מותו של מס העיזבון - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אי שוויון

מותו של מס העיזבון

מדוע נפלה ההצעה להנהיג בישראל מס עיזבון, שעשוי להניב לקופת המדינה הכנסות של מיליארדי שקלים? מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט, שעמד בראש הוועדה לרפורמה במס בראשית העשור הקודם, טוען גם כעת שמס כזה הוא כלי יעיל מאין כמותו לצמצום אי השוויון ומגלה מי דאג אז לקבורתו

51תגובות

לפני כ־14 שנים, עידן ועידנים במונחים כלכליים, והרבה לפני שאי השוויון בישראל הגיע לממדיו הנוכחיים, פרסם העיתונאי איתן הבר טור ב"ידיעות אחרונות", שבו תיאר כיצד באירוע פרטי תקפו בעלי הון במילים קשות את ראש הממשלה אז, אהוד ברק. הרקע לדברים היה המלצתה של הוועדה לרפורמה במס שהוביל מנכ"ל האוצר אז, פרופ' אבי בן בסט, להנהיג מחדש מס עיזבון בישראל. גם כיום פרופ' בן בסט עדיין נסער כשהוא נזכר בתיאור של הבר, ובמהלך השיחה עם מגזין TheMarker הוא שב ומדגיש כמה חשוב לו שאיומים אלה יופיעו בכתבה. "'גמרת עם הקריירה', אמר לו בהתרגשות, אם לא בעוינות, עשיר כקורח אחד", הוא מקריא מתוך טורו הישן של הבר. "'בייגה גורר אותך לאבדון', צקצק אחר, שרכושו נאמד במיליארדי דולרים, לפחות. 'זה הסוף שלך', אמר שלישי שיכול לקנות את חצי תל אביב ועוד יישאר לו עודף, 'ואנחנו', כמעט בכה, 'אנחנו הצבענו בשבילך!'. ראש הממשלה עמד בתווך וניסה להסביר, והוא יודע להסביר, אבל לא היה לו סיכוי. מולו עמדה חבורת גברים שזעמו על מס העיזבון ועל מס המתנות. בתגובה להסבריו הם אמרו לו: 'כבר נמצא את הדרך להתחמק מהתשלום, יש לנו רואי חשבון ועורכי דין הכי טובים'".

לא רק עשירי הארץ התנגדו אז להנהגתו המחודשת של מס העיזבון, שהיה נהוג בישראל מאז קום המדינה, אך בוטל בתחילת שנות ה־80, בעיקר בעקבות האינפלציה הגבוהה ששחקה את תקבולי המס עד לרמה זניחה. בן בסט מונה רשימה ארוכה ומייאשת של מתנגדים לרפורמה שהכשילו בראשית העשור הקודם את הנהגתו המחודשת של המס, בטענות שונות.

אמיל סלמן

למרות הזמן שחלף מאז, ובעיקר על רקע הזינוק באי השוויון בשנים האחרונות, בן בסט עדיין משוכנע שהנהגת מס כזה בישראל היא כלי מתבקש, נכון וצודק לצמצום הפערים הכלכליים. הוא גם סבור שהנהגתו אפשרית מבחינה פוליטית, אבל מציע למי שמעוניין בכך להתאזר בהרבה סבלנות. "רפורמות כלכליות מסוג זה כרוכות במאבקים בין האינטרסנטים שמעוניינים לשמר את המצב הקיים לבין יתר האוכלוסייה, ומכאן הקושי להעבירה", הוא אומר. "זה עניין לרצי מרתון. במחקר שבו בדקתי את הסיכוי לעשות רפורמות בשוק הפיננסי מצאתי שבממוצע לוקח שלוש ועדות ועשר שנים להעביר רפורמה. ועדת בכר לקחה 20 שנה וחמש ועדות, הרפורמה במיסוי לקחה שש ועדות ו־18 שנה. במדינות הרבה יותר קפיטליסטיות מישראל קיים מס ירושה, אז למה שאנחנו לא נעשה את זה? האמירה 'זה לא עבר שלוש פעמים, אז זה כבר לא יעבור', היא חסרת ערך".

