חוקרים פרטיים, לוביסטים והדלפות לתקשורת: כך מתנהל שוק המרוץ לנשיאות - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוקרים פרטיים, לוביסטים והדלפות לתקשורת: כך מתנהל שוק המרוץ לנשיאות

"דעת הקהל לא באמת חשובה. השיקולים אישיים לגמרי. הח"כים שואלים את עצמם אם הנשיא הנבחר ייקח אותם לחו"ל, יזמין אותם לאירועים יוקרתיים, ואם הוא ח"כ - מי יתפוס את מקומו בכנסת" ■ בחודש האחרון למרוץ לנשיאות ועם עשרה מועמדים פוטנציאלים, כך זה נראה מבפנים

106תגובות

"חוקרים פרטיים עקבו אחרי", אמר בתחילת השבוע ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר בראיון לגלי צה"ל - הצהרה שלא זכתה לתשומת לב תקשורתית רבה, אולי מפני שנאמרה שעות ספורות לפני יום הזיכרון. בן אליעזר אמר את הדברים בהתייחס לפרסום בשבוע שעבר בתוכנית "עובדה" בערוץ 2, כי נהג לבלות בבתי קזינו בבריטניה. בתוכנית אף הציגו את כרטיסי החבר שלו מהקזינו. בן אליעזר טען בתגובה שלא הימר, אלא הגיע כדי לאכול במקום יחד עם בני משפחתו, המתגוררים בעיר, ושהדברים התרחשו לפני יותר מעשור. אם יש אמת בדבריו של בן אליעזר, הרי שזו הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בחוקרים פרטיים במרוץ לנשיאות - או לפחות הפעם הראשונה שבה מדברים על כך בפומבי.

כפוליטיקאי, בן אליעזר מכיר את הפרקטיקה הזו, שבה השתמש בעצמו פעמיים בעבר. ב–2001, כאשר התמודד על ראשות העבודה מול אברהם בורג וטען שהיו אי־סדרים בקלפיות, בן אליעזר שכר את משרד החקירות ויצמן־יער כדי לאסוף ראיות התומכות בטענתו - דבר שהוביל להתמודדות חוזרת, שבה בן אליעזר ניצח. כעבור שנה, כאשר התמודד בפריימריז מול עמרם מצנע, שכר בן אליעזר את ויצמן־יער כדי למצוא חומרים מכפישים על יריבו, אך מצנע יצא צח כשלג בחקירה.

שימוש בחוקרים פרטיים כרוך בהוצאות כבדות: לפי הערכות בשוק, משימה כמו זו שנתפרה לכאורה נגד בן אליעזר עולה 100–200 אלף שקל, הערכה שאתה מסכים אשר ויצמן. "זה תלוי מה ואיך נעשה", הוא אומר. "אם למקור ספציפי יש את כל ההוכחות ביד, זה כמובן זול יותר. אבל אם צריך לערוך חיפושים מקצה לקצה, כולל נסיעה לבתי קזינו בחו"ל - זה סיפור מורכב ויקר הרבה יותר".

אמיל סלמן
אילן אסייג

שימוש בחוקרים פרטיים הוא רק חלק מהרפש שנזרק לכל כיוון במרוץ הנוכחי לנשיאות, ויש המעריכים שהמצב ילך ויחמיר עד לבחירות. אחד המרואיינים שאתם שוחחנו טוען שידוע לו שאנשים מטעמו של אחד המועמדים אוספים בימים אלה חומר כנגד מועמד אחר, שעדיין לא נחשפו שלדים בארונו.

