"בכסף שקיבלנו מעסקת יד2 - וואלה תהפוך לגוף חדשות מרכזי" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מכאן תבוא הישועה

"בכסף שקיבלנו מעסקת יד2 - וואלה תהפוך לגוף חדשות מרכזי"

החיזור אחר יד2, הסירוב למכור לישראלי והאקזיט המטורף ■ אילן ישועה, מנכ"ל וואלה, חושף איך הצליח לקנות את יד2 בפחות מ-200 מיליון שקל ולמכור אחרי שנתיים ב-800 מיליון שקל, ומה הוא מתכנן לעשות עם הכסף

28תגובות

חלקים נרחבים בענף התוכן הישראלי נאבקים בימים אלה כדי לשרוד. המשבר הגדול שהיכה בעיתונות האמריקאית בעשור הקודם הגיע לישראל בעשור הנוכחי. מו"לים חזקים ומשפיעים, שעדיין לא הצליחו לזנק מעל לתהום הדיגיטלית, נאלצים להתכווץ בשעה שכוחות חדשים, שאימצו טוב יותר את השינויים שנכפו על עולם התוכן, צוברים תאוצה.

ביום שלישי שעבר קיבל אחד מאותם גופים חדשים זריקת כוח עצומה, שעשויה להאיץ עוד יותר את התהליך. אתר וואלה, מקבוצת בזק, מכר את אחזקותיו באתר הלוחות יד2 למו"ל הגרמני אקסל שפרינגר ברווח הון ענקי של 700 מיליון שקל. אילן ישועה, מנכ"ל וואלה מזה שמונה שנים, חתום על המהלך המוצלח שיזרים לעורקי וואלה משאבים כספיים שאין לאף מתחרה אחר בענף. בימים שבהם מתחריו מתכווצים, ישועה מבטיח כי וואלה ייהפך "לגוף חדשות מרכזי".

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

ישועה הוא אחד המנהלים הוותיקים באינטרנט הישראלי ומלווה את השתלטות הטכנולוגיה על התוכן התקשורתי כבר יותר מ–25 שנה. "בכל הקריירה עסקתי בשילוב בין השניים", הוא מעיד על עצמו. הוא אמנם שועל קרבות שנלחם יום־יום בזירה הקשה של טראפיק (תנועת גולשים) ופרסום, אך הוא עשה זאת תמיד מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, הנסמכת על הבנה עמוקה של השוק.

לפיכך הוביל ישועה במחצית השנייה של העשור הקודם מסע רכישות אגרסיבי, שנועד לנקז חלק ניכר מהגולשים בישראל תחת המטרייה של פורטל וואלה. חלק מהרכישות נחשב להצלחה, וחלק לא קטן לכישלון. ב–2010 הגיע המהלך הגדול שהשפיע יותר מכל על עתיד החברה: ישועה הצליח לשכנע את בעלי המניות כי וואלה מסוגל ואף חייב לקחת סיכון ענק ולרכוש 75% מיד2 תמורת 117 מיליון שקל. רבים בשוק, וגם בדירקטריון החברה, הרימו גבה לנוכח המחיר הגבוה שישועה היה מוכן לשלם עבור יד2, במיוחד אחרי ששנה בלבד לפני כן קיבל אתר הלוחות שווי נמוך במחצית. ואולם ישועה היה בטוח בעצמו.

במהלך השיחה עמו הוא ניגש ללוח המחיק שבמשרדו הקטן שמשקיף מהקומה החמישית על רחוב אבן גבירול בתל אביב, ומשרטט את "האני מאמין" האסטרטגי שלו. "עולם התוכן באינטרנט נע על הציר שבין יצרני תוכן טהורים לבין הפלטפורמות. יצרני תוכן הם המו"לים שמפעילים אתרים כמו ynet או TheMarker.

"הפלטפורמות הן אתרים גדולים כמו גוגל ופייסבוק, שמאחסנים תוכן של אחרים. ככל שנעים על הציר הרחק מהיצרנים לכיוון הפלטפורמה, כך עולה הצמיחה והרווחיות. לכן אני חייב לדחוף את וואלה כמה שיותר לכיוון של פלטפורמת תוכן: מסחר, תיירות, קופונים וכדומה. רכישת יד2 היתה חלק מזה", מסביר ישועה.

