תיירים רפואיים מקבלים קדימות - על חשבון ישראלים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תיירים רפואיים מקבלים קדימות - על חשבון ישראלים

דו"ח של החשבת הכללית, שהוגש לחברי ועדת גרמן, חושף שוק שמגלגל מאות מיליוני שקלים, סוכנים שגובים עמלות כרצונם, כסף שלא ברור לאילו מטרות הוא מופנה ופעילות פרטית שמתבצעת בשעות הבוקר - על חשבון פעילות ציבורית

44תגובות

מתן קדימות בתור לתיירים רפואיים, אי סדרים בניהול סוכנים, ניתוחי תיירות מרפא שמתבצעים בשעות הבוקר ועוד - אלה רק חלק מהממצאים של דו"ח ביקורת ראשון מסוגו של יחידת הביקורת של אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שבדק לעומק במהלך 2013 והרבעון הראשון של 2014 את התנהלות תאגידי הבריאות של בתי החולים הממשלתיים הגדולים: שיבא, איכילוב, רמב"ם, אסף הרופא, וולפסון. תאגידי הבריאות הם הגופים שמפעילים את הפעילות הנוספת של בתי החולים אחר הצהריים, כולל התיירות הרפואית.

לפי הדו"ח, ההכנסות של חמשת המרכזים הרפואיים הממשלתיים ב-2013 הגיעו ל-347 מיליון שקל. הכנסות המרכז הרפואי איכילוב זינקו מ-91 מיליון שקל ב-2012 ל-155.4 מילון שקל בשנת 2013.

בשיבא נרשמה דווקא ירידה קלה ב-2013 בהיקף ההכנסות: מ-129 מילון בשנת 2012 ל-116 מיליון ב-2013. בשלושת בתי החולים הנותרים היקף התיירות הרפואית נמוך בהרבה: 42 מיליון שקל ברמב"ם, 26.7 באסף הרופא ו-7 מילון שקל בוולפסון בשנת 2013.

אלי הרשקוביץ

מספרים אלה לא כוללים את הכנסות אסותא, הדסה ושערי צדק, וכל בתי החולים של הכללית, כך שלפי הערכה שמרנית "שוק" התיירות הרפואית בישראל עבר בשנת 2013 את קו ה-600 מיליון שקל לכל הפחות.

ממצאיו של צוות הביקורת הועבר השבוע לחברי ועדת גרמן לקראת ההצבעה הקרובה בוועדה בנושא התיירות הרפואית. הצוות מציין בפתח דבריו כי לא זכה לשיתוף פעולה מצד בתי החולים: "גם לאחר התערבות מנכ"ל משרד הבריאות והוראתו לשתף פעולה עם צוות הביקורת היו הגבלות מצד בתי החולים והתאגידים שהתבטאו באי מסירת חומרים, הצגת חומרים במשרדי ביה"ח ללא אישור להוציא חומרים וקבלת עותקים, דבר שהקשה על ביצוע עבודת הביקורת".

קדימות לתיירים בתור

כל הממצאים של צוות הביקורת מצביעים על בלאגן גדול בניהול התיירות הרפואית בבתי החולים הממשלתיים. בראש ובראשונה, זו הפעם הראשונה שבה קובע צוות ממשלתי על סמך בדיקה כי ניתנת קדימות בתור לתיירים על חשבון חולים ישראלים: בחוזר מינהל הרפואה בנושא תיירות מרפא שעל פיו אמורים בתי החולים לפעול נקבע כי חל איסור לתת לתייר רפואי עדיפות על ישראלי בקביעת תורים, ויש להבטיח כי קביעת תורים לתיירי מרפא לא תפגע בזמינותם של שירותים שמעניק ביה"ח למטופלים ישראלים.

