נפל עליהם תיק - והרבה מאוד כסף: מאחורי התיק ששלח לכלא ראש ממשלה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נפל עליהם תיק - והרבה מאוד כסף: מאחורי התיק ששלח לכלא ראש ממשלה

עורכי הדין שנטלו חלק במשפט הולילנד מתארים אותו כאחד המורכבים, האינטנסיביים והיקרים בתולדות ישראל ■ כמה אינטנסיבי? "עבדנו שבתות ולילות, תחת לחץ נפשי וחוסר ודאות" ■ כמה יקר? לפי הערכות, הוצאות ההגנה של אולמרט הגיעו ליותר מ-5 מיליון ש'

55תגובות

אחרי כמעט שנתיים של מאות דיונים אינטנסיביים, מאות מוצגי תביעה והגנה, אלפי עמודי פרוטוקול, יותר מ-100 ישיבות הוכחות ועשרות עורכי דין - נתן השבוע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, את גזר הדין למרבית מורשעי פרשת הולילנד ושלח את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, לשש שנות מאסר. חלק מהמורשעים, כמו אולמרט, כבר הודיעו על כוונתם לערער לבית המשפט העליון.

תיק הולילנד נחשב לכזה שנוהל במהירות שיא. עד כמה התיק היה אינטנסיבי אפשר להבין מכך שעד המדינה, שמואל דכנר המנוח, שהחל את עדותו בבית המשפט בתחילת יולי 2012, העיד ברציפות במשך שבעה חודשים כארבעה ימים בשבוע - עד פברואר 2013.

בהכרעת הדין, אחרי שנתן מחמאות לתביעה, ידע השופט רוזן מי באמת סבלו ועבדו הכי קשה, ואמר: "ידעתי מראש שאני זכיתי ב'ליגה הלאומית' של הפרקליטים, לכן לא הופתעתי מהרמה, מהמיומנות הרבה ומהניהול הנינוח של המשפט. אני יכול לומר שיש טובים כמותכם, אך אין טובים מכם. התרומה שלכם לנאשמים ולמשפט היתה רבה ומשמעותית ביותר".

אמנם אף אחד מעורכי הדין לא הסכים לחשוף את השכר שקיבל על עבודתו, אך לפי הערכות, שכר הטרחה של משרדי עורכי הדין בתיק הולילנד היה 750 אלף עד 1.5 מיליון שקל, בהתאם ללקוח ולהיקף העבודה שנדרשה.

אמיל סלמן

יוצא מן הכלל היה, כמובן, אולמרט, שצוות ההגנה שלו כולל את עורכי הדין אלי זהר, רועי בלכר, ליאת ארזי ואלעד כהן ממשרד גולדפרב־ זליגמן, ועו"ד ירון ליפשס ממשרד רם כספי. עו"ד זהר מלווה את אולמרט כבר שנים רבות ואף טיפל בפרשיות האחרות שבהן היה מעורב, כמו טלנסקי, ראשונטורס, ומרכז ההשקעות. ב–2009 נשאל זהר על ידי כתבי "הארץ" אביבה לורי ואורי בלאו מדוע מקבל אולמרט שירותי חינם מהמשרד. "זה לא באמת בהתנדבות", השיב אז זהר. "כולם יודעים שיום יבוא והוא ישלם את החוב הזה, כשיתחיל להרוויח כסף באזרחות... אני בטוח שנתוגמל בעתיד".

מאז, ככל הנראה המצב השתנה ובמקרה של תיק הולילנד החיוב נעשה, על פי ההערכות, לפי שעות. חישוב שמרני שמביא בחשבון את השעות המרובות בתיק ומספר עורכי הדין שטיפלו בו (חלקם שותפים בכירים) מביא את שכר הטרחה לסכום של יותר מ–5 מיליון שקל.