"היצרנים חייבים להוציא לפחות 20%–25% מההכנסות כדי לייצר תוכן שמושך את הגולשים. לעומתם, אתר כמו יד2, שהוא פלטפורמה, מייצר תנועת גולשים מבלי להשקיע בתוכן, שכן הכל מגיע מהגולשים. ביד2 גם אין עלות תשתית גבוהה, מפני שהפרסום הוא בעיקר מודעות מלים שאינן צורכות הרבה מקום על הדיסק. לכן, שיעור הרווחיות התפעולית של יד2 גבוה - בין 50% ל–60% מההכנסות". דברים אלה מסבירים כיצד יד2 מצליח לרשום רווח תפעולי של 45 מיליון שקל בקצב שנתי, בעוד שאתרי התוכן בקושי שומרים על הראש מעל המים.

"הכסף ביד2 נגבה ממפרסמים שרוצים לפגוש את הקהל שלהם בדיוק בעיתוי שבו הם נמצאים בשוק (in market)", ממשיך ישועה. "מי נכנס ליד2? אנשים שרוצים לרכוש דירה או מכונית. זה קהל שרוצה לעשות עסקה, והפנייה המפולחת אליהם שווה זהב עבור המפרסמים. התועלת שהפרסום ביד2 מעניק למפרסמים מתחום הנדל"ן, יזמים, קבוצות רכישה ובנייה היא עצומה. להערכתי, האפקטיביות של הפרסום ביד2 גבוהה פי עשרה מהאפקטיביות של ההפרסום במדיות כלליות אחרות, בדיגיטל ומחוצה לו. לכן אני מעריך כי יד2 יוכל להמשיך ולהגדיל הכנסות".

אילו ישועה, מנכ"ל וואלה
אייל טואג אייל טואג

"וואלה תיהפך לנכס אסטרטגי של בזק"

ישועה מנהל את הממלכה שלו הרחק ממשרדי קבוצת בזק, אך קשה לנתק בין וואלה לבין בעל השליטה בו. לאחר עצמאות רבת שנים, נמחקה וואלה מהבורסה ב–2012 ונהפכה לחברה בבעלות מלאה של ענקית התקשורת בזק, שבבעלות שאול אלוביץ'. אין ספק כי ההחלטה האסטרטגית של וואלה למכור את יד2 ולהרחיב את ההשקעה בתחום החדשות קשורה לנסיבות אלה.

אם יד2 חשוב כל כך לוואלה, למה החלטתם למכור?

"כשהחברה היתה ציבורית ונסחרה בבורסה, המחויבות שלי כמנהל היתה לחברה ולבעלי המניות. כיום, לאחר שמלוא המניות נרכשו על ידי בזק, הפוקוס שלי הוא גם קבוצתי: כיצד וואלה משתלבת באסטרטגיה הכוללת של קבוצת בזק. מה שמעניין את בזק הוא תוכן מבודל. התחרות בעולם תשתיות הטלקום היא על המחיר, והתוכן יוכל לתת לבזק בידול חשוב.
"אני מאמין שתוך שלוש־ארבע שנים תיהפך וואלה לנכס אסטרטגי עבור בזק, כי היא תוכל לבדל את המוצר שלה ממתחריה. אנחנו רוצים ליהפך לגוף חדשות מרכזי ולהוביל בתחומים כמו ספורט, חדשות שוטפות וכלכלה".

למעשה, מכירת יד2 מהווה שינוי אסטרטגי מהותי עבור החברה, שוויתרה כנראה על הניסיון ליהפך לפלטפורמה. תחת המטרייה הנוחה של בזק וכרית המזומנים שיצרה לה עסקת יד2, היא יכולה עתה להרשות לעצמה להרוויח פחות ולנוע חזרה על הציר לכיוון של יצרני התוכן.
בשלב זה לא ידוע - ישועה מסרב לגלות - כמה כסף יישאר בקופתה של של וואלה לאחר שבזק תמשוך את הדיווידנד מהעסקה.