 

המנועים של צמצום אי השוויון

ההשוואות הבינלאומיות שמפרסם ה־OECD לא משאירות מקום לספק: ישראל, שנחשבה בתחילת שנות ה־70 לאחת המדינות השוויוניות בעולם, טיפסה בשנים האחרונות עד למקום הרביעי בדירוג המדינות הלא שוויוניות (בהכנסות כלכליות), והתמקמה בשכנות מסוכנת לארצות הברית. שיעור העוני בישראל הוא כיום הגבוה בקרב מדינות OECD (במונחי הכנסה פנויה), ומגמות דומות נרשמו במדינות נוספות בעולם המערבי. בנתונים שפירסם הכלכלן הצרפתי תומאס פיקטי עולה כי בין שנות ה־30 לשנות ה־70 של המאה הקודמת נרשמה בעולם ירידה באי השוויון, ואולם מאז שב אי השוויון ועלה – מגמה שהוסברה ברובה בעלייה העצומה במשקל ההכנסות של העשירון העליון, ובעיקר באלה של המאיון העליון שקצב הגידול של הכנסותיו עומד מאז אמצע שנות ה־90 על כ־10% בשנה, לעומת כ־1% בשנה אצל שאר שכבות האוכלוסייה.

התחזיות של המשך הקצנת המגמות ותוצאותיהן השליליות מיקדו את תשומת הלב העולמית בכלים שבהם משתמשות מדינות שונות לצמצום אי השוויון, ובעיקר במס הכנסה פרוגרסיבי (ששיעורו עולה ככל שהכנסתו של אדם גבוהה יותר) ובמס ירושה או עיזבון. בן בסט, כיום פרופסור במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, קורא בשנים האחרונות לעריכת רפורמות בשני ערוצים אלה, ובעיקר לדיון מחודש בהנהגת מס עיזבון. "אם בוחנים את נתוני אי השוויון בהכנסות מעבודה בישראל עולה כי העשירון העליון נהנה מ־35% מעוגת השכר", הוא אומר. "לכן הנהגנו בישראל מס הכנסה פרוגרסיבי שיכול להגיע עד 49.5%. לעומת זאת, אם בוחנים את אי השוויון בהכנסות הוניות (הכנסות המגיעות מריבית, דיווידנד ורווחי הון)  עולה כי אי השוויון גבוה הרבה יותר והעשירון העליון נהנה מ־63% מהעוגה. למרות זאת, עד 2003 בכלל לא מיסינו את ההכנסות האלה ומאז 2003 אנחנו ממסים אותן ב־25%. כלומר, למרות שאי השוויון בהכנסות מהון הרבה יותר גדול מאי השוויון מהכנסות בעבודה, מערכת המס אינה פרוגרסיבית ושיעור המס על ההון הוא סופי ומוגבל ל־25%".

אבל זהו שיעור המס המקובל בעולם המערבי ובמיוחד בארצות הברית, ומדינות רבות מאמצות אותו מחשש לבריחת הון.

"אני מקבל את הטיעון הזה. אבל אם שיעור המס מהכנסות הוניות הוא כל כך נמוך לעומת הכנסות מעבודה, זאת עוד סיבה לכך שראוי למסות הכנסות מירושה. מיסוי כזה מתבקש כדי לקרב ולו במשהו את מיסוי ההכנסות מהון למיסוי ההכנסות מעבודה".

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון יוני של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

 

בן בסט מסביר כי בעוד מס הכנסה פרוגרסיבי מצמצם את אי השוויון עכשיו, מיסוי ירושות נועד לצמצם את האפשרות להנצחת הפערים על ידי העברת העושר מדור לדור. "מחקרים מראים שאחד הגורמים לאי שוויון הוא העברות בין דוריות", הוא אומר. "למעשה, 63%־80% מההון הנצבר מקורו בהעברות בין דוריות ולא בהכנסות משק הבית. זהו נתון אדיר המסביר את חלקה המשמעותי של הירושה באי השוויון". ועדת בן בסט המליצה בשעתה על הנהגת מס עיזבון בשיעור של 10% על עזבונות בסכום העולה על 4 מיליון שקל. כלומר, אם זוג הוריש לילדיו 5 מיליון שקל, היורשים ישלמו מס בגובה 100 אלף שקל, שהם 10% מתוך הסכום שמעבר לסף המס התחתון. "זהו שיעור נמוך ביחס לעולם", אומר בן בסט. הוועדה העריכה אז כי מס זה יוטל בפועל על כ־7% בלבד מהאוכלוסייה, ואולם אף שהמלצותיה אושרו על ידי הממשלה ועל ידי ועדת השרים שדנה בנושא, המציאות הפוליטית של פירוק הממשלה הביאה לבסוף לגניזתן.