"עבדנו בלי סוף"

"ההיקף בתיקים מהסוג הזה בהחלט יכול להתגלגל לאלפי שעות עבודה", אומר עו"ד עודד גזית, שייצג במשפט יחד עם עו"ד ירון קוסטליץ את מנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי - שזוכה (באחרונה גזית וקוסטליץ פרשו ממשרד וינרוט ופתחו משרדים עצמאיים). שיטות החיוב בתיק מסוג זה יכולות להיות בהתאם לגודל המשרד והיקף הטיפול הנדרש - סכום גלובלי, חיוב לפי שלבים (למשל, לפי חודשים) או חיוב לפי שעות.

"בדרך כלל העבודה בתיק גדול מהסוג הזה כל כך שואבת ורבה כך שקשה לכמת שעות. יש תקופות של חקירות נגדיות וסיכומים שעורכי דין עובדים מסביב לשעון, כך שקשה עד בלתי אפשרי לגבות לפי שעות", אומר גזית, ומוסיף כי "בסופו של דבר, אם בודקים לפי שעות תיק כמו הולילנד הוא לא מאוד רווחי ביחס לתיקים קטנים יותר. עם זאת, יש כמובן חשיבות לחשיפה ויחסי הציבור שמקבלים עורכי הדין המעורבים בתיק".

במקרה של שולה זקן, עורכי הדין שלה, עופר ברטל ודב גלעד כהן, התבקשו במיוחד על ידי הסניגוריה הציבורית לטפל בתיק, בשל קשייה הכלכליים. לפי הערכות שכר הטרחה במקרה הזה, שאותו מימנה המדינה, היה קצת פחות ממיליון שקל - כנראה התיק שבו הסניגוריה שילמה הכי הרבה בתולדותיה.

"עשינו הסכם שכר טרחה מיוחד", אומר ברטל, שסירב לחשוף את הסכום. "בהתחלה חששנו לעבוד בתעריף רגיל שיסגור את המשרד ולא יהיה משתלם כלכלית, הבנו בדיוק מה זה אומר לייצג בתיק כזה במשך שלושה־ארבעה ימים בשבוע. עבדנו בלי סוף, החומר בתיק הזה הוא אדיר, משתק משרד. היום אני אומר שלא התעשרנו מהטיפול בתיק, אבל גם לא הפסדנו כסף".

מצד אחד אפשר לומר שיש הרגשה לא נוחה מכך שהמדינה נותנת מימון כל כך גבוה להגנתה של נאשמת מרכזית, שעד הרגע האחרון כופרת באשמה ואז מודה ומתברר שיש לה הרבה מה לומר. זה אמנם הרעיון מאחורי הסניגוריה הציבורית, אבל זה גם כסף שבא על חשבון מימון הגנה להרבה נאשמים אחרים. עם זאת, ראוי לציין לטובה את הסניגורים של זקן שלחצו לכיוון של עסקת טיעון שלה כבר מראשית הדרך. לנוכח העלויות האלה, כאשר הם מייצגים מישהי שסיכויי הרשעתה גבוהים, זה מעשה אזרחי נכון מצדם להעדיף עסקת טיעון על פני ניהול תיק ממושך ויקר על חשבון קופת הציבור.

"זה כמו רעידת 
אדמה במשרד"

עורך דין שייצג את אחד הנאשמים במשפט מגדיר את העבודה על תיק הולילנד — "מטורפת". 
לדבריו, חומר הראיות היה אינסופי. "מדובר בחומר בכל ועדות התכנון שנוגע לפרויקט שנמשך 20 שנה, לכן התיק הזה הוא ייחודי מאוד וחסר תקדים. כל אחד מהסניגורים בחר מה ללמוד ומה לא ללמוד והיה צריך לקבל החלטות קשות על מה לוותר. העבודה היתה אינטנסיבית, עבודה גם בשבתות ולילות, לחץ נפשי. זה כמו רעידת אדמה במשרד, כי בינתיים לקוחות אחרים סובלים. זה לא יום או יומיים, אי אפשר להגיד 'נעצור את הנשימה ונמשיך', יש פה את אלמנט חוסר הוודאות. מצד שני, יש גם יתרון לניהול כל כך אינטנסיבי כי אין צורך לחזור בכל ישיבה אחורה. כשהתיק מתנהל בקצב הזה זה נשמר בזיכרון של כולם. יש יתרונות לקצב הזה. סוג של חיסכון".