עם זאת, ישועה כבר מבהיר כי "עשרות מיליוני שקלים" יישארו בחברה ויאפשרו לה לחזק את התחרות בשוק, ובעיקר לנסות להוביל לראשונה על פני ynet בהיקף החשיפה לתכנים חדשותיים, שם האתר של "ידיעות אחרונות" עדיין מוביל.

"אלה סכומים דרמטיים", אומר ישועה. "צימצנו את הפער ביחס ל–ynet, וההתחזקות הפיננסית שלנו תאפשר לנו להגדיל במידה ניכרת את ההשקעה במוצר ובשיווק שלו, כך שהוא יהיה אתר התוכן המוביל בישראל. נשקיע במהלכי שיווק שמטרתם לסגור את הפער בין התפישה של הקהל את וואלה לבין מה שהאתר באמת. גולשים רבים עדיין לא יודעים שאנחנו יצרני תוכן, וייתכן שנצא בקמפיין פרסומי בנושא.

"אין דרך לחזק את התוכן ללא גיוס של כוח אדם. וואלה יגייס אנשי תוכן ויספק בית חם ויציב עבור עיתונאים רבים. כיום יש לנו כבר 150 אנשי מערכת ויותר מ–100 פרילנסרים. המערכת של וואלה היא לב החברה. בבוקר התחלתי בשיחה עם אנשי המערכת והסברתי מה יהיו ההשפעות של עסקת יד2. אנחנו מבינים שאנשים בענף סובלים בימים אלה, אבל מבחינתנו צפויים ימים טובים. נקלוט אנשים. אנחנו עובדים על תוכנית גיוסים".

עם זאת, ישועה טוען כי החברה לא תיהפך לנטל תזרימי על בזק. לטענתו, האתר - שהפסיד 17 מיליון שקל ב–2012, למרות הרווחים מיד2 – דווקא שיפר את תוצאותיו ב–2013 ורשם במשך כמה חודשים רווחיות בפני עצמו. "נמשיך להיות יחידת רווח עצמאית שלא תהיה תלויה בתמיכה של בזק. אמנם הפסדנו ב–2013, אך כבר כמה רבעונים שאנחנו רווחיים. צימצמנו הוצאות, אך לא פגענו בהשקעה בתוכן".

יכול להיות שבעל הבית אלוביץ' הבין שגוף תוכן חזק יכול לשמש לו מנוף ללחצים על רגולטורים, על בנקאים או על מתחרים עסקיים?

"זה לא האופי של שאול. הוא הבין מזמן שעליו להתרחק מהתקשורת, כי היא בומרנג. אתה לא יכול להיות בעלים של גוף מדיה ולהישאר ידיד של כולם. אין יום שאתה לא דורך למישהו על אצבע. כמה בדיוק האחזקה של שוקן ב–TheMarker עזרה לו? כמה 'מעריב' עזר לנוחי דנקנר? כמה האחזקות בקשת עוזרות ליצחק תשובה או למוזי ורטהיים?

"מבחינת שאול היה הכי טוב אם לא היתה לו שום אחזקה בתוכן. זה הרבה יותר נטל מנכס. שאלנו את אקסל שפרינגר למה הם עוד לא נכנסו לשוק המדיה הישראלי, והם השיבו שהם רואים עצמם כידידים של ישראל אך מאמינים שלא יוכלו להישאר ידידים של כולם עם אחזקה במדיה. אני מאמין שאם כבר, אז וואלה אולי קילקל לשאול האיש הפרטי, אך לבזק זה תחום חשוב. להקטין אחזקות בגוף כמו וואלה או למכור זה מעשה טירוף עבור בזק, במיוחד בתקופה שבה השוק שלה צפוי להיות תחרותי מאוד. כיצד בזק תבדל עצמה בעתיד ללא גוף תוכן חזק?"

דרור עינב

לא הפסיק לחזר אחרי יד2

אם התוכניות של ישועה הצעיר היו מתממשות, הוא בכלל היה היום רופא בכיר. לאחר שירותו הצבאי הוא פנה ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית, אבל לאחר חמש שנים הבין כי זהו לא ייעודו בחיים ופרש מהלימודים. את תחום הרפואה הוא לא נטש, ובהמשך פירסם את הספר "עזרה ראשונה במצבי חירום" שנהפך לספר הרשמי של חיל רפואה ומד"א.

