הכירו את חנויות הספרים העצמאיות שלא נבהלות מהמשבר בענף - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ספריית פועלים

הכירו את חנויות הספרים העצמאיות שלא נבהלות מהמשבר בענף

המשבר בסטימצקי, הבלבול בענף, חוק הספרים ושבוע הספר העברי הם גם הזדמנות מצוינת להכיר ארבע חנויות ספרים עצמאיות שנפתחו בשנים האחרונות ■ כן, יש עדיין גם יזמים כאלה

16תגובות

כמה אופטימיות צריך בשביל לפתוח חנות לספרים חדשים, ועוד ברחובות?

מילתא || יעקב 36, רחובות

דקות ספורות אחרי תום הראיון, כשאנחנו קמים לצאת מחנות הספרים מילתא ברחובות, נכנס פנימה גבר בשנות ה–30 לחייו. "מה זאת החנות הזו?", הוא שואל כשהוא סורק את המדפים, "למי אתם שייכים? אני יודע שיש את צומת ספרים, אז מה אתם? חנות פרטית?". כאשר הוא נענה בחיוב, הוא מגיב בפליאה: "ויש הרבה כמוכם היום?".

"לפני שפתחנו את החנות אף אחד לא קרא לנו משוגעים", מספרים הבעלים, אורה ניב ומיכאל פינשטין, זוג ידידים עם עשור של עבודה משותפת בסטימצקי. "כיום, כשהיא כבר פתוחה, אנשים התחילו לשאול איך אנחנו מעזים".

מילתא ("דבר" בארמית) נפתחה בינואר 2014 ברחוב יעקב בעיר. "זהו הרחוב הראשון של המושבה והוא עובר שיקום. היכל התרבות ייפתח בקצה הרחוב ובבית האסמים תהיה גלריה. ראינו לנגד עינינו שדרה תרבותית", מסביר פינשטין את הבחירה במקום.

פתיחת חנות לספרים חדשים היא עסק יקר, עם מיקוח על הנחות והתעדכנות תמידית מול המבצעים האגרסיביים של הרשתות הגדולות. למה לא למכור ספרים משומשים?

פינשטין: "מכירת ספרים משומשים דורשת ידע בתמחור ורצון להסתובב ברחבי הארץ ולאסוף. אנחנו רצינו לעשות את מה שעשינו בסטימצקי אבל בדרך שלנו, עם המגוון שלנו".

אייל טואג

ניב: "הדימוי שאנחנו משתמשים בו הוא שלעבוד ברשת זה כמו לחוות אירוע מוחי: רואים רק חצי. הוצאות מסוימות מודרות מהחנויות. לקראת הפתיחה של החנות ישבנו עם הקטלוגים של ההוצאות, עברנו ספר־ספר והופתענו לגלות ספרים שחשבנו שאי אפשר כבר להשיג".

בגודלה דומה מילתא לחנות קטנה של סטימצקי: על מדפיה העמוסים כ–4,500 ספרים. אך המגוון שלה עשיר ומעורר השתאות: עמודה שלמה של שירה עם קלאסיקות כמו "עכשיו ברעש" ו"הזמן" של יהודה עמיחי, שנעדרות מהקטלוגים של הרשתות הגדולות, לצד שירה עדכנית כמו נדב ליניאל ומי־טל נדלר. בעמדות התצוגה הקדמית מוצגות הוצאות קטנות כמו זיקית, שאחראית לכמה מרבי המכר של החנות, הוצאת מטען היפואית והוצאת רעב ל"שירה שחורה". מקום של כבוד רוחשים במילתא ליוצרים בני רחובות: "כשפתחנו כל מי שהיתה לו מקלדת הביא לנו עותקים מהספרים שלו, בעיקר בני רחובות, וכך גם ארבע משוררות. התעמקתי בספרי השירה שלהן והתלהבתי - הרמנו ערב משוררות שהיה מוצלח מעל הציפיות וחשף את החנות לקהל חדש", מספרת ניב.

באשר להיתכנות הכלכלית של החנות היא משיבה: "השקענו בחנות פי ארבעה מהתוכנית המקורית שלנו, כי המליצו לנו לא להשאיר את המדפים ריקים. המחזור שלנו קטן והתחזוקה הלוגיסטית אפסית. המכירות מכסות את העלויות של החנות מהיום הראשון, אך אנחנו מקווים גם למשוך משכורת משלב מסוים".

איך מתחדש המלאי?

"בספרים חדשים שיוצאים ובזכות שיח עם הלקוחות שלנו".

מה דעתכם על חוק הספרים?

