החממה הטכנולוגית מחפשת משמעות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החממה הטכנולוגית מחפשת משמעות

היום ייבחרו שלושה זכיינים פרטיים לניהול חממות טכנולוגיות של משרד הכלכלה. הצלחת התוכנית, במיוחד לאחר הרפורמה, אינה מוטלת בספק - אך בתעשייה מבקרים את ההחלטה להעניק זיכיונות דווקא לחברות ענק ולמשקיעים עשירים שכבר מחזיקים בסטארט־אפים

30תגובות

תוכנית החממות הטכנולוגיות היא תוכנית ממשלתית ותיקה, שפותחה כבר לפני יותר מ–20 שנה. באותם ימים מטרת התוכנית היתה די ברורה: לספק מימון ליזמים צעירים, מרביתם חסרי ניסיון, המתקשים לגייס את ההון המינימלי הנדרש כי להפוך רעיונות טכנולוגיים לעסק בר קיימא.

תוכנית החממות נועדה לגשר על כשל מימוני וללוות את החברות עד למעמד שבו יוכלו לעמוד בזכות עצמן ולגייס את ההון הנדרש להמשך חייהן מהמגזר הפרטי. כך, המדינה בנתה מודל שבו היא סופגת את מרבית הסיכון, וממנת 85% מההשקעות בסטארט־אפים בתחומים עתירי מחקר ופיתוח. יתר המימון ניתן על ידי גופים פרטיים שזוכים בזכיון להפעיל את החממה ולנהל אותן. בסיכומו של דבר, מעבירה המדינה ליזמים באמצעות תוכנית החממות כ–160 מיליון שקל בשנה.

היום צפוי משרד הכלכלה לסיים הליך בחירה של שלושה זכיינים פרטיים נוספים שיפעילו חממות טכנולוגיות, באשקלון, ברמת הגולן ובאזור המרכז. ואולם, בניגוד למכרז הקודם שנערך לפני שנתיים, הפעם עולות כמה שאלות קריטיות בקרב אנשי התעשייה: עד כמה רלוונטית תוכנית החממות בזמן הנוכחי, שבו קל מתמיד לגייס הון פרטי ליוזמות טכנולוגיות? האם תחומי השקעות כמו אינטרנט ומובייל בכלל זקוקים לעזרת המדינה כדי לגייס הון ראשוני? האם התאגידים הגדולים שמחזיקים בחממות אכן משקיעים את הכספים של הציבור בצורה יעילה, שעולה בקנה אחד עם המטרות של תוכנית החממות?

50% מחברות החממה - ממדעי החיים

לפי ההגדרה הפורמלית של התוכנית, כפי שהיא פורסמה בנוהלי מינהלת החממות שנמצאת תחת המדען הראשי במשרד הכלכלה, "היעד העיקרי של תוכנית החממות הוא להפוך רעיונות טכנולוגיים חדשניים לחברות הזנק ולהוביל אותן לקראת מסחור והשקעות פרטיות". בנוסף, התוכנית נועדה לשרת כמה יעדים נוספים: להעביר ידע וטכנולוגיה ממוסדות מחקר ליישום עסקי, ליצור תרבות של יזמות טכנולוגית בישראל, ליצור הזדמנויות השקעה להון סיכון פרטי וליצור פעילות מחקר ופיתוח (מו"פ) בפריפריה. מטרה נוספת היתה למשוך קרנות הון סיכון להשקעה בסטארט־אפים בשלבים מוקדמים. לאור הטענות המועלות על ידי משקיעים בחברות טכנולוגיה ועל ידי גופים שמעורבים במכרז הנוכחי, ייתכן כי נדרשת בחינה מחודשת של מבנה התוכנית והצורך בה, בהתאם ליעדים שהיא נועדה למלא.

תוכנית החממות הוקמה ב–1991, ומאז ועד סוף 2013 היא תמכה בהקמתן של יותר מ-1,800 חברות, שבהן הושקעו כ–730 מיליון דולר על ידי המדינה. חברות החממה גייסו במשך שנות פעילותן יותר מ–4 מיליארד דולר ממשקיעים בשוק הפרטי, בהם קרנות הון סיכון, אנג'לים ומשקיעים אחרים. כלומר, על כל דולר שהמדינה משקיעה בחברות חממה, השוק הפרטי משקיע 5 דולרים בממוצע, ומרבית ההון מושקע בחברה לאחר יציאתה מהחממה. לפי נתונים שהופקו לבקשת TheMarker, כ–50% מהחברות שמסיימות את תקופת החממה מצליחות לגייס לפחות חצי מיליון דולר בתוך שנה מתום תקופת החממה.