את ילדותו הוא העביר בשכונת שפירא בתל אביב. "היו לי דווקא תנאי פתיחה נהדרים", הוא משיב כאשר נשאל כיצד השפיעה עליו ילדותו בשכונה. "זו היתה שכונת פועלים נהדרת". ובכל זאת, הוא אומר, מי שדחפה אותה להשכיל ולהתקדם בחיים היתה אמו, שנפטרה לפני כשנה. "כשסגרתי את העסקה עם אקסל שפרינגר הדבר הראשון שחשבתי זה עליה. הייתי רוצה שהיא תראה את זה", הוא אומר.

את הקריירה בתחום התוכן והטכנולוגיה הוא התחיל במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), מלכ"ר שמיחשב בעבר את כיתות הלימוד ופיתח תוכנות לימודיות. בהמשך הקים עם שותפים חברה - גם היא בתחום התוכן החינוכי, וזו נמכרה לבריטניקה, ולאחר מכן מונה למנכ"ל בריטניקה ישראל ועבר לארה"ב - שם כיהן במשך שלוש שנים כמנכ"ל ונשיא בריטניקה העולמית. לפני שמונה שנים מונה למנכ"ל וואלה.

ישועה, 58, אוהב לצלול לתוך המספרים. אנשים שעובדים עמו מתארים אותו כאדם מחושב שמוכן לקחת סיכונים רק לאחר ניתוח מעמיק של תמונת השוק, אבל גם כמנהל ריכוזי שדורש להותיר אצלו את כל הסמכויות, ולא תמיד מגלה אורך רוח כלפי אנשים שעובדים תחתיו כאשר אלה אינם עומדים בציפיותיו. ישועה טוען שאינו פיננסייר, אך השתלשלות הליך המכירה של החברה מזכירה מהלכים פיננסיים ממונפים הדומים לאלה שעושות קרנות השקעה פרטיות.

הוא שולף מארון בחדרו את המצגת שהציג ב–2010 לדירקטוריון בזק, בניסיונו לשכנעם לרכוש את יד2. הוא הכין את המצגת בעצמו. "אני לא מאמין ביועצים. המחלקה הכלכלית של וואלה זה כאן", הוא מצביע על חדרו. "אני לא מאמין שמישהו יכול לנתח את השוק שלנו טוב יותר מאתנו. אי אפשר להאשים שקניתי יצרן גבינות. אני לא קרן השקעות. העסקה בוצעה מתוך ההבנה האסטרטגית שלנו את השוק".

עופר וקנין

ישועה נזכר כי החל לחזר אחר יד2 מעט יותר משנה לפני שרכש את האתר. "ניסיתי לשכנע את שון תל, מייסד יד2, למכור מעט אחרי שהעסקה בינו לבין נענע10 התפוצצה. תל היה פגוע כל כך מהשתלשלות האירועים עם נענע10 שלא רצה להתעסק עם שותפים מקומיים. הוא פנה לקרן טייגר הולדינגס ומכר להם 50% לפי שווי של 80 מיליון שקל.

"אני המשכתי לחזר אחריהם, ושנה לאחר העסקה עם טייגר הולדינגס הצלחתי לשכנע אותם למכור לי לפי שווי כפול. לדעתי החלק הקשה ביותר בעסקת יד2 היה לשכנע את הדירקטוריון של בזק ואנשים נוספים בחברה שרכישת יד2 במחיר כפול ממה ששילמה טייגר הולדינגס שנה לפני כן היא עדיין כדאית. האומץ לקנות אז לפי שווי של 156 מיליון שקל היה החסם הגבוה ביותר".

כיצד נולדה העסקה עם אקסל שפרינגר?

"בנובמבר 2013 ביקרתי בכנס נואה (Noah), שמוביל בנקאי ההשקעות העצמאי מרקו רודזינק (Rodzynek). הוא כבר הגיע אלינו לפני שנה והציע לנסות ולמכור עבורנו את יד2, אך אמרתי לו לחכות עד שנשלים את רכישת מלוא המניות באתר. היתה לנו אופציה לרכוש 25% מיד2 ומימשנו אותה לקראת סוף 2013 לפי שווי חברה של 200 מיליון שקל.

