברת על הצורך להציב את הנושא בסדר עדיפויות גבוה. עד כמה את מחויבת לנושא הכאוב הזה?

"אחת העדויות המזעזעות שהיו לנו היתה בנושא בריאות הנפש. כל מי שנכנס לבית חולים פסיכיאטרי מבין מה זו מצוקה. לכן היה לנו חשוב לשלב זאת בדו"ח, אבל לא יכולנו לרדת לפרטים. יש לי פורום שולחן עגול שיושבים בו גם ארגוני החולים, זכויות אזרח ופסיכיאטרים, וזה קרוב ללבי. זו החצר האחורית של מדינת ישראל ומערכת הבריאות".

המלצות הוועדה מדברות על הרחבת הבחירה בבתי חולים לציבור, אבל לא מתייחסות לבתי חולים פסיכיאטריים, שם המצוקה קשה במיוחד כי אין בכלל זכות בחירה. האם את תומכת במאבק של מי שמבקשים להרחיב את הבחירה במוסדות אשפוז פסיכיאטריים?

"אני בעד הרחבה, בדיוק כמו במערכת הכללית. הבעיה בבתי החולים הפסיכיאטריים היא שהם צפופים ואין בהם מקום. אני תומכת בהרחבתם ואתייחס להצעת החוק שקוראת להרחבת זכות הבחירה של החולים הפסיכיאטריים ברצינות. אני מקווה שיעשו זאת בלי הצעת חוק".

אחרי שהשר"פ ירד מהפרק, המלצות הוועדה שצפויות למשוך את תשומת הלב הרבה ביותר וגם התנגדויות בתקופה הקרובה יהיו אלה שמטפלות בביטוח המשלים. על פי ההצעות, קופות החולים יחויבו להציע למבוטחים שלושה רבדי ביטוח, והראשון שבהם יהיה רובד בסיסי שיעסוק בניתוחים בלבד. חברות הביטוח יידרשו להציע רובד זהה, וכולם יתחרו זה בזה על מחירי הביטוח. המטרה המרכזית שנהגתה על ידי הכלכלן שלומי פריזט ועברה גלגולים רבים בתקופה האחרונה היא לצמצם את כפל הביטוח ולגרום לפחות ישראלים לשלם עבור כמה מוצרים חופפים.

בנוסף, המטרה היא שנוכל לבחור בצורה ממוקדת יותר איזה ביטוח לרכוש, מבלי שביטוח הרפואה המשלימה, למשל, יהיה מקושר עם פוליסת הניתוחים. עוד הוחלט להקים אתר אינטרנט שבו כל אדם יוכל להזין את מספר תעודת הזהות ולקבל פירוט של הביטוחים שברשותו ולהשוות בין הפוליסות השונות.

"הגענו למסקנה שהביטוחים שנותנים בחירת רופא היו אמצעי לקיצור תורים. אנחנו לא נגד רפואה פרטית ומי שחשוב לו לבחור רופא שירכוש ביטוח. אבל אם יש לך בחירת רופא גם בביטוח המשלים וגם בפרטי, אתה לא צריך את שניהם. היום אנשים מתקשים לבטל את אחד הביטוחים כי הם לא יודעים מה בדיוק יש בכל אחד מהם. אחד האמצעים לבלבל את הצרכנים זה לשים בסל גדול את כל הכיסויים. ולכן להערכתי הרעיון של פירוק החבילות של הביטוח ויצירת שקיפות יובילו להפחתה של ההוצאה של הציבור על ביטוחי בריאות. אני מניחה שלאחר הסבר אנשים ילכו ויבטלו חלק מהביטוחים שלהם", אומרת גרמן.

אז אפשר להגיד שסכנת השר"פ חלפה לנצח? אפשר לקבור סוף־סוף את הרעיון הזה?

"שום דבר הוא לא לנצח. אתם כל הזמן שוכחים איך החלטתי לקרוא לוועדה - הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. להערכתי המערכת צריכה קודם כל להישען על כספים ציבוריים, כולם חושבים כך. אפילו מנהלי בתי החולים הגדולים שתומכים בשר"פ - כולם אמרו 'אנחנו רוצים כספים ציבוריים, אבל לא מאמינים שיהיה לנו'. ומכאן התמיכה שלהם בשר"פ (שבמסגרתו יגיע כסף מהביטוחים הפרטיים לקופות בית החולים והרופאים). הרי אם במערכת היו עוד 4 מיליארד שקל ציבוריים, מי בכלל היה מדבר על שר"פ? ברור שזו ברירת מחדל, אבל מכיוון שידעו שיש מצוקה ולא האמינו שאפשר להביא כסף. בסופו של דבר, בחרנו בפתרון הקשה, ולא בקל. ישבו חבורה של אנשים שהקדישו 800 שעות. הם עזבו עבודות, ויתרו על פרנסה, ויתרו על נסיעות לחו"ל, אנשים ציבוריים שהמערכת בדמם. הם ראו שאנחנו במדרון שיכול להרוס את מערכת הבריאות הטובה בעולם".

לסיכום, נראה שיש לא מעט פשרות. האם המסקנות שלכם יביאו למהפכה במערכת הבריאות?האם זה הכי טוב שאפשר?

"לא, היה אפשר יותר, אבל זה ודאי ישנה את מערכת הבריאות. זמן רב לא בנו ולא הוציאו רפורמה ציבורית משמעותית, קוהרנטית ומקצועית כמו מסקנות הוועדה. הן נשענות על בסיס כלכלי, מקצועי ונובעות מהבנה. עשינו מעגל שלם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#