הנשיאות היא מעמד טקסי בלבד: המון כבוד, אבל כמעט אפס סמכויות. אלא שלתפקיד המתפנה יש בכל זאת ביקוש - כעשרה שמות שונים, רובם פוליטיקאים בהווה או בעבר, מוזכרים כמועמדים אפשריים לתפקיד. אחד הבולטים שבהם הוא שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, סילבן שלום, שעד לפני כמה שבועות נחשב לאחד המועמדים המובילים. לפני חודש וחצי הוגשה ליועץ המשפטי לממשלה תלונה על ידי עובדת שהיתה כפופה לו לפני 15 שנה, שטענה ששלום ביצע בה מעשה מגונה. השבוע, לאחר שנשים נוספות שסיפורן היה מוכר למשטרה סירבו להעיד נגדו, הוחלט לסגור את התיק מחמת התיישנות. המתלוננת טענה שלא נשלחה מטעם אף אחד מהמועמדים האחרים (טענה שאף אומתה בבדיקת פוליגרף), אך במערכת הפוליטית יש המשוכנעים שמישהו עמד מאחוריה. בשלב זה לא ברור אם שלום יחליט בכל זאת להתמודד על התפקיד.

לדברי יועץ אסטרטגי המלווה את אחד המועמדים, הבחירות הנוכחיות מושפעות במידה רבה מדמותם של שני הנשיאים האחרונים - משה קצב ושמעון פרס. "פרס עשה הרבה מאוד כנשיא והמחיש כיצד התפקיד יכול להיות רלוונטי ויוקרתי, דבר שמושך הרבה מועמדים", הוא אומר. "מצד שני, המערכת כולה עדיין בטראומה מכך שנשיא לשעבר מרצה עונש מאסר בגין אונס. יכול להיות שזה מסביר את הסיפורים שיוצאים החוצה: כולם זוכרים שהיו שמועות על קצב לפני בחירתו, אבל אז אף אחד לא רצה לדבר על זה".

ההתמודדות בין פרס לקצב ב–2000, שבה גבר קצב על פרס למרות כל התחזיות המוקדמות, היא גם סוג של השראה עבור מועמדים שנחשבים בעלי סיכויים נמוכים, ויודעים שמאחורי הפרגוד הכל יכול לקרות. "האסטרטגיה בקמפיין של קצב היתה מכוונת להרדמת השטח", אומרת היועצת האסטרטגית רונית אקשטיין, שעבדה בקמפיין קצב. "הוא הסביר לחלק מהח"כים שיש לו תמיכה מזערית של כ–30 ח"כים, וכל קול ישפר עמדות - אך לא ישפיע על התוצאה הסופית".

הדלפות מתוזמנות לתקשורת

נשאלת השאלה איך בדיוק משכנעים את הח"כים, במיוחד את אלה שזהותם של הנשיא הבא לא מטרידה אותם. לדברי יועץ אסטרטגי בכיר, הכל אישי. "השיקולים אישיים לגמרי. ייתכן שדעת הקהל יוצרת לגיטימיות למועמד, אבל היא לא באמת חשובה. הח"כים שואלים את עצמם, לדוגמה, אם הנשיא הנבחר ייקח אותם לחו"ל, יזמין אותם לאירועים יוקרתיים כמו ארוחת ערב לכבוד נשיא ארה"ב, ואם הוא ח"כ מכהן - מי יתפוס את מקומו בכנסת".

אוליבייה פיטוסי
אי-אף-פי

סוף מאי הוא המועד האחרון להגשת מועמדות, ואז גם יתברר מי מהשמות המוזכרים אכן מעוניין בתפקיד והצליח להשיג את עשר החתימות הדרישות של ח"כים, תנאי להתמודדות. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יקבע את מועד ההתמודדות המדויק - בין סוף מאי לסוף יוני. הבחירות החשאיות ייערכו בשני סבבים: לסבב השני יעלו רק שני המתמודדים שצברו את מרב הקולות, ובו כנראה תוכרע ההתמודדות.

מבין הפוליטיקאים, המתמודדים הנחשבים לבעלי הסיכוי הגבוה ביותר, אם שלום לא יתמודד, הם הח"כים ראובן ריבלין (ליכוד) ובנימין בן אליעזר (עבודה). לשניהם כבר יש את החתימות הדרושות, של חבריהם למפלגה. מתמודד נוסף בקרב הח"כים הוא מאיר שטרית (התנועה), שעדיין לא השיג את החתימות, אם כי בסביבתו סבורים שלא תהיה לו בעיה לעשות זאת. בגזרת הפוליטיקאים לשעבר נמצאים יו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק; יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי; השר לשעבר דוד לוי, שזוכה לתמיכתו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן (בתו של לוי, אורלי לוי־אבקסיס, היא ח"כית במפלגה וגיסתו של ראש המטה של ליברמן); ושר הביטחון לשעבר משה ארנס. אף אחד מהארבעה לא הכריז באופן רשמי על מועמדותו. מבין הארבעה איציק היא הפעילה ביותר, וברשותה כבר שתי חתימות של ח"כים ממרצ.