לדברי עו"ד שלומית הראל־שוורץ, שייצגה יחד עם עו"ד עמוס ון־אמדן את ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, "היו כ-1,250 קלסרים בחומר החקירה ואין סניגור אחד שצילם את כולם. כל אחד צילם את מה שנראה לו רלוונטי. בכתב האישום היו 370 עדים ולא ידענו מי יעיד, על מי יוותרו ומתי. בסופו של דבר העידו 70 אנשים, והודיעו לנו עליהם מהיום לעוד שבוע. היו כ–20 עדי הגנה חוץ מהנאשמים ו–9,263 עמודי פרוטוקול מוקלד.

"בשלב מסוים הגשנו יחד עם פרופ' קנת מן בג"ץ על אינטנסיביות הדיונים, אמרנו שאי אפשר להיערך ככה להגנה, אבל בג"ץ אמר שהוא לא מתערב בהחלטות ביניים".

עו"ד יעל גרוסמן, שייצגה את שמעון גלאון (שזוכה) יחד עם עוה"ד רוני בלקין וסאלי ליכט ממשרדה, אומרת כי "התיק היה עצום בהיקפו וחייב עבודת ניתוח ועיבוד מורכבת. עד המדינה דכנר, למשל, נחקר 70 פעם במשטרה ומסר גרסאות שונות וסותרות".

עו"ד גיל פרידמן שייצג את הולילנד תיירות והולילנד שירות לנופש מספר על כמות אדירה של קלסרים וארגזים. "ישבנו כמעט כל יום מ–8 בבוקר עד 18:00 על ספסלי בית המשפט, כך ארבע פעמים בשבוע כמעט שנה וחצי. היו המון בקשות לדחיות אבל רוזן דחה את רובן. זה כמעט הדבר היחיד שעשיתי בשנים האחרונות. זה תפס את עיקר פעילות המשרד".

לצורך הטיפול בתיק העמידו המשרדים צוות של עורכי דין ומתמחים. כך למשל, עו"ד שי פינס, שותף בכיר במשרד עו"ד המבורגר עברון שייצג את הולילנד פארק (חברה יזמית שרכשה חלק ממתחם הולילנד מידי הבעלים – חברה בבעלות משפחתו של הלל צ'רני), מספר כי בתיק טיפל צוות קבוע של שלושה עורכי דין ושלושה מתמחים והצטברו אלפי שעות עבודה בתיק.

לדברי עו"ד שמואל קליין, שייצג את מאיר רבין, יד ימינו של עד המדינה דכנר וניהל את התיק יחד עם שני עורכי דין מהמשרד, "כולנו עשינו מאמץ והתאמנו את עצמנו לנסיבות החריגות של התיק לנוכח מצבו הרפואי של עד המדינה ותכתיב בית המשפט שניהל את המשפט במהירות חסרת תקדים. היו תקופות שבהן התנהלו הדיונים בתיק גזלו 50% מהפעילות של המשרד. היינו צריכים לעשות מאמץ כדי להתאים את לוח הזמנים של כל הסניגורים".

"העונש של אולמרט קיצוני, העליון יקל בעונשו"

אם הרשעת אולמרט לא תתהפך בעליון, אין סיבה להקל בעונשו. מעמדו של אולמרט והישגיו כאיש ציבור עומדים לזכותו, אבל גם לחובתו לנוכח העובדה שחלק מקידומו הפוליטי הושג הודות לשוחד. העליון עלול אפילו להחמיר עמו.

למה? ראשית, תגובתו של אולמרט להכרעת הדין נמהלה ביותר מקורטוב חוסר כבוד כלפי בית המשפט ששפט אותו. שנית, אם הרשעתו תעמוד יש לזקוף לחובתו את המשפט הממושך שכפה על המדינה. שלישית, כראש ממשלה לשעבר ייתפש עונשו של אולמרט כגזר דין המסמן את הרף העליון של הסקאלה. ייתכן שעונש של שש שנות מאסר הולם את קצה הסקאלה, אך ייתכן שהעליון ירצה להרחיב את הסקאלה כלפי מעלה.