בפרקטיקה, קובע הדו"ח, קביעת התורים עבור תיירי המרפא נעשית בטווח זמן קצר, ובמרבית המקרים התייר מציין את המועד שנוח לו להגיע לטיפול ובית החולים מתאים את עצמו. צוות הביקורת בחן את הנושא, על סמך תיקים רפואיים אותם קיבל מתאגידי הבריאות ועל סמך תאריכי הפניה הראשונית של התייר, ומצא שבכל תאגידי הבריאות קיימת פרוצדורה של קידום תורים לטובת תיירי המרפא. "קביעת התורים עבור תיירי המרפא לא עוברת תהליך זהה לקביעת התורים עבור המטופלים הישראלים. ברוב המקרים נמצא כי מרגע בדיקת התייר ע"י רופא במסגרת התאגיד בפעם הראשונה ועד למועד בו הוא מנותח חולפים ימים ספורים". הצוות קובע חד משמעית כי "לא יעלה על הדעת שפעילות תיירות מרפא תהיה על חשבון ביצוע פרוצדורות לאזרחי ישראל . בכל מקום שהתורים במערכת הבריאות הם מעבר לסביר לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, יש להפסיק את פעילות תיירות המרפא".

לאן הולך הכסף?

בתי החולים נוהגים להסביר פעמים רבות כי הכנסות התיירות הרפואית משמשות לטובת כלל הציבור וחוזרות לבית החולים בצורת תקנים, רכישת ציוד, מיטות, בינוי וכו'. זה גם מה שנאמר לאנשי הביקורת, אך הם כותבים בדו"ח כי "הביקורת לא הצליחה לאמת את השימוש בכספי ההכנסות מתיירות מרפא. העודפים בגין הפעילות נבלעים בתוך העודפים של התאגיד והם אינם 'צבועים'".

המשמעות היא כי קובעי המדיניות לא יכולים למעשה להתבסס על נתונים כשהם בוחנים את השאלה האם הכנסות התיירות הרפואית תורמות יותר מאשר מזיקות לבית החולים, או במילים של מחברי הדו"ח: "פעילות תיירות המרפא נשענת על תשתיות בתי החולים הממשלתיים ואף לעיתים יכולה לפגוע ברמת השירות וזמינות השירות למטופל שהוא אזרח ישראלי. יש צורך ביכולת של משרד הבריאות לבצע בקרה וניטור של הכנסות ועלויות פעילות תיירות מרפא וכן של השימוש בהכנסות התאגיד מפעילות זו, זאת במטרה לשקף לקובעי המדיניות את העלויות מול התועלות של תחום פעילות זה".

יש בחירת רופא בתיירות רפואית

למרות שבחוזר מינהל הרפואה נקבע כי נאסר על בתי החולים להציע בחירת רופא בתשלום, או לשלם שכר שונה לאיש צוות רפואי בגין טיפול בתייר, נמצא כי בכל בתי החולים אין נהלים באשר לתשלום לרופאים הנותנים שירותים לתיירי מרפא.

כך למשל, התשלום באסף הרופא ובוולפסון נקבע באמצעות משא ומתן שמתקיים בין בית החולים לרופאים. עוד נמצא כי בכל בתי החולים, למעט איכילוב, התשלום לרופאים המטפלים בתיירי מרפא, היה גבוה מהתשלום לרופאים המטפלים באזרחים ישראלים במסגרת ניתוחי אחר הצהריים, גם אם מדובר באותו טיפול.

יצוין כי בעקבות תחקיר התיירות הרפואית בתוכנית "עובדה" בו תועדו שלושה רופאים בכירים כשהם מבקשים מתחקירנית שהציגה את עצמה כסוכנת סכומי כסף "מתחת לשולחן" עבור ביצוע ניתוחים באיכילוב, אסר משרד הבריאות בינואר האחרון על בתי החולים לתת תשלום גבוה יותר לרופאים בגין טיפול בתיירי מרפא.