"הצגתי בדירקטוריון בזק הערכות שווי שמרניות, שלפיהן יד2 שווה כ–400 מיליון שקל, אך כבר אז הבנתי שאנחנו נאיבים. בעולם נסחרות חברות מהסוג של יד2 לפי מכפילי שווי תאגידי לרווח תזרימי של 20 ו–30. בעולם הבינו שכל הכסף שנכנס בעבר לעיתונים הולך עכשיו ללוחות. יש כיום ביקוש עצום לחברות לוחות בקרב קרנות פרייווט אקוויטי וגם מצדם של גופים אסטרטגיים כמו אקסל שפרינגר, שאוספים אתרי לוחות בכל העולם". ישועה מדגיש כי למעשה נקרתה בדרכו הזדמנות למכור במחיר גבוה נכס שאינו אסטרטגי עבור קבוצת בזק.

למה המו"לים הישראלים נותרו מאחור?

דרור עינב

"שימו לב מה אקסל שפרינגר קונה. הוא לא קונה מכל הבא ליד באינטרנט, אלא רק לוחות. הם, כהוצאה לאור שחיה עד לפני כמה שנים רק מההכנסות של הפרינט, הבינו מוקדם יחסית כי עליהם לגוון את ההכנסות ולעבור לדיגיטל. הם לא בנו בעצמם אתרי לוחות, כי באופן טבעי לעסק שחי ממקור הכנסה מסוים קשה להקים עסק חדש שהוא קניבלי לעסק הישן.

"גם בישראל המו"לים לא הצליחו להקים בזמן פעיליות דיגיטליות שיתחרו בפעילות המסורתית שלהם. הם עיכבו את השינוי ולבסוף פיספסו אותו. יש בזה משהו אמוציונלי. מהלומת המוות עבורם היתה הלוחות. אי התלות של העיתונים התבססה על ההכנסות ממנויים ולוחות. עכשיו, כשמקורות ההכנסה האלה הצטמקו, גם ירדה היכולת של העיתונים לשמור על אי תלות.

"באקסל שפרינגר הבינו את זה ב–2006 והחלו לאסוף אתרי לוחות. אז ההכנסה שלהם מדיגיטל היתה כ–1% מכלל הכנסות הקבוצה, וב–2013 זה כבר היה 50%. אפשר לומר שהם חצו את התהום הדיגיטלית, דבר שקשה להגיד על המו"לים הישראלים. העיתונים הישראליים היו צריכים לקנות כל לוח שרק זז".

"עמלות משרדי הפרסום מוגזמות"

התוכניות האסטרטגיות של ישועה לא יכולות להתממש ללא תזרים קבוע ויציב של הכנסות מפרסום. כאן בדיוק מסמן ישועה את אחת הבעיות המרכזיות של ענף הפרסום, ואולי מסמן את היעד הבא שבו הוא מתכוון להשקיע את מירב מאמציו. "עמלות משרדי פרסום בעולם הדיגיטל מוגזמות, ואין שום ספק שיהיה צריך לשנות את זה", הוא אומר. "אני לא מאמין ברגולציה, אלא בכוחות השוק. לא הגיוני שגופי המדיה לא יהיו רווחיים כשחלק מהסיבות לכך הוא עמלת סוכנויות המדיה. יש עמלות גבוהות מדי של 30%–40% ואולי אפילו יותר. השוק צריך לתקן את עצמו. העמלות צריכות לרדת לאזור ה–30%".

ישועה גם רוצה מאוד ששיטת תמחור המודעות באתרי התוכן תתבסס שוב רק על חשיפות, ולא על הקלקות. לטענתו, השינוי שמובילים אתרים כמו גוגל ופייסבוק אינו מתאים לאתרי התוכן. "ההקלקות על הבאנרים אינן מעידות על האפקטיביות של הפרסום באתרים", הוא טוען. במסגרת זאת, הוא מאמין כי גוגל היא אחד האויבים הגדולים של גופי התוכן ומתנגד להטעמת מערכות הפרסום האוטומטיות של גוגל באתרים הגדולים, במקום פרסום הפרימיום שהאתרים עצמם מוכרים. "גוגל יהרוג את גופי המדיה. הוא מוריד את נתח ההכנסה שהוא מעביר לגופי המדיה, כפי שעשה באחרונה בתחום המובייל. גופי המדיה עושים עבודה והם צריכים להיות מתוגמלים על זה".