 

כל הסיבות הלא נכונות

קשה לומר שגניזת המלצותיה של ועדת בן בסט בנושא מס העיזבון עוררו תרעומת ציבורית, ואולי הסיבה לכך היא שממש כמו בעלי ההון, גם הציבור הרחב לא שש לקראת האפשרות שרשויות המס ישלחו את ידיהן אל הנכסים המשפחתיים – ולא משנה כמה יתאמץ בן בסט להסביר שרק העשירים ביותר יידרשו לשלם. ישנן סיבות נוספות לכך שהדיון סביב מסי העיזבון מתנהל לא פעם במישור האמוציונלי, מה שמקל על הסטת הדיון מהיתרונות הגלומים בהטלתו. "יש מי שקורה למס הזה 'מס המוות'", אומר בן בסט. "לכאורה, מבקשים ממך לשלם בדיוק בתקופה כל כך קשה, כשאתה מתאבל. אבל אני לא שמעתי שמישהו פנה למשפחה כשהם מתאבלים. אגב, בגלל זה אני מעדיף מס עיזבון (המוטל על כלל נכסי הנפטר ללא קשר למספר היורשים, בניגוד למס ירושה המוטל על כל יורש בנפרד – ש.מ) על פני מס ירושה, כי אז יש מנהל עיזבון ואתה לא מתעסק עם המשפחה. זאת עוד דוגמה לשימוש בדמעות במקום בנימוק רציונלי. מה הקשר בין הדברים? האם הגורם לצער הוא המס או מותו של האיש או האישה?".

אחת ההתנגדויות הבסיסיות להחלת מס עיזבון נוגעת לכפל המיסוי. שולם כבר מס עבור הכנסה זו, מדוע יש לשלם שוב?

"הטיעון הזה אינו מדויק. שיטת המס הנהוגה כיום היא כי כל אדם מעל גיל 18 הוא נישום בפני עצמו. כלומר, אם אדם מקבל ירושה, זוהי הכנסה נוספת שלו. מי שמעלה טיעון כזה מעוניין להחזיק את המקל בשתי הקצוות. הרי אם מסתכלים על הירושה כהכנסה שכבר מוסתה, הרי המשמעות היא שרואים במשפחה יחידה אחת, ואם זה המקרה, אזי יש לגבות מס שולי על הכנסות המשפחה כיחידה, ולא מס שולי על הכנסותיו הנפרדות של כל פרט בתוך אותה משפחה. במשפחות שבהן מדובר, חלופה כזו תניב הכנסות גדולות יותר ממסים".

האם, כפי שאמרו בזמנו בעלי ההון לאהוד ברק בטור של איתן הבר, מי שמעסיק עורך דין טוב ויקר יצליח להתחמק ממס הירושה?

"לטענה הזו אין רגליים. אחד מחוקרי המיסוי המרכזיים בארצות הברית דיווח במחקר מ־2007 על האפקטיביות בגביית מסים שונים. הוא מצא שהפער בין הסכום הפוטנציאלי לגבייה במס ירושה לבין הסכום שנגבה בפועל הוא כ־10% – זה פער שנחשב להתחמקות קטנה מאוד. יתרה מזאת, הוא הראה ששיעור ההתחמקות הגדול ביותר הוא במס החברות, שבו גם מדובר על סכומים גדולים בהרבה מאשר במס ירושה. האם לאור ממצא זה יש מי שיציע לבטל בישראל את מס החברות? ברור שלא. משתמשים בטיעון של התחמקות ממס רק לגבי מס ירושה".

טענה נוספת שנשמעה בהקשר של יכולת גביית המס היא כי כדי להתחמק מהמס אנשים יעבירו ירושות עוד בימי חייהם.