בעקבות הרפורמה שהוביל יוסי סמולר, המנכ"ל היוצא של תוכנית החממות, נכנסו לתחום ניהול החממות תאגידים גדולים, המסוגלים לספק גם ערך מוסף עסקי, מלבד כסף. במשרד המדען הראשי מסבירים כי בעקבות הרפורמה, "תוכנית החממות מושכת כיום זכיינים בעלי איתנות פיננסית גבוהה וערך מוסף עסקי וטכנולוגי גבוה לחברות החממה". ואכן, במכרז הקודם, ביולי 2012, זכו בניהול חממות חברת מחקרי השוק הגדולה נילסן; חברת התרופות והמכשור הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון; חברת התעשייה הביטחונית הישראלית אלביט מערכות; ד"ר שמעון אקהויז, יזם ומשקיע סדרתי בחברות מכשור רפואי ויו"ר חברת סינרון; ו–JVP, קרן ההון סיכון הירושלמית, שמפעילה חממת סייבר. במכרז הנוכחי צפויים להתמודד ארבע תאגידים גדולים בקנה מידה מקומי: חברת התרופות טבע, תאגיד המזון שטראוס, התעשייה האווירית ורפא"ל.

סמולר ואנשי משרד הכלכלה זיהו כבר לפני כמה שנים כי כשל המימון בתחומים חמים כמו אינטרנט ומובייל הוא פחות חמור (ראו מסגרת), ולכן הפנו חלק ניכר ממשאבי החממות לתחומי מדעי החיים והמכשור הרפואי, שבהם הכשל המימוני חמור יותר. מאז שהופרטה תוכנית החממות ב–2002, השתתפו בה 836 חברות - מחציתן חברות מתחום מדעי החיים. חברות אלה גייסו במצטבר כ–1.5 מיליארד דולר, לעומת חברות טכנולוגיה מתחום המידע והתקשורת (ICT), שגייסו במצטבר כ–580 מיליון דולר בלבד.

עוד עולה מנתוני המדען הראשי כי כ–70% מהסטארט־אפים שהוקמו בישראל בתחום מדעי החיים בחמש השנים האחרונות הן חברות שעברו בחממות הטכנולוגיות של משרד הכלכלה. כיום, מחצית החברות הנקלטות בחממות הן מתחום מדעי החיים, כך שהחממות נהפכו לנקודת מעבר קריטית בחייהן של החברות בתחום זה - תחום המתאפיין במחזור פיתוח ארוך, השקעות גבוהות ופרופיל סיכון גבוה.

"עמק המוות"

מהות השינוי במבנה התוכנית ובהליך בחירת הזכיינים נועד להכניס זכיינים עם "כיסים עמוקים" ובעלי ערך אסטרטגי עבור חברות החממה - דבר שיגדיל את הסיכוי שלהן לקבל מימון המשך או להירכש. אמנם השינויים שנעשו התאימו את התוכנית טוב יותר לסביבה העסקית שהשתנה מהותית ב–20 שנות קיום התוכנית, אך גורמים בתעשייה מותחים ביקורת על מדיניות בחירת הזכיינים ועל איכות החברות שנבחרות לקחת חלק בתוכנית החממות.

תומר אפלבאום

התוכנית עדיין מתקשה להתנער מהתדמית שהיא מושכת אליה דווקא חברות פחות טובות, שלא מצליחות לגייס הון באפיקים אחרים. בנוסף, חברות חממה רבות עדיין סובלות ממה שנקרא בתעשייה "עמק מוות" - כלומר, קושי רב לגייס כסף ממשקיעים אחרי סיום תקופת החממה.