"זה הרע במיעוטו. אנחנו מקווים שבאמצעות החוק שוק הספרים יחזור לפרופורציות ואפשר יהיה להחזיר את האיכות: תרגום מקצועי יותר, עריכת תוכן ולשון מושקעות והגהה קפדנית".

מה התוכניות והחלומות לחנות?

"יש בחנות שעת סיפור וסדנת תלמוד, ואנחנו מקווים להפוך את החנות למרכז פעילות תרבותית לילדים ולמבוגרים - וחושבים גם על התרחבות לכיוון של 'חדר עבודה' לסופרים ולסטודנטים".

איך נראות הספריות שלכם בבית?

"יש חפיפה גדולה בין החנות לספריות האישיות שלנו, שמונות כל אחת 2,000–3,000 ספרים. התכונה העיקרית היא עומס".

החנות הפרטית שהחליפה את סניף סטימצקי

בוקספר || דרך העצמאות 82, חיפה

בדרך כלל מדברים על השתלטות רשתות הספרים על החנויות הפרטיות, אך באפריל 2013 הציב גדעון גלעדי את השלט "בוקספר" במקום שבו עמדה חנות של סטימצקי, שסגרה את שעריה. "הרבה אנשים עדיין חושבים שזאת חנות של סטימצקי", אומר גלעדי. עד אז החזיק איש הספר הוותיק אתר אינטרנט בשם זהה ומחסן. כאשר אנו שואלים אותו על האומץ שנדרש להיכנס במקום חנות של ענקית ספרים שכשלה, ברחוב סואן ולצד קצביות וחנויות נטושות, הוא משיב: "חיכיתי שנה וחצי ונכנסתי כשהרגשתי שהעיר התחתית משתקמת. כחנות יד שנייה, ממילא אסור לי לסמוך על קהל של עוברים ושבים". כאשר אין מבקרים בחנות, כך למדנו מהתנסות, גלעדי מתקשר לקונים האינטרנטיים ומספר להם על הבחירות שלהם. "אם אני לא מדבר על ספרים לפחות פעם אחת ביום, אני נהפך לאנטי־סוציאלי", הוא מתרץ.

את השיח עם הלקוחות הוא מתחיל כבר בקטלוג שהוא מציע באתר: הוא לעולם אינו מסתפק בתיאור שבגב הספר, אלא מוסיף הערות על חוויית הקריאה. על הספר "העשב והחול" של דוד שיץ כתב: "אחד הספרים החזקים בספרות הישראלית. לאחריו לא הצליח שיץ, לצערו של האתר, לחזור על העוצמה של ספר זה". על הספר "ימים שקטים בקלישי" הוא כותב "בכריכה האחורית, שכידוע סובלת כל דבר, נכתב כי בספר זה הנרי מילר במיטבו, והאתר חושב שזו היתה חלטורה לשם פרנסה של המחבר". הוא לא חוסך ביקורת גם על א.ב יהושע: "הסופר מתחיל להתקרב קרבה מסוכנת לספריו ונושאי כתיבתו של רם אורן".

החנות של גלעדי מוארכת, עמוסה וצפופה, מלאה בכוכי ספרים שאפשר להיעלם בהם. יש לו מהדורה של "לילות תל אביב עם דוד אבידן" על השולחן, וכרזה של אלבר קאמי שקיבל כאות תודה מהוצאת גלימאר הצרפתית. הוא מחזיק עשרות ספרים של סופרים ומשוררים עצמאיים שביקשו מקלט אצלו, ומחלקה שלמה של ספרים ארוטיים ופורנוגרפיים שהוא מתגאה בה. בפינה השמאלית של החנות ניצבת ארונית של "ספרים במתנה" — ממיטב מבצעי ה–4 ב–100, וקצת יותר, שנועדו להימסר ללקוחות שרכשו ספרים אחרים בחנות. "אני גם מאפשר לאנשים לגנוב פה ספרים", הוא משתעשע, "הם חוזרים אלי אחר כך מתוך אשמה".

אבישג שאר-ישוב

איך מתחדש המלאי?

"אנחנו סוגרים את החנות ויוצאים החוצה לחפש ספרים. באחד מהטיולים שלי בתל אביב הבחנתי בערימה שזרק בעל חנות ספרי יד שנייה, זה די שכיח. בערימה הבחנתי בכריכה חומה: אסוציאטיבית כריכה כזו מלמדת על ספר ישן, אז התעניינתי. מצאתי שם את ספר המדע הבדיוני הראשון שיצא בישראל - 'גונבי הגולפשטרום'. עוד באותו יום מכרתי אותו בכמה מאות שקלים".

מה דעתך על חוק הספרים?