הבדיקה מתייחסת לתקופה שקדמה לכך. הצוות הבודק מצא גם כי במספר בתי חולים "ישנם שמות של רופאים אשר חוזרים על עצמם במספר רב יחסית של ניתוחים", דבר המרמז על בחירת רופאים. הצוות ממליץ לאסור על סוכנים לפנות ישירות לרופאים, ולחייב אותם לפנות למחלקות תיירות המרפא בבתי החולים

למרות האיסור - התיירות הרפואית מתרחשת בשעות הבוקר

לפי תקנות תאגידי הבריאות, לא אמורה להתקיים פעילות בתאגידי הבריאות, ובכלל זה פעילות של תיירות רפואית לפני השעה שלוש בצהריים, כלומר בשעות הבוקר. הבודקים מצאו כי בתי החולים מצפצפים על התקנות הללו: "חלק גדול מהניתוחים והפרוצדורות המורכבות מתבצע בשעות הבוקר", נכתב בדו"ח, שמביא כדוגמא את איכילוב שבו בשנים האחרונות יותר מ-70% מהניתוחים של תיירי המרפא התבצעו בשעות הבוקר (הדו"ח מציין לחיוב כי באיכילוב נוהלה הפעילות בצורה מסודרת וממוחשבת מה שאיפשר לצוות לשלוף נתוני אמת ולא להסתפק במדגם חלקי, לעומת שאר בתי החולים - ר.ל.ג), ואילו בוולפסון נמצא בבדיקה מדגמית אחוז דומה.

כמו כן, בניגוד לתקנות, בכל בתי החולים בדיקות כגון בדיקות דם, CT וכדומה מבוצעות בשעות הבוקר. בתי החולים טענו בפני צוות הביקורת כי בדיקות אלו חייבות להיעשות בשעות הבוקר. כמו כן, נמצאו מקרים בהם ייעוץ רופא לתייר, ובדיקות של רופאים מבוצעות גם הן בשעות הבוקר.

מאות סוכני תיירות רפואית בשוק ללא כללים

ממצא נוסף של מחברי הדו"ח, כפי שנכתב רבות בעבר גם בעיתון זה, הוא כי "שוק" סוכני התיירות הרפואית פרוץ כמעט לחלוטין: רוב התיירים מגיעים לישראל באמצעות סוכנים שנחלקים לשני סוגים מרכזיים: "סוכן עמלה" - מקבל את העמלה מבית החולים: התייר משלם ישירות לבית החולים (תאגיד הבריאות) שמשלם לסוכן עמלה, או "סוכן מממן" שגובה את העמלה מהתייר עצמו, בשיטה הבאה: הסוכן מקבל את התשלום המלא מהתייר ומשלם לבית החולים עבור הטיפול, ואת היתרה גובה כעמלה לעצמו.

לגבי הסוג השני של הסוכנים נכתב בדו"ח כי בשיטה זו התאגיד לא מודע לגובה העמלה שלקח הסוכן. "מנגנון התחשבנות כזה גורם לחשיפה של דיסאינפורמציה בין התייר המטופל לתאגיד הבריאות ביה"ח וייתכן שהסוכן גובה במקרים אלו עמלה גבוהה, דבר שמנפח את המחיר לתייר ופוגע בכושר התחרות של בית החולים אל מול בתי חולים אחרים בארץ ו/או בעולם ובמוניטין של בית החולים", נכתב.

בדו"ח מצוין כי שוק סוכני תיירות המרפא בו פועלים מאות סוכנים "אינו מוסדר ואין בו כללים, נהלים או גוף מסדיר או מפקח על תעשיית התיווך בתחום תיירות המרפא". בנוסף, ההתקשרות של בתי החולים עם סוכני תיירות המרפא לא מתבצעת בהליך של מכרז, אלא כל עוסק מורשה או חברה בע"מ יכולים להיחשב כסוכן ולהתקשר בהסכם עם תאגיד הבריאות. תהליך ה"קבלה" לא מוסדר ו"לא ברור לצוות הביקורת כיצד מתקבלת החלטה האם לקבל אדם או חברה כסוכן או לא וקיימת בעיתיות מבחינת שוויוניות בהליך הקבלה". בחלק מבתי החולים אף נמצאו עובדים או קרובי משפחה שלהם שמשמשים כסוכנים. שיעורי העמלות המשולמים לסוכנים שונים משתנים בין סוכן לסוכן ובין בית חולים אחד לשני.

