מומחים: נתניהו לא צריך מטוס צמוד 
כמו אובמה - אין לו הרבה לאן לטוס - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מומחים: נתניהו לא צריך מטוס צמוד 
כמו אובמה - אין לו הרבה לאן לטוס

משרד הביטחון ומינהל הדיור הממשלתי אמורים להגיש לאישור הקבינט תוך 60 יום את התוכניות לביצוע הפרויקטים והערכת עלותם ■ המטוס אמור לשמש את ראש הממשלה והנשיא בנסיעותיהם, וחלק מהנימוקים לרכישתו הם ביטחוניים ■ מומחים: העלויות שהוצגו נראות נמוכות מדי

140תגובות

הממשלה צפויה לאשר מחר את הצעת המחליטים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להטיל על משרד הביטחון להציג לקבינט המדיני־ביטחוני לאישור בתוך 60 יום תוכנית לאפיון ולרכש המטוס הייעודי לראש הממשלה והמערכות הנלוות אליו. במקביל מציע נתניהו להטיל על מינהל הדיור הממשלתי להכין תוכנית להקמת משרד ראש ממשלה חדש ומבנה מגורים חדש לראש הממשלה. גם תוכנית זו תוגש לקבינט המדיני־ביטחוני לאישור תוך 60 יום.

בנוסף קובעת הצעת המחליטים כי תוקם "ועדת חסמים" - בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ובהשתתפות נציגי המטה לביטחון לאומי, החשב הכללי, נציגי אגף התקציבים ומזכיר הממשלה. הוועדה תכריע במחלוקות הקשורות להחלטות לרכוש את המטוס ולהקים את משרד ובית ראש הממשלה.

הצעת נתניהו מבוססת על המלצות ועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג שבחנה את הפרויקטים. נתניהו ושר הביטחון, משה יעלון, הודיעו כי הם תומכים בפרויקטים. שר האוצר, יאיר לפיד, הודיע כי הוא מתנגד.

הערכת צוות משרד הביטחון בוועדת גולדברג היתה כי רכישת מטוס בן 10–15 שנה והסבתו להטסת הנשיא וראש הממשלה לחו"ל תעלה 70 מיליון דולר וכי העלות השנתית לתחזוקת ותפעול המטוס תהיה 13 מיליון דולר. לוועדה הוגשו גם הערכות שלפיהן עלות המטוס תהיה נמוכה יותר. עלות בניית מבנה חדש למשרד ראש הממשלה ולצדו בניין למגורי ראש הממשלה הוערכה באחרונה ב–650 מיליון שקל.

אלכס ליבק

מומחים בענף התעופה מותחים ביקורת על התוכנית ומעריכים, כי בפועל סכומי ההשקעה ברכישת המטוס, הסבתו ותחזוקתו יהיו גבוהים משהעריכה הוועדה. "העלויות שנקבעו נראות לי נמוכות, אולי אף עד כדי כך, שיקשה לעמוד בהן", אמר ל–TheMarker מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א) לשעבר, עו"ד אבנר (נרי) ירקוני.

מומחה אחר, שמעורה בפרטים, אמר: "הבעיה כשמדברים על רכישת מטוס לראש הממשלה, היא שבכל פעם משווים זאת למטוס של נשיא ארה"ב, אייר פורס 1. אלא שהמטוס ההוא משמש את נשיא ארה"ב רוב השנה, לטיסות פנים מדינתיות. ראשי ממשלה של מדינות אחרות, כמו גרמניה וצרפת, לא טסים במסוק, אלא במטוס ממשלתי - ולכן המטוס מנוצל כמו שצריך. בישראל, למטוס אין אף מקום שיכול לטוס אליו בתוך הארץ. הוא לא יוכל לנחות בשדה דב בתל אביב ולא באילת. ייתכן שהוא יוכל לנחות בשדה עובדה, שבנגב. מכאן, שיחד עם נסיעות נשיא המדינה יהיו למטוס זה אולי עשר טיסות בשנה".

בנוסף, חלק גדול לדבריו מהתקציב, בנושא ההסבה והשיפוץ, עלול להיות גם בתחום הרישוי. "על מנת להסב למטוס ייחודי, חברת בואינג דורשת סכומי כסף גבוהים עבור ההרשאה. מחלקת ההנדסה של יצרנית המטוסים בואינג, צריכה לאשר כל שינוי. מדובר במאות אלפי דולרים לכל שינוי".