מחוץ למערכת הפוליטית אפשר למצוא את זוכה פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן, ואת השופטת בדימוס דליה דורנר, שעסוקים בימים אלה באיסוף חתימות. לכל אחד מהם מובטחות חתימות של שניים מהח"כים של מרצ, שהחליטו לחלק את הקולות בין איציק לבין שני המועמדים שמחוץ למערכת הפוליטית. לפי נתוני "יפעת מחקרי מדיה", המועמד המוביל באזכורים במרוץ מאז תחילת 2014 הוא שלום, אולם שליש מ–1,529 האזכורים היו קשורים לחקירה נגדו. אחריו ברשימה נמצאים בן אליעזר עם 1,289 אזכורים, שכטמן עם 729 אזכורים וריבלין עם 625 אזכורים.

אמיל סלמן
אליהו הרשקוביץ

המרוץ לנשיאות עולה כסף, אבל פחות מהפריימריס, שם נדרשים הח"כים לשכנע רבבות מתפקדים לתמוך בהם. המתמודדים בפריימריס יכולים להוציא עד כ–400 אלף שקל (גובה ההוצאה המותר בהתאם למספר המתפקדים בכל מפלגה), ולצורך כך הם יכולים לגייס תרומה בגובה מקסימלי של 11 אלף שקל למתמודדים על מקום במפלגה ועד כ–43 אלף שקל למתמודדים על ראשות מפלגה גדולה. ואולם, גם מסעות השכנוע של 120 ח"כים כרוכים בהוצאות: כדי להגיע אל כל הח"כים - הן עבור החתימות והן בהתמודדות עצמה - נזקקים המועמדים לעבור דרך מקורבים, חברים ובני משפחה של ח"כים כדי להבטיח את התמיכה בהם. זהו קמפיין שונה במקצת, מפני שצריך לשמור על האיזון בין אחורי הקלעים ובין החזית - מצד אחד שיחות שכנוע פרטיות, ומצד שני שמירה על מינון סביר של הופעות תקשורתיות, כדי לשמור על דעת קהל אוהדת וכדי שיתר הח"כים יידעו מה מצבם.

המתמודדים היו רוצים לעבוד באופן אינטנסיבי יותר, אולם הם מוגבלים כספית, משום שנאסר עליהם לגייס תרומות. בן אליעזר וריבלין פנו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בבקשה שיתיר להם זאת, אך בנובמבר 2013 הוא דחה את בקשתם לאור קביעה של היועץ לשעבר אליקים רובינשטיין. לאחר שהשניים ביקשו מהיועץ המשפטי לכנסת אייל ינון לבחון שוב את הסוגיה, פסקה עו"ד דנה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ש"קבלת תרומות על ידי ח"כים או שרים עלולה להיכנס לגדרם של איסורים בדין, לרבות האיסור שבחוק השירות הציבורי - מתנות". זילבר קבעה בנוסף שאסור לגייס תרומות דרך עמותה.

מגייסים מתנדבים

במצב כזה נאלצים המתמודדים - בעיקר אלה שאינם ח"כים - להביא כסף מהבית. לח"כים ולשרים יש יתרון ברור על פני מי שבא מחוץ למערכת, מכיוון שיש להם צוות קבוע של שני עוזרים פרלמנטריים. לריבלין יש שלושה עוזרים פרלמנטרים משום שכיהן בעבר כיו"ר הכנסת. בזמן בחירות מתגברים את השורות: בן אליעזר, העובד עם יועץ התקשורת רונן משה, שכר את שירותיו של נדב גלאון, בנה של יו"ר מרצ זהבה גלאון, ששימש כיועץ לאבישי ברוורמן בכהונתו כשר. ריבלין שכר, מכספו האישי, את יועצת התקשורת אמילי מואטי. בתשובה לשאלת Markerweek נמסר מלשכת בן אליעזר כי העסקת גלאון ממומנת מכספו האישי.