"לעניין זה ישנו פתרון, שקיבל את השם הגרוע 'מס מתנות'. לא מדובר במס על מתנות, אלא במעקב על העברת מתנות גדולות בימי חייהם של המורישים והתחשבות בהן רק כאשר המוריש הולך לעולמו. עו"ד רם כספי ואחרים ניסו להגחיך את הנושא הזה כשאמרו 'מה, ייקחו עכשיו מס על כל ספר שניתן לבר מצווה?", אבל התקרה שאנחנו קבענו היא שרק מתנות שערכן מעל 150 אלף לשנה יחושבו לצורך המס, ובבוא העת יצורפו לעיזבון של המוריש. כספי רצה בזמנו ליצור דעת קהל גדולה נגד הרעיון, כאילו שכולם הולכים לשלם את המס הזה. אבל אנחנו בנינו את המס כך שרק ה־7% העשירים ביותר יצטרכו לשלם. זה פחות מהעשירון העליון, וגם בעשירון העליון הראשונים היו משלמים מעט מפני ש־4 המיליון הראשונים היו פטורים ממס".

התנגדות לא צפויה לרפורמה הגיעה ממפלגת יהדות התורה. איך זה מסתדר עם העוני הגדול בקרב הציבור החרדי?

"בתחילה הסביר לי ח"כ יעקב ליצמן כי אצלם נהוג לתת מתנות גדולות בנישואים, ובאמת בעקבות הביקורת הזאת העלינו את רף המתנות השנתי מ־50 אלף שקל ל־150 אלף שקל. גם זה לא ריצה אותם, ואז הסביר לי מישהו שהייתי תמים, שגם להם יש טייקונים עליהם הם מגנים. הרב הזה והזה, שיושב בניו יורק ויש לו בית בכפר חב"ד, הוא לא רוצה לשלם מס. אין עניין אחר, הרי זו האוכלוסייה הכי ענייה בארץ, ואם אנחנו מדברים על כך ש־7% העשירים ביותר ישלמו, ברור שהם בכלל לא היו מגיעים לרף הזה. זאת חוצפה: קבוצה שהיא מהחלשות באוכלוסייה, והיתה בוודאי רוצה שנצמצם את אי השוויון, מכשילה כלי משמעותי שיכול לסייע לרבים רק מאחר שיש בה בודדים שלא רוצים להיות אלה שישלמו את המחיר".

האם הנושא לא עלה בוועדת טרכטנברג?

"הוא עלה והחליטו שלא לאמץ אותו, שוב, תחת אותה אמירה שגויה שמחקו אותו בעבר כי הוא לא הניב הרבה כסף. זאת טענה מקוממת, מפני שעד האינפלציה הגבוהה של שנות ה־80 גביית המס היתה 0.4% מהתוצר – קרוב למה שגובים כיום בעולם, כ־0.5% תוצר. בהיבט של תוספת להכנסות המדינה, מדובר להערכתי, במונחים של היום, בכ־4 מיליארד שקל בשנה".

מעבר לכל, זהו מנגנון שיכול לקרב אותנו לעבר חברה שוויונית יותר.

בהחלט. זה הצמצום של אי השוויון. יש פה מסר: אם אתה כזה עשיר, תתחלק עם הציבור במשהו. ההצעה כאן היא נוחה מאוד, עם שיעור מס נמוך, ורק על הכנסות מעבר ל־4 מיליון שקל. ב־2001 פרסמו 120 מיליארדרים אמריקאים, בינהם ג'ורג' סורוס וביל גייטס, מודעה על עמוד שלם ב'ניו יורק טיימס' שבו קראו לא לבטל את מס העיזבון בארצות הברית, כיוון שבאותה תקופה הפחיתו את שיעור המס וחשבו אפילו לבטל אותו לגמרי. במודעה שפרסמו קראו בעלי ההון עצמם לא לבטל את המס, כי הם לא רוצים להשאיר כל כך הרבה לילדים שלהם. ומה בארץ? איומים על ראש ממשלה".

עורך הדין רם כספי מסר בתגובה: "אין ערך למס ירושה ללא מס מתנות. בישראל כשהמשפחה הומוגנית ולעתים יש קופה משותפת - מס מתנות לא יעבוד. בשל יוקר הדיור זוגות צעירים נאלצים לקבל עזרה מההורים ולא יעלה על הדעת למסות אותם". 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#