גם תקציב התחזוקה השוטפת בסך 13 מיליון דולר, נראה לדבריו נמוך. "אחת השאלות היא אם תקציב זה כולל גם את השמירה על המטוס? שאלה נוספת היא אם המטוס יתופעל במסגרת צבאית? אם למשל, חיל האוויר יפעיל אותו, העלויות שלו יהיו הרבה יותר גבוהות מאשר עם חברת תעופה אזרחית תתחזק אותו. שכן אם המטוס יהיה בטייסת תחלופת הטייסים תהיה גבוהה, יוסיפו טייסים לצרכי הדרכה ואז במקום צוות של שלושה טייסים, יהיו שמונה טייסים. לעומת זאת, אם החברה תהיה אזרחית התחלופה פחות גבוהה, ולכן צוות מצומצם וקבוע יוכל להוזיל את העליות". בנוסף, לדברי מומחה התעופה, "ככל שמטוס טס פחות, האחזקה שלו יקרה יותר".

שיקולים לא כלכליים

ועדת גולדברג הוקמה בהתאם להחלטת ממשלה מדצמבר 2013. הוועדה מונתה על ידי נתניהו, והגישה לו את המלצתה לפני כשבועיים. בוועדה כיהנו שופט בית המשפט העליון בדימוס ומבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג, ששימש כיו"ר; מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל') עידו נחושתן; וסגנית נשיא לשכת רואי החשבון ולשעבר יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, רו"ח איריס שטרק. הוועדה שמעה חוות דעת מ–23 איש, בהם ראש הממשלה, מנכ"לית בית הנשיא, ראש המוסד, ראש השב"כ, ראש המטה לביטחון לאומי והחשבת הכללית.

היקף התקציב לרכישת המטוס ולבניית משרד ובית ראש הממשלה אינו ידוע כעת. הנושא התקציבי יובא לאישור הקבינט המדיני־ביטחוני. ועדת גולדברג המליצה כי משרד הביטחון יהיה האחראי לרכישת המטוס, וחיל האוויר יהיה האחראי להפעלתו.

הוועדה הצביעה על שני ליקויים חמורים הקיימים כיום בהטסת ראשי המדינה לחו"ל - היעדר מערך אלחוטי מוצפן במטוס, המונע יצירת קשר טלפוני שוטף, והיעדר אמצעי אבטחה,שמונע טיסה למדינות מסוימות. הוועדה קבעה בדברי הסיכום שלה: "עמדת השב"כ, הרואה חשיבות יתרה בכך שהמטוס ישמש לנסיעות הנשיא וראש הממשלה בלבד, ולא יעשה בו שימוש לביצוע משימות שוטפות אחרות, מקובלת על הוועדה".

הוועדה קבעה: "די בחסרונות כמו תקשורת ואבטחת המטוס הקיימים כיום במטוסים הנחכרים לטיסות מסוימות, ואשר יהיו קייימים באותה מידה אם תהיה התקשרות ארוכת טווח עם חברת תעופה, כדי להצדיק מסקנה בדבר קיומו של צורך לרכוש מטוס ייעודי".

הוועדה הוסיפה כי ההצעה להתקשר התקשרות ארוכת טווח עם חברת תעופה להטסת הנשיא וראש הממשלה ירדה מהפרק כשהתברר שאף חברה לא תיכננה לגשת למכרז שכזה. למרות עמדתם של החשבת הכלכלית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו ואגף התקציבים באוצר הדגישה הוועדה: "מבחן הכדאיות הכלכלית ברכישת מטוס יעודי אינו המבחן היחיד שיש לשקול בנדון. לדברי הוועדה "לכך הסכימה גם עבאדי בהופעתה בפני הועדה, שלדבריה בדיעבד להפקיד עבודה כזו בידי אנשי כספים זה אינו מהלך נכון".