אתר וואלה עלה לכותרות באחרונה לאחר שפירסם שבוע אחר שבוע את טוריו של אלדד יניב, שבהם תיאר את יחסי ההון־שלטון והריקבון בקרב פוליטיקאים בכירים. ישועה החליט להפסיק את פרסום הטורים למרות התנגדות העורך, ינון מגל. "יש לנו שיקול דעת שקשור לסיכון ולחשיפה של האתר בנושאים כמו לשון הרע. קיבלנו מכתבי איומים כמעט מכל מי שנכתב עליו שם. התפקיד של מגל הוא למשוך לכיוון של עיתונות נשכנית, וזה טוב ואני משבח אותו על כך. התפקיד שלי הוא להסתכל על התמונה כולה. לצד ההחלטה לתת לו לרוץ עם זה שבועות ארוכים, החלטנו להפסיק את זה בשל לחצים משפטיים".

השלמת מהלך אסטרטגי ופיננסי גדול בוואלה. יש לך כוונה להמשיך הלאה לתפקיד הבא?

"אני כאן כבר שמונה שנים. זה הבית שלי. אני מגיע ראשון למשרד ויוצא אחרון. אם לא יפטרו אותי, אני כאן לטווח הארוך. יש עוד הרבה עבודה לפנינו ואני איהנה לעשות אותה".

כך ויתרה נענע10 על יד2 - והידרדרה

לא רק העיתונים פיספסו את ההזדמנות לרכוש את יד2 בזול. כנראה שהפספוס הגדול ביותר היה זה של נענע10, שהוחזקה בעבר על ידי ערוץ 10 ונטוויז'ן 
מקבוצת אי.די.בי. בסוף נובמבר 2007 הודיעה נטוויז'ן לבורסה כי הגיעה לסיכום עם שון תל, היזם של יד2, כי תרכוש ממנו את החברה לפי שווי של 74 מיליון שקל. שלושה שבועות לאחר הדיווח הודיעה נטוויז'ן כי העסקה בוטלה.

גורמים בענף, כולל תל, טענו כי נטוויז'ן היתה זו שיזמה את ביטול העסקה. כמה מקורות טוענים כי הוראת הביטול הגיעה מגבוה, כלומר מנוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, שהחזיקה בנענע10 דרך נטוויז'ן, וכי עמי הראל, מנכ"ל דסק"ש אז, לחץ על בעל המניות בערוץ 10 לסגת מהעסקה. מדוע בחר דנקנר לבטל לפתע את העסקה? אין תשובה ברורה לשאלה, אך בענף מציינים כי אחד המרוויחים הגדולים מהחלטה זו היה ידידו של דנקנר, נוני מוזס, שבאותה תקופה השקיע כסף רב בהקמת אתר הלוחות win–win, שנהפך למתחרה הגדול של יד2.

חמישה חודשים לאחר ההחלטה המוזרה של נטוויז'ן, חתם תל על עסקה דומה שבה מכר 49% מיד2 לקרן הזרה טייגר הולדינגס לפי שווי חברה של 80 מיליון שקל - שווי דומה לזה שקיבלה יד2 מנטוויז'ן. ב–2010 רכשה וואלה את מניות יד2 מטייגר לפי שווי כפול. בינתיים, נענע10 הפסידה בתחרות מול וואלה, מאקו ו–ynet. האתר, שהתברג בעבר כשלישי בגודלו בישראל, מפגר כיום הרחק מאחורי מתחריו. ב–2012 מכרה נטוויז'ן את חלקה באתר ל–JCS של רון לאודר בעסקת ברטר, תמורת פרסום בערוץ 10 בשווי 10 מיליון שקל. השלמת העסקה עם יד2 ב–2007 היתה מבטיחה לנענע10 גורל שונה לגמרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#