"הוא טוב לעסקים של חנויות הספרים המשומשים. את מה שנמכר כבר במחיר מלא אפשר יהיה להשיג אצלי ביד שנייה בזול".

ומה לגבי הספר הדיגיטלי?

"ספרים מודפסים תמיד יישארו. אנשים הם רכושניים מאוד, הם רוצים להחזיק ספר ביד".

מה התוכניות והחלומות שלך לחנות?

"הייתי רוצה שיהיה פה פאב, שאנשים יבואו לשתות בירה ולדבר על ספרות".

איך נראית הספרייה שלך בבית?

"12 אלף ספרים. כל מה שאני אוהב ולא רוצה למכור".

חנות צעירה לספרים ישנים

מובי דיק ספרים || מסדה 9א, חיפה

"מובי דיק הוא אחד השמות המוכרים בספרות, אנשים מקשרים אותו אסוציאטיבית לספרים, וזה גם נשמע לי חצוף וצעיר", מסביר מיקי בירקמן את הבחירה בשם החנות שהקים. מובי דיק ספרים נפתחה באוקטובר, והיא אמנם מוכרת ספרים משומשים אך מצליחה להיבדל מחנויות הספרים המשומשים - או לכל הפחות מהתדמית הקלישאתית כמעט שנלווית אליהן: אין בה ארגזים על הרצפה או ריח אבק, אלא אלפי ספרים מסודרים בקפידה במדפים לפי נושאים ושמות; וגם קובץ אקסל שניתן להוריד מעמוד הפייסבוק עם מלוא 5,500 הכותרים שבמלאי.

ההחלטה של בירקמן בן ה–36 להקים חנות חדשה נדמית חריגה מעט בנוף הספרים המשומשים, שמורכב ברובו מדור של מוכרים ותיקים או מעסקים משפחתיים שעברו בירושה והתחדשו. "עבדתי בגולדמונד ספרים ולמדתי איך לתמחר, מה צריך להכין מבחינת מלאים, מה צריך להיות גודל החנות פחות או יותר", הוא מסביר. העובדה כי חנות הספרים שעזב ניצבת במרחק של כ–200 מטר, באותו רחוב שבו קבע את חנותו החדשה, אינה מטרידה אותו. "יש קולגיאליות, אנחנו לא מתחרים אלא חברים טובים ומחזיקים כרטיסי ביקור אחד של השני. רחוב עם הרבה חנויות ספרים הוא מוקד משיכה. אנחנו לא שתי רשתות שמתחרות על הנחות לספרים חדשים אלא מחזיקים מגוון שונה. כמו 'רחוב נעליים': אנשים יגיעו, כי הם יודעים שאם לא ימצאו את מה שהם מחפשים בחנות אחת אולי ימצאו בשנייה".

חלק ניכר מהחנות מוקדש לספרי שירה ומדע בדיוני. כמה מהמציאות כוללות את הספרים "מישוריה" של אדווין אבוט ו"תשדורות מלוויין ריגול" של דוד אבידן. בחוץ יש עגלות עם ספרים בעשרה שקלים: "אם יש שטח מדף עם ספרים ב–20–25 שקל, כבר עדיף להוציא החוצה ולדרוש עשרה שקלים בשביל לפנות מקום", מסביר בירקמן.

רמי שלוש

איך מגיעים למלאי ראשוני של ספרים משומשים? איזה גב כלכלי צריך בשביל לפתוח חנות כזו?

"לאסוף ספרים זו לא בעיה, אבל צריך לדעת איזה ספרים לקנות. העלויות הן כמה עשרות אלפי שקלים על מלאי ראשוני שכולל גם אחסון ושינוע. כשקונים ספרייה 30%–40% מהספרים נזרקים לפח, ומתוך מה שלוקחים חלק גדול גם לא יימכר".

איך מתחדש המלאי?

"אנשים נפטרים, עוברים דירה, ספריות נסגרות או מנקות מדפים ומעדיפות למכור לקונה אחד במקום להמתין לרכישות של אנשים בודדים".

מה התוכניות והחלומות שלך לחנות?

"להגדיל את שטח המדפים, לסדר את החצר הצמודה ולהפוך אותה לפינת קריאה נוחה ומזמינה".

איך נראית הספרייה שלך בבית?

"יש לי ספרייה גדולה. אני קורא בעיקר ספרי מדע בדיוני, מדע פופולרי וביוגרפיות".