"זה סוד ידוע בתעשיית ההיי־טק, שאף אחד לא מדבר עליו: המשקיעים לא רוצים להתקרב לחברות בוגרות חממה", מסביר משקיע בסטארט־אפים בשלבים צעירים בתחום התוכנה, האינטרנט והמובייל את המפגש עם חברות חממה. לדבריו, חברות חממה בתחומים שבהם הוא משקיע סובלות מכמה בעיות: "יש תרחיש שחוזר על עצמו עם חברות חממה: מגיעים יזמים לפגישה עם משקיע, ומתברר שכמות הכסף שהחברה גייסה לא מתאימה להישגים שהיא הגיעה אליהם, בהשוואה לחברות מקבילות שלא היו בחממה. כלומר, יש לחברות האלה יעילות הון נמוכה. חברות בחוץ, שלא היו בחממה, השיגו יותר עם אותו סכום כסף", הוא אומר.

בעיה נוספת שאותה הוא מציין היא הערכות שווי גבוהות לחברות חממה יחסית לחברות מקבילות - שנובעות מהערכת שווי גבוהה שניתנה להן בסבב ההשקעה בחממה. כמו כן, המשקיע מסביר שחברות החממה המנסות לגייס הון לאחר תום תקופת החממה, סובלות ממבנה הון בעייתי, שבו היזמים מדוללים מאוד, ולפיכך התמריץ שלהם להצליח אינו גבוה מספיק.

"המדינה מאפשרת לחממה לקחת עד 38% ממניות החברה, וברוב המקרים לוקחים את המקסימום. כשבסבב הבא מגיעה קרן מבחוץ, היא צריכה גם לקחת כ–20% מהמניות, ולכן היזם מדולל ל–10% מהמניות - דבר הפוגע בתמריץ שלו למשוך את החברה קדימה. ליזמים שמגיעים מהחממות אין אור בעיניים", מציין המשקיע. טענות אלה חזרו על עצמן בשיחות עם משקיעים רבים.

זרוע למו"פ תאגידי

זהות הזכיינים שמפעילים את החממות מעוררת ביקורת בקרב כמה מהמתמודדים במכרז הנוכחי. שניים מהשמות שהוזכרו כמתחרים במכרז הם חברת התרופות טבע ותאגיד המזון שטראוס. רשימת הזכיינים שזכו במכרזים קודמים כוללת גם תאגידים גדולים לצד בעלי הון, כמו איש הנדל"ן יגאל אהובי, וזכיינים ותיקים יותר, כמו האחים זיסאפל, אילן שילוח והאחים עופר. משקיעים אלה החזיקו בחברות גם באופן פרטי, שלא דרך החממות.

"משוגע מי שבעסקי הסטארט־אפים ולא רוצה להשתלט על חממה. הזכיין מחויב להשקיע 15% מהמימון, אך מקבל כמעט 40% מהמניות בסטארט־אפ", אומר מתמודד במכרז החממות. המתמודד מתייחס לכך שזיכיון על החממה מספק גישה נוחה לכסף "זול", שכן המדינה לוקחת על עצמה את רוב הסיכון. עם זאת, במקרה שהחברה מצליחה - הזכיין מרוויח הודות לשיעורי האחזקה הגבוהים בחברה, בעוד המדינה מקבלת סכום קטן יחסית, הנגזר כתמלוגים מהמכירות של החברה הצעירה.

המתמודד טוען כי העברת החממות לניהולם של תאגידים גדולים או משקיעים עשירים המחזיקים בעצמם סטארט־אפים בבעלות ישירה, יוצר ניגוד עניינים בין מנהל החממה לבין החברות הצעירות. לטענתו, חממות המנוהלות על ידי תאגידים הופכות למעשה לזרוע הביצוע של מו"פ תאגידי במימון הציבור. כך, במקום לקבל מימון בשיעורים נמוכים יותר (עד 50%) בתוכניות אחרות שמיועדות לתאגידים במסגרת המדען הראשי, החברות מקבלות מימון בשיעור של 85%.