הדו"ח מתייחס באופן ספציפי לסוכן התיירות הגדול בישראל, חברת "לייף טרי מרקטינג" (מאש מדיקל) שבבעלותו של איש העסקים נעם לניר. החברה עובדת עם בתי החולוים הממשלתיים שיבא, רמב"ם וולפסון. אנשי האוצר מצאו כי לשני בתי החולים הקטנים מבין השלושה- וולפסון ורמב"ם, סעיף בהסכם ההתקשרות עםהחברה שלפיו לפיו "כל תייר המגיע לביה"ח שלא דרך סוכן אחר, יצורף אוטומטית למאגר התיירים המזכים את 'לייף טרי מרקטינג' בעמלת תשלום''. "לביקורת לא ברור על סמך מה ולמה", כותבים מחברי הדו"ח. בנוסף, בכל שלושת בתי החולים נציגי החברה יושבים בתוך בית החולים מבלי לשלם על כך, ובהסכם עם החברה נכלל סעיף שמאפשר לאנשיה להציג את עצמם כבית החולים ולכלול את שם ולוגו בית החולים בכלי השיווק שלהם. מחברי הדו"ח ממליצים להסדיר את התחוםף את דרכי ההתקשרות עם סוכנים, ולבחון את עצם המנגנון של "סוכן מממן".

ממצאים: בלאגן בתמחור

נמצא כי בחלק מבתי החולים חלק מהטיפולים בתיירי מרפא אינם מתומחרים לפי מחירון משרד הבריאות וקיים חוסר אחידות בתמחור טיפולים לתיירים בין בתי החולים השונים. נמצא כי חלק מבתי-החולים המבוקרים מציעים מחיר לטיפולים בצורה של "חבילה": אוסף של מספר טיפולים/בדיקות/ביקור רופא הנאמדים יחד, ללא פירוט תמחור כל טיפול או בדיקה בנפרד. "העדר הנחיות ברורות בנושא תעריפי תיירות מרפא אינו מאפשר ניהול כספי נאות ובקרות נלוות", נכתב בדו"ח. בנוסף נמצאו מקרים בהם הטיפול בתייר הסתבך וגרר עלויות נוספות, אשר בגינן נוצר חיוב

נוסף ללקוח. במקרים רבים מסוג זה נמצא שהתאגיד הכיר בחובות אבודים, שנובעים מיכולת גבייה לוקה בחסר מהתיירים, במיוחד כשהם עוזבים את הארץ.

הצוות ממליץ להסדיר את התעריפים לתיירים כך שיכללו גם את עמלת הסוכן, להנחות את בתי החולים הממשלתיים לתמחר טיפול בתיירים לפי מחירון ולהגדיר לתיירים ממה מורכבת בדיוק הצעת המחיר, מנגנוני ביטחון שימנעו מצב של חובות אבודים. אין לאשר הנחות לתיירי מרפא.

מרמב"ם נמסר: "תיירות רפואית תרמה ותורמת במידה משמעותית למטופלים הישראלים ולרפואה הציבורית בישראל. תחום זה הינו תחום חשוב  המכניס כסף גם למערכת הבריאות הציבורית וגם למדינה ולא בא על חשבון הרפואה לתושבי המדינה. התחום הזה גם מאדיר את שם ישראל בעולם כמדינה נאורה עם רפואה מצויינת. במהלך השנים 2011-2013 הועבר על ידי תאגיד הבריאות רמב"ם לבית החולים סך של 60,617 מיליון שקל בצורת מימון כח אדם רפואי ורכישת ציוד רפואי חיוני לטובת המטופלים הישראלים. 