שטרית שכר את יועצי התקשורת מעין נוה ועופר גולן, שאת שכרם הוא מממן מכספו הפרטי. שטרית הוא אחד המבוססים ברישמת המועמדים: מגזין העסקים "פורבס" העריך ב–2012 את הונו ב–55 מיליון שקל. עיקר הונו של שטרית נובע מפעילותה של אשתו, רות שטרית, הבעלים של משרד יחסי הציבור שטרית גרופ, המייצג רבות מהחברות הגדולות במשק - מה שבוודאי מקנה לו קשרים במגזר העסקי. בסביבת שטרית מציינים שרעייתו נאלצה במשך השנים לוותר על תקציבי פרסום בשל תפקידיו הציבוריים. אף שהוא חבר כיום במפלגה קטנה, לשטרית קשרים במפלגות אחרות: הוא גיסו של שר הרווחה ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) ויש לו חברים בליכוד, שם התחיל את דרכו.

בהיעדר מימון ובהתאם לרוח התקופה, חלק מפעילות הקמפיינים נעשית בפייסבוק. שטרית וריבלין אף שכרו חברות מיוחדות כדי לתפעל את דפי הפייסבוק שלהם. איציק, שרק לאחרונה התוודעה למדיום, פעילה בפייסבוק בשבועות האחרונים, ואף מפרסמת פוסטים ממומנים, אף שעדיין לא הכריזה רשמית על מועמדותה. איציק גם שכרה עוזר שיתפעל עבורה את הדף. מלבד זאת, היא פועלת מאחורי הקלעים כדי לגייס את תמיכת הח"כים: לפני כמה חודשים היא נסעה עם משלחת של הכנסת לפולין, ונפגשה בין היתר עם ליברמן (לאחר שתמכה לפני כחצי שנה במועמדו משה ליאון לראשות עיריית ירושלים). בכנסת מעריכים כי איציק מקווה שח"כים שלא ירצו לתמוך בריבלין או בבן אליעזר עשויים לתמוך בה.

שירן גרנות
נתן שרנסקי
מוטי מילרוד

גם בן אליעזר מציג נוכחות מרשימה בפייסבוק, באמצעות דף הנקרא "ישראל בוחרת אבא". מלבד זאת, הוא ממשיך בעיסוק בתקשורת המסורתית: בכנסת מעריכים שההדלפה לאמנון אברמוביץ' בערוץ 2 ביום שישי האחרון - על כך שבן אליעזר אמור לעבור השתלת כליה - אינה מקרית, ונועדה לגייס סימפטיה ציבורית אחרי הפרסום בעניין הקזינו.

שמו של נתן שרנסקי, שכבר עלה בעבר בהקשר לנשיאות, הוזכר במדורים הפוליטיים בסוף השבוע האחרון כמי שראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי לתמוך במועמדותו. סביר להניח שלח"כים מסוימים יש פינה חמה בלב לשרנסקי: הסוכנות היא אחד הגופים הבולטים שמממנים נסיעות של ח"כים לחו"ל, וכמה מהם נהנו בשנים האחרונות מסידור נוח זה יותר מפעם אחת. משרד הלובינג פוליסי, בבעלות בוריס קרסני, מייצג את הסוכנות, וייתכן ששרנסקי ייעזר בו ובקשריו הענפים עם הח"כים אם יחליט להתמודד.

בקמפיין הקודם עבד קרסני מאחורי הקלעים לבחירת מקורבו שמעון פרס. מנכ"ל פוליסי, הח"כ לשעבר אפי אושעיה, אף היה חבר במטה האסטרטגי לבחירתו של פרס. בנו של קרסני, גיא, עבד לאחר מכן בוועידת הנשיא, שאליה הגיעו רבים מהמגזר העסקי בארץ ובעולם. לוביסטית אחרת, עליזה גורן, עבדה בקמפיין של פרס ב–2000, זמן קצר לאחר שפתחה את משרד הלובי שלה. קרסני וגורן עבדו בעבר כיועציו של פרס.