"אולמרט היה מביא שלום אילולא נאלץ לפרוש"

מיתוס רגשני וכוזב. אילו התפטר אהוד ברק מתפקיד ראש הממשלה בגלל חקירת פרשת העמותות לפני פסגת קמפ דיויד ב–2000 וזו היתה מתבטלת, אפשר היה באותה מידה לטעון שברק היה קרוב להסכם שלום ישראלי־פלסטיני. ברק לא פרש. ערפאת לא ויתר. שלום לא הושג. אין לדעת אם אולמרט היה מביא שלום וממילא תהליך מדיני אינו מצוי אך ורק בידי אדם יחיד. תיאוריות באספמיה על מהלך ההיסטוריה אינן שיקול להקל בעונש.

כמה שילם אולמרט עבור שלושה יועצי תקשורת צמודים?

מי שעוד נהנה משורת התביעות נגד אהוד אולמרט הוא יועץ התקשורת שמלווה אותו זה שש שנים, אמיר דן, הבעלים של משרד דן־אורן, שנשכר באופן פרטי על ידי אולמרט עוד כשכיהן כראש ממשלה. בדיונים שבהם נכח אולמרט אפשר היה לראות את דן מלווה אותו באופן קבוע לתוך בית המשפט ולוחש על אוזנו לא פעם ולא פעמיים.

בעוד הנאשמים האחרים במשפט הולילנד נאלצו לנהל את הקרב התקשורתי בעצמם או באמצעות עורכי דינם, דן היה זה שייצג את אולמרט מול כלי התקשורת והעביר את התגובות בשמו. המעורבות של דן הגיעה לשיא בישורת האחרונה, בדיונים לקראת חתימה עסקת הטיעון עם שולה זקן. אגב, זקן אמנם לא נהנתה משירותי יחסי ציבור, אך היחצ"ן מאיר סוויסה, שייצג את עורכי דינה, קידם את עמדתה בתקשורת.

מלבד דן, שני יועצי תקשורת שכירים במשרדו עבדו במשרה מלאה בטיפול בתיק אולמרט. בדיונים מכריעים הגיעו אפילו ארבעה עובדים ממשרדו של דן כדי לעמוד לצד אולמרט בהתגוננות התקשורתית. ההערכות בענף הן שהתשלום החודשי עבור ייצוג תקשורתי בהיקף כזה הוא 7,000–8,000 דולר בחודש. עם זאת, לא ברור אם אולמרט במצבו הנוכחי, שבו נאלץ לשלם סכומי עתק לעורכי הדין, אכן משלם כיום באופן שוטף סכומים כאלה גם עבור הייעוץ שמעניק לו דן בהתאם להסדר בין הצדדים.

דן סירב להתייחס ואמר כי "אני לא מוסר פרטים לגבי סוג ההתקשורת שלי עם לקוחותי". לדבריו, "זה לגיטימי שאדם שלחם על חייו ינהל את המערכה לא רק בבית המשפט אלא גם בתקשורת. היינו שמחים לא להידרש לזה. בפועל, לנאשמים שהם אישי ציבור אין ברירה אלא להתמודד גם בזירה התקשורתית, ולא רק המשפטית. הרי כל חקירה מלווה בהדלפות נוראיות מחומרים שנמצאים בידי בידי המשטרה או הפרקליטות".

דן סבור כי במקרה של אולמרט המעורבות התקשורתיות היתה אפילו גבוהה מהרגיל. "עשו שימוש לרעה בתקשורת נגדנו. בפרשת ראשונטורס עוד לפני שראשון העדים הגיע למשטרה, התקשורת כבר היתה בחוץ". לדברי דן, הוא לא הבחין בשוני בין אופן הסיקור של כלי תקשורת כמו "ידיעות אחרונות" שהעניק לאולמט גיבוי במשך זמן רב, לעומת כלי תקשורת אחרים. "בסופו של דבר, עיתונאי הוא עיתונאי, וזה יותר תלוי בעיתונאי ובמה שהוא מאמין ולא בגוף תקשורת כזה או אחר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#