"נותנים לגוף פרטי כמו שטראוס מכונה שכותבת צ'קים של 500 אלף דולר. למה חברה כמו טבע שמקבלת גם כך לא מעט כסף מהמדינה צריכה גם לקבל חממה? האם תאגידים יוכלו לתת עצמאות כלכלית לסטארט־אפים, או שהם ייעלמו אחרי שהתאגיד יסיים למצות את הפוטנציאל מבחינתו?" תוהה המתמודד. לטענתו, תאגידים שמנהלים חממות יעדיפו לשלב בחממות בעיקר חברות שמפתחות מוצרים שמעניינים את התאגיד עצמו, ולאו דווקא מוצרים שעשויים להצליח באופן עצמאי. "במקום שהיזם יגיע עם מוצר, החממה שמוחזקת על ידי התאגיד משכנעת את היזם לפתח מוצרים שמעניינים אותה", הוא אומר. בנוסף, לדבריו, באופן זה קמות חברות שאין להן זכות קיום עצמאית, והן בעיקר חברות המיועדות למכירה.

בעיה נוספת שמעלה אחד המתמודדים נוגעת לאפשרות לניגוד עניינים בין החממה לבין בעליה. "משקיעים פרטיים המחזיקים גם בחממה יכולים להעביר לחממות חברות שלהם וכך ליהנות ממימון זול מהמדינה", אומר אחד המתמודדים. "תוכנית החממות נועדה לתמוך ביזמים, אך כשתאגידים גדולים משתלטים עליה, או אם משקיעים פרטיים כבר מחזיקים בחברות בעצמם, מי שמרוויח הוא לא היזם, אלא התאגיד או המשקיע שמחזיק בכמה חברות. במקרים כאלה טובת היזם אינה עומדת לנגד עיני החממה".

המשקיעים בחברות מובייל ואינטרנט: הן לא זקוקות לחממות

האם יש בכלל כשל שוק שדורש מעורבות ממשלתית במימון חברות בתחום האינטרנט והמובייל? האקו־סיסטם שקשור במימון סטארט־אפים צעירים בתחומים כמו אינטרנט, ובהם - מובייל וניו מדיה, כולל מגוון משקיעים יזמים מנוסים שנהפכו למשקיעים ומסייעים
לחברות להתקדם, מיקרו־קרנות הון סיכון ומשקיעים מכל העולם.

חברות ישראליות בתחומים אלה הגיעו להישגים ולשווי שוק משמעותי דרך אקזיטים והנפקות, גם בלי מעבר בחממות. בפני חברה צעירה בתחומים אלה עומד כיום מבחר אפשרויות מימון והכוונה. בישראל פועלות לא פחות מ-40 תוכניות שמגדירות את עצמן כאקסלרטורים, שבהם חברות בשלבים ראשוניים מקבלות ליווי ממנטורים וסיוע בהתאמת המוצר לשוק. כמה מהתוכניות גם מספקות מימון לפעילות החברות, ואחרות נמצאות בבעלות תאגידים כמו מיקרוסופט, סיטי, יבמ ו-AOL.

בשלבים אלה, שבהן לחברות יש צורכי מימון קטנים יחסית הודות לפיתוחים טכנולוגיים (מעבר לענן מידע, שימוש במערכות קוד פתוח וכיוצא באלה), לרוב החברות זקוקות להשקעות קטנות.

אלה יכולות להיעשות על ידי אנג'לים - משקיעים פרטיים עם או בלי ניסיון רלוונטי בתעשייה. המדינה אף הכירה בחשיבות של אפיק מימון זה, והממשלה הקודמת העבירה את חוק האנג'לים, שיצר תמריץ שאמור היה לעודד את המשקיעים הפרטיים להשקיע בחברות הצעירות והמסוכנות באמצעות הטבת מיסוי.

אלא שבסופו של דבר יישומו של החוק היה בלתי־אפשרי לחברות אינטרנט ומובייל, וכמעט שלא נעשה בו שימוש על ידי משקיעים. החוק נוסח מחדש - אך עד כה לא עבר בכנסת.

אתמול הודיע המדען הראשי כי החליט לפרסם את רשימת החברות שקיבלו אישור בהתאם לחוק האנג'לים - במקרים שבהם החברות נתנו הסכמתן לכך. מטרת הפרסום להקל על משקיעים פרטיים שמעוניינים להשקיע בחברות במסגרת החוק. כיום, משקיעים מתרעמים על כך שהמדינה תומכת בהשקעה בחברות רק דרך חממות, ולא בהשקעה ישירה במודלים שמתאימים יותר לסוג החברות שאינן עתירות פיתוח ויוצאות מהר לשוק עם מוצר - למשל, עידוד השקעות באמצעות הטבות מיסוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#