לדברי אקשטיין, קשר עם מקורביהם של ח"כים, בעיקר מהמגזר העסקי, הוא אחת משיטות העבודה בקמפיין לנשיאות. "ההשפעה המכרעת שיכולה לשנות עמדות נמצאת אצל רבנים ותורמים בפריימריז מהמגזר העסקי", היא אומרת, "אם מישהו תרם לח"כ, באופן טבעי יש לו יותר נגישות אליו. לכן אחת משיטות העבודה היא להגיע לתורמים של הח"כים, ודרכם לנסות לשכנע".

מוטי מילרוד

לא בטוח שהמועמדים שמגיעים מחוץ לזירה הפוליטית מבינים את הדקויות ואת מארג הקשרים הנחוץ כדי לשכנע ח"כ כזה או אחר. שכטמן מרכז כיום את המאמץ העיקרי שלו בניסיון להחתים ח"כים על תמיכה במועמדותו. מהמטה שלו נמסר שהוא השיג בינתיים חמש חתימות: שתיים ממרצ, אחת מח"כ איילת שקד (הבית היהודי), אחת של ישראל חסון (קדימה) ואחת של מסעוד גנאיים (רע"מ־תע"ל).

מטה שכטמן פועל באופן מאורגן יחסית. למטה יש אתר אינטרנט, שבו שכטמן קורא לציבור לשלוח מיילים אל הח"כים בקשה לתמיכה. הפונים צריכים להציג את שמם ואת כתובת המייל שלהם, ונוסח אחיד ישוגר בשמם אל הח"כים. לשכטמן אין דובר מקצועי, ומי שמלווה אותו באופן צמוד בקמפיין הוא חתנו אלכס פינקלשטיין. עם זאת, באופן לא פורמלי, מתייעץ שכטמן מדי פעם עם יועצי תקשורת בכירים. "מרגע ששכטמן הודיע על הצטרפותו למרוץ, הרבה אנשים פנו אלינו ושאלו כיצד הם יכולים לעזור", אומר פינקלשטיין. "הדבר הראשון שהם אמרו לנו הוא כמה טוב שיש מועמד מחוץ למערכת הפוליטית. יש אנשים שלא שאלו אותנו ופשוט התחילו לפעול, ובין היתר פתחו דף תומכים בפייסבוק. כיום אנחנו מתואמים אתם". לדברי פינקלשטיין, כל האנשים הפועלים למען שכטמן עושים זאת בהתנדבות. "אחת הסיבות לכך היא חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שאסר על גיוס תרומות", הוא מסביר.

המועמדת השנייה שבאה מחוץ למערכת הפוליטית היא דליה דורנר, לשעבר שופטת בית המשפט העליון. נראה כי דורנר, שלה מובטחות כרגע שתי חתימות ממרצ, מתנהלת באופן מינורי יותר משכטמן. לפי נתוני יפעת, מספר האזכורים של שכטמן בתקשורת כפול משלה. באחד הראיונות אמרה דורנר שמועמדותה נועדה לקדם את הרעיון שאשה תכהן בבוא היום כנשיאת המדינה.

בחודשיים האחרונים מעסיקה דורנר את דדי פיק כיוועץ תקשורת, וכן עוזרים נוספים המסייעים לה בתפעול דף הפייסבוק. לדברי פיק, רוב הפעילים במטה הם מתנדבים, ובהם גם אנשים שהיו מתמחים או עוזרים של דורנר כשהיתה שופטת. "בשונה מהמתמודדים לנשיאות המכהנים כח"כים, לשופטת אין צוות עוזרים אורגני וייעודי העוסק בענייני הבחירות לנשיאות, ולכן המטה מעסיק כמה אנשי מקצוע בשכר", אומר פיק. "השכר משולם ממקורותיה הפרטיים של דורנר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#