חנות הספרים שנשרפה כליל - והשתקמה

חנות הספרים של זאב (zenobooks) || עין הוד

לפני כתשע שנים הקים זאב ורכובסקי חנות ספרים משומשים ועתיקים בעין הוד, מקום מגוריו. מאגר הספרים שהיה ברשותו החל מאוסף פרטי, ועם השנים גדל לאוסף של כ–15 אלף ספרים. החנות נשרפה על כל הספרים שבה באסון הכרמל בסוף 2010, ולפני כשנתיים הוא הצליח לשקמה במקום חדש בכפר. "אין לי תשוקה להרוויח כמה שיותר, אחרת הייתי פותח מפעל לסרדינים", הוא משיב לשאלה אם אפשר לחיות ממכירת ספרים. "זו לא עבודה שהייתי ממליץ למשפחה צעירה. אני בן 66, כבר יש לי בית בלי משכנתא וילדים בוגרים. יש לנו מזל גדול לעשות את מה שאנחנו אוהבים.

"כשנשרפנו, לא ידעתי אם אמשיך עם הספרים. אחרי שבועיים הגיע טנדר מקרון הספרים מקריית טבעון עם 400 ספרים שהם תרמו לי, והתרגשתי מאוד", מספר ורכובסקי. "גם הספרנית של ספריית חוף הכרמל שלחה מיילים ואנשים התקשרו לתרום. תוך חצי שנה הצלחתי לאסוף מלאי קטן. הצעתי לספרייה בעין הוד שנאחד כוחות: קיבלתי את הספרים שלה ואת המדפים, וכיום התושבים של עין הוד יכולים לשאול ספרים בחנות שלי".

במהלך השיחה מתייחס ורכובסקי לחנות לעתים כמחסן ולעתים כספרייה, ולא פוחד לומר כי הוא מעדיף למכור דרך האינטרנט, שאחראי לשליש מהמחזור. "לאחרונה מישהי התקשרה לומר שהיא יכולה לקפוץ לקחת את הספר ולחסוך את המשלוח. אמרתי שאני מעדיף לשלוח לה אותו בחינם", הוא מתלוצץ.

אבישג שאר-ישוב

שיחות עם לקוחות אינן החוויה העיקרית?

"החוויה שלי היא לשבת בחנות ולקטלג ספרים באינטרנט, לקרוא על סופרים חדשים או על פרשייה חדשה על תולדות היישוב", הוא משיב, ומציג בפנינו את הספר "סקר ארכיאולוגי - מפת עתלית". "הצעתי אותו ב–165 שקל", הוא מספר. "לא יקנו? אז יש לי שנה ליהנות ממנו".

למרות זאת, הוא גם מתבטא בצורה רומנטית על המכירה. "אני מרגיש כמו סוכנות לאימוץ ספרים: אני לוקח ספרים ממשפחות לא מתפקדות ומוצא להם בתים חדשים. התענוג שלי הוא להתאים למישהו ספר. אני לא אוהב למכור למישהו ספר שלא מתאים לו, ואם אני מרגיש שזה מתאים - הלקוח מקבל הנחה גדולה.

"בספרים, גם בספרים משומשים, תמיד יש אופנות: מאיר שלו ממליץ על ספר ישן בעיתון, או שנפתח קורס באוניברסיטה והמרצה נוקב בשמו של ספר נעלם שכבר אי אפשר להשיג, כי הוא זוכר שהוא למד אתו. לפני שנתיים התחיל שיגעון עם הספר 'חוג הקריאה של טולסטוי'. היה לי עותק שנמכר, וכיוון שלא הסרתי אותו מאתר סימניה היו מתקשרים וכותבים מדי יום. עשיתי ניסוי: העליתי את המחיר בכל יום, וכשהגעתי ל–1,500 שקל אנשים עדיין התקשרו. הספר הזה נמכר אצל פולק על המדף ב–170 שקל".

כיצד מתחדש המלאי?

"המלאי מבוסס על ספריות של אנשים שמתו, ובנוסף אנשים משאירים ספרים ליד הדלת, כי הם חונכו שלא זורקים אוכל וספרים. הם הופכים את חנויות הספרים המשומשים לתלייני ספרים".

מה דעתך על חוק הספרים?

"הוא נתן לאנשים להבין שאין עוד '4 ב–100', ולפחות פסיכולוגית זה מוביל אותם לחנויות המשומשים. אבל החוק הזה הוא מלחמה על עולם שנעלם. יהיה גם אצלנו ספר דיגיטלי, כמו בכל העולם".

ומה לגבי הספר הדיגיטלי?

"קניתי טאבלט סיני ב–240 שקל. זה מאוד נוח: האור חזק, אפשר להגדיל את האותיות. לשם הולך השוק".

איך נראית הספרייה שלך בבית?

"לאשתי יש כמה ספרים, אבל אני לא אספן. השריפה לימדה אותי לא להיקשר יותר מדי לחפצים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#