"רמב"ם העביר שלשום תגובה מפורטת לדו"ח הביקורת, תגובה זו לא מופיעה בחומר שהועבר אליכם . בנוסף לכך התבקשנו להציג את עמדתנו  במשרדי הביקורת במועד שטרם נקבע סופית. כרגע הנושאים נידונים בוועדת גרמן ואנו מאמינים שהמסקנות שיקבעו תהיינה לטובת המטופלים הישראלים, תחזקנה את הרפואה הציבורית ואת כלכלת ישראל".

מאיכילוב נמסר: "לצערנו, מצאנו בטיוטת הדו"ח מספר טעויות מהותיות, ביניהן לגבי היקף ההכנסות מתיירות מרפא בבית חולים שלנו. לגבי הפעילות בשעות הבוקר, חלק גדול מהפעילות של תיירות מרפא היא לחולי סרטן. מדובר בניתוחים מורכבים מאוד, שלא ניתן לבצעם אלא בשעות הבוקר. יתירה מזאת, גם לחולים ישראלים, הזקוקים לניתוחים אלה - התור קצר יחסית. בנוסף, בשנים 2011-2013 - על כל שעה גידול בחדר ניתוח בוקר עבור תיירי מרפא, הגדלנו פי 4 את שעות חדר ניתוח (בשעות אחר הצהריים) עבור החולים הישראלים. המימון לגידול הפעילות לישראלים התאפשר, בין השאר, מהכנסות תיירות המרפא".

מבית החולים רמב"ם נמסר: "תיירות רפואית תרמה ותורמת במידה משמעותית למטופלים הישראלים ולרפואה הציבורית בישראל. תחום זה הינו תחום חשוב המכניס כסף גם למערכת הבריאות הציבורית וגם למדינה ולא בא על חשבון הרפואה לתושבי המדינה. התחום הזה גם מאדיר את שם ישראל בעולם כמדינה נאורה עם רפואה מצויינת.

"במהלך השנים 2013-2011 הועבר על ידי תאגיד הבריאות רמב"ם לבית החולים סך של 60,617 מיליון שקל בצורת מימון כוח אדם רפואי ורכישת ציוד רפואי חיוני לטובת המטופלים הישראלים. "כרגע הנושאים נדונים בוועדת גרמן ואנו מאמינים שהמסקנות שייקבעו תהיינה לטובת המטופלים הישראלים, תחזקנה את הרפואה הציבורית ואת כלכלת ישראל".

מארגון רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדווה נמסר כי "טיפול בתיירי מרפא בבתי החולים יבוא בהכרח על חשבון ציבור המטופלים הישראלי. גם אם הניתוחים לא יעשו בשעות הבוקר, המטופל התייר יצרוך כוח אדם ותשתיות רפואיות שאלמלא הוא, היו עומדים לרשות המטופל הישראלי. בהתחשב בעובדה שבבתי החולים בישראל חסרות מיטות וכוח אדם רפואי, קשה להסכים לכך שתיירות המרפא תסייע לבעיות התקציב של בתי החולים הציבוריים, חוסרים אלה יש לפתור על ידי תקצוב נאות שיעשה על ידי משרד האוצר.

"אנחנו, כנציגי הציבור, רוצים להגיד 'תודה, אבל לא תודה' לחיזוק כזה ומעדיפים שחיזוק התקציב של בתי החולים לא יבוא על חשבון הבריאות שלנו. הפתרון היחיד שיכול לבוא בחשבון כרגולציה של תיירות המרפא הוא איסור ביצועו בבתי החולים הציבוריים תוך בקרה על המחירים וסוגי הטיפול המוצעים, כאמצעי הגנה על זכויות המטופלים בתיירות מרפא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#