הוועדה קבעה: "אל מול שיקול הכדאיות ושיקולי תקציב, החשובים בפני עצמם, לא ניתן להתעלם מהשיקולים הלא־כלכליים. אין בידינו לצלול לנבכי תקציב המדינה, לעמוד על צורכי המדינה והחברה וסדרי העדיפויות בהם כדי לעמוד אם הסכום הנדרש - בין אם לשיטת צוות משרד הביטחון ובין לשיטת המועצה לביטחון לאומי - מתיישב עם דרישות התקציב. ואולם בידינו לקבוע כי לנוכח שני הליקויים החמורים הקיימים (אבטחה, ותקשורת בטיסות ראשי המדינה) אין מנוס מתיקונו של המצב הקיים, והתיקון הוא ברכישת מטוס ייעודי".

הוועדה הציגה נתונים שהוערכו על ידי חברה מייעצת לעניין, שלפיהם עלות ביצוע הפרויקט כוללת השקעה ראשונית עבור רכש והסבת מטוס 200–767 אי. אר בהיקף של 20–40 מיליון דולר ועלות הסבה של 5–15 מיליון דולר (כלומר עלות כוללת של 55 מיליון דולר). לעומת זאת, משרד הביטחון המליץ על רכישת מטוס 300–767 אי.אר, שגילו 10–15 שנה, כשהעלות כולל ההסבה תגיע ל–70 מיליון דולר, והתפעול השנתי ל–13 מיליון דולר. לפי חישובי משרד הביטחון, מחירו של המטוס יהיה 30 מיליון דולר, הסבתו תעלה סכום נוסף של 25 מיליון דולר ציוד התקשורת יעלה 5 מיליון דולר ומערכת הגנה תעלה 10 מיליון דולר. מערכת כזו אינה מתוכננת בדגם 200–767 אי אר.

הוועדה ציינה: "עד 2001 בקירוב העמיד חיל האוויר מטוס בואינג 707 להטסת ראשי הממשלה לחו"ל. משהתיישן המטוס, ולא היה ראוי עוד לתפקיד זה, הגיע ההסדר לקיצו. מאז טסים ראשי הממשלה בעת הצורך במטוסים אזרחיים שחוכר משרד ראש הממשלה מדי פעם במכרז, כאשר לטיסות טרנס־אטלנטיות חברת אל על היא היחידה המשתתפת במכרז. הנשיא טס בעבר וגם כיום לחו"ל בדרך כלל כנוסע במחלקה הראשונה בטיסה סדירה של חברת תעופה ישראלית, ובמיעוט המקרים - במטוס ישראלי חכור".

הוועדה ציטטה את מנכ"לית בית הנשיא, שאמרה: "טיסת הנשיא בטיסה מסחרית סדירה מלווה במצבים מביכים. כשמגיע המטוס ליעדו יורד הנשיא ראשון לטקס ממלכתי שנערך ליד כבש המטוס. יתר הנוסעים מעוכבים ומורשים לרדת מאוחר יותר, כשהטקס בעיצומו, וכשהם עם השקיות והמזוודות שלהם. זה מביך מאוד". כמה מדינות שלחו מטוס ממלכתי שלהן כדי להטיס את הנשיא אליהן וכדי למנוע מבוכה בטקס הממלכתי. אנו לא מדינת עולם שלישי, ולא זקוקים לחסדן של מדינות שישלחו לנו מטוס. אנו ממש תלויים בחסדיהם של המארחים, וזה מביך".

המעון: החלטה שקיבל אולמרט

בנושא משרד ראש הממשלה ובית ראש הממשלה, לטענת הוועדה, בית ראש הממשלה, ברחוב בלפור במרכז ירושלים שוכן במבנה יש שאינו נותן מענה לצורכי עבודתו של ראש הממשלה, כשאין בו מקום מוגן ראוי לראש הממשלה ולקבינט בזמן חירום, אין בו מענה ראוי לחידושי טכנולוגיה ואין בו תנאים לקבל את פניהם של אורחים רמי מעלה בצורה נאותה. הוועדה מזכירה כי בפברואר 2009 החליטה הממשלה בראשות אהוד אולמרט, לאשר ולתקצב את בניין משרד ראש שהממשלה ובית ראש הממשלה. בתכנון הבנייה זכתה עבודתו של האדריכל רם כרמי. עלותה הכוללת של התוכנית הוערכת ב–650 מיליון שקל בפריסה ל–20 שנה. באפריל אותה שנה החליטה הממשלה בראשות נתניהו לבטל את ההחלטה. ואולם הפרויקט לא הוקפא לחלוטין. בהמשך הוקטן שטח הפרויקט, אך עלותו נותרה 650 מיליון שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#